גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מסתמנת בהלה מעלות הסכמי-הגג שנחתמו בשנים האחרונות

השרים וראשי הערים כבר מתקרבים ל-400 אלף דירות בהסכמי-הגג ■ באגף התקציבים באוצר, שאמור לעמוד מאחורי המיליארדים שהממשלה מתחייבת להקצות בהסכמים אלה, מסתמנת בהלה

טכס חתימת הסכם גג / צילום: קובי גדעון לעמ
טכס חתימת הסכם גג / צילום: קובי גדעון לעמ

לפי נוסח ההודעה שפרסמה השבוע הממשלה, עד סוף שנת 2019 תשווק המדינה בעיר מגדל-העמק קרקע להקמת 5,674 יחידות דיור, שיהפכו לאחר התחייבות העירייה להעניק הקלה נוספת ליזמים (שבס-כחלון) ל-7,183 יחידות דיור.

מאיפה היומרה לשווק מספר עצום כזה, בעיר פריפריאלית רחוקה שמונה היום בסך-הכול 25 אלף תושבים ונמכרות בה לכל היותר מאות בודדות של דירות בכל שנה? התשובה היא, כמובן, הסכם-הגג. הצטרפותה החגיגית של מגדל-העמק לאותם הסכמים שנחתמים בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות וכוללים העברת מאות מיליוני שקלים ולפעמים מיליארדי שקלים לרשות המקומית, עם תנאי סף שקובע כי היקף התוכניות באותה רשות יעמוד על 5,000 דירות לפחות.

אז ראש הממשלה והשרים מכריזים שבמגדל-העמק ישווקו 7,000 דירות, כמו שבמעלות למשל הם הכריזו מוקדם יותר השנה שישווקו בקרוב קרקעות ל-5,545 דירות, וכולם יכולים להיות מרוצים. נתניהו יכול לחזור על המנטרה שהוא "מבטל את המושג פריפריה", כחלון יכול להכריז שלמרות כל הציניקנים והאינטרסנטים הוא ממשיך לשווק עוד ועוד קרקעות ודירות, וראש העיר התורן מצטלם עם ממשלת ישראל ומנופף בצ'ק שמן ממשרד האוצר.

וכולם כולל כולם יודעים שאין שום משמעות למספרים ולהכרזות. הם הרי רואים בעצמם מה קורה עם הסכמי-הגג הראשונים, אלה שנמצאים במרחק יריקה מגוש דן, בקריית גת (6,442 יחידות דיור, דצמבר 2013), במודיעין (11,684, ינואר 2014) ובראש-העין (9,651 יחידות דיור, יולי 2014), ערים שאפילו לא מתאמצות יותר לעמוד בהבטחות, והן רחוקות כרגע אלפי דירות (וכבישים, ומוסדות ציבור ועוד) מהיעד שהובטח בטקס החגיגי שנערך גם אצלן בשעתו.

"לא יותר מ-18 חודש"

הפארסה הזו התחילה לא כל-כך מזמן. באוקטובר 2013, במסגרת החיפוש הלא נגמר אחר פתרונות למשבר הדיור עוד בימי הממשלה הקודמת, החליטה הממשלה להחיות מחדש את מודל "הסכמי-הגג", שכמו הרבה פתרונות אחרים הונהג פה בשנות העלייה הגדולות. הרציונל נשמע פשוט ומוצלח למדי: המדינה מעבירה קדם-מימון לרשות המקומית עבור פיתוח תשתיות (כבישים, בתי ספר, גנים ועוד) ובתמורה מתחייבת הרשות - שאין לה למעשה שום תמריץ אמיתי להוסיף עוד דירות, המעמיקות עוד יותר את הגירעון על הקופה העירונית (ומקטינות את ההוצאה עבור כל תושב) - להוצאת התרי בנייה במהירות.

כמה במהירות? החלטת הממשלה קבעה כי ההסכם ייחתם רק עם רשות מקומית שיש בשטחה תוכניות "אשר ניתן להוציא מכוחן היתר בנייה או צפויות להיות מאושרות במוסדות התכנון תוך לא יותר מ-18 חודשים". מנהל רשות מקרקעי ישראל באותם ימים, בנצי ליברמן, הכריז כי קבינט הדיור יאשר שישה הסכמים בקריית גת, ראש-העין, מודיעין, יבנה, בית שמש וקריית ביאליק, לשיווק מהיר של 41 אלף יחידות דיור. "תוך שלושה חודשים נתחיל בשיווק ותוך 3 שנים נסיים לשווק את כל הקרקעות", הבטיח ליברמן.

ואגב, החלטת הממשלה המקורית קבעה כי הסכמי-הגג ייחתמו רק מול ארבע רשויות מקומיות. אבל די מהר הבינו כל ראשי הערים ש-18 חודשים זו המלצה בלבד (כמו התנאי לשיווק 2,000 דירות לפחות מדי שנה), ושממילא אין באמת מי שיפקח על הכמות בשטח ויאמר להם מה לעשות ומתי, וכך ניתן האות לחגיגה הגדולה. באפריל 2014 הורחבה התוכנית לכלל המדינה, תוך הגבלת כמות הדירות ל-100 אלף יחידות דיור. בינואר 2016 הכמות קפצה ל-175 אלף, ונכון להיום כבר עברנו את ה-300 אלף דירות בהסכמי-הגג והיד עוד נטויה.

ומה כל-כך רע בזה? 300 אלף דירות - 368 אלף בתוספת התוכניות שנמצאות ערב חתימה - מהוות, לפי בדיקה שערכה השבוע דניאלה פז ארז מחברת פז הנדסה וכלכלה, לקראת יום עיון שיערך מחר באוניברסיטת ת"א ויעסוק בהסכמי-הגג, לא פחות מ-60% מיעדי הממשלה שהגדירו את כמות פתרונות הדיור הנדרשים בעשור הבא לפי התוכנית האסטרטגית שהוצגה בתחילת השנה. על פניו, זה נשמע כמו סיבה למחמאה (אנחנו יודעים גם לפרגן כשצריך).

הבעיה היא, שמדובר כאמור בהפרחת מספרים באוויר. הדוגמה הטובה ביותר היא הסכם-הגג שנחתם באוגוסט האחרון באשדוד, לבניית 30 אלף דירות. 13 אלף מתוכן נמצאות על "הדיונה הגדולה", שאף אחד אפילו לא חושב להציב עליה מנוף. אבל האקסל סובל כמובן הכול, ודאי כשמדובר בעיר אטרקטיבית במרכז המדינה.

למעשה, לרשות המקומית (ע"ע ראש-העין, קריית גת ועוד) אין שום תמריץ כאמור להכביד על התושבים בעיר. הסכמי-הגג כוללים אמנם שטחי תעסוקה, מסחר ומשרדים מניבי ארנונה (ביחס של 1 מ"ר תעסוקה לכל 3 מ"ר מגורים) אבל ראשי הערים הם הראשונים לדעת שמדובר לא פעם בפיקציה, בשטחים שייוותרו ללא שום ביקוש.

מעבר לכך, הבדיקה שערכה פז ארז מגלה שהממשלה "זורקת" דירות תיאורטיות היכן שאפשר ולא בהכרח היכן שצריך (כפי שהיא עצמה קבעה). כך, במחוז דרום כבר אושרו הסכמי-גג ל-157 אלף דירות, לעומת יעד ממשלתי בתוכנית אסטרטגית ל-112 אלף דירות בלבד (141%). מנגד, מחוז ירושלים כולל בינתיים רק את בית שמש, עם 13 אלף דירות בהסכם, 19% בלבד מהיעד הממשלתי, ובמחוז תל-אביב (הרצליה ואור יהודה) נחתמו הסכמי-גג ל-12.5 אלף דירות, 13% מהיעד. במחוז מרכז, לב הביקושים, נחתמו הסכמי-גג ל-106 אלף דירות, 70% מהיעד הממשלתי.

"הסכם כניעה"

נכון להיום, ברשות מקרקעי ישראל ובאגף תקציבים שבמשרד האוצר מבוהלים (לא פחות) נוכח הסכמי-הגג הנחתמים בזה אחר זה באותו משרד ממש. כבר כשנחתם הסכם-הגג בבאר שבע, באוקטובר 2015, אמרו במשרד האוצר שמדובר ב"הסכם כניעה", לאחר שראש העירייה של בירת הנגב דאג להוציא מהמדינה, לגמרי בצדק מבחינתו (ודאי אחרי שהבין שהם זקוקים להסכם הרבה יותר ממנו), התחייבויות כספיות בהיקפי-עתק.

בדוח השנתי שפרסם לאחרונה החשב הכללי באוצר, הוא ציין במפורש כי אין אומדן תקציבי או לוח זמנים ברור למרבית הסכמי-הגג. ומכיוון שפטור בלא כלום אי-אפשר, החשב הדגיש כי "אגף החשב הכללי, באמצעות חטיבת מקרקעין ופנים וחשבויות רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, פועל לשיפור הסטנדרטיזציה של ההסכמים ולעריכת ביקורות כספיות, זאת במטרה לוודא ביצוע תקין של המרכיבים הכספיים בהסכמים". לא רק לנו זה נשמע והרגיש כמו כסת"ח.

לאחרונה גם הבאנו את הביקורת שהשמיע סגן ראש אגף תקציבים והממונה על תחום הנדל"ן, ערן ניצן, ערב פרישתו מהתפקיד. בישיבה שערכה מועצת מקרקעי ישראל, גוף העל האחראי על מדיניות הקרקע של המדינה, פנה ניצן לשר האוצר ויו"ר המועצה משה כחלון, ואמר לו כי "צריכים מתישהו לחשוב: 'רגע, מתי אנחנו מפסיקים להוציא את האנרגיה על ההסכם הבא ואוכפים את ההסכמים הקיימים', כי אני אומר לך שבהסכמים הקיימים יש כשל, הם מתקדמים לאט מדי". אבל מאז ניצן טס להיות ציר כלכלי בוושינגטון ומשרד האוצר חתם על עוד 7 הסכמי-גג, כשמספר דומה כבר מונח על השולחן.

והאיום הגדול עדיין פה: פחות משנה לבחירות ברשויות מקומיות (30 באוקטובר 2018), החשש הוא ממדרון חלק. הסכמי-הגג הם כלי פוליטי מצוין לשמן ראשי ערים, שאפילו לא צריכים לתת משהו אמיתי בתמורה. רק לזרוק מספר דמיוני של כמות דירות לשנים הבאות, עדיף אגב לא מספר עגול, כדי שבכל זאת ייראה שם בחוץ כאילו מישהו ישב ועשה עבודה.

הסכמי הגג-ללא אומדן תקציבי, ללא לוז מוגדר

עוד כתבות

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

הפעילות הקווית של פרטנר מפצה במעט על השחיקה בסלולר

הכנסות פרטנר ברבעון הראשון הסתכמו ב-807 מיליון שקל, עלייה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך ירידה משמעותית לעומת הרבעון הקודם ● הקורונה השפיעה על ההכנסות משירותי סלולר, שנשחקו ב-4% והסתכמו ב-423 מיליון שקל

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

בהלת הקניות במשבר הקורונה ובחג הפסח הזניקה את רווחי שופרסל ב-88%

שופרסל נהנתה גם מצמיחה מואצת בפעילות האונליין שלה בשל נסיבות המשבר ● הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה יישאר בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור

בדיקות קורונה במעבדה בסין  / צילום: Thomas Peter, רויטרס

מדענים סינים דוחים את ההאשמות: אין סיכוי שהקורונה הגיעה ממעבדה או משוק החיות

בצל המתקפה האמריקאית על סין כאחראית להתפרצות הקורונה, אומר מנהל המכון הווירולוגי בווהאן כי הנגיף החדש שונה מכל ווירוס שנחקר במעבדות ● מומחה מגפות בכיר טוען כי השוק הוא "אחד מקורבנות המגפה"

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר / צילום: כפיר סיון

משבר הקורונה ונזקי מזג אוויר סוחפים מטה את תוצאות ענף הביטוח: "ביטוח ישיר" עברה להפסד

החברה רשמה ברבעון קיטון בפרמיות שגבתה מלקוחותיה, שקטנו בכ-2.3%, כשבשורה התחתונה היא מציגה הפסד רבעוני של 9.4 מיליון שקל לעומת רווח של 51.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

הרשי פרידמן / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרווח התפעולי של אזורים עלה ב-17% ברבעון הראשון של 2020 ל-48 מיליון שקל

אזורים הפסידה 23 מיליון שקל כתוצאה מהנפקת קרן הריט אזורים ה.פ ליווינג ● אזורים מכרה 153 יחידות דיור ברבעון הראשון בכ-269 מיליון שקל, לעומת 113 יחידות דיור שנמכרו בתקופה המקבילה בהיקף של 222 מיליון שקל

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: על דוגמה אישית ושכר הרמטכ"ל; האם זה באמת הזמן לתת תוספת לביטחון?

שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון, אבל הוא ששיבח את הדוגמה האישית בתפוצת נאט"ו, איך זה מתיישב עם הבקשה להוסיף לתקציב הביטחון? • וגם, ארה"ב התערבה כדי למנוע מחברה סינית להקים את מתקן ההתפלה בשורק 2, איך זה שונה מהמתקן הקיים?

בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק

תם ונשלם: נפתרה המחלוקת סביב הטלפוניה הסיטונאית של בזק

משרד התקשורת קובע שהפתרון שבזק מציעה לטלפוניה הסיטונאית עומד בדרישות שקבע וכבר בקרוב החברה כבר לא תהיה בהפרה ● אחד האירועים הקשים ביותר שליוו את החברה בשנים האחרונות בא על סיומו

ועדת חוץ ובטחון  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

השב"כ לא מסתפק במעקב אחר חולים, הוא רוצה לקבל החלטות

במסגרת דיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים התברר כי בשב"כ מתנגדים לנסיונות לקבוע כי מי שיחליט על ביצוע איכונים לטלפונים של חולי קורונה יהיו גורמים בכנסת ● היועץ המשפטי של משרד המשפטים והיועץ המשפטי של השב"כ טענו שהשב"כ לא יסכים להיות רק קבלן ביצוע

שלמה Sixt/ צילום: איל יצהר

קבוצת שלמה Sixt דיווחה על סגירת כל ההליכים המשפטיים נגדה

קבוצת שלמה Sixt דיווחה היום על סגירת כל ההליכים המשפטיים נגדה ● כפי שנחשף אתמול ב"גלובס", הקבוצה תשלם מס בהיקף 12.7 מיליון שקל וכופר בסך 478 אלף שקל בתמורה לסגירת התיק הפלילי שנפתח נגדה בחשד להעלמות מס במסגרת שירותי הליסינג וההשכרה שהעניקה

יובל ברונשטיין /  צילום: אלי דסה

פוקס תמנה את מנכ"ל עזריאלי לשעבר יובל ברונשטיין לדירקטור חיצוני בקבוצה

קבוצת האופנה מבקשת לאשר באסיפה הכללית השנתית, שתתקיים ב-7 ביולי, את מינויו של ברונשטיין לכהונה בת שלוש שנים

טראמפ ונתניהו/ צילום: רויטרס Gripas-Yuri-ABACA

כך משרד החוץ מאתר את כוכבי העתיד של הפוליטיקה האמריקאית

דוד רוט, סמנכ"ל צפון אמריקה במשרד החוץ מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומספר על ההשקעה של נציגי ישראל באיתור המנהיגים הפוליטיים של המחר, הדיפלומטיה בעידן הטוויטר, ולמה כדאי להשקיע בקשרים דווקא עם הצד שלא נמצא בשלטון ● האזינו

קפה ביאליק בת"א. מתלבטים אם לפתוח / צילום: איל יצהר, גלובס

תחת ערפל, הנחיות מבלבלות וגל קריסות: המסעדות חוזרות היום, בקושי

רק אתמול בלילה אישרה הממשלה את ההנחיות החדשות באופן רשמי • רונן נמני, בעלי קבוצת "קפה קפה": "אחרי כל ההתנהלות ההזויה עד כה, גם הפעם אנחנו לא יודעים עד הרגע האחרון מה קורה"

נמל אשדוד  רכבים חדשים/ צילום: תמר מצפי

אין חסינות מהקורונה: מכה קשה לגורם המייצב של שוק הרכב

הענף שנחשב במשך עשורים לגורם המייצב של שוק הרכב, ספג מכה קשה עקב המשבר • אבל למרות הנתונים השליליים ברבעון הראשון והצפי למיתון, בליסינג ממשיכים לשדר אופטימיות, והמלווים מגלים סבלנות

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "בקרוב נפרסם תוכנית ליציאה ממשבר הקורונה באמצעות השקעות בסביבה"

השרה להגנת הסביבה הצהירה הערב כי בקרוב יציג משרדה תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, במטרה ליצר חוסן חברתי-כלכלי באמצעות השקעות בסביבה ● "משבר הקורונה, בצד האתגרים שיצר, מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה ובבריאות"

חללית השיגור של נאס"א וספייסX / צילום: ביל אינגלס, AP

בעקבות מזג האוויר: נדחה שיגור האסטרונאוטים האמריקאים על גבי חללית SpaceX

18 דקות לפני השיגור הודיעה בקרת השיגור לשני האסטרונאוטים כי "בשל תנאי הבטיחות והעובדה שכמה פרמטרים בנוגע למזג האוויר אינם עומדים בהם, אנחנו נאלצים לבטל את השיגור" ● ניסיונות שיגור נוספים נקבעו מראש ל-30 במאי ול-31 במאי

משרדי JFrog, אחת מחברות הפורטפוליו של אינסייט /  צילום: שלומי יוסף, פליקר

החברות שצלחו את המשבר של 2008 והתובנות שיסייעו לצלוח את המשבר הנוכחי

המשבר פוגע בתעשיית ההייטק? באינסייט האמריקאית, הקרן הכי דומיננטית בהייטק הישראלי, סבורים כי חברות התוכנה יתאוששו די מהר, ואף ירוויחו ממנו ● כדי שזה יקרה, הן צריכות לקצץ, להתמזג ולדעת לנצל הזדמנויות

מימין: איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ונועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות אנליסט / צילום: איל יצהר, גלובס

הקורונה הביאה להפסדי נוסטרו של 22 מיליון שקל באנליסט שעבר להפסד רבעוני

הרווח התפעולי הרבעוני הסתכם בכ-3.7 מיליון שקל ● השפעת הקורונה על אנליסט באה לידי ביטוי בהשפעה ישירה על שווי הנכסים הפיננסים המנוהלים, ובעיקר על תיק הנוסטרו, שרשם הפסד של כ-22 מיליון שקל

דורי ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

שאול נאוי מכר לאחיו דורי את מניותיו בחברה ופורש מניהולה

המניות נמכרות תמורת 60 מיליון שקל, בדיסקאונט של 25% על מחיר השוק ● דורי נאוי: "שאול הגיע למסקנה שהוא רוצה ליהנות מהחיים לפני שהוא מזדקן" ● מניית נאוי קרסה ב-50% מתחילת השנה

צביקה לבנת \ צילום: עינת לברון

אל על מוכרת את החזקתה בממן תמורת 15.4 מיליון דולר

אל על החזיקה עד כה ב-6.18 מיליון מניות של ממן (15% ממניות החברה) בעלות שווי שוק של 32 מיליון שקל, וכן ב-4.67 מיליון אופציות לרכישת כ-10% נוספים ממניות ממן

פרופ' חזי לוי / צילום: ענבל מרמרי, גלובס

מנהל ביה"ח ברזילי פרופ' חזי לוי ימונה למנכ"ל משרד הבריאות

המינוי הוא בהתאם להחלטתו של אדלשטיין למנות מנכ"ל מקצועי לאחר שמנכ"ל המשרד היוצא, משה בר סימן טוב, היה למנכ"ל הראשון שאיננו בעל השכלה וניסיון בתפקיד רפואי ● השר אדלשטיין ביקש מראש הממשלה נתניהו להביא את המינוי לאישור הממשלה בהקדם האפשרי