גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טבע תחויב לשלם תמלוגים למדענית שהעסיקה?

ד"ר רות לוי המציאה כ-25 פטנטים עבור תרופה המיועדת לפרקינסון ■ על סף פרישה גילתה שהייתה זכאית לתמלוגים, אך טבע טענה כי תרומתה הייתה שולית וכי טענתה התיישנה ■ מפתחי התרופה ב-2008: "ד"ר לוי היא זו שדחפה את טבע והביאה להצלחה"

טבע / צילום: רויטרס
טבע / צילום: רויטרס

האם צפויה לטבע מכה נוספת? לאחר שבשבוע האחרון הגיע החוב של חברת התרופות הישראלית להיקף של 35 מיליארד דולר, וסוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הגדירה את האג"ח של טבע כלא ראוי להשקעה ("אג"ח זבל") - היא עוד עשויה למצוא את עצמה חבה מיליוני דולרים בשל עתירה לבג"ץ שהוגשה השבוע, ויותר מכך - ליצור לה מוניטין של מעסיקה נצלנית שמשתמשת בהישגים המחקריים של עובדיה אך לא מכירה בתרומתם כדי לשלם להם תמלוגים בגינה.

טבע, אחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות בעולם, למעשה מרוויחה בעיקר ממכירות של תרופות מקור דווקא, שאחת מהן היא אזילקט, מושא המחלוקת להלן.

את העתירה, נגד טבע ונגד הוועדה לפיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים, הגישה ד"ר רות לוי, מדענית ש-27 שנים הועסקה על-ידי טבע, בגין תמלוגים על המצאותיה, שהניבו כ-3 מיליארד שקל לחברה עד למועד הגשת העתירה.

במהלך אותן 27 שנים המציאה לוי פטנטים רבים עבור טבע, אך הבולטות בהמצאותיה הובילו לפיתוח ומסחור תרופת המקור "אזילקט" (""AZILECT®) לטיפול בתופעות של המחלה הניוונית פרקינסון, אחת מתרופות המקור הבודדות של טבע (לצד "קופקסון" הידועה), וכנטען בעתירה - "היחידה שפותחה במלואה על-ידה, כאשר ד"ר לוי עמדה בראש פרויקט הפיתוח ונרשמה כממציאה או כממציאה במשותף על 25 משפחות פטנטים שונות (הקשורות כולן לאזילקט, מ' ר')".

אלא שבתום השנים הרבות בהן עבדה לוי, שעמיתיה העניקו לה את הכינוי "האמא של אזילקט", בשירות טבע - גילתה בהסכם הפרישה עליו נדרשה לחתום כי היא נדרשת לוותר על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה.

מדובר בזכות שכלל לא ידעה שקיימת לה, כך שלמעשה רק נוכח פרישתה, נטען בעתירה, גילתה לוי כי במשך השנים זכאית הייתה לתמלוגים בגין המצאותיה.

תרומתה של לוי מצטיירת אקוטית לרווחי טבע. "פיתוחה של אזילקט, שנפרש על פני כ-20 שנה, ידע עליות ומורדות רבים. במהלך תקופה זו, נתקל הליך הפיתוח במספר כשלים מהותיים, אשר במקרים מסוימים הובילו את מקבלי ההחלטות בטבע לשקול את זניחת הפרויקט כולו. בכל אחד מהמקרים הללו, היצירתיות המדעית וכישורי ההמצאה של ד"ר לוי הם שהובילו לפתרון הבעיה ולהתגברות על הכשל", מתארת העתירה, ומוסיפה כי לוין היא זו אשר שכנעה את מקבלי ההחלטות בטבע להמשיך בפיתוח התרופה ולתור אחר פתרונות לא קונבנציונאליים, וכן לאמץ את הפתרונות שהיא שיחקה תפקיד מרכזי במציאתם ובפיתוחם.

לצד חשיבות הטיפול לחולי הפרקינסון, טבע ראתה מהסיפור הרבה כסף: זרם ההכנסות השנתי לטבע עמד על מעל 400 מיליון דולר ו"טבע עצמה הציגה את ד"ר לוי כדמות המפתח המרכזית מטעמה בפרויקט". עד למועד הגשת העתירה, נכתב, הסתכמו מכירות אזילקט בעולם בסך של כ-3 מיליארד דולר.

לוין לא היחידה שטוענת כך. בריאיון ל"כלכליסט" מ-2008, ייחסו שני החוקרים מפתחי התרופה, פרופסור מוסא יודעים וג'והן פינברג, את ההצלחה ללוי: "הצלחת התרופה נובעת משלושה גורמים חשובים", תיאר פינברג. "מוסא תרם את הבסיס הביוכימי שלו לתרופה, בזכות הידע שלו בתחום הפרקינסון. אני, שהגעתי מרקע של פרמקולוגיה, יכולתי לבצע את הבדיקות. הגורם השלישי, לו יש תרומה אדירה, הוא ד"ר רות לוי, שדחפה את טבע לעסק".

כיוון שבין טבע ללוי לא נחתם הסכם עבודה, והיא לא נשכרה על-מנת להמציא, לא הוסדרה שאלת התמורה לה זכאית. "היא הייתה, בראש ובראשונה, מדענית אשר רק טובתה של טבע לנגד עיניה, ולכן נושא התמורה גם לא העסיק אותה במהלך עשרות השנים שעסקה בפיתוח ובניהול הפרויקט", מדגיש בעתירה בא-כוחה של לוי, עו"ד ריצ'רד לוטי. ובהמשך: "טבע אמנם שמחה לקבל מד"ר לוי את הבעלות בהמצאותיה, אך מעולם לא הסבה את תשומת-ליבה של ד"ר לוי כי עומדת לה זכות לדרוש תמורה בגין המצאותיה".

טיוטת הסכם הפרישה שנמסרה ללוי כאמור החביאה בסעיפיה דרישה לוויתור על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה, ומשנודע ללוי על קיומה של הזכות פנתה לייעוץ משפטי וכך נמנעה מלחתום על הסכם שהיה מאיין את זכותה לתמורה. 

לאחר דין ודברים בין לוי לטבע, במהלכו אף הלינה טבע, על-פי הנטען בעתירה, את שכרה של לוי במשך חצי שנה בגלל שטרם נחתם הסכם הפרישה - הוסכם כי ייחתם הסכם בלי הדרישה לוותר על זכותה בתמלוגים. במקביל, פנתה לוי במכתב רשמי לטבע, בו העלתה את בקשתה לתמורה בעד המצאותיה.

אך אם חשבה לוי שבכך תם סבלה והיא תוכל לנצל את הפרישה וליהנות מהזמן עם הנכדים, התבררה לה עד מהרה גודל הטעות: טבע דחתה את בקשתה, בנימוקים של התיישנות ואפילו של תרומה שולית ומנהלית להמצאות, ובכך גזרה על לוי להמשיך במלחמה.

היא פנתה לוועדה לפיצויים ותגמולים לפי חוק הפטנטים, שאמורה לקבוע, לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, את זכאותה לתמורה אם אין הסכם בעניין זה בינה למעביד שלה.

הוועדה, שחבריה בתיק זה היו שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד; רשם הפטנטים (לשעבר) אסא קלינג; וחבר נוסף מתוך חברי סגל של מוסד להשכלה גבוהה, פרופ' דורון אורבך - לא שמעה עדויות (למעט עד שגילו מופלג), ודחתה על הסף את הבקשה מפאת התיישנות.

ערכאת הערעור על אותה ועדה היא בית הדין הגבוה לצדק, ובעתירה שהוגשה כעת טוענת לוי כי עצם העלאת טענת ההתיישנות היא מופת של חוסר תום-לב שרק בגללו יש לדחות אותה, גם מבלי לבחון משפטית את שאלת נכונותה, כיון שטבע עצמה היא שהביאה להתיישנות בכך שלא גילתה ללוי על זכויותיה: "טענת ההתיישנות (והשיהוי) של טבע ביחס לבקשתה של ד"ר לוי לתמורה יונקת מהתנהלותה הפגומה של טבע עצמה, שהפרה את חובת הגילוי והיידוע המוטלת עליה כמעסיקה ליידע את ד"ר לוי בדבר עצם זכותה בדין, כעובדת וכממציאה, לתמורה בעד המצאותיה, וממילא לא יידעה אותה לגבי זכויות דיוניות הקשורות בכך, כגון האפשרות להתיישנות זכות התביעה. נסיבות אלה, נחשבות טענותיה [של טבע] לשימוש בזכות דייונית בחוסר תום-לב, המקימה עילה עצמאית לדחייתן".

בעוד שהוועדה וטבע למעשה, כעולה מהעתירה, רואות את החוקר שתרם לחברה שמעסיקה אותו כמי שצריך להיות ער לכך שעליו לקבל תמורה - ולעקוב אחרי המועדים השונים בהם התרופה מומצאת, נרשמת כפטנט, מופצת לשוק ומשיאה רווחים - הרי שעמדת לוי היא כי העובד סומך על מעסיקו, לו תרם משמעותית במחקרו וברווחים שהמחקר הניב, כי יעביר לו את התמורה המגיעה לו בבוא עת הפרישה.

לטענת לוי ובא-כוחה, "בעוד שעובדים חוששים לפנות למעסיק או לוועדה בתקופת העסקתם כדי לא לצאת כנגד מעסיקיהם, המעסיקים, לפי הפרשנות שמוצעת על-ידי הוועדה כהסדר הולם, יכולים להימנע מהסדרת התמורה לה זכאים העובדים בכדי 'ליישן' את זכותם, ובכך להתחמק מתשלום תמורה. כלומר, מנגנוני ההתיישנות המוצעים על-ידי הוועדה מעודדים את המעסיקים להימנע מכל דיון עם עובדיהם בקשר לזכויות לתמורה בהמצאות - ובכך מקדמים אג'נדה הפוכה לכוונת המחוקק".

בהתייחס ל"החלטתה התקדימית של הוועדה, המהווה קביעה ראשונית לגבי התיישנות בקשה לתמורה", נטען בעתירה, הרי שזו "מציגה פרשנות לסעיף 134 לחוק הפטנטים [המסדיר, כאמור, פנייה לוועדה בהעדר הסכם בין העובד למעסיק, מ' ר'] שהופכת את הוראת החוק לאות מתה, וככזו אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, לשון החוק ותכליתו".

עוד נכתב בעתירה כי "לטעויות שבבסיס החלטת הוועדה השלכות רוחביות, ציבוריות וחברתיות, על שאלת הסדרת תשלום תמורה לעובדים, הגבלת הגישה של עובדים לערכאות ועל הרציונלים העומדים בבסיסו של סעיף 134, המביאות לריקונו מתוכן ומחייבות את התערבות בג"ץ למען עשיית צדק".

מחברת טבע נמסר: "את הבירור המשפטי טבע תנהל בבית המשפט ולא בתקשורת".

עוד כתבות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים