גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ באסיה: מי רוצה מטרייה אמריקאית?

הכמיהה אל אסיה בערה בארה"ב עוד מתחילת המאה ה-19

טראמפ וראש ממשלת יפן אבה / צילום: רויטרס
טראמפ וראש ממשלת יפן אבה / צילום: רויטרס

ההיסטוריה של ארה"ב היא במידה רבה סיפור משיכתה אל "המערב". המרכאות כפולות, מפני שהגדרת המערב לא חדלה להשתנות. המערב היה מלכתחילה די קרוב אל המזרח. לא היה צורך אלא לחצות את נהר המיסיסיפי כדי להיות בו.

עוד לפני שמלאו לה 30, ארה"ב הכפילה את שטחה מערבה בעסקה מפולפלת עם צרפת (יותר משני מיליארד דונם תמורת 15 מיליון דולר). עוד לפני שמלאו לה 75 היא שלטה בכל מרחב היבשה שבין ניו-יורק ללוס אנג'לס.

בשנה ה-125 לקיומה, ארה"ב סיפחה את הממלכה העצמאית של איי הוואי, שלושה אזורי זמן מערבה מן היבשת האמריקאית. הונולולו חדלה להיות בירתה של ממלכה אקזוטית (שארה"ב דווקא הכירה רשמית בעצמאותה, עד שחדלה להכיר), והפכה לכן השילוח של צי המלחמה האמריקאי באוקיאנוס השקט.

כמעט לפני 120 שנה, נשיא אמריקאי שכוח למדי, ויליאם מקינלי, הכניס את ארה"ב למלחמת התפשטות נגד האימפריה הספרדית השוקעת. עניין אחד היה לסלק את ספרד מקובה ומפוארטו ריקו הסמוכות. אבל כיבוש הפיליפינים הפך את ארה"ב לאימפריה קולוניאלית. מרק טוויין כתב אז, כי הרפובליקה האמריקאית מתה ביום שבו נולדה "האימפריה האמריקאית". הוא הגזים, אבל ארה"ב אמנם השתנתה ללא הכר. היא הפכה למעצמה גלובלית.

המשוואה בעינה עומדת

בימים האלה מתפרסמת בארה"ב ביוגרפיה של מקינלי, "הנשיא הבלתי ידוע ביותר שעליו צריך לדעת". הוא התחיל את מה שקראו לימים "המאה האמריקאית". זינוקה אל המעמד של מעצמת-על, כמעט חצי מאה אחר כך, היה תוצאה ישירה של התערבותה בענייני אסיה.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, ארה"ב לא הייתה מוכנה להניח למעצמה אסיאנית דינאמית ותוקפנית למלא תפקיד שלטני (-דומיננטי) בסביבתה המיידית. המסורבת הייתה יפן, והתוצאה הייתה מלחמה כללית באוקיאנוס השקט ובמזרח אסיה.

בשנה הבאה ימלאו 120 שנה למלחמה שהכניסה את ארה"ב לאסיה, ומעניין לעמוד על המידה שבה הפקטורים השתנו, אבל המשוואה כמעט עומדת בעינה: מעצמה אזורית דינמית ותוקפנית תובעת לעצמה תפקיד שלטני במזרח אסיה, ורוצה לשים קץ לנוכחותה של ארה"ב.

שמה, כמובן, סין. ההשוואה, אין צריך לומר, היא חלקית ולא מדויקת. יפן של 1940 לא הייתה בעלת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. סין גם אינה מנהלת מלחמות, ואינה מוחקת ארצות מן המפה. אבל כאז כן היום מתחוללת התנגשות חזיתית של רצונות, של אינטרסים ושל תחושות ייעוד.

סין מנסה לכונן הגמוניה באסיה, באמצעים צבאיים וכלכליים. היא מנסה להרחיב את ריבונותה על פני כל מרחב המים שבין סין ליפן, ובין סין לפיליפינים ולווייטנאם. הים שייך לה, האוויר שייך לה, האוצרות שמתחת למים שייכים לה - והיא מתכוונת להחיל את רצוה בכוח האיום, או בכוח הכוח. רק נושאות מטוסים אמריקאיות מפרידות בינה לבין ייעודה הגלוי.

רק לא רב-צדדי

דונלד טראמפ הגיע הבוקר למזרח אסיה למסעו הבינלאומי הארוך ביותר לפי שעה, 12 יום, שבמרוצתם מזומנות לו בין השאר פגישות עם מנהיגי סין ויפן. הוא יתארח בפיליפינים ובווייטנאם, ויסור אל קו החזית בין דרום קוריאה לצפונה. הוא יישא נאום פרוגרמטי בדאנאנג, עיר הנמל הווייטנאמית, ששמה נהג להעביר צמרמורת בגוום של אמריקאים.

לא לגמרי ברור איזו אסטרטגיה נשיא ארה"ב משווה לעיניו. קודמו, ברק אובמה, דיבר על הצורך להעתיק את כובד המשקל של מדיניות ארה"ב מאירופה לאסיה, כדי להציב משקל נגד לסין. קצת קשה להגיד שהוא נחל הצלחה מסחררת, אם מפני שאירופה והמזרח התיכון סירבו לסגת אל מאחורי הקלעים, ואם מפני שארה"ב לא הצליחה לעצב אסטרטגיה משכנעת.

