על המחוקק לבחון מחדש את השאלה כיצד יש למסות כספים גנובים, אשר הוחזרו לקורבנות הגניבה, והאם יש להתיר קיזוז של הפסדים שנגרמו לגנב עקב השבתם לבעליהם - כך מבקש מוועדת הכספים של הכנסת בא-כוחו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, מוועדת הכספים בכנסת.
במכתב ששיגר מומחה המס עו"ד זיו שרון ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, קורא זיו להקמת ועדה לבחינת מדיניות קיזוז ההפסדים. זאת, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון שלפיו הירשזון, שהורשע בגניבה, לא יוכל לקזז את ההפסדים שנגרמו לו - מהשבת כספי הגניבה לקורבנותיו - מרווחיו בשנים קודמות.
יצוין כי בכך ביטל בית המשפט העליון את האפשרות של קיזוז הפסדים לאחור, אשר עוגנה בהלכה קודמת שיצאה תחת ידיו.
לטענת עו"ד שרון במכתבו, "כל מגבלה על קיזוז הפסדים, מעלה למעשה את שיעור המס האפקטיבי המוטל על נישומים, לעומת שיעור המס הנקוב בפקודת מס הכנסה".
בספטמבר השנה קבע בית המשפט העליון כי הירשזון שהורשע בגניבה מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), שבעבר כיהן כיו"ר שלה; וכן מורשעת נוספת, אילנה דמארי, שהורשעה בגניבה מקופת-חולים מכבי - לא יוכלו לקזז מרווחיהם בשנים קודמות את הפסדיהם, בגין השבת הכספים הגנובים לקורבנות העבירה.
הירשזון ודמארי הורשעו בפרשיות פליליות שונות, בגניבת כספים בסכומים משמעותיים. כספי הגניבה הושבו לקורבנות העבירה במהלך ההליכים הפליליים. בהליך שניהלו מול רשות המסים טענו השניים כי אין לראות בכספים שגנבו, אך השיבו בהמשך, כהכנסה חייבת במס, ואם רואים בהם ככזאת, יש לאפשר להם לנכות את המס שנגבה בגינם כהוצאה, או לקזזם (את הכספים שהשיבו) כהפסד (גם אם הושבו מאוחר) מרווחים בשנים קודמות - היינו, לבצע קיזוז רטרואקטיבי.
לפתור מקרים קשים בלי סטייה מהדין
המחלוקת הגיעה לבית המשפט העליון, שקיבל בסיבוב הראשון, ב-2015, את עמדתם של הירשזון ודמארי. אולם רשות המסים לא ויתרה - והגישה בקשה לדיון חוזר בסוגיה. בית המשפט העליון נעתר לבקשת הרשות לקיים דיון נוסף בהרכב של שבעה שופטים. בסיום הדיון הפכו שופטיו - ברוב דעות - את ההחלטה הקודמת בעניין, וקבעו כי לא ניתן לקזז הפסדים בגין כספי הגניבה שהושבו. זאת, חרף העובדה שמדובר בכספים שלא העשירו את כיסם של הירשזון ודמארי.
הנשיאה דאז מרים נאור - שדעתה התקבלה על-ידי חמישה מתוך ששת שופטי ההרכב הנוספים - ציינה בפסק הדין כי השאיפה לפרשנות צודקת ראויה, אך היא אינה גוברת על עקרונות היעילות, הוודאות והיציבות. "עלינו לשאוף לפרשנות שתגשים צדק, מידתיות והגינות בכל עניין, ובדיני המס בפרט". נאור הוסיפה כי "עם זאת, וכפי שציינתי בעבר, לצד עקרונות אלה - המהווים כולם מאפיינים של התכלית בדבר מס אמת - ניצבות גם תכליות אחרות, ובהן יעילות, יציבות ו-ודאות בדיני המס".
נאור הוסיפה כי "פריצת הגבולות הלשוניים של הסדר קיזוז ההפסדים", במקרים שבהם הטלת המס תהיה בלתי צודקת, "מתעלמת מן העובדה שבחירתו של המחוקק באשר לאי-התרת קיזוז הפסדים לאחור, הייתה מודעת ומכוונת".
עוד הוסיפה נאור כי אף אם הייתה סבורה שלפניה מקרה קשה המעורר תחושה, שלפיה נגרם לנישומים (הירשזון ודמארי) עוול - והיא אינה משוכנעת כי יש מקום לתחושה זו - לא היה בכך כדי לשנות מעמדתה. "ידועה המימרה, שלפיה 'hard cases make bad law' ('מקרים קשים יוצרים הלכה רעה') - כך בענפי משפט שונים, כך גם בדיני המסים. אולם מקרים קשים יש לפתור בגדרו של הדין, ולא תוך סטייה ממנו, שכן 'מקרה קשה יוצר הלכה קשה', אך באותה מידה, הלכה קשה עושה מקרה קשה".
לא ניתן להפקיע זכות הקניין מאדם
במכתב ששיגר עורך דינו של הירשזון ליו"ר ועדת הכספים, טוען עוד שרון כי על המחוקק לבחון את שינוי החקיקה בתחום, בעיקר נוכח העובדה כי אינה רלוונטית רק למקרים של השבת כספי גניבה, אלא בעלת השפעת רוחב על מקרים רבים, אשר עלולים להוביל לאי-צדק מיסויי.
לדברי עו"ד שרון, "בית המשפט היה ער לכך כי מדיניות קיזוז ההפסדים המופיעה כרגע בפקודת מס הכנסה פוגעת בנישומים בין שיחידים ובין שחברות, אך קבע במפורש כי על המחוקק לעסוק בכך". שרון מציין עוד כי המשנה לנשיאה (בדימ') השופט סלים ג'ובראן, אף קרא למחוקק לעסוק בנושא, כאשר ציין בפסק הדין של הירשזון כי "הקשיים שמעוררים המקרים שלפנינו, והדעות השונות שהובעו לאורך ההליכים שהתנהלו בבית משפט זה, ראוי שיובילו לבחינה מחודשת של סוגיה נכבדה זו מצידה של הרשות המחוקקת".
עו"ד שרון מדגים במכתבו מספר מקרים שבהם "הלכת הירשזון" - וליתר דיוק: החקיקה בתחום קיזוז הפסדים - מובילה לאי-צדק כלפי נישומים, בלי קשר למקרים של החזרת כספי גניבה לקורבנות.
כך למשל, במקרה של אדם שהשקיע בשתי חנויות; חנות אחת מניבה לו רווח, אך בחנות השנייה הוא סופג הפסדים הגבוהים מרווחיו בחנות הראשונה. לטענת עו"ד שרון, אותו אדם עשוי לשלם מס באותה שנה אף שכלכלית ברור שהפסיד בה.
דוגמה נוספת לעיוות מביא שרון מערוב החיים העסקיים של אדם או חברה. "המדינה כמייצגת הציבור, שכל השנים שבהן הצליח עסקו של אותו אדם, שלשלה לכיסה נתח נכבד מהרווח, והייתה שותפתו למעשה לרווחיו, לא נמצאת שם בנפילתו. ברגע שהנישום נכנס לקשיים, המדינה תורמת לנפילתו. זאת, מכיוון שבהפסד הנישום, במקום שהמדינה תתרום את חלקה, אשר הרוויחה בעבר ותשיב חלק מן המסים, וכך תסייע לנישום להבריא את עסקו, המדינה, בשונה מנושים אחרים אינה משתתפת בנטל הנחלק בין הנושים, אלא הופכת ל'נושה מועדפת' הפוגעת בשאר הנושים ובסיכויי השיקום של אותו עסק".
עוד לטענת שרון, הזכות הקניינית היא זכות חוקתית, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; ולכן הפגיעה בה צריכה להיעשות באופן מפורש ומידתי ולא ניתן להפקיע זכות זו מאדם, ללא הוראה מפורשת בחוק. "תכלית ראויה הינה לאפשר לעוסק לקזז הפסדים באופן שאינו מגביל את העוסק", מסכם עו"ד שרון.
אברהם הירשזון
נולד: 1941, תל-מונד
בממשלה ה-30: שר התיירות ושר התקשורת מטעם הליכוד
בממשלה ה-31: שר האוצר מטעם קדימה
כיהן כיו"ר ההסתדרות הלאומית: בין 1995 ל-2005
אביב 2007: נחקר בחשד למעורבות במעילה בהסתדרות, השעה עצמו מתפקיד שר האוצר, ובהמשך התפטר
הרשעה: ב-2009, בגין כ-2 מיליון שקל שגנב מההסתדרות מאז 1998 ועד תום כהונתו בה
גזר הדין: כ-5.5 שנות מאסר; קנס של 450 אלף שקל
העבירות בהן הורשע: גניבה בידי מנהל, מירמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון בפרשות התשלומים החודשיים שהתקבלו במעטפות מזומנים, כספי הנסיעות לחו"ל, מענקי החגים וכספי התרופות; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשות החזרי ארוחות היוקרה במסעדות ואלה שבמזנון הכנסת
שוחרר ממאסר: ינואר 2013, לאחר ניכוי שליש