גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוית בר-ניב ואבי צבי יוסיפו 2 מיליון שקל למס הכנסה

בר-ניב, לשעבר מנכ"לית נטוויז'ן, וצבי, כיום מנכ"ל רשת, קיבלו מענקים של 4.3 מיליון שקל ו-3.7 מיליון שקל ■ המענקים כהכנסה הונית החייבת במס מופחת של 20%-25% ■ ביהמ"ש קבע כי ההסכם בין הצדדים לא רלוונטי, והכריע כי מדובר בהכנסת עבודה החייבת במס של 45%"

מבקרוית בר ניב ואבי צבי / צילום: רוני שיצר
מבקרוית בר ניב ואבי צבי / צילום: רוני שיצר

בכירים בגופים עסקיים הפורשים מקבלים ממעסיקיהם עם פרישתם סכומים משמעותיים המוגדרים בכל מיני שמות. חלקם מוגדרים כ"מענקי אי-תחרות", אחרים כ"אופציות" ואחרים כתשלומים בגין "הישגים מיוחדים", "מענקים" ועוד. מיליוני ועשרות מיליוני שקלים מחליפים ידיים - וכולם מרוצים. כמעט כולם. הבעיות עם התשלומים הללו מתחילות כשרשות המסים נכנסת לתמונה, ומתעוררות מחלוקות בין אותם בכירים-מתעשרים לרשות המסים על אופן סיווג ההכנסה - הכנסה מעבודה (הכנסה פירותית) החייבת במס שולי בהיקף של כמעט 50% או הכנסה מרווח הון שחייבת בשיעור מס של 20%-25% בלבד. פעם אחר פעם מגיעות המחלוקת הללו לבית המשפט, וזה נוטה בשנים האחרונות לשים תמרור עצור בפני הבכירים המבקשים לשלם מס מופחת.

אתמול (ג'), חסם בית המשפט המחוזי פעם נוספת תכנון מס של בכירים שקיבלו תשלומים של מיליונים ממקום עבודתם ודיווחו עליהם כרווח הון. פסק הדין עסק בעניינם של רוית בר-ניב, לשעבר מנכ"לית נטוויז'ן, אשר ביקשה לשלם מס בסך 840 אלף שקל בגין סכום של 4.2 מיליון שקל שקיבלה מהחברה בעת עבודתה בה; והקולגה ובן-הזוג שלה שלה, אבי צבי, לשעבר סמנכ"ל הלקוחות בחברה והמשנה למנכ"לית, שביקש לשלם 740 אלף שקל מס בגין סכום של 3.7 מיליון שקל שקיבל מהחברה. פקיד השומה רצה נתח הרבה יותר גדול מהסכומים הללו, והוציא להם שומות מס חדשות, המבטלות את דיווחיהם לרשות המסים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב את עמדתו של פקיד השומה, שמשמעותה תוספת מס כוללת בסכום של כ-2 מיליון שקל.

המחלוקת בין הצדדים סבבה סביב השאלה כיצד יש לסווג תשלומים שקיבלו בר-ניב וצבי מנטוויז'ן - האם יסווגו כהכנסת עבודה (הכנסה פירותית) ששיעור המס השולי החל עליה בשנת המס הרלבנטית למחלוקת (2011) הוא 45% - כעמדת פקיד השומה; או לחילופין יסווגו יסווגו כרווח הון, ששיעור המס המרבי שחל עליו בשנת המס הוא 20% או של 25% במקרה של הקצאת אופציות במסלול רווח הון - כעמדת בר-ניב וצבי.

מאבק על מענק המיזוג

בר-ניב שימשה בעבר כיו"ר תנובה וכיו"ר שיכון ובינוי, ואילו צבי כיהן בעברו כמנכ"ל רשת, מזכייניות ערוץ 2 לשעבר וכיום מפעילת ערוץ רשת-13.

בר-ניב וצבי החלו לעבוד בחברת נטוויז'ן בשנת 2000. החל ממארס 2001 ועד למארס 2007 כיהנה בר-ניב כמנכ"לית החברה. צבי שימש בתפקיד סמנכ"ל לקוחות בחברה ומשנה למנכ"לית, החל מאוקטובר 2000 ועד לפרישתו במאי 2007. בד-בבד עם מינויים למשרות ניהול בחברה, נחתמו עימם הסכמי העסקה, במסגרתם נקבע כי כל אחד מהם יהיה זכאי לקבל "מענק מיזוג", במקרה של מכירה או מיזוג של החברה. גובה המענק שנקבע הוא 2% מעליית שווי החברה מעל שווי של 54 מיליון דולר.

