גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

טור אורח: הבנקים סוגרים צינור החמצן לעסקים קטנים

בעקבות הביקורת הציבורית על הבנקים שנתנו הלוואות עתק עם מעט ביטחונות לטייקונים שקרסו

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בשנה האחרונה קיימת ביקורת ציבורית נוקבת על הבנקים בישראל, בנוגע להענקת אשראי לא-אחראי לטייקונים שונים, שלימים התברר כי עסקיהם או הם עצמם נקלעו לחדלות-פירעון. הדבר אף הגיע לכדי הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, בראשותו של ח"כ איתן כבל, בעקבות קריסת איש-העסקים, אליעזר פישמן, שחובותיו לבנקים נאמדים בכמה מיליארדי שקלים.

הקריסה של פישמן הייתה, כנראה, הקש ששבר את גב הגמל. הציבור הרחב, ובעיקר מעמד הביניים שנושא על גבו את עיקר נטל המס בעבודה יומיומית קשה, לא יכול היה לסבול יותר הפקרות שבה דווקא לטייקונים שנוטלים ומקבלים הלוואות ענק מהבנקים עם מעט מאוד ביטחונות, הבנקים מוחלים להם על חובם, בין היתר, על-ידי "תספורות" כאלו ואחרות, כאשר הם אינם יכולים לפרוע את חובם.

הציבור לא יכול להשלים עם הסיטואציה שבה אם הגברת כהן מחדרה חייבת לבנק כלשהו 50,000 שקל, היא תהיה יותר מפוחדת מאשר טייקון פלוני שנקלע לחובות של מיליארדי שקלים, אך דאג מבעוד מועד להתארגן ליום סגריר, בין היתר, על-ידי העברת חלק מרכושו הפרטי לקרובי משפחתו.

מבחינה משפטית, כבר נקבע לא אחת על-ידי בתי-המשפט בישראל, לרבות בית-המשפט העליון, שבנק משמש כנאמן על כספי ציבור והוא מופקד על יציבות המערכת הבנקאית ועל שמירת חוסנה הכלכלי. הנגזרת של אמירה זו היא, שמחובתם של הבנקים לבחון בקפידה את השקעותיהם ולהימנע ממתן אשראי לעסק שקיים חשש ממשי, שהוא לא יוכל לפרוע את חובותיו.

ברוח הביקורת הציבורית וקריסתם של טייקונים שונים, כאשר הבנקים שהלוו להם כספים נותרו בפני שוקת שבורה, נדמה כי בתי-המשפט מדגישים גם הם את חשיבות ההתנהלות האחראית של בנקים בעת העמדת אשראי. יתרה מכך, בתי-המשפט נותנים "רוח גבית" לבנקים אשר סירבו להמשיך להעמיד אשראי לעסקים שנראה כי עתידם (הכושל) נחרץ. זאת, גם אם משמעות הדבר הייתה הפרת הסכם העמדת האשראי לכאורה בין הבנק לבין אותו עסק, שהבנק סגר לו, באופן חד-צדדי, את "צינור החמצן", הלוא הוא קו האשראי.

"רוח גבית" כזו נמצאת בפסק-דין עקרוני ומקיף שניתן באחרונה על-ידי השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מביהמ"ש המחוזי תל-אביב (ת"א 2684-0-12). במקרה זה, קבוצת משקיעים הכוללת אנשי-עסקים מוכרים, התאחדה במטרה לנסות להבריא חברה כושלת לשיווק מוצרי אופנה. כחלק מהתוכנית העסקית שהגו המשקיעים, הוסכם בינם לבין שני בנקים שהחברה הייתה חייבת להם כספים, כי הבנקים יעניקו לחברה אשראי בנקאי נוסף, כדי לסייע בהליך הבראתה. זאת, בנוסף להזרמת כסף אישי שלהם.

המשקיעים הזרימו לחברה 20 מיליון שקל בהלוואה קצרת טווח, ובכך קיימו, לטענתם, את חלקם בהסכם שעליו דובר עם הבנקים. כחלוף זמן התברר למשקיעים, כי הבנקים מסרבים להעניק לחברה את האשראי המובטח, בתואנה שנודע להם כי המשקיעים מכרו את כל נכסי החברה, ובכך סיכלו את סיכוייה להשתקם.

כלל שיקול-הדעת העסקי - גם בבנקים

בתביעת ענק שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נדרשו הבנקים לפצות את החברה ואת המשקיעים, בסך 25 מיליון שקל, בטענה כי הבנקים ביצעו תרגיל "עוקץ בנקאי", כאשר סירבו במפתיע להעניק לחברה את האשראי המובטח, על אף שהמשקיעים קיימו את חלקם בהסכם והשקיעו בחברה סכום עתק.

מפסק-הדין עולה, כי הבנקים אכן סירבו ליתן את האשראי לחברה, אך לטענתם אין להטיל דופי בהחלטתם, שהתקבלה משיקולים כלכליים נכונים, ונועדה למנוע מ"כסף טוב" ללכת אחר "כסף רע", בחברה שרוקנה מנכסיה והגיעה למצב של חדלות-פירעון, לאחר כניסת המשקיעים לתמונה.

השופטת אבניאלי קיבלה את כל טענות הבנקים, וקבעה קביעות עקרוניות וחשובות, שלטעמי יחלחלו היטב בוועדות האשראי בבנקים השונים, וייתנו לבנקים "רוח גבית" בסיטואציות שבהן הבנק, חרף מחויבות חוזית שלו להעמיד אשראי לחברות, מגיע למסקנה כי הוא הולך לתת "כסף טוב" שיהפוך ל"כסף רע".

כך, קובע בית-המשפט כי קבלת אשראי מהבנק אינה זכות מוקנית ללקוח, וכי לבנק מוקנה שיקול-דעת עסקי לגיטימי, המתבסס על נסיבות העניין ופרמטרים שונים (בהם מצבו הכלכלי של הלקוח, מטרות המימון וסיכויי ההשבה), אם להעניק אשראי אם לאו ובאיזה היקף. עד כאן מדובר בקביעה משפטית שאינה מחדשת דבר.

אולם, וכאן קיים חידוש משפטי בפסק-הדין, בית-המשפט מחיל על החלטות הבנק את "כלל שיקול-הדעת העסקי", כלל שהוא חלק בלתי נפרד מדיני החברות, ומשמש כטענת הגנה מרכזית לדירקטורים בתביעות שבהן תוקפים החלטות שבהן הם היו מעורבים. בית-המשפט קבע, כי אף שכלל שיקול-הדעת העסקי הוא מתחום דיני החברות הרי שהוא ישים, בהשאלה, גם לסוגיית שיקול-הדעת הבנקאי של בנקים.

כך, קובע בית-המשפט כי בנק, ככל תאגיד אחר, מוסמך לקבל החלטות עסקיות והחלטותיו חסינות מפני ביקורת שיפוטית בהתמלא התנאים הרלבנטיים הבאים: האחד, ההחלטה התקבלה בתום-לב; השני, ההחלטה התקבלה לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלבנטיים; ותנאי שלישי, ההחלטה התקבלה מתוך רצון להגן על אינטרס לגיטימי של הבנק ושל ציבור החוסכים, שהפקידו את כספם בחזקתו.

בהתאם לדרך הילוכו של בית-המשפט בהפעלת "כלל שיקול-הדעת העסקי" על נושאי משרה בחברות ינהגו גם בבנקים. נזכיר, שהכלל הוא כי נושא משרה שקיבל החלטה תוך עמידה בשלושת התנאים הנ"ל, ייהנה מ"חזקת תקינות", ובית-המשפט ימשוך ידיו מבחינת הפעולה העסקית לגופה. בהשאלה, קובעת השופטת אבניאלי, ניתן לומר שנושאי משרה בבנק, שקיבלו החלטה תוך עמידה בשלושת התנאים הללו, ייהנו מ"חזקת תקינות", ובית-המשפט ימשוך ידיו מבחינת הפעולה העסקית לגופה.

בהתאם לכך, בית-המשפט מגיע למסקנה ומסכם את פסק-הדין, כי בסירובם של הבנקים להעמיד את האשראי, פעלו הבנקים לפי מיטב שיקול-הדעת העסקי, המוקנה להם כתאגיד מסחרי. כל התנהלות אחרת הייתה שקולה להתאבדות כלכלית, ולהמטת שואה עצמית על הבנקים ועל ציבור החוסכים, שהפקידו את כספם בחזקתם.

ונחזור לדעתי בעניין - לא בכדי ציינתי בפתח מאמרי, כי בית-המשפט נותן "רוח גבית" לבנקים בעת סירובם להענקת אשראי בשל הביקורת הציבורית עליהם. זאת, מכיוון שבסיום פסק-הדין, בית-המשפט מעיר, כי בימים אלה, שבהם נחשפים מקרים של בנקים שפעלו בחוסר שיקול-דעת עסקי נאות, או העניקו אשראי לגורמים חסרי יכולת פירעון, בימים שבהם היקף הכישלון הבנקאי הוביל להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת הענקת אשראי חסר תקדים ללקוח חסר יכולת פירעון, משיקולים בלתי ברורים - יש לברך על החלטתם של שני בנקים (הנתבעים בתביעה), שסירבו ללכת בעיניים עצומות אחרי קבוצת משקיעים, ולהעניק לחברה חסרת יכולת החזר וריקה מתוכן, אשראי של עשרות-מיליוני שקלים.

אני משער שפסק-הדין הזה יילמד היטב על-ידי היועצים-המשפטיים בבנקים, ובעיקר על-ידי מקבלי ההחלטות בוועדות האשראי בבנקים, כאשר הם יצטרכו לקבל החלטה (קשה, יש לומר) אם "לסגור את קו החמצן" לחברה מסוימת, שנראה כי אין יותר תוחלת להמשך קיומה. כנראה, מקבלי ההחלטות הבכירים בבנקים יעדיפו להימנע מנטילת סיכונים, אשר לימים יובילו הן לאובדן של כספי הציבור, הן לביקורת ציבורית נוקבת, ולעיתים אף לתביעות אישיות נגד מקבלי ההחלטות בבנקים מטעם בעלי מניות, באמצעות תביעות נגזרות שונות.

* הכותב הוא ראש מחלקת ליטיגציה במשרד עוה"ד זיסמן אהרוני גייר (ZAG S&W)

עוד כתבות

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, spatuletail

אסיה במגמה מעורבת; החוזים בוול סטריט עולים בעקבות הנפקת הענק של אנתרופיק

גלובס מגיש עדכון ראשון ממצב השווקים בעולם ● והבוקר: המשקיעים נערכים להנפקת הענק של אנתרופיק - הביקוש גבוה פי שישה, אך החשש מתנודתיות מעיב ● מניות הבידור והתיירות בדרום קוריאה מזנקות על רקע ההתקדמות בהסכם הסחר עם סין ● הפד אותת על המשך העלאות ריבית והזהיר מסיכוני ה-AI ● לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק: הביקוש גבוה פי שישה, אך החשש מתנודתיות מעיב ● פאלו אלטו זינקה לאחר דוחות חזקים ורכישת ענק ● וגם: מדד ה-S&P שבר רמת תמיכה קריטית, ב-BTIG מזהירים מנפילה נוספת, בעוד בג'יי.פי מורגן שומרים על אופטימיות

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של הואנג לתפקיד המנכ״ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ״ל היוצא

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

אחרי רווחי השיא מנכ"ל לאומי פרידמן מימש אופציות ב-5.5 מיליון שקל

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן מימש אתמול 73 אלף כתבי אופציות למניות בנק, בשער של 75 שקל למניה ובסכום של 5.5 מיליון שקל ● גם עומר זיו, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון מימש 70 אלף כתבי אופציות למניות ● המהלך מגיע לאחר שהבנק דיווח על רווח נקי של 3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, היחיד מבין חמשת הבנקים הגדולים במשק שעלה בשנה החולפת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה–AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?