גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ באסיה: מי רוצה מטרייה אמריקאית?

הכמיהה אל אסיה בערה בארה"ב עוד מתחילת המאה ה-19

טראמפ וראש ממשלת יפן אבה / צילום: רויטרס
טראמפ וראש ממשלת יפן אבה / צילום: רויטרס

ההיסטוריה של ארה"ב היא במידה רבה סיפור משיכתה אל "המערב". המרכאות כפולות, מפני שהגדרת המערב לא חדלה להשתנות. המערב היה מלכתחילה די קרוב אל המזרח. לא היה צורך אלא לחצות את נהר המיסיסיפי כדי להיות בו.

עוד לפני שמלאו לה 30, ארה"ב הכפילה את שטחה מערבה בעסקה מפולפלת עם צרפת (יותר משני מיליארד דונם תמורת 15 מיליון דולר). עוד לפני שמלאו לה 75 היא שלטה בכל מרחב היבשה שבין ניו-יורק ללוס אנג'לס.

בשנה ה-125 לקיומה, ארה"ב סיפחה את הממלכה העצמאית של איי הוואי, שלושה אזורי זמן מערבה מן היבשת האמריקאית. הונולולו חדלה להיות בירתה של ממלכה אקזוטית (שארה"ב דווקא הכירה רשמית בעצמאותה, עד שחדלה להכיר), והפכה לכן השילוח של צי המלחמה האמריקאי באוקיאנוס השקט.

כמעט לפני 120 שנה, נשיא אמריקאי שכוח למדי, ויליאם מקינלי, הכניס את ארה"ב למלחמת התפשטות נגד האימפריה הספרדית השוקעת. עניין אחד היה לסלק את ספרד מקובה ומפוארטו ריקו הסמוכות. אבל כיבוש הפיליפינים הפך את ארה"ב לאימפריה קולוניאלית. מרק טוויין כתב אז, כי הרפובליקה האמריקאית מתה ביום שבו נולדה "האימפריה האמריקאית". הוא הגזים, אבל ארה"ב אמנם השתנתה ללא הכר. היא הפכה למעצמה גלובלית.

המשוואה בעינה עומדת

בימים האלה מתפרסמת בארה"ב ביוגרפיה של מקינלי, "הנשיא הבלתי ידוע ביותר שעליו צריך לדעת". הוא התחיל את מה שקראו לימים "המאה האמריקאית". זינוקה אל המעמד של מעצמת-על, כמעט חצי מאה אחר כך, היה תוצאה ישירה של התערבותה בענייני אסיה.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, ארה"ב לא הייתה מוכנה להניח למעצמה אסיאנית דינאמית ותוקפנית למלא תפקיד שלטני (-דומיננטי) בסביבתה המיידית. המסורבת הייתה יפן, והתוצאה הייתה מלחמה כללית באוקיאנוס השקט ובמזרח אסיה.

בשנה הבאה ימלאו 120 שנה למלחמה שהכניסה את ארה"ב לאסיה, ומעניין לעמוד על המידה שבה הפקטורים השתנו, אבל המשוואה כמעט עומדת בעינה: מעצמה אזורית דינמית ותוקפנית תובעת לעצמה תפקיד שלטני במזרח אסיה, ורוצה לשים קץ לנוכחותה של ארה"ב.

שמה, כמובן, סין. ההשוואה, אין צריך לומר, היא חלקית ולא מדויקת. יפן של 1940 לא הייתה בעלת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. סין גם אינה מנהלת מלחמות, ואינה מוחקת ארצות מן המפה. אבל כאז כן היום מתחוללת התנגשות חזיתית של רצונות, של אינטרסים ושל תחושות ייעוד.

סין מנסה לכונן הגמוניה באסיה, באמצעים צבאיים וכלכליים. היא מנסה להרחיב את ריבונותה על פני כל מרחב המים שבין סין ליפן, ובין סין לפיליפינים ולווייטנאם. הים שייך לה, האוויר שייך לה, האוצרות שמתחת למים שייכים לה - והיא מתכוונת להחיל את רצוה בכוח האיום, או בכוח הכוח. רק נושאות מטוסים אמריקאיות מפרידות בינה לבין ייעודה הגלוי.

רק לא רב-צדדי

דונלד טראמפ הגיע הבוקר למזרח אסיה למסעו הבינלאומי הארוך ביותר לפי שעה, 12 יום, שבמרוצתם מזומנות לו בין השאר פגישות עם מנהיגי סין ויפן. הוא יתארח בפיליפינים ובווייטנאם, ויסור אל קו החזית בין דרום קוריאה לצפונה. הוא יישא נאום פרוגרמטי בדאנאנג, עיר הנמל הווייטנאמית, ששמה נהג להעביר צמרמורת בגוום של אמריקאים.

לא לגמרי ברור איזו אסטרטגיה נשיא ארה"ב משווה לעיניו. קודמו, ברק אובמה, דיבר על הצורך להעתיק את כובד המשקל של מדיניות ארה"ב מאירופה לאסיה, כדי להציב משקל נגד לסין. קצת קשה להגיד שהוא נחל הצלחה מסחררת, אם מפני שאירופה והמזרח התיכון סירבו לסגת אל מאחורי הקלעים, ואם מפני שארה"ב לא הצליחה לעצב אסטרטגיה משכנעת.

אובמה קיווה לכונן שותפות בין שני עברי האוקיאנוס השקט לא רק על יסוד נוכחות צבאית, חשובה מאוד כשלעצמה, אלא גם על יסוד מסחר חופשי. הוא נשא ונתן על הסכם סחר רב-צדדי עם 12 ארצות השוכנות לחוף האוקיאנוס השקט, בהן ארבע אסיאניות. טראמפ קרע לגזרים את ההסכם כמעט תיכף להשבעתו. בעיניו זה היה עוד הסכם סחר, שהעניק יתרונות לא הגונים לזרים על חשבון העובד האמריקאי.

המסר, שטראמפ שיגר למזרח אסיה, היה של חוסר עניין ברב-צדדיות. המסר נקלט. ארצות שנטו להסתופף תחת מטרייה אמריקאית מתחילות להתאים את עצמן למה שיודעי ח"ן מכנים לפעמים, בלטינית מדוברת, "פאקס סיניקה", זאת אומרת "שלום סיני", או סדר בינלאומי שהבכורה בו תהיה שמורה לבייג'ין.

ממי מתפעל טראמפ

קשה לדעת מה יהיו תוצאות משבר צפון קוריאה. הוא קירב מאוד את יפן אל ארה"ב. המשבר כמובן גם השפיע על דרום קוריאה, שבהנהגת הנשיא עמדה לשנות כיוון, ולחפש נתיב של פיוס עם צפון קוריאה. אבל הוא מיהר לגלות שקשה להתפייס עם משטר, המשלח טילים בליסטיים לכל עבר.

צפון קוריאה מעמידה הן את ארה"ב והן את סין במבחן של בגרות ושל אחריות. לא ברור מי מהן תיטיב לעמוד בו.

יש עוד עניין אחד, שבו ארה"ב חוזרת ונבחנת במרוצת השנים. כל קודמיו של טראמפ, לפחות מאז אמצע שנות ה-70, כללו זכויות אדם בדיפלומטיה שלהם. טראמפ יוצא מגדרו להודיע, כי הוא אינו מתכוון להטיף לזרים איך לנהל את ארצותיהם.

לא זו בלבד שהנשיא אינו מעלה מס שפתיים, אלא שהוא מדבר בשבח מנהיגים המפירים זכויות אדם, כמו למשל נשיא הפיליפינים דוטרטה, המעודד את כוחות הביטחון שלו להוציא להורג עברייני סמים בלי משפט. טראמפ התפעל לאחרונה בפומבי ממעמד ההכתרה של נשיא סין שי ג'ינפינג בוועידת המפלגה הקומוניסטית, ותיאר אותו "מלך".

את מנהיג מלזיה, הנחקר על שחיתות מסיבית, טראמפ תיאר כ"ראש הממשלה החביב ביותר עליי". שורה של שליטים במזרח אסיה משתמשים בשיטות טראמפ, כדי להבאיש את ריח העיתונות החופשית בארצותיהם (בהשפעתו הישירה הם מצמידים את התווית fake news לכל ביקורת על מעשיהם).

מה רצה ג'פרסון

מן ההתנהגות האמריקאית מבצבצת פרגמטיות. התערבותה של ארה"ב ב"ענייניהן הפנימיים" של ארצות לא חיבבה אותה על ממשלותיהן, וברוב המקרים לא הניבה את התוצאות המקוות.

אבל מאז שתומס ג'פרסון התחיל לדחוף את ארה"ב מערבה, לפני 215 שנה, היא התעניינה בעולם החיצון לא רק לטובת אינטרסים מסחריים. הייתה בה תמיד מידה של אידיאליזם, המועמדת עכשיו בספק. מנהיגות בינלאומית צריכה להיות מיוסדת על יותר מאינטרס עצמי, בייחוד כאשר מציעה אותה ארץ הנמצאת בקצה השני של העולם.

סין מנסה עכשיו את כוחה במנהיגות בינלאומית. לצד החמרת הדיכוי הפוליטי מבית היא מציעה עולם של שותפויות רב-צדדיות, מפני ש"שום אומה אינה יכולה להתקפל אל האי שלה". כמובן, לא אכפת לה אם ארה"ב תתקפל. אדרבא, היא תנופף לה בעונג רב לשלום.

*** רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף