קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג
איש העסקים הישראלי קובי אלכסנדר, מייסד חברת קומברס, מבקש לרצות את יתרת מאסרו בישראל. אלכסנדר נמלט מרשויות החוק בארה"ב לאפריקה, שבה שהה במשך 10 שנים, כדי לחמוק מתביעה פלילית בגין עבירת "בקדייטינג" (תיארוך לאחור - שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות) והורשע בראשית השנה בעבירות מרמה בארה"ב. מאז הוא מרצה עונש מאסר של 30 חודשים בכלא אמריקאי.
המניעים להגשת בקשתו של אלכסנדר מגוונים וכוללים, בין היתר, את העובדה שריצוי עונש מאסר בכלא ישראלי "נוח" יותר לאסיר, זכויות האסיר רחבות יותר (בנוגע לחופשות, ביקורים וכדומה) וכן - ואולי זה המניע המרכזי לבקשה - בישראל הפוטנציאל לשחרור מוקדם מהמאסר גבוה יותר מזה שבארה"ב. זאת, מאחר שבישראל קיימת האפשרות לקיצור שליש מתקופת המאסר בשל התנהגות טובה ועמידה בכללי שירות בתי הסוהר (שב"ס), בעוד שבארה"ב קיימת מגבלת קיצור של עד 54 יום עבור כל שנת מאסר, בכפוף למגבלות שונות.
המטרה: לקצר את קיצור העונש
עו"ד איתן מעוז, מומחה למשפט פלילי-בינלאומי ועבירות כלכליות, מסביר כי "הדרך לחזור לריצוי עונש בישראל מעט מורכבת ביורוקרטית, אבל היא אפשרית. דרושה לשם ההליך הסכמה גם של רשויות האכיפה במדינה השולחת, וגם את הסכמת השר לביטחון פנים ושרת המשפטים בישראל. אם אין נסיבות חריגות, השרים בישראל נוטים לאשר בקשות לריצוי עונש המאסר בישראל. בנוסף, בקשה להחזיר אסיר לריצוי עונשו מוגשת לבית המשפט המחוזי בירושלים, וטעונה את אישורו".
באשר ליתרונות הטמונים בריצוי המאסר בישראל, אומר עו"ד מעוז כי "מעבר לתנאי הכליאה היחסית נוחים בישראל, ביחס למה שמקובל בארה"ב והסביבה החברתית המוכרת - היתרונות בריצוי העונש בישראל נוגעים בעיקר לפוטנציאל החופשות ולמשך הזמן המקסימלי שהמורשע מרצה בפועל במאסר בישראל. בהקשר זה, עמידה בנוהלי שב"ס והחוק בישראל מאפשרת לקצר שליש מעונש המאסר בכפוף להחלטת ועדת השחרורים, כאשר בארה"ב הקיצור המקסימלי הוא 54 יום לכל שנת מאסר".
ההפחתה של ימי המאסר על פי-כללי המשפט הפדרלי האמריקאי היא, אם כן, עד 54 יום לכל שנת מאסר מלאה, וחלק יחסי של ההפחתה בהתאם לזמן הריצוי בפועל. ההחלטה מתקבלת על-ידי רשויות ההגירה, בהתאם למידת העמידה בנוהלי הכלא. לפיכך, לפי כללי קיצור עונש המאסר בארה"ב, גם אם הייתה מאושרת לאלכסנדר מלוא תקופת קיצור, ההפחתה המקסימלית שהיה יכול לקבל היא 135 ימים (כ-4.5 חודשים), מתוך 30 חודשי המאסר שנגזרו עליו. מניין ימים זה לא מגיע לפוטנציאל קיצור עונש המאסר בישראל - העומד על שליש מהמאסר (10 חודשים).
אולם, הדרך לקיצור עונש המאסר של אלכסנדר עדיין ארוכה. הבקשה של אלכסנדר עברה רק את המשוכה הראשונה במירוץ המשוכות בדרך להמשך ריצוי המאסר בישראל. הבקשה אושרה לאחרונה על-ידי הרשויות בארה"ב, והועברה לאישורם של שרת המשפטים, אילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן. אלה טרם מסרו את עמדתם בנוגע לבקשה. אולם, ההערכות הן כי שני השרים יאשרו את הבקשה.
מניפולציות ובריחה לאפריקה
אלכסנדר נידון בפברואר השנה בבית משפט פדרלי בברוקלין ל-30 חודשי מאסר בבית כלא פדרלי בגין פרשת ה"בקדייטינג" זהו עונש המאסר הארוך ביותר שהוטל בפרשה מסוג זה.
הבקדייטינג שביצעו חברות (בעיקר מתחום ההיי-טק) בתאריכי הענקת האופציות שחילקו למנהליהן ולעובדיהן, התחיל להתגלות באמצע העשור שעבר.
במארס 2006 הצטרפה גם חברת "קומברס טכנולוג'י" לרשימה שחורה זו, בעקבות תחקיר שערך "הוול סטריט ג'ורנל", שחשף את דפוס הפעולה של הנהלת החברה תחת הנהגתו של אלכסנדר. לדברי התביעה בארה"ב, אלכסנדר חיפש תאריכים קודמים שבהם נסחרה מניית קומברס במחיר נמוך, במטרה לטעון באופן כוזב שהוא ועובדים אחרים קיבלו אופציות לרכישת מניות במחירים שבהם נסחרה המניה בתאריכים אלה.
אופציות לרכישת מניות מעניקות למחזיק בהן את הזכות לרכוש מניות במחיר מסוים, ולכן ביצוע מניפולציה בתאריכי ההענקה של אופציות אלה (ובחירת תאריכים שבהם נקבעו מחירי שפל במניה) הניבה, לטענת התביעה האמריקאית, מיליוני דולרים לאלכסנדר, התפיחה את חבילת התגמולים שלו, והונתה את בעלי המניות של החברה.
חודש וחצי לאחר שצצו החשדות לגבי התנהלות אלכסנדר, התפטר איש העסקים מתפקידו בקומברס, ועמו עוד שניים מבכירי החברה - סמנכ"ל הכספים, דיויד קריינברג, והיועץ המשפטי, ויליאם סורין. בהמשך אותה שנה הוגשו לבית המשפט בניו-יורק כתבי אישום נגד השלושה, אבל בעוד שקריינברג וסורין הסכימו לחתום על הסדרי טיעון, בחר אלכסנדר לברוח.
ב-2006 נמלט אלכסנדר מניו-יורק לנמיביה, בעוד התובעים מכינים את כתב האישום נגדו.
מכיוון שלנמיביה אין הסכם הסגרה רשמי עם ארה"ב, נשאר אלכסנדר בנמיביה במשך 10 שנים, למרות ניסיונותיה החוזרים ונשנים של ארה"ב לשכנע את המדינה להסגירו לידיה. ב-2016 הסכים אלכסנדר לשוב לארה"ב ולהודות בסעיף אחד של מרמה בניירות ערך. הוא גם שילם קרוב ל-60 מיליון דולר ליישוב תביעות אזרחיות שהגישה נגדו ממשלת ארה"ב.
בהודעה שפרסם התובע הפדרלי בברוקלין, רוברט קייפרס, ביום גזר הדין, נאמר, כי "גזר הדין אמור לשלוח מסר רב-עוצמה למנהלים בכירים - שדרגה רמה בתאגיד אינה מספקת הגנה מפני חבות פלילית. מנכ"לים ובכירי חברות אחרים שמבצעים פשעים, יאולצו לתת דין וחשבון במלוא חומרת החוק".
"היעדר בלתי ייאמן של כבוד לחוק"
בא-כוחו של אלכסנדר, עו"ד בנג'מין ברפמן, טען שעברו של אלכסנדר כפילנתרופ, כולל הקמת בתי תמחוי בנמיביה המאכילים 800 ילדים מדי יום, צריך לסייע להקלה בעונשו. "יש בנמיביה אנשים שתפסו אותי והתחננו שלא אקח אותו חזרה", סיפר ברפמן לשופט במועד הטיעונים לעונשו של אלכסנדר.
השופט הפדרלי ניקולס גרופיס שגזר את עונש המאסר על אלכסנדר, אמר כי השתכנע בעקבות קריאה של יותר מ-130 המכתבים שהגישו לבית המשפט בני משפחתו, ידידיו ועובדיו לשעבר של אלכסנדר, כי יש להביא בחשבון את מעשיו הטובים של אלכסנדר. אולם, לאור טיעוני התביעה הפדרלית, כי אלכסנדר "הפגין באופן מאוד ציבורי היעדר בלתי יאמן של כבוד לחוק", החליט השופט גרופיס כי בסופו של דבר גזר הדין צריך לשמש הרתעה לנאשמים עשירים ורבי-כוח, "שחייבים לדעת שהם לא יוכלו להימלט מתחום שיפוט ריבוני כדי לחמוק מהעמדה לדין".
מכיוון שאלכסנדר הוא אזרח ישראלי, היה צפוי שהוא יוסגר לישראל לאחר שחרורו מהכלא בארה"ב, ואולם אלכסנדר עצמו הקים את המאוחר וביקש לחזור לישראל להמשך ריצוי עונשו.
עלייתה ונפילתה של קומברס
קובי אלכסנדר בילה את רוב חייו הבוגרים בארה"ב, לשם הגיע לאחר שסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ב-1978.
אלכסנדר הקים את חברת קומברס ב-1984 תחת השם "אפרת טכנולוגיות", יחד עם בועז משעולי ויחיעם ימיני, והציעה לחברות תקשורת שירותים שונים עם ערך מוסף.
בשנות ה-90 הפכה חברת קומברס למובילת שוק עולמית בתחום התאים הקוליים (Voicemail). בהמשך התחילה החברה לספק גם פתרונות בילינג (גבייה), והתחרתה בתחום בחברת אמדוקס הישראלית.
לפני שערוריית הבקדייטינג (מניפולציות בתארוך אופציות) הייתה קומברס חברת היי-טק בולטת בשוק, עם שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר, שהעסיקה יותר מ-2,000 עובדים בישראל. בעשור שחלף לאחר התפוצצות הפרשה, קומברס התקשתה להתאושש. בדומה לאלכסנדר, גם מניית החברה הייתה ב"גלות" משל עצמה, כשנמחקה מהמסחר בנאסד"ק ונסחרה במשך שנים מעבר לדלפק בארה"ב. גם החברות האחרות שהיו אז חלק מהקבוצה - "ורינט" ו"אולטיקום" - סבלו מכך, כי בדומה לחברת קומברס גם הן לא יכלו לפרסם דוחות כספיים.
בסוף 2009 קומברס הגיעה להסדר פשרה, שיישב תביעה ייצוגית שהגישו נגדה משקיעים בעקבות פרשת הבקדייטינג. החברה שילמה לתובעים 225 מיליון דולר, שמתוכם נקבע כי 60 מיליון דולר יועברו על-ידי אלכסנדר עצמו.
ב-2011 חזרה המניה סוף-סוף להיסחר בנאסד"ק, ושנה לאחר מכן, תחת המנכ"ל צ'רלס בורדיק, ביצעה כמה מהלכים אסטרטגיים שחיסלו למעשה את המבנה שלה כחברת החזקות. גם שם החברה הוחלף ל-XURA. אשתקד הושלמה העסקה למכירת החברה לקרן ההשקעות Siris תמורת 643 מיליון דולר.