"הבוקר שאחרי" סיום חקירת פרשת בזק ברשות ניירות ערך כולל לא מעט תהיות. בין היתר, מרחפת השאלה מה מעורבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפעילויות הפליליות המיוחסות לכוכבי הפרשה? האם איש אמונו, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר החשוד בתיק, רק "מילא הוראות" שהונחתו עליו מבלי לתת יחס מיוחד לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', החשוד המרכזי בפרשה וידידו האישי של נתניהו? ועד כמה עמוקה השחיתות השלטונית, אם אכן הייתה?
אולם אחת השאלות המרכזיות שנשאלות היום היא איך ייתכן שחברה ציבורית מהגדולות בארץ התנהלה כאילו מדובר במשק בית פרטי של בעל השליטה בה. איך ייתכן ששורה של נושאי משרה בחברה שמיטב כספו של הציבור מושקע בה, הפכו לכאורה "לעושי דברו" של בעל השליטה, ולפי החשד שימשו כ"חפרפרות" עבורו במפגשים פנימיים חברה שאסור היו לו להשתתף בהם, העבירו לו חומרים סודיים והתגייסו כולם להעשיר את כיסו.
אמנם הכול עדיין בגדר חשדות בלבד, אך ההתנהלות המרמתית הנטענת בפרשה, היא כזו המחייבת לעסוק בשאלה - האם הממשל התאגידי במדינת ישראל פשט את הרגל? בשנים האחרונות בוצעו הליכי חקיקה רבים שנועדו לצמצם תרמיות ועושק של ציבור המשקיעים על-ידי בעלי שליטה, להפריד בין בעל השליטה לבין הליך קבלת ההחלטות בדירקטוריון ולהציף עסקאות עם בעלי עניין. בנוסף, ניתנו בעשור האחרון שלל פסקי דין שהטילו על נושאי משרה ובעלי שליטה בתאגידים ענישה פלילית מחמירה במקרי של סטייה מהכללים - ובכל זאת לפי העולה מחקירת פרשת בזק, עדיין קל לנהל חברה ציבורית במחשכים, תוך שירות אינטרסים זרים המנוגדים לאלה של ציבור המשקיעים. האם שוק ההון לא מצליח להפנים את הסטנדרט המחייב שהמחוקק, רשות ניירות ערך וגורמי האכיפה מנסים להנחיל מזה שנים, והוא נותר פרוץ ומושחת?
איפה הרגולטורים?
לדברי עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ומי שעסקה בהעמדת לדין של אלה ש'סטו מהכללים', "הממשל התאגידי עיקרו גם ניהול סיכונים (של החברה) וגם התנהלות לטובת כולם (בעלי המניות והציבור). חזקת החפות עומדת, אך אם החשדות יתבררו כנכונים - עולה השאלה אם אין די אפקטיביות בהרתעה שיצרה הפסיקה קודמת, שהחמירה ענישה בעבירות כלכליות. איך לא הפנימו את המסרים מבית המשפט?".
לדברי עו"ד אלף, גורמי האכיפה כבר ביססו סטנדט שלפיו יש לפעול, ופרשת בזק תיבחן על-פיו - והדבר יוביל לשאלות קשות כלפי הרשויות המפקחות. "אנחנו אחרי פרשת אי.די.בי (ב-2016 נגזרו שנתיים מאסר על נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה ויו"ר אי.די.בי, בגין השפעה במרמה על שער המניה - א' ל"ו ו-מ' ר'), אחרי פרשת אלספק (ב-2012 נשלח ל-10 חודשי מאסר אפרים קדץ, סמנכ"ל הכספים של אלספק הנדסה, בגין עבירת שימוש במידע פנים - א' ל"ו ו-מ' ר') ופרשות רבות נוספות - השאלה הראשונה שעולה אם יתבררו החשדות בפרשת בזק כנכונים, היא איפה היו ההנהלה והדירקטורים; והשאלה השנייה היא - איפה הרגולטורים הרלוונטיים? מה מידת יכולת הפיקוח, למשל, של רשות ההגבלים העסקיים כשמדובר במונופול (כשבזק רוכשת את yes) או של משרד התקשורת - כשבפרשת בזק עולה חשד שגם הוא עצמו נגוע בשחיתות".
השאלות איפה היו גורמי הפיקוח מתעצמות לאור התבטאויות בית המשפט לאורך למעלה מעשור. כבר במארס 2007 הטיל שופט המחוזי, זכריה כספי, בפרשת "פלד-גבעוני", עונש פלילי של קנס ופסילת כהונה על שלושה דירקטורים בחברת "אפקון אלקטרו מכניקה" מקבוצת פלד-קבעוני - רחל טולדנו, רמי לוי ויגאל גבאי - לאחר שקבע כי הטעו את המשקיע הסביר. זאת, על רקע העובדה שלא נקטו בפעולות, למרות שידעו על איחור בהגשת הדוחות הכספיים של החברה, שנבע ממשיכות כספים בלתי מוסברות של בעל השליטה.
