פריקת שקי מלט / צילום: רויטרס
תרעומת בחברת מלט הר-טוב בעקבות החלטה מקדמית שפרסם הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, שלפיה לא יוטל היטל היצף על יבוא של מלט מטורקיה ומיוון לישראל, וזאת למרות שבדיקה שעשה מצאה כי אכן מתקיים היצף כזה.
הממונה על ההיטלים קבע, כי ממצאי הבדיקה "מראים שהיבוא מיוון ומטורקיה מתבצע במחירי היצף בשיעורים ניכרים". עוד קבע הממונה, כי "בהיעדר הגנה מפני יבוא במחירי היצף ייתכן שבטווח הבינוני התעשייה המקומית תיאלץ לסגור את מפעליה ולצמצם את כושר הייצור שלה. צמצום כושר הייצור של התעשייה המקומית עשוי להוביל להגדלת התלות באספקת המלט ממדינות זרות".
עוד נכתב בהחלטה שפרסם טל, כי "לאורך זמן, מחירי היבוא בהיצף לא צפויים להישמר ובהינתן שעת הכושר, יעלו היצרנים הזרים את המחירים באופן ניכר על מנת למקסם את פעילותם העסקית, מה שיפגע בצרכנים הישראלים ובכללם הקבלנים וחברות הבטון".
ההחלטה המקדמית של טל ניתנה בתום חודשים ארוכים של חקירה שעשה, בעקבות תלונה שהגישה לו יצרנית המלט הקטנה מלט הר-טוב שבעבר הייתה בבעלות המונופול נשר.
מפעל המלט בהר-טוב נמכר בידי נשר למשפחת וייל בשנת 2015 בכ-180 מיליון שקל, וזאת במסגרת הסדר רגולטורי שנעשה בין משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה לבין נשר. הסדר זה נועד לאפשר התבססות של יצרנית מלט נוספת בשוק הישראלי ולקיים בו תחרות שתוביל לירידת מחירים.
אלא שבזמן שמלט הר-טוב מנסה להתבסס בשוק המקומי, החל יבוא נרחב של מלט, בעיקר בידי סימנט איי.אס שבבעלות מספנות ישראל ובידי היבואן רביע נופי.
במלט הר-טוב הגדירו את היבוא מטורקיה ומיוון "טורפני" והזהירו כי מכירת המלט המיובא בשוק המקומי במחירים נמוכים תעמיד את עתידה כיצרנית מלט בסימן שאלה, כמו גם את עתידם התעסוקתי של כ-120 עובדיה. מנגד, סימנט איי.אס טענה כי יבוא המלט על ידה הוביל לירידת מחירים בשוק הישראלי ולהגברת התחרות בענף.
בהחלטתו כתב הממונה, כי "היבוא במחירי היצף לכאורה מיוון ומטורקיה פגע במכירות, ברווחיות, בנתח השוק, בפריון ובשכר ביחס לענף היצרני המקומי שמורכב ממלט הר-טוב ומנשר. בנוסף... הגעתי למסקנה כי היבוא בהיצף לכאורה מיוון ומטורקיה גרם לתופעת חיתוך מחירים ודחיקת מחירים".
אף על פי שהממונה על היטלי הסחר קבע כי אכן מתקיים יבוא בהיצף באופן שמאיים על הייצור המקומי, הוא דחה את בקשת מלט הר-טוב להטיל היטל היצף שירסן את יבוא המלט מחו"ל. כך, הממונה גם דחה את בקשת היצרנית לערובה זמנית, עד לגמר החקירה בנושא. ההסבר שניתן להחלטה זו הוא היעדר נתונים מלאים מצד יצרניות המלט, נשר ומלט הר-טוב, באופן שלא מאפשר לבחון את היקף הנזק שנגרם לענף בשל היבוא הנרחב של מלט מחו"ל. מדובר בנתונים הקשורים לקביעת מחירי המטרה של המלט, שלפי הממונה על בסיסם ניתן לחשב את שיעור הנזק שנגרם ליצרנים הישראליים.
אלא שלטענת מלט הר-טוב הנתונים המלאים הועברו לממונה במועד. בחברה אמרו היום (ד') ל"גלובס", כי היא מתכוונת לדרוש מהממונה לתקן את החלטתו המקדמית בנושא, וזאת משום שהעבירה אליו את מלוא הנתונים.
ממלט הר-טוב נמסר בתגובה להחלטת הממונה: "אנחנו מברכים על הקביעה שאכן מתקיים היצף בשיעורים משמעותיים וחריגים כפי שהוכחנו מעל לכל ספק. נמשיך להיאבק להטלת סנקציות על היבואנים שנקבע בהחלטה מחייבת כי הם מוכרים במחירי היצף. אנו מקווים ומצפים שמדינת ישראל תפעל כדי להגן על התעשייה המקומית ועל הרפורמה שכוננה כנגד היבוא הבלתי חוקי שמתקיים בשוק. אי הגנה כאמור, עלולה להביא לסגירת המפעל ולנזק בלתי הפיך למדינה ולשוק הבנייה".
ההחלטה שפרסם טל היא, כאמור, החלטה מקדמית והחקירה שהוא מוביל בנושא נמשכת. עם השלמתה, הממונה עתיד להעביר את הממצאים הסופיים לוועדה המייעצת לעניין היטל היצף והיטל משווה ולשר הכלכלה. "בחינת הקשר בין קיומו של נזק לבין ההיצף ייבחנו בהמשך החקירה", כתב טל בהחלטתו, "אין בהחלטה מקדמית זו כדי לקבע את החלטתי בממצאים הסופיים".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "החלטתו המקדמית של הממונה על היטלי סחר להמנע מהטלת ערובה זמנית עד לסיום החקירה נובעת משיתוף פעולה חלקי בלבד של המגזר היצרני המקומי. אף שהממונה איפשר דחיות חוזרות כדי לאפשר לצדדים לספק את המידע החסר, הממונה לא קיבל, הן מהמתלוננת חברת הר-טוב, והן מחברת נשר שתמכה בתלונה, את כל המסמכים אשר נדרשו מהן לצורך ביסוס טענותיהן.
"לאחר פרסום ההחלטה המקדמית, שב הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשיה והעביר לצדדים דרישות להשלמת מידע. ללא שיתוף פעולה מלא מצידה של המתלוננת יאלץ הממונה לסגור את החקירה".
מסימנט איי. אס נמסר בתגובה כי "כפי שקובע משרד הכלכלה, הרווחים של מונופול המלט הפרטי ושלוחיו גבוהים משמעותית מהמקובל ומי ששילמו על כך מחירים מופקעים הם רוכשי הדירות והציבור בישראל. לא בכדי המונופול ושלוחיו לא מסרו למשרד הכלכלה פרטים על היקף הכנסותיהם ורווחיהם ומנסים למנוע בכל דרך את התחרות בתחום. כניסת סימנט הורידה משמעותית את מחירי הבטון בישראל בכ-30% והיא תמשיך להציע לקבלנים מלט במחירים נמוכים משמעותית ולתרום להורדת יוקר המחיה בישראל".