מטוס F16 / צילום: דובר צה"ל
האם חיל האוויר, שיוקרתו היא סימן ההיכר שלו, יוצר ערפול סביב התשלום לעבודות שמבצעים ספקים מן החוץ? משרד הביטחון רגיל לככב בפרשיות הנוגעות למכרזים בעייתיים. לפני שנה אף ביטל בית המשפט המחוזי מרכז בלוד את מכרז משרד הביטחון לאחזקת מתקני מים וביוב, בנימוק ש"הורתו ולידתו בחטא", כיוון שלא מוצדק היה לערוך עבור השירות מכרז סגור, וכיוון שהזוכה לא עמד בתנאי המכרז. אולם נדמה שהפעם, חריגה מאכיפה ברורה של נהלי מכרז (חריגה שאיננה פלילית, יצוין) נמצאה גם בהתנהלות נציגי חיל האוויר, ולא רק בזו של נציגי משרד הביטחון - שני גופים עימם עמדה התובעת בקשר.
פסק דין חדש שדחה תביעה נגד משרד הביטחון, סיפק הצצה להתנהלות מטרידה בעסקאות המשרד מול חברה המעדכנת את הוראות תחזוקת המטוסים והפעלתם. בגין ההתנהלות הזו ספג המשרד הערות חריפות מבית המשפט וחויב בהוצאות עבור צד ג'.
הלקח לא באמת הופנם
התביעה עוסקת בסכסוך כספי בין משרד הביטחון לבין "אשת כתיבה טכנית", חברה המתרגמת ומעדכנת את הספרות הטכנית של מטוסי 16-F של חיל האוויר (שמקורה בארה"ב). כיוון שישנה חשיבות קריטית לספרות טכנית של מטוסים וכלים כבדים, ויש לא מעט תאונות אימונים ותאונות מבצעיות, שלעיתים הגורם לכך הוא ההוראות הכתובות בספרות - הוראות אלו מתעדכנות מפעם לפעם באמצעות חברות פרטיות, שמתרגמות, מעדכנות ומחדשות את ספרי ההוראות.
תחקיר פנימי שבוצע לפני יותר מעשור (2004), גילה כי לאורך מספר שנים ביצעה חברת "איפוס" את עבודות עדכון הספרות הטכנית למטוסים, תוך חריגה של חיל האוויר מתוכנית העבודה וממסגרת התקציב השנתית - וזאת ללא שהייתה לחברה הזמנת עבודה פורמלית ממשהב"ט. החברה זכתה בעבודה שלא על דרך מכרז, אלא באמצעות פטור ממכרז הניתן ל"ספק יחיד". בעקבות התחקיר קבע משרד הביטחון נהלי מכרז לעבודות של ספק יחיד. בין היתר נקבע כי אין להזמין עבודה ללא הזמנה רשמית/פורמלית ממשרד הביטחון, המהווה את הגיבוי התקציבי לעבודה.
אולם מתברר כי הלקח שמשרד הביטחון טען שהופק מהתחקיר - לא באמת הופנם. הטענה המרכזית של התובעת, חברת "אשת כתיבה טכנית", הייתה כי במקביל להעסקת בעל החברה התובעת, יעקב נווה, בתפקיד של "תומך טכני סופה" (סיוע באיתור הליקויים, החסרים ואי-ההתאמות שנתגלו בספרות הטכנית המסדירה את הפעלת ואחזקת מטוסי "סופה"), הרי שניתנו ל"אשת כתיבה טכנית" עבודות נוספות של שירותי עדכון לספרות טכנית - במסגרת התקשרות בלתי-פורמלית שנכרתה עם נציגי משרד הביטחון, תוך כדי הארכת הפטור ממכרז (לספק יחיד) בו זכתה החברה בתחילה. זאת, על אף הלקחים מהתחקיר ב-2004 ונהלי המשרד שחודשו בעקבותיו. בגין עבודות אלו, טענה "אשת", המשרד לא שילם לה את כל התמורה המגיעה לה.
משרד הביטחון מצידו שלל מכל וכל התקשרות בלתי-פורמלית כזו, והשופט יעקב שיינמן קיבל את עמדתו, לפיה ההתקשרות הפורמלית היא זו היחידה שהיתה בין הצדדים, וכי "אשת" קיבלה ממהמשרד הזמנות עבודה מסודרות שכללו את כל העבודות שביצעה.
המשרד ניסה להעביר את האשמה לצד שלישי על-ידי מסירת הודעת צד ג' - לחברת "אושרת תעופה" - הודעה שמשמעותה היא שאם המשרד יפסיד בתביעה מול החברה הספקית, הרי שחברת "אושרת תעופה", ספקית העבודות החדשה שאף עמדה בקשר מול "אשת", תחויב לשפותו. אולם בית המשפט קיבל את העמדה שהודעה הזו לא הייתה מוצדקת, והוא חייב את משרד הביטחון בתשלום הוצאות בגינה.
במסגרת החלטתו על חיוב בהוצאות, ניצל בית המשפט את ההזדמנות כדי למתוח ביקורת על התנהלות משרד הביטחון. זאת, בגין "עקיפת הכללים והנהלים כדי לקדם מטרות חשובות של תחזוקה ותפעול מטוסי קרב" - כשכוונתו להתנהלות המשרד בשאלת הארכת פטור מחובת מכרז לספק יחיד.
בית המשפט מתח ביקורת על כך שמשרד הביטחון לא טרח להבהיר לחברה התובעת, "אשת", שכבר עבדה עמו כספק יחיד בעבר, מהו טיב יחסי העבודה ביניהם מכאן ואילך, לאור שינוי נהלי המכרז לספק יחיד. "התנהלות שכזו, גם אם נעשתה מתוך כוונה טובה, היא פסולה והיא תרמה לאי-בהירות ביחס לנהלים על פיהם פועל המשרד, וכן להגשת התביעה, קבע בית המשפט.
עקיפת כללים ונהלים
מסקנת בית המשפט, לפי העולה מהביקורת שבפסק הדין, היא כי כוונה טובה של משרד הביטחון, מתוך דאגה לזמינות ובטיחות הכלים אצל חיל האוויר, הובילה להתנהלות בלתי הולמת ביחס למצופה מגוף ציבורי. משרד הביטחון אמנם נדרש בדחיפות גבוהה ליצור ב-2004 את ההתקשרות עם חברת "אשת" בפטור ממכרז, כ"ספק יחיד", וזאת נוכח ליקויים שהתגלעו בספרות הטכנית ונוכח כישוריו הייחודים וזמינותו של בעל החברה, נווה. אולם, המשך ההתקשרות לא בוצע תוך הבהרת כלל העבודות הכלולות בהזמנת העבודה, ולא הובהר כי לאור התחקיר מ-2004 לא קיימת יותר "חיה" כזו של עבודות ללא הזמנת עבודה פורמלית.
אמנם, בית המשפט דחה את תביעת החברה, וקבע כי "בזמן אמת" נווה הבין כי כל העבודות שביצע כלולות במחיר, למרות חוסר הבהירות בעניין מצד משרד הביטחון וחיל האוויר. מתוקף תפקידיו, הוא ישב בחיל האוויר והכיר את מסקנות התחקיר מ-2004. למעשה, אומר בית המשפט, ידעת, נווה, שגם אם אומרים לך א', אז חיל האוויר לא יכול לעבוד לפי א', כי עובדים לפי ב' מאז "תחקיר 2004" - קרי, ניתן לבצע עבודות רק עם הזמנות עבודה מסודרות על כל צעד ושעל, כולל העבודות שלשיטת נווה לא נכללו בהזמנה המקורית.
ביקורתו של בית המשפט כלפי משרד הביטחון הייתה כי למרות האחריות בה נושא נווה, כמי שהיה מודע לנהלים החדשים מתוקף תפקידיו ונחשף ל"תחקיר 2004" ותוצאותיו - הרי שמשרד הביטחון, לא פעל כמצופה ממנו בתור גוף ציבורי, בכך שלא הבהיר לנווה מהן כלל העבודות עבורן הוא אמור לקבל את התמורה. בפועל משרד הביטחון פנה אל נווה וביקש ממנו עבודה מסויימת, כשלמעשה התברר בדיעבד שהמשרד רצה ממנו עבודה בהיקף גדול יותר, ולא עבד מולו עם נהלים ברורים.
השופט יעקב שיינמן - בביקורת שיכולה לשמש תמרור למשרדי ממשלה נוספים בעסקאותיהם שבפטור ממכרז - קבע כי "הגם שדחיתי את התביעה, התחושה הכללית היא שבתקופות מסוימות או לגבי אירועים מסוימים, אנשי משהב"ט אינם יכולים 'לרחוץ בניקיון כפיים', ממתן יד, במישרין או בעקיפין, לעקיפת הכללים והנהלים, כדי לקדם מטרות חשובות של תחזוקה ותפעול מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי בבעיות זמניות ובלתי צפויות שהתעוררו".
אמנם, הוסיף וכתב השופט, "לא מתעורר כל שמץ של חשד ולא הוכח לי, כי מי מאנשי המקצוע נטל חלק בפעילות בלתי כשרה בהיבט הפלילי (מצד משרד הביטחון וחיל האוויר - מ' ר'), אך ברור שהתנהלות שכזו, גם אם נעשתה מתוך כוונה טובה, לסייע לחיל האוויר, היא פסולה ולא ראויה והיה בה כדי לתרום לאי-הבהירות הנהלית שנוצרה בחלק מהמקרים".
המדינה יוצגהבידי עורכי הדין לימור חלד רון וארז שטיינברג מפרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי; חברת "אשת כתיבה טכנית" יוצגה בידי עורכי הדין דורון קילשטיין וענבר אסיף ממשרד תדמור-לוי; וחברת "אושרת תעופה" יוצגה בידי עורכי הדין רפאל ליבא וגיא מוגילבסקי ממשרד איתן-מהולל-שדות.
תגובת משרד הביטחון: "ראשית יודגש כי משרד הביטחון מעולם לא ננזף בהקשר לתביעה המדוברת. משרד הביטחון, שזכה במשפט מול חברת אשת, נתבקש לשלם לצד ג' את אותו הסכום שחברת אשת נדרשה לשלם לו בגין הוצאות משפטיות, וכך נעשה. כפי שניתן לראות - תוצאות התביעה אכן הצדיקו צירופו של צד ג' לכתב ההגנה".