אובמה קיווה לכונן שותפות בין שני עברי האוקיאנוס השקט לא רק על יסוד נוכחות צבאית, חשובה מאוד כשלעצמה, אלא גם על יסוד מסחר חופשי. הוא נשא ונתן על הסכם סחר רב-צדדי עם 12 ארצות השוכנות לחוף האוקיאנוס השקט, בהן ארבע אסיאניות. טראמפ קרע לגזרים את ההסכם כמעט תיכף להשבעתו. בעיניו זה היה עוד הסכם סחר, שהעניק יתרונות לא הגונים לזרים על חשבון העובד האמריקאי.

המסר, שטראמפ שיגר למזרח אסיה, היה של חוסר עניין ברב-צדדיות. המסר נקלט. ארצות שנטו להסתופף תחת מטרייה אמריקאית מתחילות להתאים את עצמן למה שיודעי ח"ן מכנים לפעמים, בלטינית מדוברת, "פאקס סיניקה", זאת אומרת "שלום סיני", או סדר בינלאומי שהבכורה בו תהיה שמורה לבייג'ין.

ממי מתפעל טראמפ

קשה לדעת מה יהיו תוצאות משבר צפון קוריאה. הוא קירב מאוד את יפן אל ארה"ב. המשבר כמובן גם השפיע על דרום קוריאה, שבהנהגת הנשיא עמדה לשנות כיוון, ולחפש נתיב של פיוס עם צפון קוריאה. אבל הוא מיהר לגלות שקשה להתפייס עם משטר, המשלח טילים בליסטיים לכל עבר.

צפון קוריאה מעמידה הן את ארה"ב והן את סין במבחן של בגרות ושל אחריות. לא ברור מי מהן תיטיב לעמוד בו.

יש עוד עניין אחד, שבו ארה"ב חוזרת ונבחנת במרוצת השנים. כל קודמיו של טראמפ, לפחות מאז אמצע שנות ה-70, כללו זכויות אדם בדיפלומטיה שלהם. טראמפ יוצא מגדרו להודיע, כי הוא אינו מתכוון להטיף לזרים איך לנהל את ארצותיהם.

לא זו בלבד שהנשיא אינו מעלה מס שפתיים, אלא שהוא מדבר בשבח מנהיגים המפירים זכויות אדם, כמו למשל נשיא הפיליפינים דוטרטה, המעודד את כוחות הביטחון שלו להוציא להורג עברייני סמים בלי משפט. טראמפ התפעל לאחרונה בפומבי ממעמד ההכתרה של נשיא סין שי ג'ינפינג בוועידת המפלגה הקומוניסטית, ותיאר אותו "מלך".

את מנהיג מלזיה, הנחקר על שחיתות מסיבית, טראמפ תיאר כ"ראש הממשלה החביב ביותר עליי". שורה של שליטים במזרח אסיה משתמשים בשיטות טראמפ, כדי להבאיש את ריח העיתונות החופשית בארצותיהם (בהשפעתו הישירה הם מצמידים את התווית fake news לכל ביקורת על מעשיהם).

מה רצה ג'פרסון

מן ההתנהגות האמריקאית מבצבצת פרגמטיות. התערבותה של ארה"ב ב"ענייניהן הפנימיים" של ארצות לא חיבבה אותה על ממשלותיהן, וברוב המקרים לא הניבה את התוצאות המקוות.

אבל מאז שתומס ג'פרסון התחיל לדחוף את ארה"ב מערבה, לפני 215 שנה, היא התעניינה בעולם החיצון לא רק לטובת אינטרסים מסחריים. הייתה בה תמיד מידה של אידיאליזם, המועמדת עכשיו בספק. מנהיגות בינלאומית צריכה להיות מיוסדת על יותר מאינטרס עצמי, בייחוד כאשר מציעה אותה ארץ הנמצאת בקצה השני של העולם.

סין מנסה עכשיו את כוחה במנהיגות בינלאומית. לצד החמרת הדיכוי הפוליטי מבית היא מציעה עולם של שותפויות רב-צדדיות, מפני ש"שום אומה אינה יכולה להתקפל אל האי שלה". כמובן, לא אכפת לה אם ארה"ב תתקפל. אדרבא, היא תנופף לה בעונג רב לשלום.

*** רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

בארה"ב מדווחים: ישראל לא תתקוף באיראן לפני פסח

צה"ל תקף במהלך הלילה מטרות טרור בדרום לבנון ● דיווח: ביידן אישר לישראל לפעול קרקעית ברפיח - תמורת צמצום התקיפה באיראן ● שר החוץ האירני נחת בניו יורק, מנהיגי הארגון הכלכלי הבין-לאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • מתאם פעולות הממשלה בשטחים: יותר מ-300 משאיות סיוע נכנסו לרצועה, כ-100 משלוחים הוצנחו • עדכונים שוטפים 

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות