בנימין נתניהו ורוני אלשיך / צילום: חיים צח - לעמ
1. אפשר ללגלג על ח"כ דוד אמסלם ועל מלחמתו במשטרה, ובמיוחד על המלחמה שהכריז על שכר המפכ"ל. אפשר בהחלט לתהות על העיתוי, בעיצומן של החקירות נגד ראש הממשלה. אפשר גם לראות במאבק הזה עוד ספין מבית היוצר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועד להלך אימים על רשויות אכיפת החוק. אפשר לחשוב כך או אחרת, כל אחד לפי השקפתו הפוליטית, אבל אמסלם, בין שהתכוון לכך ובין שלא התכוון, נגע בנקודה כלכלית נכונה מאוד. לא רק זאת, הוא נגע בקצה הקרחון של העיוותים הכלכליים בשכר הבכירים בשירות המדינה, שעולים לציבור מיליארדי שקלים ורק הולכים ומתנפחים. אם תרצו, זה בתמצית הסקטור הציבורי ה"שמן" שנתניהו דיבר עליו במשל השמן והרזה שלו. ה"שומן" נמצא בקצה העליון של הסקטור הציבורי, בשכר הבכירים, שהשורה התחתונה הדי מדהימה שלו היא שאין לו תקרה. הוא מתנפח לו באיטיות ובעקביות, עד כדי עיוותים אבסורדיים.
2. ח"כ אמסלם "התלבש" על שכר המפכ"ל, שמתקרב ל-100 אלף שקל, אבל המפכ"ל הוא רק אחד במועדון הבכירים ששכרם מגיע לרמות של 70-80-90-100 אלף שקל ברוטו בחודש. המועדון הזה כולל את ראשי מערכת המשפט (ראו טבלת השכר של בכירי משרד המשפטים, ללא השופטים), ראשי המשטרה, ראשי הצבא וראשי השב"ס, השב"כ והמוסד, ובקיצור - כל מערכת הביטחון. איך שכר הבכירים בכל המערכות הללו הגיע לרמות שכר כאלה, כפולות או יותר משכרו של ראש הממשלה, משכר השרים ומשכר חברי הכנסת? האם ראוי בכלל שעובדים בסקטור הציבורי ירוויחו סכומים שמתאימים יותר, אם בכלל, לסקטור הפרטי? האם מה שהקפיץ את השכר אלה אותן סיסמאות שאם רוצים אנשים טובים בשירות הציבורי צריך למשוך אותם באמצעות כסף טוב? ממש לא.
3. היה מי שאישר את ניפוח השכר הזה, ואם מאשרים לך, לא תיקח? לכן, אמסלם צריך להפנות את האצבע המאשימה לממשלות הליכוד, שתחתן הוכשר השרץ הזה של ניפוח שכר הבכירים בסקטור הציבורי. תחת שלטון הליכוד אישרו ועדות הכספים פעם אחר פעם את מנגנוני הניפוח. השיטה די פשוטה: שכר הבכירים במערכות הביטחוניות, ברובו, הוצמד לשכר השופטים. למה? כי כולם הבינו שכדאי להיצמד לשכר השופטים. הם נהנים מתוספת ותק של 4% לכל שנה בחמש השנים הראשונות ו-1% לכל שנה מעבר ל-5 השנים הראשונות. והכול בריבית דריבית. זה לא נגמר בזה, כי לבכירים במערכת המשפט יש מנגנון הצמדה של VIP: כלומר, לא הצמדה למדד, למשל, או לתוספת היוקר בסקטור הציבורי, אלא הצמדה לשכר הממוצע במשק. בעוד המדדים בקושי עולים, השכר הממוצע דווקא קפץ. מנתוני הביטוח הלאומי, הנתונים המהימנים ביותר, השכר הממוצע במשק עלה בין 2012 ל-2015 ב-9.5%, ועל פי נתוני הלמ"ס הוא המשיך לעלות מאז. כלומר, שכר הבכירים במערכות המשפט והביטחון קופץ אוטומטית, באופן די משמעותי, מדי שנה בגלל תוספות ותק והצמדות נוחות, בניגוד מוחלט לרוב השכירים במשק - בסקטור הציבורי והפרטי.
הדבר המדהים בכל הסיפור הזה הוא שהכול עבר באישור חותמות גומי, כי לכולם היה אינטרס מובהק שזה יעבור. הגילדות תמיד דואגות לעצמן ולרווחתן, בטיעונים מטיעונים שונים, חלקם מגוחכים וחלקם רציניים לכאורה, כמו תחרות עם השוק הפרטי וכדומה. התוצאה מעוותת: רמת שכר הבכירים בסקטור הציבורי התנתקה מכל היגיון, וגרוע מכך, היא תוסיף להתנתק "בזכות" אותם מנגנוני ותק והצמדה. שכר הבכירים ימשיך לזחול כלפי מעלה, בלי שום תקרה, וזה מצב די מוזר: הרי משרד האוצר וכמה מחברי הכנסת הובילו בצדק תקרת שכר לבכירי הסקטור הפרטי-פיננסי. מדוע שלא יעשו זאת גם לבכירי הסקטור הציבורי?
4. הניפוח של שכר הבכירים בסקטור הציבורי הוא כאמור רק קצה הקרחון. שאר הקרחון הוא מה שקורה לשכר הזה עם היציאה לפנסיה. הכוונה היא לזכאי הפנסיה התקציבית במערכת המשפט ובמערכות הביטחון. כיוון שהשכר התנפח, גם הפנסיה התקציבית הנגזרת מהשכר מנופחת. במערכת המשפט זה עוד יותר קיצוני: בעוד שבסקטור הציבורי אפשר לצבור עד 70% מהשכר האחרון לפנסיה תקציבית, אצל השופטים הוותיקים אפשר לצבור 100% מהשכר. כלומר, אם אתה פורש עם שכר אחרון של 60 אלף שקל ברוטו בחודש, זה מה שתקבל גם בפנסיה. המשמעות היא חבילות פנסיה תקציבית כוללות של 10-15-20 מיליון שקל לכל בכיר, תלוי בגיל הפרישה שלו.
בחקיקה האחרונה נקבע שגיל פרישת חובה יועלה בהדרגה ל-67 לגבר ולאישה (מהלך שעדיין שנוי במחלוקת). בהתאם לכך, תוקן חוק הגמלאות, כך שהועלה בהדרגה גיל הפרישה לשוטרים ולסוהרים מ-55 ל-57 ובהסכם תקציב הביטחון האחרון נקבע שגיל הפרישה הממוצע לקצבה לקצינים יעמוד על 43 לקצינים ו-53 לנגדים. נכון ל-2016, גיל הפרישה הממוצע בצבא עמד על 44, אצל השוטרים והסוהרים על 50 ואילו אצל השופטים והדיינים על 64.
איש משטרה או שב"ס, או איש מערכת הביטחון שפרש בגיל 55 עם שכר של 50 אלף שקל ברוטו בחודש, זכאי לפנסיה של 35 אלף שקל (מקסימום 70% מהשכר האחרון) כפול 25 שנה כפול 12 חודשים (80 היא תוחלת החיים הממוצעת של גברים). התוצאה: חבילת פנסיה תקציבית שמתקרבת ל-20 מיליון שקל.
5. מי שחושב ש"פטנט" הפרישה המוקדמת הוא של מערכת הביטחון טועה ומטעה. מתברר שבכירים, מנכ"לים או מקביליהם בשירות המדינה, המועסקים עשר שנים רצופות ויותר, זכאים לפנסיה תקציבית מרגע פרישתם על פי חוק, וסיום כהונתם ייחשב לפיטורים לענייני החוק, בין אם שירותם הסתיים ביוזמת הממונה עליהם ובין אם התפטר מרצונו. זה מדהים משום שזה מאפשר לבכירים בסקטור הציבורי (הכוונה לדור שנכנס למעגל של הפנסיה התקציבית) שמגיעים לשכר של 30 ו-40 אלף שקל לפרוש בגיל הפרישה בצבא ולקבל, כמו בצבא, פנסיה של כ-20 אלף שקל מרגע פרישתם ועד סוף חייהם, בלי קשר לכושר השתכרותם בסקטור הפרטי (כמובן בתיאומי מס). לרובם, מיותר לציין, יש ביקוש לא רע בסקטור הפרטי לאור הרזומה הציבורי שלהם.
6. אתמול (א') פורסמה בעיתונות מודעה של יוצאי מערכת הביטחון תחת הכותרת "פגיעה במפכ"ל ובמשטרה היא פגיעה בביטחון המדינה". היו שם יותר מ-300 שמות, כולם אנשים רבי זכויות, רמטכ"לים (גבי אשכנזי ואהוד ברק באותה רשימה), ראשי מוסד, אלופים, תתי אלופים, רבי ניצבים וניצבים, שאין עוררין על תרומתם למדינה. אלא ש"פגיעה בביטחון המדינה" אינה רק העדר גיבוי למערכות אכיפת החוק. היא גם פגיעה בחוסנה החברתי ובעול שהיא משיתה על הדורות הנוכחיים והבאים. הרשימה הזאת, הדי מצומצמת, שהובילה את הקמפיין מייצגת, גם אם לא בטובתה, את מנגנוני הניפוח של שכר הבכירים והפנסיה התקציבית. חלק לא קטן מהמופיעים בה נהנו מקריירה מוצלחת בסקטור הציבורי, שהייתה להם למקפצה וסיפקה להם גם פנסיה תקציבית די מנופחת מהמדינה.
7. אם אמסלם רוצה לצאת מהמשבצת של שליח המצוות של ראש הממשלה, לצאת ממשבצת שכר המפכ"ל בלבד, שיפעל לתיקוני חקיקה שיציבו תקרה לשכר הבכירים בסקטור הציבורי וישיתו תשלומי מס יסף על פנסיה תקציבית מרמה מסוימת (נניח 20 אלף שקל). לחברי הכנסת יש הכלים לעשות את זה, השאלה היא אם הם רוצים לזפעול באמת לצדק חברתי מול הלובי של הגילדות, או רק רוצים לייצר כותרות.
eli@globes.co.il