קבוצת פלד-גבעוני, שכללה שמונה חברות ציבוריות, קרסה עם חובות של יותר מ-800 מיליון שקל, לאחר שנושאי משרה ובעלי שליטה בחברות העבירו לחברות פרטיות שבבעלותם עשרות מיליוני שקלים מכספי הקבוצה. בית המשפט התייחס אז לאחריותם של הדירקטורים ושיגר מסר גורף לדירקטוריונים, לפיו לא יתקבל מצב בו הדירקטורים יהפכו לעושי דברם של בעלי השליטה. "יידע כל דירקטור כי יכול הוא לכהן כך, רק אם הוא ניחן בכישורים המתאימים. כהונתו איננה פרס בעבור שירותים שנתן בעבר, איננה גמול על נאמנות למאן דהוא או היכרות עימו, ואף איננה לצורך התנסות בתחום חדש או זר לו", כתב השופט כבר אז והוסיף: "וגם זאת עליו לדעת - אם יחטא באלה, וכיוצא בזה יפעל שלא כדרך שהיה פועל בה דירקטור סביר, הוא עלול לתת את הדין בגין תקלות שיגרום או קלקלות שייטול בהן חלק. הוא עלול, כדי להגן על הציבור מפניו, גם להיפסל מכהונה (כדירקטור) בעתיד".
מפרשת "פלד-גבעוני" ועד היום מסר זה של בית המשפט רק התחדד, האכיפה הוגברה והענישה הוחמרה; ובכל זאת פרשת בזק מציבה אותנו במקום בו נושאי משרה בחברה ציבורית נחשדים בעבירות חמורות, בהן ביצוע מניפולציות על המחיר של חברת yes בעסקת רכישתה בידי בזק, לטובת העשרת כיסו של אלוביץ' והעברת מידע חסוי לבעל השליטה מוועדות פנימיות בבזק שאמורות להיות בלתי תלויות לידיו, כדי שיצליח לקדם את ענייניו.
משק קטן עם קשרי גומלין
לצד הסברים שנשמעו על שחיתות לכאורה בבזק ("95% מהדירקטורים מונו בידי אלוביץ'"; "מערכת יחסים קרובה בין נתניהו לאלוביץ' ולפילבר היא הגורם להקלות הרגולטוריות שקיבלה בזק"), ניתחו משפטנים המתמחים בתאגידים, את כישלון הממשל התאגידי בבזק העולה לכאורה מממצאי החקירה.
לדברי פרופ' ידידיה שטרן המתמחה בממשל תאגידי בחברות, "יש משיכת חבל בין הרגולציה לבין הריאליה. בריאליה יש נוכחות חזקה לבעיית הנציג - בעל שליטה או נושא משרה - שמשתמש בכוח שלו למען אינטרס זר (ובמקרה של בזק - גם פעולה של בעל שליטה לטובת עצמו וגם פעולה של נושאי משרה לטובתו). לאלוביץ ואנשיו כוח גדול ופיתוי גדול. אחזקותיו של אלוביץ' בבזק מביאות לכך שהרווח שלו עצום מכל שקל במכירה שחשודה כבעייתית. עם זאת", הוא סבור, "הבעיה מתחילה עוד לפני הפיקוח השיפוטי - צריך לברר היכן כשלו הפיקוח השוקי והתאגידי".
פרופ' שטרן מציין כי גם בשוק תחרותי הרבה יותר - בו אין מונופולים של חברות תקשורת בדומה לקבוצת בזק - עסקה בעייתית כמו בזק-yes (במסגרת רכשה בזק את יתרת מניות חברת yes מידי החברה הפרטית יורוקום שבבעלות אלוביץ'), הייתה מתגלית מהר, כיוון שמחיר העסקה לא משקף ערך תחרותי. "גם בשוק תחרותי הרבה יותר, חברות ענק נופלות. כל התחום הזה בעולם הוא בעייתי. בישראל הרגולציה גבוהה וגם החוק מתוחכם, אבל המשק קטן ועם קשרי גומלין בין השחקנים עד כמעט גילוי עריות, בין החברות לבין עצמן ואפילו לפעמים בינן לבין הרגולטורים - ונוצרת 'פרצה קוראת לגנב'", אומר פרופ' שטרן.
שטרן מדגיש כי "כשמגיעים לפיקוח השיפוטי, המיצוי לא יעיל כי רבים מהמקרים לא מגיעים לבית המשפט, כי התשתית הראייתית לא מביאה להרשעה, וכי הרשויות לא מהירות דיין בפעולה. לכן המקרה הזה של בזק חשוב, כי הפעולה של הרשויות הייתה מהירה, ויש רצון ונכונות לעסוק באילי ההון במשק, כמו שראינו מול נוחי דנקנר".
מנגד, יש מי שסבור כי פרשת בזק דווקא מעידה על החוזק של האכיפה והרגולציה בתחום. לדברי עו"ד שירין הרצוג, מומחית לממשל תאגידי, "פרשת בזק מעידה על כך שהרגולציה והאכיפה עובדות. הממשל התאגידי בישראל מאוד מתקדם. יש לנו בעיה כי בתי המשפט איטיים באכיפה, אבל זה השתפר עם בית המשפט הכלכלי שהוקם. הוא מאד יעיל, עד שמתאפשר מצב בו קורה אירוע, ותוך יום בעלי מניות יכולים להגיש שתיים-שלוש תביעות נגזרות, גם אם לא בהכרח 'מבושלות'. גם רשות ניירות ערך הגבירה מאוד את החקירות והאכיפה, והשילוב בין 'האכיפה הפרטית' (בתביעות של בעלי המניות) לבין פעילות הרשות - מביא למצב בו יש הרבה ליטיגציה, ותוך כדי תנועה נקבעים כללים שלא נקבעו קודם".
עו"ד הרצוג ציין כי "רשות ניירות ערך, בהודעתה אתמול (ב') אודות ההדלפות מוועדה בלתי תלויה בבזק (לפי החשד, בכירים בבזק הדליפו לאלוביץ' פרטים מישיבות של ועדות פנימיות בלתי תלויות בחברה - א' ל"ו ו-מ' ר'), למעשה מנחה את השחקנים שלא לחלוק מידע בלי לשקול עם מי ומתי. עד עכשיו זה היה משהו שאנו כעורכי דין היינו צריכים להנחות את הלקוחות לגביו, מיוזמתנו".
עוד לדבריה, "אנחנו נמצאים בתזוזת יבשות. אין כמעט פסקי דין שעוסקים בליקויים בפעולתן של ועדות בלתי תלויות בחברות. לראשונה דיברו על כך בעניין 'מכתשים אגן', אבל שם רק נאמר שאי-אפשר שהוועדה תהיה חותמת גומי, ושיש צורך שתהיה ועדה עם ייעוץ כלכלי נפרד ומשפטי נפרד, שאותו היא בוחרת. אז לאט-לאט בונים את הכללים של 'עשה' ו'אל תעשה'. מהיום יהיה קל יותר לשחקנים לדעת מה לעשות".
עו"ד הרצוג מציינת כי "אפשר לדמות את המצב שנוצר לקרב ג'ודו - עבור אלה שמשחקים בשוק, הרגולציה מכבידה, אבל מנגד היא פועלת לטובתנו - כי אם אקיים את כל הוראות הרגולטור, יהיה לי קל לקבל החלטות שיעזרו לי מאוחר יותר בבית המשפט אם יהיה צורך". לדבריה, אם יתאמתו החשדות בפרשת בזק, תתחזק בקרב הדירקטורים ההבנה של מידת החשיפה שלהם להליכים פליליים, וגם לתביעות אזרחיות, בהן הם נתבעים לפצות את בעלי המניות שנפגעו מפעולותיהם.
הגברת האכיפה והחמרת הענישה
גם מומחה אקדמי מהשורה הראשונה בתחום לא רואה בפרשת בזק סממן לקריסת נורמות הממשל תאגידי. "זה שמגלים שהייתה בעיה קרדינלית, זה לא סימן רע. הפרשה עצמה מורכבת. הכלי עצמו של ממשל תאגידי הוא חדש יחסית, ואין לנו במדינה היסטוריה של ועדות חיצוניות של דירקטורים שמנהלות מו"מ מול בעל השליטה. חלק ממה שרואים פה זה התגבשות הנורמות המתאימות לכלי הזה", הוא אומר.
לדבריו, דווקא ההתערבות של רשות ניירות ערך בשיקול-הדעת העסקי סביב עסקאות שביצעה בזק עלול להתברר כבעייתי. "הרשות מתערבת באמצעות הכלי הפלילי - מהלך שהפתיע אותי מאוד וגם אחרים - ואומרת 'כך זה צריך להתנהל (לגבי עסקאות עם בעל שליטה, כמו עסקת בזק-yes - א' ל"ו ו-מ' ר)'. אנחנו שוכחים מהר את העבר הבעייתי, אבל בעבר היו עסקאות עם בעל שליטה כשהוא היה מכתיב את התנאים, בלי שום ועדה. היום בעל השליטה מנהל מו"מ עם ועדה שחייבת לאמץ יועצים חיצוניים בלתי תלויים ולנהל מו"מ שמדמה עסקת שוק; ורשות ניירות ערך עומדת על כך שייקחו את זה ברצינות - עומדת על כך שלא יעבירו מידע מהדיונים בוועדה, שהמו"מ יהיה אמיתי ושמזכירת החברה לא תעביר מידע על הסכום המקסימלי שיכולים בצד השני לשלם. רשות ניירות ערך מנסה לאפשר כלי כזה וגם שימוש נבון בו, כי הבלגן בתקשורת יוצר מצב שכל מי שמסביב לוועדה - ייזהר".
לדברי אותו מומחה, "את אותן נורמות אפשר היה ליצור סביב תביעה אזרחית, הרי תביעות אזרחיות יכולות להסתיים בתוצאה כואבת עבור בעלי שליטה ונושאי משרה בחברות. אולם, לרשות ניירות ערך יש יתרון עצום, כי יש לה סמכויות חקירה והיא יכולה לברר דברים שהתובעים במשפט האזרחי לא יכולים היו לגלות".
באשר לתרמיות הנטענות - כגון, ניפוח מחיר רכישת חברת yes בעסקת רכישתה ע"י בזק - אומר אותו מומחה כי "חלק אחר בפרשה נוגע לשאלת התרמית שבוצעה כדי להקל על בעל השליטה ולמקסם את התמורה שיקבל בעסקה. לא נפרצו פה מחסומים שלא ראינו. אני רואה את מה שחיובי - רשויות שמטפלות. ראינו קריסות של גופים ממונפים, וכשהיו נתונים ללחצים - הגיעו לצעדים נואשים. האם יש בפרשת בזק שחיתות בלתי נתפסת? לא הייתי אומר".
לפיכך, מסביר אותו מומחה, יש לראות בפרשת בזק עוד פעולה מבורכת לטיפול בתפוחים רקובים ולא סימן לכשל כולל בממשל התאגידי. "צריך לשים לב לרצינות בה הרשויות מטפלות בפרשה, ומפעילות כלים עוצמתיים כדי להגן על מנגנונים עדינים שנוצרו רק לאחרונה ושצריך לטפחם. הנתונים היום מראים לנו שהמצב פעם לא היה טוב יותר - פעם היו עושקים בשקט. היום הסטנדרטים חמורים יותר, בדיקות הרשויות חזקות יותר. כלים חדשים שיש לנו יחד עם נורמות מוחמרות ובקרה עוצמתית מביאות לתוצאה של חשיפת פרשה כמו פרשת בזק. לפני 10-15 שנה זה היה קורה בלי שנדע בכלל.
"הפרשה הזו הולכת להיות משמעותית ולחזק דרמטית את התפעול בשטח של כלים קיימים ולמנוע תופעה של צייתנות למראית עין (לכללי הממשל התאגידי). זאת, משום שמהפרשה עולה כי אם לא נקפיד על הכללים ועל מהותם, אז הרשויות יבדקו אותנו ונשלם המחיר", מדגיש המומחה.
המעללים בבזק
■ בעל השליטה, שאול אלוביץ':
לפי החשד, לאחר שרכש את השליטה בבזק הגדיל את רווחיו באמצעות הדלפות נאמניו מוועדות בלתי תלויות, התערבותם בדוחות כספיים של yes והנחיות שנתנו אנשיו למנכ"ל משרד התקשורת. לנאמניו סיפק הטבות שונות כמו בונוס, קידום בעבודה או סיוע ברכישת דירה. כתוצאה מפעולות אנשיו קיבלה יורוקום - החברה הפרטית שבבעלותו - יתרון משמעותי על-פני ציבור המשקיעים בחברת בזק
■ מנכ"ל yes, רון איילון:
לפי החשד, יחד עם סמנכ"ל הכספים ב-yes מיקי ניימן והדירקטור אור אלוביץ', ניפח את הדוחות הכספיים של yes, כך שיעמדו ביעדים שיניבו, שלא כדין, 170 מיליון שקל לבזק
■ מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר:
לפי החשד, יחד עם מזכירת בזק לינור יוכלמן - הדליפה לאלוביץ', לבנו אור ולסגנו עמיקם שורר מידע מהוועדה הבלתי תלויה שלבסוף אישרה לבזק לרכוש מניות אלוביץ' ביס; כנ"ל מהוועדה שלבסוף אישרה לבזק להתקשר בעסקה עם חלל תקשורת; והעבירה לשלמה פילבר ועוזרתו עדי קאהן גונן שינויים "מתבקשים" במסמכים שהודלפו לה מדיוני משרד התקשורת בעניין ההפרדה התאגידית בבזק, הפרדה שאפשרה לבזק ויס להתמזג
■ מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר:
לפי החשד, יחד עם עדי קאהן גונן עוזרתו, הדליף מסמכים להנדלר, אור ושורר, בין השאר, בעניין ההפרדה התאגידית, ולאחר קבלת הערותיה שינה אותם והעלה שוב לדיוני הוועדה