עו”ד רות דוד / צילום: ליאור מזרחי
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן מסרו גרסאות שונות על הנסיבות שבהן נמנעו מלמסור לנציבות הביקורת על מערך התביעה (נתב"ם) את תיק הפרקליטות שעסק בפרשת השחיתות ברשות המסים - תיק שנסגר בנסיבות תמוהות על-ידי רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב. לנציבה הקודמת הילה גרסטל נמסר נימוק פרוצדורלי, ואילו לנציב הנוכחי דוד רוזן נמסר כי התיק בוער ואינו קיים. שתי הגרסאות אינן מתיישבות זו עם זו ומעוררות תמיהות בנתב"ם - כך עולה מתחקיר "גלובס".
בדוח שאמור להוציא בשבועות הקרובים הנציב רוזן, צפוי פרק מיוחד על פרשה זו, הידועה כפרשת "קבוצת ה-15", ובו ביקורת על הטיפול בתיק.
גורם שהיה מעורב בתיק אומר, כי "הפחד הגדול של הפרקליטות הוא שייפתח תיק כלשהו מתקופת כהונתה של רות דוד כפרקליטת מחוז תל-אביב, ועל אחת כמה וכמה תיק שחיתות בהיקף כמו זה שחוקרי רשות המסים חשפו. זו עלולה להיות מפולת שאין לשער את תוצאותיה".
"קבוצת ה-15" הייתה קבוצה של חוקרים ואנשי ביקורת ביחידת החקירות של רשות המסים, שפעלה בתקופה שבה עמד בראש הרשות איתן רוב, ובראש יחידת החקירות עמדו רפי עמיאל וסגנו שמואל גונן, שכלפיהם הופנו עיקר הטענות. חברי הקבוצה התריעו על תופעות מושחתות בצמרת רשות המסים וביחידת החקירות, כמו מתן הקלות פסולות לטייקונים ולאנשי עסקים, העלמת עין מעבירות חמורות, הימנעות מחקירות ובלימת פעולות נגד משפחות פשע, עצימת עין מול עבירות מין וחשיפת מקור מודיעיני שנרצח. נציג "קבוצת ה-15" מול הפרקליטות והמשטרה היה קצין המודיעין לשעבר ברשות, רפי רותם, שהוכר מאוחר יותר על-ידי מבקר המדינה כחושף שחיתות.
התיק נחקר במפלג הונאה של משטרת מחוז תל-אביב בראשות סנ"צ אריה אידלמן. בסיום החקירה הומלץ להגיש כתבי אישום נגד גורמים ברשות המסים, וכן התבקש אישור לאמצעים חקירתיים נוספים. תיק החקירה וההמלצות נמסרו לפרקליטת המחוז דאז, רות דוד, ביום חמישי, 8.7.04, בשעה 14:00, והיא העבירה אותו לסגנה הבכיר דאז, עו"ד מנחם מזרחי, המכהן כיום כשופט שלום. קצת פחות משלוש יממות לאחר מכן, ביום ראשון, 11.7.04, בשעה 12:00, הודיעה דוד על סגירת התיק. ערעור של רותם על סגירת התיק נדחה ב-2006 על-ידי מי שהיה המשנה לפרקליט המדינה, יהושע (שוקי) למברגר. כל חברי "קבוצת ה-15" טוענים עד היום, שדוד טייחה את הפרשה מסיבות פסולות.
גם שני הנציבים על ביקורת התביעה, הראשונה הילה גרסטל ואחריה דוד רוזן, הביעו פליאה על נסיבות סגירת תיק חקירה כבד ומשמעותי כל כך על-ידי דוד בתוך שלושה ימים במהלך סוף שבוע, למרות ראיות רציניות שהיו בו.
גרסה א': "לעכב בשלב זה"
בעקבות פעילות של רותם והתנועה למען איכות השלטון, פנתה גרסטל ב-14.3.16 לפרקליט מחוז תל-אביב, מומי למברגר, אחיו של שוקי למברגר, בבקשה למסור לה את תיק החקירה. למברגר לא הגיב לפנייתה של הנציבה והעביר אותה לפרקליטות המדינה.
ב-5.4.16, הגיב ראש תחום בכיר בפרקליטות המדינה, עו"ד יריב רגב, לפנייתה של גרסטל והודיע לה כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פנה לפרקליט המדינה שי ניצן וביקש לקבל את המידע, ואף הורה לפרקליטות להמתין לאישורו לפני מתן תשובה לנציבה. גרסטל ביקשה בתחילת מאי מהיועמ"ש לדעת מהו לוח הזמנים הצפוי לתשובה, אולם לא קיבלה תגובה - וגם לא את התיק -עד פרישתה ביולי 2016.
בתגובה לשאלה של "גלובס" מסר אז משרד המשפטים: "לאחר פניית נציבות הביקורת לפרקליטות המדינה בנושא טענותיו של רותם, פנתה נציבת הביקורת, הילה גרסטל, גם ליועמ"ש באותו הנושא. לפיכך, ביקש היועמ"ש מפרקליטות המדינה להידרש לנושא ולהביא בפניו את התייחסותה. בהתאם לכך, ועל-מנת שלא לפגוע בבירור פנימי זה, התבקשה פרקליטות המדינה לעכב בשלב זה את העברת התייחסותה לנציבות הביקורת".
גרסה ב': "תיק החקירה בוער"
גם הנציב הנוכחי, דוד רוזן, בודק בחודשים האחרונים את טיפול הפרקליטות בפרשת "קבוצת ה-15". העדויות הנוספות בתיק זה מעצימות את התהיות על אופן טיפול הפרקליטות בפרשה.
אחת העדויות היא של רפ"ק ערן מלכה, עד המדינה בפרשת פישר-דוד, שהעיד בבית המשפט כי פישר ביקש ממנו לא להגיע לחתונת אחותה של עדת המדינה ע', מזכירת משרד עורכי הדין של פישר ודוד. הנימוק של פישר, כך העיד מלכה, היה: "כל מיני אנשים ומוזמנים שיהיו שמה, לא כדאי שיראו אותי. יהיה שם מישהו בשם רפי עמיאל מרשות המסים, אנשים שכאילו אם יראו אותי יושב איתו באותו שולחן, לפעמים אתה יכול לעשות חיבורים וזה מסוכן ועדיף שלא תבוא".
בעקבות עדותו של מלכה מתחזקת הטענה של חברים ב"קבוצת ה-15" על חשד לקשרים שהיו ברקע סגירת תיק, בין רות דוד לבין הדמויות שכלפיהן הופנו התלונות, ומתחזקת הדרישה לחקור האם רות דוד טייחה את הפרשה.
שוקי משעול, מי שהיה מנהל מע"מ תל-אביב והבכיר מבחינת תפקיד ב"קבוצת ה-15", היה הראשון שהתריע על הקשר המיוחד בין רות דוד לבין עו"ד רונאל פישר כבר ב-2004, ועל הקשר שהיה באותה תקופה בין השניים לבין איתן רוב ורפי עמיאל, שהקבוצה הפנתה אליהם את עיקרי החשדות. משעול העיד כי פישר העביר לו הצעה לשלם 20 אלף דולר לרות דוד, על-מנת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, ואחרי שסירב הגישה נגדו דוד כתב אישום בגין 542 שקל שהמדינה החזירה לו ביתר בהקשר לביטוח רכב.
גם בהודעת היועמ"ש מנדלבליט על אי-הגשת כתב אישום נגד דוד על תקופת כהונתה כפרקליטת מחוז, נאמר כי הקשר דוד-פישר היה קיים כבר ב-2004, כש"קבוצת ה-15" התלוננה. בתיק הפלילי המתנהל נגד דוד ופישר בבית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מואשמת רק בעבירות של שיבוש הליכי משפט וקבלת נכסים שהושגו במרמה. משעול עתר לבג"ץ בדרישה לחקור את פעולותיה של דוד ולהגיש נגדה כתב אישום גם על פעולותיה כפרקליטת מחוז (העתירה תישמע ביום רביעי הקרוב, 8.11).
רוזן ביקש מפרקליטות המדינה את התיק של "קבוצת ה-15". בתגובה לבקשתו, כך נודע ל"גלובס", הודיע פרקליט המדינה שי ניצן, כי מכיוון שלא היו פניות לפרקליטות בנושא התיק הזה בשנים 2007-2014, בוער התיק - כלומר הושמד - על-ידי הפרקליטות.
ואולם, תיק "קבוצת ה-15" מושך תשומת לב זה שנים. פניות רבות הנוגעות אליו הופנו בין 2007 ל-2014 לגורמים שונים, כולל בפרקליטות. גם בידי הנציב רוזן יש העתקי פניות כאלה.
גורמים בנתב"ם הביעו תדהמה על ההודעה לפיה התיק בוער ועל כן אין מה למסור לרוזן. הם מצביעים על כך שהנימוק הזה הושמע לראשונה בפני רוזן, אבל לגרסטל לא נאמר מאומה על ביעור התיק, אלא נמסר לה נימוק פרוצדורלי לאי מסירת התיק.
"עולה חשש שאחת הגרסאות אינה אמיתית ואולי אפילו שתיהן", כך אומר גורם המקורב לנושא. "בכך מעניקים לרות דוד בפרט, ולפרקליטות בכלל, חסינות נוספת מפני פתיחת תיבת פנדורה של השחיתות בתקופה שבה כיהנה כפרקליטת המחוז וניהלה מערכת קשרים עם פישר".
הנציב רוזן מסר בתגובה לשאלות שהפנה אליו "גלובס": "הנושא בטיפול הנציבות. אנו ממתינים להתייחסות בנושא המבורר. נראה כי הטיפול יגיע לכלל סיום תוך זמן לא ארוך".
הנציבה הקודמת גרסטל, שבעבר ביקרה בחריפות את הפרקליטות ואת ניצן, ביקשה שלא להגיב בעניין זה.
הפרקליטות: ביעור לפי הנהלים
פרקליט המדינה שי ניצן התבקש להסביר מי ומתי החליט על ביעור התיק. מהפרקליטות נמסר בתגובה: "ככלל, ביעור תיקים מתבצע בהתאם לתקנות הארכיונים, הקובע כי מועד הביעור של תיק פלילי שנסגר מבלי שניתן בו פסק דין, למעט תיק על עבירה שהיא רצח או בגידה, הינו שנתיים מיום ההחלטה על סגירת התיק. עם זאת, בפועל, לעתים חולפות שנים רבות יותר עד מועד הביעור.
"מבירור יסודי שנערך בעניין זה מכבר מול הגנזך, עולה כי התיק הפרטני המוזכר בפנייה בוער על-פי החלטת הגנזך בשנת 2014, כ-12 שנים לאחר מועד ביצוע העבירות הנטענות, כ-10 שנים לאחר מועד ההחלטה על סגירתו וכ-7 שנים לאחר שנשלח המכתב האחרון בתיק.
"וכך נמסר על-ידי הגנזך: 'הריני להודיעך כי במהלך שנת 2014-2015 במסגרת טיפול בביעור תיקים של משרד המשפטים, הועברו למרכז ספיר לצורך מיון והערכה קרגלים של יחידתכם. בתהליך הדילול עברו אלפי תיקים מיון והערכת כל תיק לגופו. במהלך הביעור נקבעו שנות ביעור לאלפי תיקים המיועדים לביעור. לצערי תיק 5687/08 עמיאל רפי, תיק 5394/04 גונן שמואל עמיאל רפי - בוער לפי כל הנהלים, ולא נשלח חזרה לארכיב בית גנזים לצורך קליטתו מחדש.
"'לשם שלמות התמונה נציין כי תיק החקירה המוזכר בפנייה - פלא 29510/2003 - שטופל במסגרת זו, לא נפתח בעקבות תלונת 'קבוצת ה-15'".
באשר לשאלה הבדל בין הגרסאות שנמסרו לכל אחד מהנציבים, אמרו בפרקליטות: "אין לנו מה להוסיף מעבר לדברים שנמסרו לנציב, המתייחסים, בין היתר, לבירור היסודי שנערך כבר בשנת 2015 כפי שהוזכר בתשובתנו הקודמת".
השורה התחתונה היא, שהשופטת בדימוס הילה גרסטל לא קיבלה את התיק בלי שנאמרה לה אף מילה על ביעור התיק - נימוק שהועלה רק בהסבר לשופט בדימוס דוד רוזן. יתרה מכך, ההסבר על ביעור התיק בגלל היעדר פניות לגביו אינו מתיישב עם העובדה שבתקופה שבה מדובר קיימים מכתבים ופניות לגורמי פרקליטות ואף ליועץ המשפטי לממשלה העוסקים בתיק זה, שהיווה מוקד לעניין ציבורי רחב.
האם הסיבה לכך היא אכן החשש של הפרקליטות לפתוח את התיקים שדוד הייתה מעורבת בהם? השאלה הזו, כמו שאלות נוספות הקשורות למעשיה של דוד, עדיין פתוחה.