בנימין נתניהו ודוד שמרון / צילומים: איל יצהר
1. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו חשוד (לא בשלב זה, לפחות) במעורבות בפרשת הצוללות וכלי השיט, אבל ההתפתחויות ביומיים האחרונים הביאו את החקירה אל סף דלתו. היחסים בין נתניהו לעו"ד דוד שמרון ועו"ד יצחק מלכו שנחקר והיה שליחו של נתניהו מזכירים מבחינות לא מעטות את פרשות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
כזכור, האישום הראשון שבו הורשע אולמרט בפלילים, ב-2012, היה שהוא פעל בניגוד עניינים בעת שקידם כשר בממשלה את ענייניו של עורך דינו ומקורבו אורי מסר (פרשת מרכז ההשקעות). כמו כן, בכל תיקי אולמרט "כיכבה" המזכירה הנאמנה שלו לשעבר, שולה זקן, שאף לקחה על עצמה את התיקים - עד ש"התהפכה" והעידה נגדו.
אז נתניהו אינו חשוד בינתיים בפרשת הצוללות. אבל שליחיו ואנשי סודו חשודים, ומדובר בעסקה שנתניהו הוביל, ושר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, אמר כבר מזמן ש"לא ייתכן שנתניהו לא היה מעורב". קשה להניח שראש הפירמידה, האיש שקיבל את ההחלטות המשמעותיות בסיפור הזה, לא יוזמן בקרוב כדי למסור במשטרה את גרסתו לאירועים הנחקרים חודשים ארוכים, נוסף על חקירותיו בתיקים 1000 ו-2000.
2. ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, צייץ (א') אתמול בטוויטר: "כמו ב'עולם השלישי'. היועמ"ש מתיר לאותם עורכי דין - וינרוט וחדד לייצג גם את שמרון וגם את נתניהו. שיבוש חקירה. הייתכן?"
ייצוג של כמה חשודים בפרשה אחת על-ידי אותו משרד עורכי דין הוא דווקא דבר די נפוץ, אבל לעתים הוא אכן בעייתי, מאחר שהוא עלול לאפשר לכאורה תיאום עדויות. התנאי לכך שייצוג מקביל כזה יהיה אפשרי הוא שלא יהיה ניגוד עניינים בין החשודים השונים והאינטרסים שלהם. אם ישנו ניגוד עניינים כזה, הדבר יכול להגיע לכדי עבירה אתית, וחמור מכך - לכדי ביצוע עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט.
הפרקטיקה הנוהגת היא שדווקא המשטרה והפרקליטות מסיבים במקרים כאלה את תשומת-לבו של הסנגור לכך שיש ניגוד עניינים. זאת, משום שבשלבים הראשונים של החקירה, כאשר המידע מצוי בידי המשטרה ולא בידי הסנגור, הוא לעתים לא יכול לדעת על אותו ניגוד עניינים בין לקוחותיו. ייצוג של כמה חשודים במקביל בשלב החקירה מעניק יתרון לסנגור, שכן הוא יכול לקבל יותר מידע על החקירה. מצד אחר, חוקרי משטרה חכמים יכולים לנצל את המצב לטובת החקירה ולשתול מידע אצל חשוד אחד בידיעה שהוא יגיע באמצעות הסנגור המשותף לחשוד השני וכך להשפיע עליו.