גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר הביטחון ליברמן: להגדיל תקציב הביטחון ב-4.8 מיליארד שקל

שר הביטחון זורק לפח את ההסכם מול האוצר ומנסה להחזיר את סנדרום הסחטנות ■ ליברמן בביקורת חריפה על האוצר: "'אין לנו כסף'. זאת התשובה שתמיד מקבלים ממשרד האוצר"

אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי
אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי

"יש שינוי מז'ורי ודרמטי שהוביל אותנו לבקש תוספת לתקציב הביטחון", אמר היום (ב') שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בתדרוך מיוחד לכתבים צבאיים. היקף התוספת לתקציב הביטחון שמבקש ליברמן מהאוצר הוא 4.8 מיליארד שקל על פני תקופה של שלוש שנים, שבמהלכן מערכת הביטחון תגדיל את ההוצאה הביטחונית מצדה בעוד כמיליארד שקל שיושגו מהתייעלות.

לדברי ליברמן, הסכם כחלון-יעלון (הקרוי על שמם של שר האוצר, משה כחלון, ושר הביטחון לשעבר, משה יעלון, שחתמו עליו) מסוף 2015, שעליו מבוססת התוכנית הרב-שנתית של צה"ל המכונה "גדעון", יכול להיפתח לשינויים במקרה של "התפתחויות מז'וריות". לדעת ליברמן, שינויים אזוריים שחלו מאז חתימת הסכם כחלון-יעלון מאלצים היערכות חדשה בישראל. במרכז ההתפתחויות - הנוכחות הרוסית המאסיבית בסוריה "ששינתה את תמונת המצב", לדברי שר הביטחון. בנוסף הוא מציין כניסה של נשק חדש ומדויק לאזור, לחיזבאללה ולארגונים נוספים, והאצה דרמטית בתוכנית ההתחמשות האיראנית, תוך שימת דגש על המשך פיתוח של טילים בליסטיים.

לדברי ליברמן, בבואו לבקש ממשרד האוצר תוספת לתקציב הביטחון, שמבוסס על מתווה רב-שנתי מתוקף הסכם כחלון-יעלון הוא נענה: "'אין לנו כסף'. זאת התשובה שתמיד מקבלים ממשרד האוצר".

הוא הוסיף וסיפר כי באחרונה חיפש חדר לנפוש בו ולא מצא: "כל ה-3 מיליון תיירים שהגיעו השנה לישראל, וכל ההשקעות במשק הן תוצאה של ביטחון טוב והדיפת כל האיומים שמופנים כלפי ישראל מחוץ לגבולותיה".

בלשכתו של ליברמן אמרו היום כי במהלך תר"ש גדעון, שיצאה לדרך ב-2016, מערכת הביטחון הוציאה כ-1.8 מיליארד שקל על רכיבי ביטחון שלא נכללו בתוכנית התקציב עצמה. סכום זה כולל, בין השאר, את הקמת המכשול מסביב לרצועת עזה בהיקף שמוערך בכ-300 מיליון שקל והקמת גדר המערכת ביהודה ושומרון בסכום שהוערך בכ-270 מיליון שקל.

גורמים ביטחוניים בכירים אמרו היום על רקע דבריו של שר הביטחון, כי תר"ש גדעון, שעליה מבוססת כיום פעילות צה"ל, גובשה עוד טרם התפתחו האיומים החדשים שמחייבים היערכות חדשה מבחינת ישראל: "הסכם כחלון-יעלון לא התייחס לסוגיות שהתפתחו רק בשנה האחרונה, כמו הסכם הפיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית, התבססות איראנית נרחבת בסוריה וכמובן כל שינוי אפשרי שאולי יעשה ואולי לא בהסכם הגרעין האיראני - ויחייב אותנו להתאמות למצב החדש בלי שום קשר לבקשה הנוכחית להגדלת תקציב הביטחון".

לדברי אחד הגורמים הביטחוניים: "תר"ש גדעון לא כולל אויב מדינתי - אבל אי אפשר להתעלם מאיראן. לחיזבאללה ולגי'האד האסלאמי שמקושרים אליו התרגלנו. אבל, יש כאן חפיפה עמוקה של איראן, שרוצה להיתפס כמעצמה אזורית חזקה. לא מעט אלופים שאמונים על בניין הכוח של צה"ל מעבירים לנו מסר ברור: הם רוצים יותר מהכול - ומהר כדי שיוכלו לענות בצורה טובה למגוון האיומים".

לדברי הגורם, "אנחנו פועלים בסוריה בצורה רציפה ויש בפעילויות האלה פוטנציאל להסלמה. אנו מנסים לעשות פעולות אקטיביות לעצב מציאות שתהיה מתחת לסף של מלחמה, אבל החיכוך עולה". בנוסף, הזהיר הגורם הבכיר גם מפני ארגון המדינה האסלאמית דעאש ואמר כי עוד מוקדם להספיד אותו: "דעאש אולי מחליף צורה, אבל הוא לא הובס. אולי נראה אותו יותר בסיני מאשר בסוריה, המרכיב האידיאולוגי שלו הוא מאד חזק".

באמצעות הגדלה תקציבית משמעותית על פני שלוש השנים הקרובות, מערכת הביטחון שואפת להתאים את סל הכלים שלה למפת האיומים העדכנית, זו שעדיין לא צוירה לפני מקבלי ההחלטות בבואם לגבש את הסכם כחלון-יעלון ועל בסיסו תר"ש גדעון. ישראל מקיימת מזה תקופה ארוכה מב"מ (המערכה שבין המערכות) וכעת היא דורשת להגביר את האפקטיביות שלה במערכה זו, נוכח הימצאותו של מה שמוגדר "יריב מאתגר" - כמו איראן.

"אנחנו רוצים יותר כלים כמו סוגי חימוש מתואמים יותר ללחימה כזאת, יכולות חדירה טובות יותר, שיפור האפקטיביות של הכוחות", אמר גורם ביטחוני והוסיף: "ה'תעש האיראני', התעשייה הביטחונית של איראן, מצמצמת פערים טכנולוגיים- והם מטרידים אותנו מאוד. אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות משמעותי לשימור היתרון האיכותי שלנו. במסגרת התר"ש הנוכחי אנחנו מתקשים לתת מענה לצרכים המבצעיים והביטחוניים".

"כל קילו של ביטחון עולה היום יותר", אמר שר הביטחון ליברמן: "כל מטר של גדר שאנחנו בונים היום בעזה, עולה הרבה יותר יקר ממה ששילמנו על המטר גדר הזה לפני כמה שנים, וכל מטוס קרב חדש שאנחנו קונים עולה יותר מקודמו. ויש איומים קשים, כמו טיל קרקע עם ראש קרב של 1,000 קילו שעלול להגיע למרכז תל אביב וזה איום גדול, וצריך אמצעי יירוט. כיפת ברזל לא תספיק".

כאן מותר לציין כי למערכת הביטחון יש כבר יכולות יירוט של טילים בליסטיים מתקדמים, באמצעות מערכות שרביט קסמים וחץ 3 המתקדמות - שהוכנסו בשנה האחרונה לשימוש מבצעי בחיל האוויר.

במערכת הביטחון חידדו היום גם את הפערים המשמעותיים בין היקף תקציב הביטחון בישראל לבין זה שבמדינות ערב. לפני נתונים שהציג גורם ביטחוני, בשנים האחרונות גדל הפער בין ההוצאה הביטחונית בשורה של מדינות ערביות לבין זו של ישראל, כך שבין 2006 ל-2016 הן השקיעו כ-400 מיליארד דולר על התחמשות לעומת התקופה שבין 1997 ל-2006, שבה הן הוציאו על התחמשות כ-100 מיליארד דולר בלבד.

בנוסף על אלה, ליברמן התייחס גם לסוגיית המיגון בצפון הארץ ואמר כי כשליש מתושבי הצפון אינם מוגנים מפני מתקפות טילים. מדובר בתושבים שמתגוררים בבניינים שנבנו בשנות ה-60 ו-70 של המאה הקודמת, עוד טרם חלה החובה להקים במבני מגורים מרחבים מוגנים. לדברי ליברמן, חרף החלטות ממשלה מן העבר בנוגע להקצאת 1.5 מיליארד שקל לשיפור רכיבי מיגון בצפון - משרד האוצר לא העביר את הכסף והצעת מחליטים שהונחה בנושא זה על שולחן הממשלה מחודש יוני 2016 - טרם הובאה לדיון בשל התנגדות האוצר.

גורמים ביטחוניים הביעו היום דאגה גם מהשפעות הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי ולפיו רכיב ההמרה מדולר לשקל של כרבע מכספי הסיוע- יבוטל. לדברי הגורמים הביטחוניים, ביטול סעיף ההמרה יורגש כבר בשנה הבאה באופן שיעיק על מערכת הביטחון בבואה לרכוש דלק להנעת הכלים של צה"ל. כיום, הדלקים נרכשים באמצעות כספי הסיוע.

אף שביטול סעיף ההמרה אמור להיכנס לתוקף רק באמצע העשור הבא באופן שעשוי להשפיע בעיקר על התעשיות הביטחוניות - גורם ביטחוני מזהיר כי כבר מהשנה הבאה מערכת הביטחון תידרש לרכוש דלקים בשקלים ולא בדולרים. וזאת, "באופן שמאתגר עוד יותר את התקציב השקלי שלנו", אמר.

התפתחות תקציב הביטחון

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים, ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ–30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים