כנס התמיכה לעמותה בביתו של אחד התורמים. מנסים להציל את מה שנותר / צילומים: איל יצהר
חודש וחצי חלפו מאז מעצרו המתוקשר של הרב ישעיהו הבר - מייסד עמותת "מתנת חיים", המעודדת תרומת איברים מן החי (בעיקר כליות) ומקשרת בין חולים ותורמים - בחשד שקידם השתלות תמורת תרומות. את החגים בילה הבר במעצר בית בביתו של הרב הראשי דוד לאו. מאז שוחרר בתנאים מגבילים ואסור לו לבוא במגע עם אנשי העמותה כמו גם עם תורמים ומושתלים. תקציר הפרקים הקודמים בכתבה שפורסמה בגיליון יום כיפור של G.
חקירת המשטרה עדיין מתנהלת. במשטרה מספרים שהצליחו להגיע לעוד אנשים ושהתיק לקראת סיום - ואז יועבר לפרקליטות לעיון ולהחלטה, מה שיכול לקחת עוד חודשים רבים. מצדו של הבר טוענים שאין שחר לדברים, ושבכל מקרה, הראיות שהוצגו עד כה לא רואות את הסף הפלילי גם במשקפת. הבר עצמו לא נקרא שוב לחקירה. בימים אלה הוא יושב בבית ואוכל את עצמו, רק בעוד כשבועיים יורשה לחזור לפעילות.
בינתיים דבר אחד בטוח: עמותת "מתנת חיים" בסכנת חיים, ויחד איתה - וסליחה על המלודרמה - גם חייהם של מאות אנשים בישראל. אם ערב המעצר היו מאחורי העמותה 466 השתלות, חודש וחצי אחר כך (נכון ליום שני), בוצע הניתוח ה-479. קצב מרשים. חייהם של 13 חולים השתפרו פלאים, אולי ניצלו. אלא שכל התורמים האלה החלו את התהליך לפני שפורסם המעצר. מה בנוגע לתורמים חדשים? במשרד הבריאות טוענים שלמרות החשש הגדול שלהם, בינתיים הם לא רואים סימנים להאטה, אם כי מודים שעדיין מוקדם לומר. אבל במשרדים הקטנים של מתנת חיים בירושלים מרגישים את הירידה, ועוד איך.
איפה המפרק הזמני?
ראשית, מורגשת ירידה דרסטית בכמות התרומות הכספיות לעמותה. היא פחות מורגשת אצל אנשים פרטיים שעדיין תורמים סכומים קטנים פה ושם, אבל בצינור החיים של כל עמותה חייבות לעבור גם תרומות גדולות מקרנות ומחברות, אחרת אין סיכוי. כל התרומות האלה הופסקו כמעט לחלוטין. הכללים פשוט לא מאפשרים לחברות לתרום לעמותות הנמצאות תחת חקירה. היו גם כמה תורמים גדולים שביקשו את הכסף שלהם בחזרה. העמותה מתייבשת. "כל יום שעובר", אומרים לי שם, "הוא גזר דין מוות לעמותה". אגב, החלטת המשטרה ומשרד הבריאות הייתה למנות מפרק זמני לעמותה, אבל דבר מזה לא קרה. מפרק לא מונה והעמותה (לא) עובדת כרגיל.
יש הרבה דרכים להרוג עמותה (בהנחה שלא מגיע לה למות). פתיחה של חקירת משטרה היא מהיותר טובות. אחר כך לא צריך בעצם לעשות כלום, פשוט לתת לעננה השחורה שמעליה להישאר במקום - זה כבר יעשה את העבודה.
אבל הבעיה הבאמת גדולה היא שמורגשת ירידה גדולה בדבר האמיתי: בכמות התורמים האלטרואיסטים הפונים לעמותה. כבר שנים שכל סוכות יוצאת מתנת חיים בקמפיין גדול (בעיקר בעיתונות הדתית והחרדית), שמוביל למשהו כמו 100 טלפונים, שמהם מבשילות בסוף כ-40 תרומות. השנה לא היה קמפיין, לא היו 100 טלפונים, ומי יודע כמה תרומות לא יבשילו. אז החשש המרכזי אכן התממש: אנשים תורמים פחות. קשה להאשים אותם.
זה עוד דבר שפוגע בעמותה שהקמפיין הכי חזק שלה עד היום היה, בעצם, מפה לאוזן ובתוך הקהילה; התורם שמלהיב את משפחתו ואת חבריו, עד שתרומת כליה הפכה, בזכות העמותה, לטרנד בחברה הסרוגה (כמעט 100% מהתורמים). ימים יגידו מה יעלה בגורלו של הטרנד ובגורלם של אלפי חולי הכליה בישראל ו-900 הממתינים להשתלה (פלוס-מינוס).
מפגש תמיכה ספונטני
החברה החרדית מתייצבת מאחורי הבר. במהלך מעצר הבית הגיעו רוב הרבנים והפוליטיקאים החשובים לחזק את ידו - אפילו הרב חיים קנייבסקי בן ה-90, ממנהיגי הציבור החרדי, הגיע. אם כי מפאת גילו לא עלה במדרגות והרב הבר ירד למטה כדי לקבל את ברכתו. גם ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הודיע כי במהלך מושב החורף יניח על שולחן הכנסת את מה שכבר זכה לכינוי "חוק הבר". לפי ההצעה, יתאפשר לנתרמי כליה לתרום לעמותה שמצאה בעבורם את האיבר. שר הבריאות יעקב ליצמן, דיווח עקיבא נוביק בערוץ 10, נוטה לתמוך בהצעה.
היה גם קמפיין רשת שנוצר על-ידי תורמים וחולים שעברו דרך העמותה. כ-100 מהם העלו סרטונים קצרים שחרכו את הרשתות, ובעיקר את הווטסאפ - שבהם סיפרו על חוויותיהם ודחו את ההאשמות נגד הבר. נערך גם מפגש תמיכה ספונטני של כמה עשרות תורמים ברחובות. אבל המציאות הישראלית שוטפת הכול. ההתעניינות שככה מעט וכרגע לא מתוכנן קמפיין נוסף. בינתיים מחכים. העניין הוא, שיש הרבה מאוד אנשים שהציפייה הזו יכולה לעלות להם בבריאות, אם לא בחיים עצמם.
אם החשדות יוסרו בזמן הקרוב, אומרים לי, עוד אפשר יהיה להתאושש. אבל השאלה היא, ומה אם לא.