חוקיות גביית היטל ההשבחה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר ערר שהגישה הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים ואשרר את פסק הדין שקיבל בית המשפט המחוזי באמצע 2015 בכל הנוגע לגישת הרשויות המקומיות בטיפולם בשומות וחיובים של היטלי השבחה.
נציין כי בית המשפט העליון אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהועברה בעקבות הגשת הערר, ועסקה בשאלה האם ועדות מקומיות רשאיות לדרוש תשלום מבעלי קרקעות או נכסים על עצם הכנת שומה הבוחנת מה יהיה גובה היטל ההשבחה במקרה של מימוש. והאם הרשות המקומית יכולה כבר לגבות את התשלום האמור על חשבון היטל ההשבחה העתידי, למרות שלא הגיע מועד המימוש בפועל.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה קבעה אז כי התשובה לשאלות הללו שלילית: "אין בנטל מימון הכנת השומה, כדי להצדיק פרשנות משפטית שתייצר חובה על הנישום לשלם מייד את מלוא גובה ההיטל", כך נכתב בחוות הדעת. נציין כי לערר שהגישה הועדה המרחבית שרונים הצטרף גם המרכז לשלטון מקומי כידיד בית המשפט.
הערעור האמור הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד בעתירה מינהלית שהוגשה בשנת 2014 נגד ועדה מרחבית שרונים. אותה עתירה הוגשה בשם תאגיד חוץ אשר מחזיק בקרקעות באזור המועצה תל-מונד, על-ידי עורכי הדין רונן הורוביץ, ירון אלון ויוסף סיסו ממשרד הורוביץ, אבן, אוזן ושות'.
בעתירה התבקש בית המשפט המחוזי לחייב את הוועדה המרחבית למסור לידי העותר שומות היטל השבחה אשר הוכנו על-ידה בנוגע למספר רב של מגרשים שבבעלות אותו תאגיד, וזאת כחלק מהיערכותו לקראת מכירה אפשרית של המגרשים.
כאשר ביקש העותר לקבל את השומות, התנתה הוועדה המרחבית את קבלתן בתשלום שכר-טרחתו של השמאי, אשר בתחילה הועמד על חצי מיליון שקל ולבסוף על 1.25 מיליון שקל, אשר חושבו בסך של כ-5,000 שקל עבור כל יחידת דיור שתוכל להיבנות בעתיד במגרש בו החזיק העותר.
בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה ולמעשה שלל את הפרקטיקה של הוועדה המרחבית, לגבות מראש תשלום עבור הכנת שומות על חשבון היטל ההשבחה. בית המשפט קבע כי אין חובת תשלום מיידית של היטל ההשבחה רק כי בעלים פונה לבררו אל מול מוסד התכנון. בעקבות פסק הדין הגישה הוועדה המרחבית את הערעור לעליון.
עורכי הדין רונן הורוביץ וירון אלון מסרו בעקבות החלטת בית המשפט העליון כי "בית המשפט העליון שם סוף לפרשנויות שגויות שבהן נקטו הועדות המקומיות כאשר גבו תשלומים בלתי חוקיים לצורך בירור החבות בהיטלי השבחה. מעתה הדרך לבירור היטל השבחה גם לפני מימוש תהיה פשוטה ונגישה יותר".
עוד מסבירים עורכי הדין כי המשמעות של פסק הדין היא "שכל אזרח רשאי עתה לפנות לרשות המקומית כדי לקבל ממנה את שומת היטל ההשבחה שחל על הקרקע שלו (ככל שחל), גם אם טרם מימש את הקרקע. עד עתה היו נוהגות הרשויות המקומיות בארץ לגבות עבור כך הן אגרה (שנקבעה בחוק) והן את שכר-טרחת השמאי שלהן (ענין שלא נקבע בחוק). בית המשפט המחוזי, ועתה גם בית המשפט העליון, ביטלו אפשרות זו. שנית, הרשויות המקומיות לא יוכלו לבקש מהאזרחים התחייבות שאם בעתיד יחולו שינויי חקיקה, הן יוכלו לפתוח את השומות מחדש ולהגדילן. השומה שתצא היא שומה סופית לכל דבר ועניין".
עו"ד שמואל שוב, ממשרד שוב ושות', התייחס אף הוא לפסק הדין ואמר: "פסק הדין מסייע לאזרח לבדוק חבותו בלי לחשוש שיחויב בריבית מעת קבלת השומה. כזכור, היטל השבחה נושא הפרשי הצמדה בלבד ללא ריבית עד מועד מימוש. מעת המימוש מתווספת להצמדה גם ריבית. עמדות רשויות כוועדה המקומית נתנו פרשנות לחיוב ריבית מעת קבלת שומה אף אם אדם רק רצה לבדוק הדרישה".