בשנת 2006 התמזגה החברה עם חברות ברק וגלובקול. בר-ניב וצבי טענו אז, כי בשל עסקת המיזוג הם זכאים למענק בגובה של 2% מההפרש שבין שווי החברה בעת המיזוג לבין הסכום של 54 מיליון דולר. לטענתם, מענק המיזוג שהגיע לכל אחד מהם עמד על סך של כ-1.54 מיליון דולר. עוד טענו, כי ב-2006 החליטה החברה להקצות להם אופציות באמצעות נאמן במסלול רווח הון.

בינואר 2008 הגישו השניים תביעה נגד נטוויז'ן בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, במסגרתו תבעה בר-ניב מהחברה כ-9.6 מיליון שקל, וצבי תבע כ-8.4 מיליון שקל. השניים טענו, כי החברה אינה מכבדת את התחייבותה לשלם להם את מענק המיזוג, את הטבת המס בגין האופציות הראשונות שקיבלו (בשנת 2001) ומימשו (בשנת 2007), ואינה מכבדת את התחייבותה להקצות להם את האופציות הנוספות למניות החברה. בנוסף, טענו כי הם זכאים לתנאים נלווים לשכר לתקופת ההודעה המוקדמת ולתקופת ההסתגלות.

ביוני 2011 הסתיימה התביעה בפשרה, שבמסגרתה נקבע כי החברה תשלם לבר-ניב סכום של 4.2 מיליון שקל ולצבי סך של 3.7 מיליון שקל, "בגין ויתור על זכויות בגין שינוי מבני ומיזוג ו-ויתור על זכות התביעה בגין אי-מתן האופציות". בנוסף, שולמו לבר-ניב ולצבי 60 אלף שקל ו-40 אלף שקל (בהתאמה), עבור מכלול תנאים סוציאליים להם היו זכאים בגין תקופת ההודעה המוקדמת ובגין תקופת ההסתגלות (הפיצוי בגין רכיב זה שולם להם במסגרת תלוש השכר ונוכה ממנו מס בהתאם לתקנות ניכוי מס במקור משכר). החברה גם נשאה בהוצאת שכר-טרחת המומחה הכלכלי מטעם בר-ניב וצבי ובשכר-טרחת עורכי דינם.

הכנסת פירותית או רווח הון?

ביולי 2012 הגישו בר-ניב וצבי לרשות המסים את הדוחות השנתיים שלהם לשנת 2011, ובהם דיווחו על הכנסתם מהתשלומים שקיבלו כחייבת במס רווח הון בשיעור 20%. אולם רשות המסים לא הסכימה עם הגדרת התשלומים הללו כרווח הון. בתגובה לדיווח, הוציא פקיד שומה-תל-אביב 1 שומות בצו, לפיהם התשלומים חייבים במס שולי (45%) כהכנסה מעבודה, ולחילופין קבע כי יש לסווגם כמענק פרישה, שאף הוא חייב במס שולי.

בר-ניב וצבי לא ויתרו והגישו ערעור על עמדת פקיד השומה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתו טענו כי כל התשלומים ששולמו להם הם רווח הון ולא הכנסה מעבודה. פקיד השומה - באמצעות עו"ד גלית פואה מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) - טען מנגד, כי התשלומים שולמו מכוח ובמסגרת יחסי עבודה, וכי בר-ניב וצבי לא הצליחו לסתור את החזקה שנקבעה בפסקי דין בתחום, לפיה כל טובת הנאה ששולמה לעובד ממעבידו מהווה הכנסת עבודה, אלא אם יוכח אחרת.

הכנסה הונית - רק במקרים חריגים

השופטת ירדנה סרוסי קיבלה את עמדת פקיד השומה וקבעה כי "רק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן יהיה לסווג תשלום המשולם ממעביד לעובדו כרווח הון, וכך יהיה רק אם יעלה בידי העובד לשכנע כי התשלום שקיבל ממעבידו אינו תחליף או מסווה להכנסת עבודה".

הנטל המוטל על העובד בעניין זה הוא נטל "כבד מהרגיל", כהגדרת השופטת, לא רק משום הכלל הרגיל, לפיו נטל הראיה בערעורי מס מוטל על המערער, אלא משום שעליו לסתור את החזקה "החזקה" שנקבעה בפסיקה בעניין זה, ולשכנע כי התשלום ששולם לו ממעבידו אינו מסווה להכנסת עבודה.

עוד ציינה השופטת, כי בניגוד לטענת בר-ניב וצבי, אופן סיווג התשלומים בהסכם הפשרה שחתמו עם חברת נטוויז'ן - שמכוחו הם שולמו - כתשלומים החייבים במס רווחי הון - לא רלבנטי.

"הכנסת עבודה קלאסית"

"ייאמר מיד", קבע בית המשפט המחוזי, "כי אין באופן ניסוחו של הסכם פשרה על-ידי הצדדים לשנות את מהותם האמיתית של התשלומים ששולמו על פיו, והעובדה שהתשלומים כונו בשם כזה או אחר, אין בה לשנות ממהותם האמיתית. "לא המערערים (בר-ניב וצבי) ולא החברה (נטוויז'ן) הם אלה המוסמכים לקבוע את אופן סיווגם של התשלומים לצורכי מס, וסיווג זה ייעשה על-ידי בית המשפט וייקבע לפי המהות האמיתית של התשלומים", קבעה השופטת וציינה כי דבריה מקבלים משנה תוקף כשלוקחים בחשבון את מעמדם הבכיר של בר-ניב וצבי בחברה ערב פרישתם, וביכולת שהייתה להם להכתיב את אופן ניסוח הסכם הפשרה.

השופטת הוסיפה, כי "כמעט כל פיצוי ניתן לתיאור כתשלום שניתן עבור 'הוויתור' על הזכות לדרוש את הפיצוי (כפי שצוין בהסכם הפשרה שמכוחו שולמו התשלומים - א' ל"ו). מבחינת דיני מס, אופן זה של הצגה נועד להטות את הכף לטובת סיווגו ההוני של הפיצוי, כביכול שולם עבור 'מכירה' (ויתור) של 'נכס' (זכות ראויה) - וכפועל יוצא לגרום להקטנה משמעותית של שיעור המס החל על הפיצוי. אולם, כפי שאמרתי לעיל, הבחינה של הפיצוי תיעשה בהתאם לטיבו האמיתי ובהתאם לטיב הנזק שנגרם, אותו הוא בא לפצות".

השופטת הבהירה עוד, כי סיווגו של הפיצוי ייעשה באופן דו-שלבי: תחילה יש לאתר מהי אותה פירצה שבא הפיצוי למלא, ולאחר מכן יש לבדוק מה הסיווג הנכון של אותה פירצה לצורכי מס. מסיווגה של הפירצה, ציין ביהמש", ייגזר ממילא גם סיווגו של הפיצוי הנבחן (הוני או פירותי).

"הפסיקה קבעה, פעם אחר פעם, כי מהות הפיצוי תיקבע על-פי מהות הנזק שנגרם - האם נגרם נזק לפירות מקור ההכנסה, שאז הפיצוי יהיה פירותי (הכנסת עבודה), או שנגרם נזק למקור ההכנסה עצמו, שאז הפיצוי יהיה הוני", ציינה השופטת ירדנה סרוסי בהחלטתה לקבל את עמדת פקיד השומה.

במקרה של בר-ניב וצבי, קבע בית המשפט המחוזי כי "מדובר במקרה רגיל של חברה מעבידה המבקשת לתמרץ עובדים בעלי יכולות וכישורים, כדוגמת המערערים, לתרום להשבחת החברה לצורך מכירתה או מיזוגה, ולכן מבטיחה להם נתח מסוים מההשבחה, תוך קביעת רצפה (54 מיליון דולר), בדמות מענק מיזוג.

"מכאן", הסיק בית המשפט, "שלפנינו תשלום המהווה הכנסת עבודה קלאסית".

עיקרי המחלוקת

■ רווית בר-ניב ואבי צבי קיבלו תשלומים בסך 42 מיליון ו-37 מיליון שקל מנטוויז'ן (בהתאמה)

■ בדיווח לרשות המסים דיווחו על ההכנסה כרווח הון, החייב במס בשיעור 20%

■ סכום המס שביקשו לשלם עמד על 840 אלף ו-740 אלף שקל

■ פקיד השומה הוציא לשניים שומה בשיעור 45% על ההכנסה, כהכנסה מעבודה

■ בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה, והתוצאה: תוספת מס של כ-2 מיליון שקל

בתי המשפט נגד תכנוני המס של הבכירים

הכרעת בית המשפט במחלוקת בין בכירי נטוויז'ן לשעבר לרשות המסים מצטרפת לשורה של פסקי דין מהשנים האחרונות שעסקו בשאלה מהי חבות המס בגין תשלומים ופיצויים שונים שניתנו ממעביד לעובד - בד"כ עובדים בכירים, במסגרת סיום יחסי העבודה עמם באופן רגיל או באופן חריג (בדומה למקרה של בכירי נטוויז'ן, בו התשלום התקבל במסגרת הסכם פשרה שנחתם בעקבות תביעה).

בין היתר, בחודש שעבר פורסם, כי הפרסומאי אילן שילוח שילם מס בהיקף של כ-9 מיליון שקל, בגין תשלום של כ-81.4 מיליון שקל שקיבל מחברת מקאן אריקסון ב-2008 עבור התחייבות ל"אי-תחרות" כשהתפטר מתפקידו כמנכ"ל החברה. זאת, בנוסף למס בסך כ-16 מיליון שקל שכבר שילם שילוח בגין המענק על אי-תחרות לפני כעשור כמעט. החיוב במס נקבע במסגרת פסק דין של בית המשפט בית המשפט המחוזי שניתן ב-30 באוגוסט השנה, אך הותר לפרסום רק באוקטובר.

במקרה אחר מהעת האחרונה נקבע, כי כ-4 מיליון שקל שקיבל חיים קרופסקי מחברת ישראכרט עם פרישתו מתפקיד ניהולי בכיר בה, אינם מהווים תשלום בגין "אי-תחרות", אלה שכר בעבור שירותי ייעוץ; ולכן, יחול על סכום זה שיעור מס ההכנסה (מדרגות המס השולי) החל על קרופסקי, העשוי להגיע עד 45%, ולא שיעור המס החל על רווח הון, שהנו 25% בלבד. בכך דחה בית המשפט המחוזי מרכז את ערעורו של קרופסקי על שומות מס שהוציא לו פקיד השומה נתניה ביחס לסכומים שקיבל מישראכרט בשנים 2009 ו-2010-2012.

בפסק דין נוסף מיולי השנה פסק בית המשפט כי הכנסה בסך 3 מיליון שקל שקיבל רו"ח דניאל יונסיאן מחברה שבבעלותו ובשליטתו המלאה תסווג כהכנסה מעבודה ולא כתמורה בגין התחייבותו שלא להתחרות בחברה.

גם ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), לשעבר ראש השב"כ, תרם לגיבוש הפסיקה העקרונית בנושא לאחר שניהל מאבק ממושך מול רשות המסים במטרה להפחית את המס על רווח ממימוש אופציות שקיבל מהחברה הציבורית "ליפמן הנדסה אלקטרונית" הציבורית, בעבור שירותי ניהול שסיפק לה. לפני כשנה, סתם העליון את הגולל על מאבקו של פרי, וחייב אותו במס הגבוה יותר, שדרשה ממנו רשות המסים.

בפסק דין משמעותי אחר שניתן בשנים האחרונות קבע בית המשפט העליון, כי מענקי "פיצול" ו"הפרטה" שקיבלו עובדי החברה הממשלתית בתי הזיקוק לנפט עם הפרטת החברה, בתמורה לוויתור על זכותם להתנגד להפרטה, יסווגו וימוסו כהכנסת פירותית - הכנסה מעבודה - ולא כתקבול הוני, שחבות המס בגינו נמוכה יותר.

עו"ד ורו"ח יום טוב אבדי, שותף בקבוצת המיסוי הישראלי במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין רבים בסוגיה מהי חבות המס בגין פיצוי שניתן ממעביד לעובד שלא במסגרת סיום יחסי עובד ומעביד רגילים. לאורך השנים ההחלטות בתי המשפט בנושא נוטות יותר ויותר לקביעה שמדובר בפיצוי אשר כפוף למיסוי כהכנסת עבודה. גם במקרה הזה נקבע, כי מדובר בהכנסה בקשר ליחסי עובד מעביד ועל כן זו הכנסה פירותית. לאור דחיית הערעור שילמו המערערים ביחד בגין סכום הפיצוי הכולל שלהם מס בשיעור של 45%, אשר הביא לתשלום מס גבוה יותר של בין 1.6 (בהנחה שחבות המס הייתה 25%) לכ- 2 מיליון שקל (בהנחה שחבות המס היא 20%)".

עוד כתבות

מייסד עליבאבא ג'ק מא ומנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן / צילום: רויטרס

הטיפ של מייסד עליבאבא למשקיע שהימר עליו לפני 2 עשורים

מייסד עליבאבא ג'ק מא השתתף היום בכנס בטוקיו, ובמסגרת פאנל שבו נכח גם מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן, התייחס מא לשורת התסבוכות שאליו נקלע הקונגלומרט היפני ● על אף זאת, מא הדגיש כי הוא מעריץ של סאן ומצדד בו להמשיך לדבוק בדרכו - אסטרטגיית השקעות המונעות מ"תחושת בטן"

פריז / צילום: Shutterstock

אלפי ביטולים של טיסות בצרפת - שביתת עובדי התחבורה הגיעה לנמלי התעופה

לפי אתר מעקב הטיסות FlightAware לאורך היום הזה בוטלו 13% מהטיסות המתוכננות בנמל התעופה הגדול של פריז, שארל דה גול ו-30% מהטיסות בנמל התעופה אורלי בפריז

ערן פרץ / צילום: תמונה פרטית

"רשימת הקשיים ארוכה. להיות עצמאי זה לחיות תמיד באי ודאות"

ערן פרץ בעל משרד לייעוץ כלכלי ומימוני, הוא בן 36 וחושב שהוא לא יוכל לדעת לעולם מה תהיה ההכנסה שלו בחודש העוקב ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

רוחאני. מסר פייסני לארה"ב  / צילום: רויטרס

החרם הכלכלי מעיק, אז מדוע ההנהגה באיראן אופטימית

בממשל טהראן הצליחו לדכא את המהומות במדינה, ונהנים גם מהצטרפותן של שש מדינות אירופיות למנגנון עקיפת הסנקציות האמריקאיות

עדר פרות בארה"ב/ צילום: רויטרס, Christinne Muschi

חזון החלבונים המתוכנתים: המהפכה שעשויה לחסל את תעשיית הבשר

חברי צוות החשיבה העצמאי RethinkX, שהקימו יזם ומרצה בסטנפורד ומשקיע מלונדון, משרטטים עולם חדש ומופלא של חלבונים מעובדים, אבל בריאים וזולים ● מתכנון מולקולות במחשב ועד יצירת טעמים חדשים בעזרת שפים, כך טכנולוגיות מעולם התרופות עשויות לחולל מהפיכה

גדעון סער / צילום: שלומי יוסף

איך נסגור את הגירעון בתקציב? גדעון סער חושף את משנתו הכלכלית והמדינית

שנתיים וחצי לאחר שחזר לפוליטיקה, גדעון סער מתכונן לקרב על הנהגת הליכוד ● בראיון ל"גלובס" הוא אומר כי הוא לא מעלה על דעתו שלא יתקיימו פריימריז בליכוד אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, ומסביר איך הדברים שייעשה יוציאו את ישראל מהבעיות בהן היא נמצאת

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 4 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט / צילום: שלומי יוסף

שקד נגד ההסתדרות ולהיפך: המאמר שממשיך לעורר סערה

שרת המשפטים לשעבר תקפה השבוע בטור מיוחד ל"גלובס" את מה שהיא מכנה הכוח המופרז של העבודה המאורגנת ● יושבי ראש ההסתדרות בעבר ובהווה הגיבו בחריפות והבוקר המשיכה שקד לעסוק בסוגייה

חברי הקונגרס האמריקאי/ צילום :   רויטרס Jim Young

על אף הצהרת התמיכה של הממשל בסיפוח: הקונגרס דחה אותה

בית-הנבחרים בוושינגטון קיבל החלטה שתומכת בפתרון שתי מדינות ● רוב הצירים הדמוקרטים הצביעו בעד ההחלטה – ועימם חמישה רפובליקאים ● קריאה מפורשת נגד סיפוח שטחים בגדה ● שתי הצירות הדמוקרטיות המוסלמיות בקונגרס הצביעו נגד ● השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק: לא נוקטים עמדה

לארי פינק / צילום: דניס בליבוס, רויטרס

הדחה בצמרת בלקרוק עקב רומן במקום העבודה

מארק ווייזמן, שטיפס מניהול כספי פנסיה בקנדה והפך לבן טיפוחיו של מנכ"ל בלקרוק, הודח בשל הפרת מדיניות החברה

מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס

האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

ההתחממות הגלובלית, הקרחונים הנמסים, חלקו של המגזר העסקי ומחאת הענק ● כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים

מורן שוחט שניר

הקוד הגנטי שלנו, האקזיט ב-50 מיליון דולר שלה: ראיון עם מייסדת קליר ג'נטיקס מורן שוחט שניר

מורן שוחט שניר הבינה שאפשר לפתח טכנולוגיה שתיתן לציבור הרחב תמונת מצב גנטית מיידית ● יחד עם בן זוגה היא הקימה את 'קליר ג'נטיקס', פלטפורמה אינטרנטית שמנגישה למטופלים את המידע האישי ● החודש נמכרה החברה ב-50 מיליון דולר ● ראיון בלעדי לליידי גלובס

לוגו הבנק הלאומי של אוסטרליה / צילום: רויטרס

בנק באוסטרליה לא יספק הלוואות לעסקים הפוגעים ברווחת בעלי החיים; האם ישראל הבאה בתור

הבנק האוסטרלי הלאומי (NAB) הודיע כי לא יספק הלוואות לעסקים המפרים סטנדרטים של רווחת בעלי חיים ● עמותת 'אנימלס': "יש לקוות שגם בישראל המגזר העסקי יפנים שיש לו אחריות כלפי בעלי החיים ויותר תאגידים יאמצו מדיניות הכוללת התחייבות לשיפור הגנת בעלי-חיים"

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס, ברנדן מקדרמיד

בורסות וול סטריט ננעלו ללא שינוי מהותי; מניית טבע צנחה בכ-5% ללא דיווח מצד החברה

המדדים בוול סטריט ננעלו סביב רמת הפתיחה ● נעילה שלילית באירופה, מלבד מדד הקאק הצרפתי ● מניית גלנקור נפלה ב-9% בלונדון בצל חקירה וחשד לשוחד ● ההזמנות ממפעלים בארה"ב בחודש אוקטובר האחרון עלו ב-0.3%, אך הנתון לספטמבר עודכן מטה

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון / צילום: יוסי כהן

דעה: ראשי הערים ממשיכים להתנער מהסכמי הגג, ובצדק

הסכמי הגג בראשון לציון ובקריית ביאליק הם דוגמאות מצוינות לפער שבין הדיבורים המפליגים על פתרון בעיות הדיור לבין המציאות העלובה בשטח

ארנון בר דוד / צילום: כדיה לוי

יו"ר ההסתדרות מגיב למאמר של שקד ב"גלובס": "אנחנו לא אויבי האומה"

בר-דוד כיוון את דבריו כתגובה למאמר שפרסמה אתמול ב"גלובס" יו"ר מפלגת הימין החדש ושרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד: "אם מישהו חושב להשית את הגרעון מתקציב המדינה על העובדים – אנחנו נעמוד כחומה בצורה ונצא לרחובות"

עמית דרור / צילום: ננו דיימנשן

עמית דרור, נשיא ומנכ"ל ננו דיימנשן, פורש מתפקידו; יואב שטרן יחליפו

דרור יישאר בחברה, ויעבור לתפקיד של Customer Success Officer, וימשיך לכהן גם כדירקטור

נתן דטנר / צילום: כפיר זיו

זורבה מחכה לצ'ק - נתן דטנר עובד ללא הפסקה ורודף אחר הכסף

תיאטרון הבימה חייב לנתן דטנר 200 אלף שקל והוא הפסיק לעבוד איתו, עד שהציעו לו לביים את "זורבה היווני" ● הוא הסכים בתנאי שהתשלום יגיע מתיאטרון ב"ש, השותף לקו־פרודוקציה, וכך היה. וזה רק אחד מהפרויקטים שהוא ממשיך לעבוד בהם בלי הפסקה

מתוך הסדרה "מראדונה במקסיקו" / צילום: באדיבות פורום פילם

נרקומן של צומי: הסדרה "מראדונה במקסיקו" היא שברון לב

בסדרה "מראדונה במקסיקו", הפער בין דייגו שבתחתית החיים לבין המיתוס שהיה, דוקר בעיניים ומרסק את הלב

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

ניחושים פיננסיים ועונשם: על הטעות ישלם הציבור הרחב

תופעות רבות שלא היו מוכרות בעבר, כמו ריבית שלילית, מחייבות ניחושים כדי להעריך את השפעותיהן ● ואולם, כשהמנחשים לא נדרשים לשלם מחיר על הניחוש, את מחיר הטעות עוד ישלם הציבור הרחב ● בשנת 2020 כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים