עמוס מתן, מנכ"ל אירונאוטיקס. שנה של משא ומתן / צילום: איל יצהר
בקצה של סיפור החקירה של אירונאוטיקס, אפשר שיש עסקה ביטחונית שהחברה מיבנה יצאה מגדרה בשביל להוציא לפועל. ואם אירונאוטיקס לא הייתה יוצאת מגדרה בשביל להוציא עסקה כזאת לפועל, אין בעולם חברה ביטחונית חפצת-חיים שלא הייתה לוקחת אותה בשתי ידיים.
נציגי המכירות של החברות הביטחוניות בישראל ידועים ככאלה שיסתערו על עסקאות בשוקי העולם. השוק הישראלי קטן מדי, גם בשביל 4 חברות גדולות - אלביט מערכות, תעש מערכות, התעשייה האווירית ורפאל.
אז הן מפתחות מוצרים, במקרים רבים על-פי דרישת צה"ל ומערכת הביטחון, ומוכרות אותם לצבא. אבל את הפרנסה, את הכסף הגדול באמת, הן מכניסות מעסקאות בחו"ל.
העניין הוא שכל החברות בעולם, ויותר מזה - גם חברות ענק שבעבר נחשבו בררניות בכל הקשור לעסקאות נשק - רוצות את אותו כסף. וכשצריך להתחרות - הן יודעות לעשות את זה. המגמה הזאת החלה כבר לפני שנים, עם דילול הנוכחות האמריקאית בעיראק ובאפגניסטן, שהורגשה אצל חברות הנשק בירידה בהיקפי המכירות.
התחרות הזאת הבקיעה גם לשוק המל"טים העולמי, שישראל וארה"ב הובילו במשך שנים. כבר לא מעט זמן שראשי התעשיות הביטחוניות בארץ מזהירים שהיתרון היחסי של ישראל ושל ארה"ב בשוק המל"טים העולמי אינו מובן מאליו, ושיש שחקניות נוספות בעולם שלמדו לייצר מל"טים, והן מריחות את הכסף. סין למשל.
אירונאוטיקס, חברה חפצת-חיים שחוותה טלטלות בשנים האחרונות, מוחזקת בידי קרנות שרוצות להגדיל לה את הערך. אחרי שחוותה משבר כלכלי קשה, תוכניות הבראה, חילופים בצמרת הניהולית - קשה להאשים אותה בזה שהיא רוצה גם להרוויח. השאלה שמעסיקה כעת את חוקרי המשטרה היא שאלת הגבולות: האם כל האמצעים כשרים בדרך לשורת הרווח הנאה?