משה כחלון / צילום: איתמר סיידא
ההתנגדות לתוכנית הפחתות המסים של שר האוצר משה כחלון מקיפה את הדרגים המקצועיים במשרד האוצר, ואינה מוגבלת רק לנגידת בנק ישראל.
למעשה, מלבד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אין היום כלכלן בולט אחד בממשלה שתומך בגישה שלפיה הורדות מסים נוספות יכולות להביא להגברת הצמיחה ולהגדלת הכנסות המדינה, כלומר, "להחזיר את עצמן".
מנומס, אבל לא מקשיב לנגידה
הבעיה היא, שלעמדת הדרג המקצועי אין השפעה על שר האוצר. כחלון משוכנע שבבנק ישראל ובמשרד האוצר יושבים פקידים שרק רוצים לחזור הביתה בשלום. לדעתו, צריך לדרוש מהכלכלנים דין וחשבון לא רק כשהתחזיות שלהם אופטימיות מדי, אלא גם כשהן שמרניות ופסימיות מדי.
היחידה שהתבטאה עד היום נגד הורדות המס היא נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. היא קוראת באופן עקבי להעלות את נטל המס ולא להוריד אותו. הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, התבטא בשבוע שעבר בכנס אגף התקציבים נגד סטייה מעקרונות המדיניות התקציבית האחראית, ונגד הגדלת ההוצאה והגירעון. הגישה של שניהם היא שהורדות מס בעת הזאת לא תביא להגברת הצמיחה משום שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה.
בשפה פשוטה, מי שכבר עובד לא יעבוד יותר בגלל הורדות המס וגם אם יישארו לו בכיס עוד כמה שקלים - זה לא מה שהמשק צריך כדי לצמוח לאורך זמן.
כחלון תקף את הנגידה בראיון ששודר אמש (שבת) בערוץ 2 וטען ששר האוצר הקודם, יאיר לפיד, הקשיב לעצותיה והעלה מסים - והוא (כחלון) מצטער על כך בדיעבד. כחלון לא דייק, אגב. מי ששכנע את לפיד להעלות מסים היה סטנלי פישר ולא פלוג, רק שעל פישר אף פוליטיקאי לא העז לחלוק בפומבי.
שישלמו על פספוסים
ההשוואה ללפיד לא הייתה מקרית. כמו יריבו הפוליטי, גם כחלון מאשים את הכלכלנים שבגלל התחזיות השמרניות שלהם "אבדו" מיליארדים שהיה אפשר לחלק לבריאות, לחינוך ולרווחה. כספים שהיה אפשר לתרגם להון פוליטי ולרווח אלקטורלי נעלמו בתוך הבור ללא תחתית שנקרא הגירעון התקציבי. בראייה כלכלית ארוכת טווח, צמצום הגירעון הוא צעד נכון וחכם, אבל בראייה פוליטית, שהאופק שלה מוגבל לבחירות הקרובות, מדובר בכסף מבוזבז.
לפיד המתוסכל בחר לתקוף את הפקידים בדרך ישירה ובוטה: "הייתם רוצים שעל המצבה שלכם ייכתב אפס גירעון?" שאל את פקידיו. כחלון הרבה יותר מנומס, שלא לומר מתוחכם.
"יש לי הרבה כבוד לנגידה ויש לי הרבה כבוד לפקידות", אמר אתמול בערוץ 2, אבל 'שכח' להזכיר שהוא בעצמו מקפיד לא להקשיב לעצותיה של פלוג. שלוש פעמים החליט כחלון להפחית מסים בניגוד לעמדתה של פלוג, שנחשבת, אגב, אחת הנגידות הטובות ביותר בעולם.
במבט לאחור, אחרי שני תקציבים לארבע שנים, כחלון משוכנע שצדק: שלוש שנים ברציפות פספסו כלכלני האוצר את יעד הגירעון ושלוש שנים הסתיימו עם עודפים של מיליארדים (ראו טבלה). מבחינת שר האוצר, כשם שהציבור והתקשורת דורשים מהפוליטיקאים דין וחשבון כשהגירעון התקציבי גבוה מהיעד (כפי שקרה ב-2012), כך יש לדרוש מהכלכלנים דין וחשבון כשהגירעון התקציבי נמוך מהיעד.
"הציבור שלח אותי לקבל את ההחלטות והאחריות היא שלי", אמר כחלון. רוצה לומר, אם שר האוצר ישלם מחיר פוליטי כשההכנסות נמוכות מהמתוכנן (והגירעון גבוה), כך מגיע לשר האוצר לגזור קופון פוליטי כשההכנסות גבוהות מהמתוכנן.