הר הכרמל חיפה / צילום: shutterstock
מבנה מיוחד שתוכנן ונבנה בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת על-ידי האדריכל החיפאי שמואל רוזוב ניצל מהריסה - כך קבע בית המשפט המחוזי בחיפה, לאחר שביטל החלטה של ועדת הערר, אשר התירה את הריסת המבנה במסגרת בקשה לקבלת היתר למימוש פרויקט תמ"א 38.
את העתירה הגישה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באמצעות עורכי הדין גדעון קורן ואמיתי דוד ממשרד גדעון קורן ושות'.
מדובר בבניין בן שתי קומות ו-4 דירות, ברחוב שדרות יצחק 5 בכרמל הוותיק. היזם הגיש בשנת 2011 בקשה להיתר בנייה להקמת פרויקט מסוג תמ"א 38, במסגרתו ביקש להרוס את הבניין הקיים ולהקים במקומו בניין בן 5 קומות הכולל 13 דירות. הבניין ממוקם באזור שהוכר כמתחם לשימור בכרמל הוותיק, אך אינו מופיע ברשימת השימור של עיריית חיפה.
הוועדה המקומית אישרה את הבקשה להיתר בכפוף לתנאים עליהם לא הסכים היזם, ועל כן הגיש ערר לוועדת הערר המחוזית בסוף 2012. במקביל החליטה הוועדה המקומית לערוך סקר שימור בהנחיית היחידה לשימור אתרים העירונית. בשנת 2013 המליצה היחידה לשימור אתרים שלא להרוס את הבניין בשל המאפיינים הייחודיים שלו, וקבעה כי הריסתו תפגע בצביונו הייחודי של הכרמל הוותיק.
אלא שבניגוד להמלצת יחידת השימור העירונית חיפה, החליטה וועדת הערר המחוזית לאשר את הריסת הבניין והקמת הבניין החדש. זאת בנימוק כי הבניין אינו מיועד לשימור ואינו מופיע ברשימת השימור של העיר חיפה. כמו כן, האזור אמנם "מיועד לשימור", אך הגדרה זאת לא נכללת בגדר תוכנית מאושרת.
מעיון בחוות-הדעת התרשמה וועדת הערר כי אין למבנה ערך אדריכלי המונע מימוש תמ"א 38, וכי המבנה אינו מגלם ערכים ארכיטקטוניים ייחודיים המחייבים שימורו או מצדיקים מניעת הריסתו. היא קבעה כי לחזית המערבית מוטיביים אופייניים לתקופה אך אינה נצפית מהרחוב, ולכן אין במבנה ערך אדריכלי ראוי לשימור. בנוסף היא קבעה כי לא הוכח ערך היסטורי.
על החלטת וועדת הערר הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה על-ידי המועצה לשימור אתרים. סגן נשיא בית המשפט, השופט אברהם אלקיים, קיבל את טענות המועצה לשימור וקבע, בין השאר, כי ועדת הערר התעלמה לחלוטין משאלת השימור ומסקר שימור שנערך, אשר המליץ לא להרוס את המבנה על המוטיבים הייחודים המאפיינים אותו.
השופט מתח ביקורת על ועדת הערר וציין: "גם אם סברה הוועדה כי אין לאמץ את המלצת ועדת השימור, חובה היה עליה לבחון את טענות הצדדים ואת המלצת ועדת השימור, ולנמק בצורה מפורטת מדוע בחרה לעשות כן".
עוד קבע השופט כי "בנסיבות אלה חרגה ועדת הערר חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, כשבחרה להתעלם מנושא השימור בהחלטתה. די בפגם מהותי זה כדי להביא לביטול ההחלטה ולהחזרת הדיון לוועדת הערר".
לדברי עורכי הדין גדעון קורן ואמיתי דוד, "פסק הדין הוא בעל משמעות חשובה להגנת המורשת הבנויה בשכונות הוותיקות בחיפה ולמעשה בכל הארץ".
לדעתם, במהלך תקדימי ויוצא דופן קבע בית המשפט כי יש לבצע סקר שימור באזור חשוב זה - הכרמל הוותיק, דבר שכמובן עשוי להשפיע באופן גורף על כל המתחם, המכיל בתים רבים מתקופה זו, אשר טרם נסקרו במסגרת סקר שימור.
עוד קבע בית המשפט כי בכל מקום שמבקשים הריסת מבנה במסגרת תמ"א, במתחם המוגדר לשימור, יש לבחון את הנושא לעומק ובזהירות: האם הוא מיועד לשימור, ובנוסף האם יש לו ערך אדריכלי או ערך היסטורי, ואין להסתפק בהיעדרו של המבנה מרשימות השימור העירוניות.
לדברי עורכי הדין, "לפסיקת בית המשפט יש השלכות על מתחמים רבים בחיפה, ובכל הארץ, המוגדרים כמתחמים לשימור, אך נהרסים אט-אט על-ידי יזמים, בהיעדר הגנה ראויה מצד העיריות ומוסדות התכנון".