גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בחברה הערבית דור אחרי דור גדלים לכניעה"

עולא בכר סלאמה, מנכ"לית סיבאנא, מחלוצות הסטארט-אפים במגזר הערבי, בראיון ל"ליידי גלובס": "החברה בישראל, גם הערבית וגם היהודית, מתקשה לקבל נשים בעמדות כוח. יש משקיעים שמעדיפים לסגור עם גבר, אפילו אם הוא לא מבין כלום בתחום"

עולא בכר סלאמה / צילום: יונתן בלום
עולא בכר סלאמה / צילום: יונתן בלום

המונח 'מלאת ניגודים' נכתב על עולא בכר-סלאמה, מנכ"לית חברת 'סיבאנא מדיקל' הממוקמת בנצרת. היזמית הנמרצת מצליחה להיות כן ולא פמיניסטית, חלק ולא חלק מן החברה הערבית ממנה באה. היא כנה באופן יוצא דופן לגבי חייה, ולא חוששת לשחוט פרות קדושות בתחום החינוך וההורות.

"הבית שגדלתי בו אפשר לי להיות בדיוק מי שאני", היא מספרת. "גדלתי בעכו להורים שעבדו כל הזמן - אבא שלי קבלן, אמא שלי הייתה מורה וסגנית מנהלת. אבא שלי הוא אדם מאמין, אך לא דתי במנהגיו. הוא שמרן, אבל מאוד רציונלי, ואפשר לשכנע אותו אם מדברים בהיגיון. דווקא אחי הוא זה שאמר לי 'אל תלכי עם בנים' או 'החצאית שלך קצרה מדי', אבל כשגדלנו אבי שם לו גבולות, וכך אני ואחותי יכולנו לעשות מה שרצינו".

בתיכון נשלחה בכר ללימודים בחיפה. "ההורים שלי היו שאפתנים לגבי הלימודים שלנו. זה היה טרנד בקרב בני המעמד הכלכלי הגבוה, ללמוד בבית הספר האורתודוכסי בחיפה, שעד היום נחשב לבית ספר מצוין. המשמעות הייתה שהיינו שעתיים ויותר ביום על הכביש. דאגו שיהיו לנו חיים קשים", היא מספרת בחיוך.

בכר בכלל חלמה להיות וטרינרית. "זו אחריות אפילו יותר גדולה בעיניי מאשר להיות רופאה, כי בעלי החיים לא יודעים לומר מה כואב להם. אולי עוד אחזור לזה יום אחד. יש לי בגינה מגוון בעלי חיים - לטאות, אוגרים, כלב וחתולים. גם הילדים שלי ירשו את אהבת בעלי החיים ממני", היא מספרת.

במהלך לימודיה באוניברסיטה, עבדה בכר כתועמלנית ברמדיה. "הגעתי לחברה שנה לפני המשבר, כנציגה רפואית מול המגזר הערבי. יום אחד, בשבת בערב, אני מקבלת טלפון ממכרה: 'הנוירולוג שלי אומר שהמוצרים שלכם פוגעים במוחם של תינוקות'. אמרתי 'שטויות' וניתקתי, ואז הגיע טלפון מהחברה עצמה - אנחנו במצב חירום, כולם להתייצב. גילינו שאכן יש בעיה והיא באחריותנו, תינוקות נפגעים. הרגשתי נורא לאחר שבמשך שנה שלמה שכנעתי רופאים שכדאי להם לקנות את המוצר.

"בזמן המשבר לא היו לי ילדים, אך הם נולדו כשעוד עבדתי בחברה, ובאותה תקופה קניתי לתינוקות שלי אך ורק מוצרי רמדיה. כשהייתי מגיעה לשלם, הקופאית הסתכלה עליי כאילו אני משוגעת, ואמרה 'את יודעת שהיה משבר?'. כך הבנו שלא ניתן לשקם את החברה. אם כבר מישהו רוצה לרכוש את המוצר כי השתכנע שהוא טוב, הוא לא רוצה שיסתכלו עליו כהורה שלא יודע או שלוקח ביודעין סיכון על ילדיו".

עולא בכר סלאמה היא אחת מ-20 היזמיות המובילות של 'ליידי גלובס' לשנת 2017. לפרויקט המלא>

איך מסלול הקריירה שלך היה נראה לולא המשבר?

"הייתי היום מנכ"לית רמדיה, אולי. זו הייתה חברה נהדרת עם מוצרים נהדרים, והתקדמתי בה מהר מאוד. אני לא יכולה לחשוב על שום סיבה אחרת שהייתה גורמת לי לעזוב".

חוויית רמדיה הייתה עבור בכר בית ספר לניהול משברים, ושם היא פגשה גם את הראשונה מבין שתי מנטוריות שהיא מציינת כמשמעותיות ביותר לקריירה שלה - ענת משולם, שהייתה מנהלת התחום הרפואי ברמדיה והמנהלת הישירה של בכר.

"למדתי ממנה איך מנהלים אנשים. היא עשתה את זה בצורה מעולה, ולי לא היה שום ניסיון בזה. למדתי ממנה לדייק מאוד את הגבול שבין להיות חברה לבין להיות בוסית. היא גם לימדה אותי להיות גמישה בתקשורת עם העובדים. אצלי התקשורת היא מאוד תכלס, בעבודה וגם בבית. התחושה שלי היא תמיד שאין זמן. ענת לימדה אותי כמה חשוב להקשיב. ענת בעצם לימדה אותי את הניהול הנשי".

לאחר משבר רמדיה עבדה בכר בטבע ישראל, ולאחר מכן בניאופרם, שם פגשה את המנטורית השנייה שלה, מיכל פלטי, מנהלת בחברה. "מיכל היא אחת הנשים החזקות והמקצועיות שהכרתי. היא האמינה ותמכה בי. אולי היא הרגישה סוג של אחריות עליי, משום שהייתי הערבייה היחידה בחברה. גם הבעלים והמנכ"ל, דוד פורר, תמיד נתן לכל אחד מהעובדים יחס אישי, וזה דבר שגורם לכל עובד לדרייב.

"יום אחד הגעתי למיכל ואמרתי לה שאני רוצה לעשות יותר, אבל לא הגעתי בידיים ריקות, אלא עם קורות חיים מעודכנים ותיק מלא בהמלצות מהשטח וגם סיכומי ההישגים שלי במהלך תקופת עבודתי בחברה. היא הסתכלה על החומרים, אמרה 'עשית פה עבודה נהדרת', ולא התמהמהה לרגע בהעברת התיק הזה למנהלת שלה, שאמרה לי 'אל תלכי לשום מקום אחר. זה בטיפול'. וכך קידמו אותי למנהלת יחידה עסקית".

עולא בכר סלאמה / צילום: יונתן בלום

הם יאכלו אותנו

לאחר שנה בתפקיד החדש קיבלה בכר טלפון ממשרדו של ד"ר סאהר חאמד, קרדיולוג מומחה, מייסד ומנכ"ל חברת 'רמידור', אחד הסטארט-אפים היחידים בתחום הביומד בארץ שהוקם ומנוהל על ידי מנכ"ל ערבי. "אמרתי להם - 'מה פתאום, אני לא עוזבת את ניאופרם'. אבל אז אמרתי 'ספרו לי עוד'. פתאום הייתה לי תפנית במחשבה ובכל מהלך חיי".

הדבר הראשון שעורר את סקרנותה של בכר היה הכתובת של המשרד. "שתי דקות מהבית שלי בנצרת! אחרי שנים על גבי שנים של נסיעות". בכר החליטה לקפוץ לראיון עם חאמד. "מצאתי אדם עם כריזמה מטורפת, השיחה הייתה כל כך מלאת אמביציה, התלהבות ורגש. ישבתי שם בהלם. זה היה בפברואר 2015, והשבתי לו בחיוב רק באוגוסט".

'סיבאנא' היא חברת בת של רמידור. החברה הוקמה בחממת NGT בנצרת, והיום היא בשלב מתקדם למדי, שלב II של הניסויים הקליניים, וכבר הראתה יעילות. ד"ר חאמד זיהה חומר שניתן ליישם גם לטיפול בפצעי סוכרת, ו'סיבאנא' משתמשת באותו חומר פעיל אשר מונע ספיגה והיעלמות של שומן עצמי אחרי השתלות. זה יכול להיות לשוק האסתטי: הזרקות שומן למילוי קמטים, הרמת ישבן, כריתת שד, או לשמש גם את התחום הרפואי - הזרקת שומן עצמי במקרים שבהם תהליך שכזה יכול לטפל במחלות יתום מסוימות.

זה שעזבת שנה לאחר הקידום, לא שרף לך גשרים?

"בכלל לא. מיכל אמרה לי - 'אני לא יכולה להתחרות בתפקיד הזה, ואני לא אעצור אותך'. אני חושבת שזה משום שהיא אישה. גבר אולי היה אומר 'אבל אני ארגנתי לך, אני קידמתי אותך'. ככה זה להיות אישה בעולם של גברים. אם לא נהיה אסרטיביות, נאכל אותה, או יותר נכון - הם יאכלו אותנו".

למרות הכל, המנטור שלך הוא גבר.

"הסיכום ביני ובין סאהר היה שהוא יהיה המנטור שלי וילמד אותי הכול. בגלל חוסר הניסיון שהיה לי, כל פעם שמשקיע הבטיח להזרים סכום ולמחרת נעלם, הייתי מתמוטטת. ואז סאהר אמר לי 'בואי, אני אגיד לך מה היה לי ברמידור'. בסטארט-אפ חובה שיהיה מישהו שירים אותך.

"גם אני לימדתי אותו כמה דברים. הוא אולי לא יאהב את ההגדרה הזו, אבל אני לימדתי אותו להיות פמיניסט. למשל, היה עובד שלא היה מוכן לקבל את הסמכות שלי, וכל הזמן הלך לבכות לסאהר. הוא אמר לו 'אבל אני בכלל לא המנהל שלך. עולא היא המנהלת שלך והיא בכלל לא כפופה אליי, אלא לבורד שלה, אז למה אתה בא אליי'. זה לא קרה מעצמו - זה משהו שאני ביקשתי ממנו להגיד". היום, במקרה או שלא במקרה, החברה מעסיקה רק נשים, ערביות ויהודיות.

"אני חושבת שהחברה בישראל, גם הערבית וגם היהודית, מתקשה לקבל נשים בעמדת כוח, ורבים לא יפספסו הזדמנות לזלזל. אני רואה שיש משקיעים שמעדיפים לסגור עם גבר, אפילו אם הוא לא מבין כלום בתחום. אז לפעמים אני מבקשת מסאמר להיכנס רק בשביל הסגירה, כי בכל זאת כסף זה חשוב".

ולמרות הכול, בכר לא מגדירה את עצמה כפמיניסטית. "יש דברים שאני לא יכולה לעשות. אני לא יכולה לסחוב כל דבר, אני לא יכולה לעשות עבודות עפר. אני משוכנעת שלנשים יש ייחוד משלהן ולגברים ייחוד משלהם", היא אומרת. "זה לא אומר שנשים לא יכולות לנהל - זה בסל היכולות שלנו, אם כי ניהול אחר. אולי יותר טוב. אבל אני לא אבקש מבעלי לשטוף רצפה, אני לא אבקש ממנו לעשות כביסה. אם אבקש הוא בטח יסכים, כי הוא איש נדיב מאוד, אבל אני לא חושבת שזה מתאים לו. אני רוצה לעשות את הדברים האלו בעצמי וזה כיף לי, זה לא מרגיש לי נחות. אני רוצה שהוא יטפל בדברים כמו בניית הבית והשהות עם הפועלים. כשיש סדר וברור לכל אחד מה תפקידו בבית, זה יותר נוח. אנחנו לא אותו דבר, אבל אנחנו שווים.

"בעצם זה לא שכולנו לא יכולים לעשות הכול. אם יהיה דרוש, נעשה. אלא שאני הכרתי את בעלי כשכבר הייתי עם הקריירה שלי. הוא קיבל אותי כך, כשאני מתנהלת באופן שלא כל כך אופייני לחברה שלנו. אני חושבת שאם הייתי אומרת לו, מתוך איזו לוחמנות על שוויון, שעכשיו הוא גם צריך לשטוף את הרצפה - זה לא היה תורם לשלום בית. צריך להיות חכמות ולדעת איך לנהל את הבית ולשמור על יחסים שפויים ובריאים. אני לא אנחית את העקרונות שלי, כי זה לא תמיד יתקבל בשמחה בצד השני".

איך הוא קיבל את העובדה שאת מעדיפה להשתמש בשם הנעורים שלך?

"אני משתמשת בשני השמות, לפעמים רק בשם הנעורים, בשביל הנוחות. מי שקשה לו דבר כזה, שיתמודד".

איך את מספיקה הכול?

"המשרד שלי ממוקם שתי דקות מהבית, וחוץ מזה אני מתעוררת מאוד מוקדם, בערך בארבע וחצי בבוקר. אלו השעות הכי טובות שלי. אני עושה קצת ספורט, למרות שאני שונאת את זה, וקוראת ספרים, שזה דבר שאני מאוד אוהבת. אני גם מבשלת, למרות שאני לא מתה על המטבח, ולמרות שקל בנצרת להזמין אוכל ביתי מבחוץ - אבל אני רוצה שלילדים יהיה זיכרון של 'ריח האוכל של אמא'.

"הילדים כבר די גדולים, אז הם נוסעים וחוזרים בהסעה. אני מגיעה למשרד בשמונה, והם בבית משלוש עד חמש עם המטפלת, מתקלחים ועושים שיעורים. ואז אני מגיעה, ואנחנו מבלים ביחד. אני מצליחה להיות איתם בחלקים החשובים של היום. בערב אני כבר נופלת, בעשר וחצי אני כבר במיטה אז אין לי זמן אישי, אבל אני מפצה על זה בימי שישי, ובקריאה בבוקר".

מה את אוהבת לקרוא?

"פרוזה וגם ספרי ניהול עסקי. אהבתי את רובין שארמה ('הנזיר שמכר את הפרארי שלו'), אבל לאחרונה הוא התחיל לחזור על עצמו. שריל סנדברג אומרת דברים נכונים ב'לפרוץ קדימה', אבל היא מתנסחת כאילו אנחנו הנשים עדיין נורא מסכנות ומקופחות, כאילו הספר נכתב ב-1912 ולא ב-2012".

עולא בכר סלאמה / צילום: יונתן בלום

לשבור את המעגל

"בסטארט-אפ יש גם תקופות יותר רגועות", אומרת בכר. "באחת התקופות האלו חשבתי על מיזם חברתי עבור ילדי המגזר הערבי - ללמד אותם קבלת החלטות, ניהול מו"מ ויזמות. הילדים שלנו לא יודעים לעמוד על שלהם. לבקש, אבל בנימוס. לא מחנכים אותם להיות 'עם ביצים'. הם לא לומדים היטב את השפה העברית, ולהיות חלש בשפה, זה להיות חלש בחברה. הם מכונסים בבועה שלהם גם באוניברסיטה, ומרגישים נוח רק כשהם חוזרים הביתה, לחברה שהיא יותר חלשה. דור אחרי דור גדל לכניעה. אני רוצה לשבור את המעגל".

את לא מרוצה מהחינוך שהילדים שלך מקבלים במסגרות שלהם?

"בית הספר לא מלמד את הדברים הנכונים. לא נותנים כלים לחיים הנכונים, ולעומת זאת מדכאים את הרוח החופשית. אני תמיד אומרת לילדים שלי - אל תעשו שיעורים מיד כשאתם מגיעים הביתה. קודם כל להירגע, לעשות משהו בשבילכם, ואם יש משהו ממש חשוב אחר, אז דלגו על השיעורים. אם אתם רוצים באמת ללמוד, תתאמנו על החומר גם אם אין שיעורים.

"כשדודו היה בכיתה ג', קיבלתי טלפון מהמורה: 'הילד נכנס לאתר פורנו במחשב הלימודי'. אמרתי להם 'מדוע זה לא חסום', אבל הם לא לקחו אחריות. שאלתי 'מה אמרתם לו על מה שראה?', הם אמרו 'נתנו לו עונש'. כשהוא נכנס הביתה אמרתי לו 'תיכנס לאתר, מה אתה רואה?', ובאמת היו שם תמונות מחרידות. הסברתי לו על כבוד האישה, ושזה רק סרט ולא המציאות. הוא שאל אותי 'גם אתם עושים ככה, אבא ואמא?' אמרתי לו בגלוי: 'לא, אנחנו כל כך רחוקים מלהיות שם'. היום זה כבר לא מעניין אותו, ואם זה קופץ אז הוא מיד סוגר. הנטייה של החברות שלי, האימהות, היא להיכנס למגננה 'הבן שלי לא עשה את זה, אין דברים כאלה אצלנו'. זו חברה מקובעת".

איך התגברת על תחושת הכניעה וההסללה?

"אני גדלתי בבית שהיה בכל זאת די פתוח. כשנרשמתי ללימודי ביולוגיה, ידעתי שהדבר האחרון שאעשה הוא להיות מורה. מי שמגיעה לאותם לימודי ביולוגיה מכפר כנא, יודעת שהיא חוזרת לכפר להיות מורה, אלא אם היא באמת בעלת אופי מאוד שונה וחריג. אלו השאיפות שהיא גדלה איתן וזה מאוד משפיע.

"גם מעגל החברים מאוד חשוב. כשהגעתי לאוניברסיטה התחברתי יותר למנטליות של היהודים, כי הגעתי בעצמי מעיר מעורבת ומחברה יותר פתוחה. זה משפיע עלייך כי זה פותח לך יותר אפשרויות, זה מדרבן אותך. החברים היהודים שלי הכירו לי את מקצוע התועמלנות, שבו התחלתי לעבוד כבר במהלך הלימודים. לא הייתי יודעת בכלל שמקצוע כזה קיים, אם הייתי נצמדת רק לחברים שהגיעו ללימודים מאותו המקום כמוני.

"צריך עור של פיל כדי להתמודד עם האנטי מסביב, לא של ההורים שלי, אלא של החברה הרחבה יותר. הנה, נסעתי לחו"ל במשלחת לשבועיים, וזה לא כל כך מקובל. אולי יאמרו עליי 'את עוזבת את הילדים והם קטנים, מה יהיה איתם?', אבל אני יודעת שהקיום שלי הוא לא רק לבשל ולא רק לגדל את הילדים. זה חשוב, אבל אם אני אסע, כולם יסתדרו ואף אחד לא ימות מזה".

לא קל להיות חשופה לביקורת כזו.

"זה לא שאני אדם אפאתי, אבל אני יכולה לומר בכל הכנות - לא אכפת לי בכלל מה חושבים עליי. לא מה חושבים על הקריירה שלי, לא על הלבוש ולא על ההתנהגות. אני לא יודעת אם הגעתי לרמה של הגזמה, אבל אם אומרים לי 'זו אמרה עלייך ככה וככה' - מה אכפת לי?! שתגיד. ככה אני מלמדת גם את שרה ודודו, אבל הם ילדים, הם עדיין קצת יותר רגישים".

בעבודה גם הרגשת שמישהו שופט אותך?

"בכל המקומות שעבדתי בהם, הייתי הערבייה היחידה. 'סיבאנא' היא מקום העבודה הראשון שלי שיש בו בכלל ערבים, והאמת שאני זו שחששתי, כי זו הייתה מבחינתי תרבות עבודה אחרת. אני חושבת שהחיבור הטוב עם סאהר, כנראה, היה בכל זאת על רקע התרבות המשותפת, מה שלא היה במקומות האחרים שהייתי בהם.

"קשה לדעת אם ההבדלים בין החברה שבה אני עובדת לבין אלו שעזבתי, קשורים לתרבות של הקבוצה המעורבת ערביות-יהודיות ולכך שכולן נשים, או פשוט לכך שמדובר בסטארט-אפ. בהתחלה ניסיתי להעתיק את התרבות הארגונית של ניאופרם, אבל זה כמובן לא עבד".

מה הצלחת להעתיק ומה שינית?

"עוד לפני שהיו לי עובדים, בניתי חזון ונהלי עבודה. הגדרתי תפקידים ואת גבולותיהם, ראיתי עם הזמן שיש דברים שפחות מתאימים לסטארט-אפ, למשל, ההחלטה שכולם חייבים להגיע עד תשע בדיוק. אנשים הרבה יותר שמחים כשיש להם חופש וסומכים עליהם.

"רכיב נוסף הוא עבודת הצוות. אף אחד לא אומר 'אני עשיתי, אני כתבתי', אלא רק 'אנחנו'. כשמגיעה עובדת חדשה לא צריך לומר לה, היא מיד לומדת לבדה לדבר בלשון 'אנחנו'. עם הגברים זה היה יותר קשה, היה יותר אגו. עם הנשים הניהול יותר קל - הן מרימות אותך. כשאת בדאון הן באות ועוזרות ותומכות".

איך גורמים לפיתוח שלכם להצליח?

"הרעיון שלנו יכול לשנות מן היסוד את השוק, אבל לשם כך אנחנו צריכים כסף - שלושה מיליון דולר כדי להגיע לניסויים, ואני באמת חוששת כרגע שהרעיון ייפול בגלל כסף. אין הרבה משקיעים בפארמה, ומי שמשקיע נרתע ממיזמים שנמצאים בשלבים מוקדמים. הייתי אצל כל הקרנות וכולם אמרו לי: 'זה מעניין, אבל מוקדם'. אנחנו מקבלים תמיכה של הרשות לחדשנות שמספיקה כדי לשלם לעובדים, אבל חייבים לגייס כסף בחודשים הקרובים".

יש לכם קווים אדומים בבחירת משקיעים?

"החלטנו לא לגייס משקיעים שהם רק חברים ומשפחה. אני לא רוצה משקיע שלא מבין את הסיכון שבהשקעה שלו. כמו כן, אני גם לא רוצה משקיעים עבריינים. היו לנו הצעות כאלה וסירבנו. המשקיעים של רמידור כבר מחזיקים מניות בנו דרכה, ואילו אנשי עסקים במגזר הערבי אומרים שלא ראו עדיין הצלחות גדולות של חברות ביומד שצמחו מן המגזר. הם צודקים, וגם אותי זה הרתיע בהתחלה, אבל אם לא ננסה איך נפרוץ את הגדר הזו? כעת אני אישה, ערבייה עם חברה שיושבת בצפון הארץ - כל אחד מהמאפיינים הללו מבטיח חיים יותר קשים בשבילי, ובמדינות ערב, וגם באירופה, לא רוצים להשקיע בחברה ישראלית. הציעו לי לטשטש את הלינקדאין שלי כך שיחשבו שאני יושבת באירופה, אבל אני לא מסכימה לטשטושים ומשחקים: 'סיבאנא' היא חברה ישראלית.

"הכי קל עם מכלול הזהויות הללו דווקא בארה"ב, לכן אני נוסעת לסן פרנסיסקו למצוא משקיע רציני. אני ממוקדת במי שרציני לגבינו, אני מאמינה שכסף מביא כסף. כך היה עם ה-700 אלף דולר הראשונים. וכשהמוצר שלנו יהיה בשוק - אהיה הראשונה להשתמש בו בעצמי".

לברוא את התפקיד הבא שלך

"לא פשוט לצאת לעולם שכולו סיכון, לחברה שטרם הוקמה, כשבחיים לא ניהלתי חברה מההתחלה ועד הסוף. מה זה לדווח לדירקטוריון? מהי מניה? איך מגייסים הון? איך סוגרים חוזים? וכל זה כשאני מגיעה מהנוחות של מקום מסודר, חדר אוכל, ימי גיבוש, מקום שבו לא אני חתומה אישית על השורה התחתונה. בסוף ההחלטה התקבלה לאחר שבעלי אמר לי - 'תמיד יהיה לך לאן לחזור'. אני מרגישה כך ללא שום ספק".

עוד כתבות

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הכי גדולה בוול סטריט. עכשיו קת'י ווד עושה קאמבק

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה