גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמפיין MeToo#; ומה אם את לא מפורסמת מהוליווד או מת"א?

מנתוני הדוח על עבירות מין ב-2016 עולה שהחוק חולל שינוי מהותי בציבור, אבל לא במשטרה ובפרקליטות

הטרדה מינית או חיזור? / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הטרדה מינית או חיזור? / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. "נשים מפורסמות ומתוקשרות מביישות גברים מפורסמים ומתוקשרים - וכולם מקבלים כותרות" אומרים בשקט הרבה גברים ומעט נשים נוכח קמפיין MeToo#. אבל מה ייצא מזה לנשים לא מפורסמות, לא מתוקשרות, לא תל אביביות, לא הוליוודיות, פועלות, פקידות, מנקות, חסרות מעמד, כוח וישע, שמוטרדות על ידי גברים לא מפורסמים, לא מתוקשרים, "בוסים" בדרגים נמוכים, לא באמת מוכרים, לא מעניינים מישהו מלבד הנוכחים במקום שבו הם מבצעים את זממם העלוב?

הנחת היסוד היא שהפחד מדבק, שמי שרואה גדולים, עשירים, חזקים ומקושרים נופלים בזה אחר זה בגלל חשיפת מעשיהם - יחשוש לעצמו. יטפל בעצמו ולא יטריד עוד. עוד הנחת יסוד אומרת שנשים הרואות נשים אחרות, מוכרות, ידועניות, שחושפות בפומבי אירועים שלאורך שנים החביאו והסתירו מבושה ומבוכה, כאילו הן אשמות במשהו - יעזו גם הן לעשות את זה ולהשתחרר מהכאב והאופל שמחכה להן יום ביומו, למשל במקום העבודה. וגם אם לא - הרי החשיפה והבולטות שניתנת לעניין עשויה, בתקווה, להניע את מערכות האכיפה, משטרה, פרקליטות ובתי משפט, להתחיל להתייחס לעניינים הללו אחרת. הרבה-הרבה יותר ברצינות.

2. האם זה עובד? כן, אומרים במרכזי הסיוע. יש עלייה ברורה בפניות ובמספר השיחות המתקיימות בכל פנייה. "קמפיין MeToo# גרם רעידת אדמה של ממש, הוכיח כי היקף התופעה עצום ורב ממדים, ובמקביל חשף שרוב הנשים והגברים שנפגעו נשארו עם הפגיעה לבד ולא ראו ברשויות כתובת בשעת אמת", כך אומרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע. הבעיה הכי קשה היא, ש"מהנתונים עולה בבירור שעל אף שמספר התלונות גדל בשנים האחרונות, מספר כתבי האישום שהוגשו בפועל דווקא הצטמצם".

האם זה באמת עובד? לא בדיוק, בטח לא מובהק, ואפשר שזה מוקדם מדי לומר - זה מה שעולה מהנתונים שהתקבלו מהמשטרה לבקשת "גלובס'", בתשובה לשאלה האם מסתמנת עלייה בהגשת תלונות בגין הטרדה מינית מאז החל הקמפיין הנוכחי בחודשים האחרונים.

הנה הנתונים: עד מאי השנה נספרו כ-120 תלונות שהתקבלו בחודש במשטרה בחשד להטרדה מינית. ביוני זה קפץ ל-160, ביולי ירד ל-142, באוגוסט 113, בספטמבר 61, באוקטובר 97 ובנובמבר (עד יום שני האחרון, 20.11) נרשמו 89 תלונות על הטרדה.

כך קורה שמי שציפו שהקמפיין הסופר-מתוקשר יעלה משמעותית את מספר התלונות, יעזור ויתמוך בנשים שאינן כל כך מתוקשרות, חזקות פחות, שמטרידיהן גם הם לא ידוענים - מתאכזבים. עם זאת, בהחלט אפשרי, וכך זה גם עולה חד-משמעית ברשתות החברתיות, שעוד ועוד נשים שבחרו לא לפנות למשטרה מסיבות שלהן, ובכללן ההתנהלות הבעייתית מאוד של מערכות האכיפה, בוחרות יותר ויותר להשתמש בהתפתחות הדמוקרטית של הרשתות החברתיות ולבייש את המטרידים בפומבי, ברשתות.

זה הפתח לנשים פחות בטוחות בעצמן ובמשרתן, בהנחה שמי שמטריד אחת מטריד עוד כמה, וכולן שותקות ומחביאות את הכאב. מובן שבשלב מסוים, שטרם הגיע, יהיה צורך לסנן את השיימינג ברשת ובמקביל גם לטפל אחרת בתלונות הטרדה שיתבררו, בפסיקות בית משפט, כשקריות ומניפולטיביות. עד כדי שינוי החוק, וקביעה שנשים שהתלוננו מטעמים זרים - שמן ייחשף.

3. היום, רביעי, חשף בכנסת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית את הדוח לשנת 2016. האיגוד מחזיק 9 מרכזי סיוע ומצרף גם את הנתונים של המשטרה, הפרקליטות, צה"ל והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

הדוח והנתונים מתייחסים לדרגות של תקיפה ועבירות מין, ברף פלילי משתנה: אונס, מעשה סדום, פגיעה, מעשה מגונה, הטרדה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית נחקק ב-1998 והתייחס לקבוצה גדולה של התנהגויות פוגעניות. הנה נתוני הפגיעה שדווחו היום: 10,610 פניות של נפגעים ונפגעות הגיעו למרכזי הסיוע במהלך 2016 - עלייה של 15% ביחס לשנת 2015 ועלייה של 34% במהלך 5 השנים האחרונות. 90.5% מכלל הפניות דיווחו על פגיעה בנשים. 9.5% מהפניות על פגיעה בגברים. 60.3% מהפונות והפונים נפגעו כקטינים.

4. הדוח חושף בעיה קשה ומחריפה של כישלון מחריף ביישום החוק במערכת האכיפה, במשטרה ובפרקליטות ביישום הפלילי של החוק למניעת הטרדה ופגיעה מינית. כך שהחוק אמנם חולל שינוי מהותי בשיח הציבורי, אבל קשה לומר שחולל שינוי במשטרה ובפרקליטות.

ב-2016 הוגשו למשטרה בסך הכול 5,686 תלונות על עבירות מין - עלייה של 22.5% בהשוואה ל-2011. באותה שנה נפתחו 1,243 תיקי הטרדה מינית - קפיצה של 58% ביחס לשנת 2011.

נתוני הפרקליטות לשנת 2016: נפתחו 4,039 תיקים - 3,637 תיקי עבירות מין ו-402 תיקי הטרדה מינית. באותה שנה נסגרו בפרקליטות 3,389 תיקי עבירות מין בלא שהוגשו כתבי אישום, 69% מהם נסגרו בשל חוסר ראיות. 26 כתבי אישום הוגשו בעבירות של הטרדה מינית, לעומת 324 תיקי הטרדה שנסגרו. כלומר, רק ב-7% מהתלונות הוחלט על הגשת כתב אישום, כאשר ב-2011 הוגשו 14 כתבי אישום מתוך 121 תיקים, כלומר 12%. מה שאומר שחלה עלייה מובהקת בסגירת התיקים וירידה בהגשת כתבי אישום.

נתוני מח"ש: לראשונה בשנת 2016 התקבלו יותר פניות מאזרחיות מאשר משוטרות, בגין עבירות מין שבוצעו על ידי שוטרים. ב-51% מהתיקים בהם התקבלה הכרעה במח"ש הוגש כתב אישום או הוחלט על כתב אישום, 19% הועברו לטיפול משמעתי.

נתוני הפרקליטות הצבאית: בשנת 2016 התקבלו 1,329 פניות לעומת 701 בשנת 2011. מבין התיקים שבהם התקבה הכרעה (בין אם כתב אישום או סגירת תיק): בכמחצית הוחלט על כתב אישום ומחצית - סגירה.

5. כמה זה עולה, בכסף? על פי הערכה שפורסמה על ידי המשרד לביטחון פנים ב-2014, היקף תופעת האלימות המינית נע סביב 84 אלף מקרים בשנה - רק 6% מהם מדווחים למשטרה. המשרד העריך אז את הנזק הכלכלי ביותר ממיליארד שקל. פרופ' אורי ינאי, לשעבר מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה באוניברסיטה העברית, ערך מחקר עבור הוועדה הבינמשרדית לזכויות נפגעי עבירה, על המחיר הכלכלי של הנפגעים למערכות. מחקרים בעולם, הוא כותב, כימתו את העלויות הכלכליות של השלכות פגיעה מינית והגיעו להוצאה ממשלתית המוערכת בין 100-150 אלף דולר לנפגע/ת לשנה. בישראל, מצא פרופ' ינאי, הערכת הנזק הכלכלי הממוצע של עבירת מין עומדת על כ-40 אלף שקל לנפגע/ת לשנה.

מספר התלונות על הטרדה מינית

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.5% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?