רשות ההגבלים העסקיים פרסמה היום (ב') להערות הציבור טיוטת דוח בנושא יבוא אישי ככלי לקידום תחרות. הדוח הוצג בשבוע שעבר לוועדת גרינברג, לבחינת הסרה של חסמים ביבוא אישי, שהקימו משרדי האוצר והכלכלה. נזכיר שהמלצות הוועדה שהוצגו בספטמבר לא כללו בשורה לצרכנים הרוכשים מוצרים אונליין, ורף הפטור ממס נותר כשהיה, 75 דולר בהשוואה לממוצע עולמי של 200 דולר.
להגדיר מהו "יבוא אישי"
הערכות שביצעה חברת TASC עבור רשות ההגבלים קובעות שהרכישות מחו"ל של מוצרים לצריכה פרטית הן 40% מסך הרכישות המקוונות. מדובר בשוק שצמח בשנים 2014-2016 בשיעור שנתי של 25%, והוא ממשיך לצמוח. נכון ל-2016, היקף ענף הקמעונאות המקוון בישראל עמד על כ-7 מיליארד שקל, ומתוכו היבוא האישי מוערך בכ-3 מיליארד שקל. שנת 2017, לפי כל המדדים, תסתיים בהיקפים גדולים יותר, הן מבחינת שיעור הקונים והן מבחינת היקף הרכישות.
דוגמה להיקף התופעה יכולנו לקבל במכירות סוף השבוע האחרון במסגרת מבצעי יום הרווקים הסיני, בעיקר באתרי סחר סיניים. בישראכרט חשפו שמחזור הרכישות של הישראלים עלה השנה ב-20% ביחס לשנה קודמת ומספר העסקאות גדל ב-10% (ההיקף הממוצע לעסקה עמד על 85 שקל), ובלאומי קארד העריכו שהישראלים רכשו בהיקף של 110 מיליון שקל בימים הספורים הללו.
מבחינת הממשלה, היבוא האישי הוא פתרון תחרותי לשוק הריכוזי בישראל בענפים שונים ולפיכך יש להקל על הצרכנים. אלא שלפי דוח הרשות, בישראל יש חסמים אסדרתיים וביורוקרטיים משמעותיים לצמיחת היבוא האישי. לדוגמה, הדוח מתייחס בהרחבה לשליטה הבלעדית כמעט של חברת דואר ישראל בתחום השילוח. לפי הדוח, הדואר אחראי על 99% מהמשלוחים של חבילות ארצה והוא נהנה מהסכמים בלעדיים ומאכיפה הדוקה פחות מזו שמופעלת על חברות הבלדרות הפרטיות. "אי האכיפה נגד חברת הדואר יוצר עבור חברות הבלדרות חיסרון תחרותי המונע מהן התייעלות שצפויה לתרום לכושר התחרותי שלהן", נכתב בדוח. "צמצום הנטל האסדרתי והביורוקרטי הניכר המוטל על יבוא אישי וכן השוואת תנאי המגרש בין חברות הבלדרות לחברת הדואר צפויים לתמוך במגמת הצמיחה של ערוץ היבוא האישי כגורם שיתחרה בערוץ היבוא המסחרי ובהתאם עשויים להוביל לירידת מחירים של שירותי חברות הבלדרות ולשיפור השירות בהן, ובהמשך אף בחברת הדואר".
בדוח מוצגות שש המלצות עיקריות:
- להגדיר באופן ברור את המונח "יבוא אישי".
- להקל את דרישות חוקיות היבוא
- להנגיש מידע לציבור ביתר קלות, למשל בהיבט המיסוי
- להקל את ההליך הביורוקרטי בכל הנוגע למינהל המכס.
- להקים מרכז לולגיסטי בסיוע ממשלתי, שיתמוך גם בפעילות יבוא אישי. במילים אחרות, לצמצם את שליטת הדואר בשילוח, כך שחברות פרטיות יוכלו להתחרות באופן הוגן.
- לעודד שיתופי-פעולה במערכי לוגיסטיקה מקומיים לשם פיתוח השילוח במקטע ה"מייל האחרון" (שילוח לרוכש) ומיצוי היתרונות לגודל.
רשות ההגבלים החלה את עבודתה בנושא היבוא האישי עוד לפני הקמת ועדת גרינברג על יד משרדי האוצר והכלכלה, ועדה שקמה במטרה לבחון הקלות בתחום היבוא האישי. בחודש ספטמבר האחרון פורסמו המלצות הביניים של ועדת גרינברג, שחלקן חופפות את המלצות הדוח של הרשות המתפרסם היום, וחלקן משלימות זו את זו. בהמלצות הוועדה דובר על כמה סעיפים עיקריים שכללו הקלות בשילוח, קביעת הכמות המותרת ליבוא, הקלה בניירת והפחתת רגולוציה, הנגשת מידע וגיבוש אמנת שירות. בקרוב יועברו גם המלצות אלה להערות הציבור.
הדוח של רשות ההגבלים מפורסם באתר הרשות. מי שירצה להעביר הערות יוכל לעשות זאת עד 13 בדצמבר 2017. לאחר קבלת ההערות, ינוסחו המסקנות הסופיות.
