גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית הפוסטר של ת"א

אינרום תעשיות: הגיע זמן רכישות על חשבון הדיבידנד?

מוצר של אינרום / צילום: מתוך האתר החברה
מוצר של אינרום / צילום: מתוך האתר החברה

חברת אינרום תעשיות בנייה  פרסמה השבוע את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2017, אשר התקבלו בחיוב בשוק המניות, וזאת כתמונת ראי לתוצאות הרבעון השני השנה שהתקבלו באכזבה מסוימת. בעוד שברבעון השני נפגעו הכנסות החברה בעיקר במגזר פתרונות הבנייה כתוצאה מסיום הרמדאן ביוני 2017, הרי שברבעון השלישי נהנתה החברה מכך שהחג המוסלמי חל כולו ברבעון הקודם, והציגה ביצועים משופרים.

מניית אינרום מהווה השקעה מוצלחת במיוחד מאז שרשמה אותה בעלת השליטה, קרן פימי, למסחר בשנת 2014. בשנה הנוכחית והיא המשיכה במסע העליות הרב שנתי שלה ומתחילת 2017 היא הוסיפה לערכה כ-40%. שווי השוק של החברה זינק במהלך השנים לכ-1.85 מיליארד שקל, והיא יכולה להוות "חברת פוסטר" בכל מצגת של הבורסה בת"א, העמלה להחצין את הצלחותיה המוגבלות ברענון והשבחת היצע החברות הציבוריות.

אינרום פועלת בשלושה תחומים: צבעים (נירלט), תחום פתרונות הבנייה (איטונג) ותחום מוצרי הגמר לבנייה (כרמית). המכירות בתשעת החודשים הראשונים השנה הסתכמו בכ-755 מיליון שקל, צמיחה של 5.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי עמדו המכירות על כ-266 מיליון שקל, ומשקפות גידול של 10.4% ביחס לרבעון המקביל ושל 12.2% ביחס לרבעון הקודם.

הגידול בהכנסות החברה תרם לשיפור הרווחיות הגולמית ברבעון לרמה של 39.2% בהשוואה ל-38.4% ברבעון השלישי אשתקד. עם זאת, בתשעת החודשים הראשונים הוא נותר קפוא. בנקודת הזמן הנוכחית נראה כי יש לחברה קושי לשפר את שולי הרווח הגולמי, לאחר קפיצת מדרגה ברווחיותה ב-2016 ביחס ל-2015, אז עמד שיעור הרווח הגולמי השנתי על רמה של 37.3%.

שיעור הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם ב-19.3% בהשוואה לשיעור של 18.5% ברבעון הקודם ושל 18.3% ברבעון המקביל. השיפור מהרבעון השני השנה מקורו בשיפור בשולי הרווח הגולמי.

מספרי ההשוואה המגזריים לתשעת החודשים הראשונים של השנה מלמדים כי מקור הצמיחה ברווחי החברה הוא גידול ברווח התפעולי של מגזר מוצרי הגמר לתחום הבנייה, מ-36.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ל-46.2 מיליון שקל השנה.

נקודה פחות סימפטית בתוצאות הכספיות היא הקיפאון ברווחי מגזר הצבעים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - 61.4 מיליון שקל מול 62.4 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים ב-2016. קיפאון בנתון זה לאורך זמן הוא איתות עסקי בעייתי, ואולם איננו ממהרים להסיק מסקנות בנדון.

החוב נטו כמעט הוכפל תוך חצי שנה

החברה אינה קופאת על שמריה והיא ניצלה את מכונת המזומנים שלה הן לחלוקת דיבידנד חריגה והן לביצוע השקעות הוניות ניכרות, שהצטברו מתחילת 2014 ועד היום לכ-180 מיליון שקל. השקעות החברה בהרחבת בקו מוצרי האבנים המשתלבות והרחבת מתקן הטיח-גבס מהווים מנוע צמיחה עבור אינרום.

במצטבר, אינרום חילקה דיבידנדים של 345 מיליון שקל בשנים 2014-2017, מתוכם כ-107.5 מיליון שקל השנה. מדובר בסוכרייה מתוקה מאוד למשקיעים, אך היא מגדילה בהתמדה את מינוף החברה.

בסוף הרבעון השלישי עמד החוב נטו של החברה ברמה של כ-232 מיליון שקל, לפני חלוקת הדיבידנד המיועדת לשבוע הבא בסך כ-33 מיליון שקל, בשעה שבסוף הרבעון הראשון השנה הוא עמד על 145 מיליון שקל בלבד - כמעט הכפלה של החוב נטו בתוך חצי שנה בלבד.

הגדלת המינוף תורמת לתשואה להון של החברה, אך במקביל מגדילה את סיכון ההשקעה בה ומקטינה את הגמישות הפיננסית שלה בכל האמור בצמיחה אקסוגנית, שעד היום הייתה מחוץ לתחום עבור החברה בגלגולה הציבורי.

אינרום לא ביצעה רכישה מהותית והיא מתבססת על צמיחה פנימית מוצלחת, ואולם יתכן כי לא רחוק היום שבו שוק ההון ידרוש ממנהלי החברה לבצע רכישה כזו, שכן מקורות הצמיחה הפנימית יידלדלו. לפיכך מדיניות הדיבידנד האולטרה-נדיבה של החברה צריכה להביא זאת בחשבון.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

רשת 13 / צילום: Shutterstock

הדירקטורית החדשה בחדשות 13 והדרישה שקשורה לאיל ברקוביץ

אילת אליאב מונתה ע"י הרשות השנייה כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, אף שקיים קשר עסקי שוטף בין החברה שהיא מנהלת לבנו של איל ברקוביץ ● היועץ המשפטי קבע שאין מניעה חוקית למינוי - אך דרש שורת מגבלות, בהן הרחקה מכל עיסוק בעניינים הנוגעים לברקוביץ ולתוכניתו

ח''כ אופיר כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית ב-2023, תקודם ע"י ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ ● לפי ההצעה, הלשכה תוחלף במועצה שבה ישלוט שר המשפטים ● לשכת עורכי הדין: "לא ניכנע לסחיטה ואיומים"

משרד הבריאות, ירושלים / צילום: איל יצהר

הוועדה שתכריע מי ישלוט באשפוזי הבית והבעיות שלא הגיעו לשולחן הדיונים

משרדי הבריאות והאוצר הקימו ועדה כדי לדון באופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית ובחלוקת עוגת התמריצים בין בתי החולים לקופות ולקבלניות המשנה ● אלא ששאלות שנוגעות לאיכות הטיפול, כמו גישה לתרופות ולמומחים, עדיין רחוקות מלקבל הסדרה בחוק

זום גלובלי / צילום: Reuters

השם החדש והמפתיע שעשוי להיכנס למועצת השלום

קים ג'ונג און משפיל את סגן ראש הממשלה ושולח מסר לקראת אירוע ענק • טראמפ מציע לאפיפיור להצטרף ל"מועצת השלום", למרות הביקורת נגדו • וההכרעה במשפט של רוצח ראש ממשלת יפן ● זום גלובלי, מדור חדש 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: ap, Anjum Naveed

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

30% יותר מקודמתו: השכר של מנכ״ל אל על החדש נחשף

אל על מבקשת לאשר ללוי הלוי שכר של 8.5 מיליון שקל בשנה שיורכב משכר, מענק חתימה ומניות ● אל על מסבירה את השכר של הלוי, שאין לו נסיון בניהול חברת תעופה ב"התחשבות ברקע ובניסיון העשיר של מר לוי ותרומתו הצפוייה לקידום החברה" ● המנכ"לית היוצאת דינה בן טל גננסיה מבקשת מענק פרישה של 830 אלף שקל והשלמת פיצויים

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

הבעת תמיכה בחיזבאללה באיסטנבול / צילום: ap, Emrah Gurel

מיליארד דולר, רובו דרך איסטנבול: תפקיד טורקיה בשיקום חיזבאללה

בעוד שאיראן נחלשת, והציר הישן קורס, אנקרה מזהה הזדמנות למילוי הוואקום בביירות ● למניעת חיכוך עם חיזבאללה, ארדואן מארח בכירים בארגון ומאפשר הזרמת מימון מטהרן דרך טורקיה

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

30 מיליון שקל: לאומי פרטנרס גרף רווח על מימוש מניות טראלייט

הבנק נותר עדיין עם החזקה של 11% בחברת האנרגיה המתחדשת ● לו היה מוכר את כל מניותיו היה מורווח כ-100 מיליון שקל על השקעתו בה

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים

הגדלת מספר היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה נועדה למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אך לפי מחקר של בנק ישראל, היא הניבה שינוי מוגבל בלבד ● חרף העלות הכלכלית החריגה, בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, הממשלה רוצה להכניס לרשימה גם את נהריה ואשקלון וכן יישובים מעבר לקו הירוק

שלום מיכאלשווילי בקמפיין פריגת / צילום: צילום מסך יוטיוב

לפי הפריגתולוגיה, שלום מיכאלשווילי מככב בפרסומת האהובה ביותר השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר של השבוע שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● שתי המתחרות HOT ו–yes עלו בקמפיינים חדשים לקידום השירות של HBO MAX, אחת הצליחה יותר בזכירות והשנייה באהדה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט, בעקבות ההסכמות שהושגו לגבי גרינלנד

ה-S&P 500 עלה בכ-1.2% ● טראמפ הודיע כי הגיע למתווה של עסקה מול נאט"ו לגבי גרינלנד, ושלא יטיל מכסים חדשים על אירופה ● האיחוד האירופי השהה את אישורו של הסכם הסחר עם ארה"ב ● אינטל זינקה במעל 11%, לקראת פרסום דוחותיה הכספיים בליל יום חמישי ● נטפליקס ירדה בכ-2%, לאחר שתחזיותיה אכזבו את המשקיעים ● מחירי הזהב והכסף נסוגו מהשיאים שלהם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"