גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצצה לתוכנית החינוך הפיננסי השנויה במחלוקת

"גלובס" מספק הצצה מבפנים לפרויקט החינוך הפיננסי השנוי במחלוקת של בנק ישראל ומשרד החינוך, שבמסגרתו הופכים בנקאים בפועל למורים לרגע ■ איך מסבירים לבני נוער שהבנק גובה עמלות כדי להרוויח, ואיך מתמודדים בבנק ישראל עם הביקורת

חדוה בר / צילום: תמר מצפי
חדוה בר / צילום: תמר מצפי

אחרי עבודה שנמשכה שנה, לצד ביקורת על גיוס הבנקאים למשימה, יצא החודש לדרך פרויקט "חודש מודעות פיננסית" המשותף לבנק ישראל ולמשרד החינוך. במהלך חודש נובמבר ובחודש פברואר יעברו מעל ל-700 כיתות ט' (20% מהכיתות במחזור זה בישראל) סדנה בת שני שיעורים של חינוך פיננסי, שתכלול מושגי יסוד וטיפים להתנהלות פיננסית נכונה.

אין ויכוח על כך שהכנסת חינוך פיננסי למערכת החינוך היא צעד חשוב והכרחי. הבורות הפיננסית של הציבור (לא רק בישראל) עולה לו - וביוקר. עדות לה ניתן למצוא בתוצאות מבחן פיזה משנת 2012, בהם דורגה ישראל במקום ה-14 מתוך 17 מדינות, לאחר שזכתה לציון 476 באוריינות פיננסית - ציון שנמוך ב-5% מממוצע מדינות ה-OECD שעמד על 500. אגב, במבחן של שנת 2015 ישראל כבר לא ניגשה למבחן באוריינות פיננסית "מסיבות טכניות".

"חלק מהיעדים של מועצת התלמידים זה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21. בוגר של מערכת החינוך צריך לצאת עם כלים להתמודד עם העולם", אומר ל"גלובס" יובל חלביה, יו"ר מועצת התלמידים הארצית, שלקחה חלק בבניית התוכנית. לדבריו, "סקרים שעשינו הראו ממצאים מזעזעים לפיהם בני נוער לא יודעים בכלל מה זה ריבית, עמלה, כרטיס אשראי. בני נוער פותחים חשבון בנק ולא מבינים את ההשלכות של ניהול חשבון", הוא מוסיף.

יש היום אפשרות ללמוד כלכלה כמקצוע מוגבר לבגרות. למה זה לא מקצוע פופולרי?

"נכון שיש היום אפשרות לעשות 5 יחידות בכלכלה, אבל הבעיה היא שהתלמידים לא נחשפים לתחום הכלכלה לאורך שנות הלימודים, זאת בניגוד למקצועות אחרים כמו פיזיקה, ולכן כשמגיע רגע הבחירה במקצוע המורחב, המקצוע הזה בכלל לא במודעות שלהם והם לא יודעים אם הם מתחברים אליו".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, החליטה להרים את הכפפה ולהכניס את נושא החינוך הפיננסי למערכת החינוך. לאחר שקיבלה אור ירוק משר החינוך, נפתלי בנט, החלה לבנות את מערך השיעורים. ועדת היגוי של משרד החינוך, ועד ההורים הארצי ומועצת התלמידים והנוער הארצית בנתה את תוכנית הלימודים, שמתחילה השנה כפיילוט במטרה לפתח ולהעמיקה לכלל מערכת החינוך בהמשך. אלא ששילוב הבנקאים בבניית התוכנית ומינויים למעשה לאלה שמעבירים אותה, עוררה ביקורת וחשש לתכנים מסחריים או לאינטרס בלימוד חומרים מסוימים והצגתם בזווית הנוחה לבנק. בבנק ישראל מציינים כי שיתוף הבנקאים אינו ייחודי לישראל, וכי במדינות רבות אחרות כגון איטליה וגרמניה ישנם פרויקטים בבתי הספר לחינוך פיננסי שמשתלבים בהם בנקאים.

הצטרפנו השבוע לשיעור כזה בתיכון בבית הספר "שחקים" ברמלה. גם בר הגיעה לשיעור, נרגשת וגאה בפרויקט שלה שיצא סוף-סוף לדרך. "החלטנו לצאת לתוכנית הזו כי חשוב להגביר את המודעות לחינוך פיננסי ולתת כלים להתנהלות פיננסית נכונה", אומרת בר ל"גלובס". "אנחנו רואים היום את הציבור לוקח הלוואות מעבר ליכולותיו, מסתבך כלכלית וגם מגיע לפשיטת רגל. הפיתויים היום גדולים - גם בצד הקניות וגם בצד היצע האשראי. הנתונים שיש לנו מראים ש-40% מהציבור נמצא במינוס תמידי, ועל רקע המצב הזה הגדרנו כיעד להגביר את המודעות הפיננסית, שמתבטאת גם בתוכנית הזו בבתי הספר. צריך לתת לתלמידים כלים למציאות החדשה שכוללת גם עלייה בתרבות הצריכה וגם אשראי זמין", היא מוסיפה.

בר מודעת לביקורת על כל שבנקאים מעבירים את השיעורים: "הייתי קשובה והבנתי את הביקורת. כדי לתת מענה עשינו בקרה ווידאנו שבשיעורים יהיה חינוך פיננסי טהור ולא מעבר לכך. למרצים אסור אפילו להגיד מאיזה בנק הם, וכמובן שאסור להם להגיע לשיעורים עם סממנים מזהים של הבנק, כולל אפילו עט עם לוגו".

מעבר לפן השיווקי, את לא חושבת שיש כאן ניגוד עניינים? הבנקים מעורבים בקביעת התכנים כך שלא יילמדו תכנים ביקורתיים הקשורים ליחסים עם הבנק?

"אני לא חושבת שיש ניגוד עניינים כל עוד התוכן מקצועי והבטחנו זאת. אני מבינה את החששות בכך שנותנים לגוף עסקי להיכנס לבתי הספר, אבל מצד שני לא ראיתי שיש גופים שמוכנים להרים תוכנית כזו. אז אפשר היה לבחור בפתרון של פשוט לא לעשות כלום, אבל לטעמי נכון וחשוב לחשוף את התלמידים למושגים בסיסים בהתנהלות הפיננסית".

בר מבטיחה שנבנו כללים שלא יהפכו את המפגש עם הבנקאים למפגש שיווקי, ואכן מהשיעור בו נכחנו עולה כי אין שום סממן שיווקי או זיהוי כלשהו של הבנק ממנו מגיע המרצה (במקרה הזה מבנק הפועלים). תוכנית הלימודים נבנתה באופן קפדני ומדויק, והחוברת שקיבלו המרצים מפורטת ביותר ולא ממש מאפשרת להם לסטות ממנה. בשיעורים נוכח גם מורה מבית הספר וגם נציג של ההורים.

לדעת לדחות סיפוקים

אז מה למעשה לומדים תלמידי כיתות ט' במסגרת הפרויקט? מדובר בסך-הכול בשני מפגשים של 90 דקות כל אחד, כאשר המפגש השני הוא בעיקר תרגול והתנסות בחומר שנלמד בשיעור הראשון. בשל מסגרת הזמן הצפופה, החומר הוא בסיסי ביותר.

ראשית לומדים התלמידים כיצד לנהל תקציב, ההבדל בין הכנסות להוצאות וכיצד מנהלים את התקציב באופן שוטף. מושם דגש גם על נושא תרבות הצריכה ועל כך שחשוב להבחין בין הוצאות הכרחיות (כגון תשלום חשבון חשמל), לעומת מותרות (נסיעה לחו"ל או יציאה למסעדה). בשיעור מדברים גם על תעדוף ההוצאות ועל "דחיית סיפוקים".

התלמידים לומדים גם על החשיבות שבחיסכון, ועל הדרך איך "להרוויח" כסף מהחיסכון באמצעות ריבית. גם מושג הריבית דריבית נלמד. בשיעור בו נכחנו התבקשו התלמידים לבצע חישוב שכזה על סמך מה שנלמד בשיעור הראשון, וניכר היה שנושא נטמע היטב ורובם ידעו כיצד לעשות זאת. "המורה למתמטיקה סיפר לנו שכשהוא ניסה ללמד את התלמידים חישוב של ריבית דריבית הוא לא הצליח, אך כאשר הנושא נלמד כחלק פרקטי מהחיים - התלמידים הפנימו", אומרת בר.

בהמשך לומדים התלמידים גם על אמצעי התשלום הקיימים במשק והיתרונות והחסרונות שלהם. החלק האחרון עוסק בתפקידי הבנק, הדרך בה ניתן לפתוח חשבון בנק והשירותים שניתן לקבל. אחד הנושאים שעליהם מושם דגש הוא חשיבות השוואת התנאים בבנקים לפני שבוחרים באיזה בנק לפתוח חשבון. בשיעור מדגישים בפני התלמידים שלא להסתנוור מהמתנות שמציע הבנק בפתיחת חשבון, ולהתמקד בהשוואה בגובה העמלות והריביות שכל בנק מציע.

השיעורים מתייחסים, בצורה ביקורתית, גם לנושא אשראי ולקיחת הלוואות, ומדגישים כי ההלוואות עולות למעשה כסף בדמות הריבית. הבנקאית בשיעור שבו נכחנו, סיפרה לתלמידים כי ניתן לקחת הלוואה לא רק מהבנקים אלא גם מגופים אחרים במשק כגון קופות גמל, שם מנוהלים החסכונות שלנו. "צריך לבדוק איזו ריבית כל גוף מציע", היא אמרה לתלמידים.

בשיעור מסבירים גם מהי עמלה ולמה למעשה הבנק גובה אותה. "לא כל הלקוחות לוקחים אשראי, אלא לפעמים הם רק מנהלים חשבון. לבנק יש הוצאות - הוא מחזיק עובדים ומחשבים - ולכן הוא גובה עמלות", נאמר בשיעור בניסיון אולי לרכך את הטענה על העמלות הגבוהות שמשלמים לקוחות הבנקים. גם בנק ישראל זוכה לכבוד בשיעור, והתלמידים לומדים על תפקידו של בנק מרכזי במשק: "שמירה על הכסף של כולנו", עונים התלמידים.

התדמית של הבנקים בציבור לא טובה. האם לפחות אחת ממטרות הפרויקט היא לשפר אותה?

בר: "האינטרס שלי זה שהממשק בין הלקוח לבנק יהיה טוב יותר. מפניות הציבור לבנק ישראל אנחנו רואים שאחוז גבוה מהתלונות נגזר מחוסר הבנה של הלקוח את ההסכם ואת הערבות שחתם עליה. זה פוגע בלקוחות ויוצר חיכוך. אם לציבור תהיה יותר הבנה ומודעות, כך יהיה לו פחות חיכוך עם הבנק והוא יהיה מרוצה יותר. השאיפה שלי היא בהחלט להגביר את האמון של הציבור בבנקים ולתת לציבור כלים לשם כך. לדבריה, "נרשמו לתוכנית הזו יותר בתי ספר ממה שתכננו, וגם לאחר שהרחבנו את הרישום, בתי ספר רבים התלוננו שהם אינם נכללים בפרויקט", אומרת בר, "פנו אליי הורים שרוצים להשתתף בשיעורים. יש צימאון בציבור לשמוע וללמוד".

מלבד חומרי הלימוד עצמם, הושם דגש בבניית התוכנית גם על הדרך שבה יועברו חומרים שעלולים להיתפס כ"כבדים". השיעורים מועברים בצורה אינטראקטיבית עם חידון באמצעות הסמארטפון, וגם עם משחק בסגנון חדר בריחה נושא פרסים (מטבעות משוקולד). במהלך השיעור נשמר השקט והתלמידים נראו קשובים. אולי זה בגלל הנוכחות של בר, חשבנו לעצמנו, אבל כאשר המרצה החלה לשאול שאלות על חומר שנלמד בשיעור שעבר והכיתה השתתפה והפגינה בקיאות, הבנו שזה כנראה מעבר לכך. "זה מעניין, אנחנו לומדים דברים ומשתמשים בזה בחיים שלנו כבר עכשיו", אומרת לנו אחת התלמידות.

אז מה הלאה? מבחינת בר הפרויקט הנוכחי הוא רק ההתחלה. "מדי שנה, 70 אלף בני נוער בגילאי 14-18 פותחים חשבון בנק וצריך שיהיו להם כלים שיבינו מהי ריבית, הכנסה ואיך לא להתפתות להוצאות חריגות. מבחינתי זה כישור חיים בסיסי ביותר, והשאיפה שלי היא שמערכת החינוך תכניס את התוכנית הזאת כחלק אינהרנטי מתוכנית הלימודים ותבצע הכשרה מלאה למורים בתחום", היא אומרת. הלוואי.

מה לומדים בפרויקט

עוד כתבות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון