גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

טור אורח: הבנקים סוגרים צינור החמצן לעסקים קטנים

בעקבות הביקורת הציבורית על הבנקים שנתנו הלוואות עתק עם מעט ביטחונות לטייקונים שקרסו

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בשנה האחרונה קיימת ביקורת ציבורית נוקבת על הבנקים בישראל, בנוגע להענקת אשראי לא-אחראי לטייקונים שונים, שלימים התברר כי עסקיהם או הם עצמם נקלעו לחדלות-פירעון. הדבר אף הגיע לכדי הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, בראשותו של ח"כ איתן כבל, בעקבות קריסת איש-העסקים, אליעזר פישמן, שחובותיו לבנקים נאמדים בכמה מיליארדי שקלים.

הקריסה של פישמן הייתה, כנראה, הקש ששבר את גב הגמל. הציבור הרחב, ובעיקר מעמד הביניים שנושא על גבו את עיקר נטל המס בעבודה יומיומית קשה, לא יכול היה לסבול יותר הפקרות שבה דווקא לטייקונים שנוטלים ומקבלים הלוואות ענק מהבנקים עם מעט מאוד ביטחונות, הבנקים מוחלים להם על חובם, בין היתר, על-ידי "תספורות" כאלו ואחרות, כאשר הם אינם יכולים לפרוע את חובם.

הציבור לא יכול להשלים עם הסיטואציה שבה אם הגברת כהן מחדרה חייבת לבנק כלשהו 50,000 שקל, היא תהיה יותר מפוחדת מאשר טייקון פלוני שנקלע לחובות של מיליארדי שקלים, אך דאג מבעוד מועד להתארגן ליום סגריר, בין היתר, על-ידי העברת חלק מרכושו הפרטי לקרובי משפחתו.

מבחינה משפטית, כבר נקבע לא אחת על-ידי בתי-המשפט בישראל, לרבות בית-המשפט העליון, שבנק משמש כנאמן על כספי ציבור והוא מופקד על יציבות המערכת הבנקאית ועל שמירת חוסנה הכלכלי. הנגזרת של אמירה זו היא, שמחובתם של הבנקים לבחון בקפידה את השקעותיהם ולהימנע ממתן אשראי לעסק שקיים חשש ממשי, שהוא לא יוכל לפרוע את חובותיו.

ברוח הביקורת הציבורית וקריסתם של טייקונים שונים, כאשר הבנקים שהלוו להם כספים נותרו בפני שוקת שבורה, נדמה כי בתי-המשפט מדגישים גם הם את חשיבות ההתנהלות האחראית של בנקים בעת העמדת אשראי. יתרה מכך, בתי-המשפט נותנים "רוח גבית" לבנקים אשר סירבו להמשיך להעמיד אשראי לעסקים שנראה כי עתידם (הכושל) נחרץ. זאת, גם אם משמעות הדבר הייתה הפרת הסכם העמדת האשראי לכאורה בין הבנק לבין אותו עסק, שהבנק סגר לו, באופן חד-צדדי, את "צינור החמצן", הלוא הוא קו האשראי.

"רוח גבית" כזו נמצאת בפסק-דין עקרוני ומקיף שניתן באחרונה על-ידי השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מביהמ"ש המחוזי תל-אביב (ת"א 2684-0-12). במקרה זה, קבוצת משקיעים הכוללת אנשי-עסקים מוכרים, התאחדה במטרה לנסות להבריא חברה כושלת לשיווק מוצרי אופנה. כחלק מהתוכנית העסקית שהגו המשקיעים, הוסכם בינם לבין שני בנקים שהחברה הייתה חייבת להם כספים, כי הבנקים יעניקו לחברה אשראי בנקאי נוסף, כדי לסייע בהליך הבראתה. זאת, בנוסף להזרמת כסף אישי שלהם.

המשקיעים הזרימו לחברה 20 מיליון שקל בהלוואה קצרת טווח, ובכך קיימו, לטענתם, את חלקם בהסכם שעליו דובר עם הבנקים. כחלוף זמן התברר למשקיעים, כי הבנקים מסרבים להעניק לחברה את האשראי המובטח, בתואנה שנודע להם כי המשקיעים מכרו את כל נכסי החברה, ובכך סיכלו את סיכוייה להשתקם.

כלל שיקול-הדעת העסקי - גם בבנקים

בתביעת ענק שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נדרשו הבנקים לפצות את החברה ואת המשקיעים, בסך 25 מיליון שקל, בטענה כי הבנקים ביצעו תרגיל "עוקץ בנקאי", כאשר סירבו במפתיע להעניק לחברה את האשראי המובטח, על אף שהמשקיעים קיימו את חלקם בהסכם והשקיעו בחברה סכום עתק.

מפסק-הדין עולה, כי הבנקים אכן סירבו ליתן את האשראי לחברה, אך לטענתם אין להטיל דופי בהחלטתם, שהתקבלה משיקולים כלכליים נכונים, ונועדה למנוע מ"כסף טוב" ללכת אחר "כסף רע", בחברה שרוקנה מנכסיה והגיעה למצב של חדלות-פירעון, לאחר כניסת המשקיעים לתמונה.

השופטת אבניאלי קיבלה את כל טענות הבנקים, וקבעה קביעות עקרוניות וחשובות, שלטעמי יחלחלו היטב בוועדות האשראי בבנקים השונים, וייתנו לבנקים "רוח גבית" בסיטואציות שבהן הבנק, חרף מחויבות חוזית שלו להעמיד אשראי לחברות, מגיע למסקנה כי הוא הולך לתת "כסף טוב" שיהפוך ל"כסף רע".

כך, קובע בית-המשפט כי קבלת אשראי מהבנק אינה זכות מוקנית ללקוח, וכי לבנק מוקנה שיקול-דעת עסקי לגיטימי, המתבסס על נסיבות העניין ופרמטרים שונים (בהם מצבו הכלכלי של הלקוח, מטרות המימון וסיכויי ההשבה), אם להעניק אשראי אם לאו ובאיזה היקף. עד כאן מדובר בקביעה משפטית שאינה מחדשת דבר.

אולם, וכאן קיים חידוש משפטי בפסק-הדין, בית-המשפט מחיל על החלטות הבנק את "כלל שיקול-הדעת העסקי", כלל שהוא חלק בלתי נפרד מדיני החברות, ומשמש כטענת הגנה מרכזית לדירקטורים בתביעות שבהן תוקפים החלטות שבהן הם היו מעורבים. בית-המשפט קבע, כי אף שכלל שיקול-הדעת העסקי הוא מתחום דיני החברות הרי שהוא ישים, בהשאלה, גם לסוגיית שיקול-הדעת הבנקאי של בנקים.

כך, קובע בית-המשפט כי בנק, ככל תאגיד אחר, מוסמך לקבל החלטות עסקיות והחלטותיו חסינות מפני ביקורת שיפוטית בהתמלא התנאים הרלבנטיים הבאים: האחד, ההחלטה התקבלה בתום-לב; השני, ההחלטה התקבלה לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלבנטיים; ותנאי שלישי, ההחלטה התקבלה מתוך רצון להגן על אינטרס לגיטימי של הבנק ושל ציבור החוסכים, שהפקידו את כספם בחזקתו.

בהתאם לדרך הילוכו של בית-המשפט בהפעלת "כלל שיקול-הדעת העסקי" על נושאי משרה בחברות ינהגו גם בבנקים. נזכיר, שהכלל הוא כי נושא משרה שקיבל החלטה תוך עמידה בשלושת התנאים הנ"ל, ייהנה מ"חזקת תקינות", ובית-המשפט ימשוך ידיו מבחינת הפעולה העסקית לגופה. בהשאלה, קובעת השופטת אבניאלי, ניתן לומר שנושאי משרה בבנק, שקיבלו החלטה תוך עמידה בשלושת התנאים הללו, ייהנו מ"חזקת תקינות", ובית-המשפט ימשוך ידיו מבחינת הפעולה העסקית לגופה.

בהתאם לכך, בית-המשפט מגיע למסקנה ומסכם את פסק-הדין, כי בסירובם של הבנקים להעמיד את האשראי, פעלו הבנקים לפי מיטב שיקול-הדעת העסקי, המוקנה להם כתאגיד מסחרי. כל התנהלות אחרת הייתה שקולה להתאבדות כלכלית, ולהמטת שואה עצמית על הבנקים ועל ציבור החוסכים, שהפקידו את כספם בחזקתם.

ונחזור לדעתי בעניין - לא בכדי ציינתי בפתח מאמרי, כי בית-המשפט נותן "רוח גבית" לבנקים בעת סירובם להענקת אשראי בשל הביקורת הציבורית עליהם. זאת, מכיוון שבסיום פסק-הדין, בית-המשפט מעיר, כי בימים אלה, שבהם נחשפים מקרים של בנקים שפעלו בחוסר שיקול-דעת עסקי נאות, או העניקו אשראי לגורמים חסרי יכולת פירעון, בימים שבהם היקף הכישלון הבנקאי הוביל להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת הענקת אשראי חסר תקדים ללקוח חסר יכולת פירעון, משיקולים בלתי ברורים - יש לברך על החלטתם של שני בנקים (הנתבעים בתביעה), שסירבו ללכת בעיניים עצומות אחרי קבוצת משקיעים, ולהעניק לחברה חסרת יכולת החזר וריקה מתוכן, אשראי של עשרות-מיליוני שקלים.

אני משער שפסק-הדין הזה יילמד היטב על-ידי היועצים-המשפטיים בבנקים, ובעיקר על-ידי מקבלי ההחלטות בוועדות האשראי בבנקים, כאשר הם יצטרכו לקבל החלטה (קשה, יש לומר) אם "לסגור את קו החמצן" לחברה מסוימת, שנראה כי אין יותר תוחלת להמשך קיומה. כנראה, מקבלי ההחלטות הבכירים בבנקים יעדיפו להימנע מנטילת סיכונים, אשר לימים יובילו הן לאובדן של כספי הציבור, הן לביקורת ציבורית נוקבת, ולעיתים אף לתביעות אישיות נגד מקבלי ההחלטות בבנקים מטעם בעלי מניות, באמצעות תביעות נגזרות שונות.

* הכותב הוא ראש מחלקת ליטיגציה במשרד עוה"ד זיסמן אהרוני גייר (ZAG S&W)

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

ליאורה עופר, יו''ר ובעלת השליטה במליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון מודה בדוחות: מוכרת דירות בעיקר במבצעים כדי לא להוריד מחירים

חברת הנדל"ן המניב של ליאורה עופר רשמה עלייה של 3% בהכנסות התפעוליות נטו (NOI) לסכום של 421 מיליון שקל ● הרווח הנקי צלל ב-20% עקב פחות שיערוכים חיוביים ● בגזרת הדירות: מליסרון מסבירה כי "מרבית ההתקשרויות התבצעה במתכונת של מבצעי מכירה 20:80 או 85:15"

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

המדינה שמתחמשת לקראת מלחמה. עם נשק ישראלי

לגלובס נודע כי חברת ת'אנדר טייגר הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

משאיות של  שפיר / צילום: מצגת החברה

הרווח הנקי של שפיר הנדסה כמעט הוכפל ברבעון, אך הרווחיות במגזר הנדל"ן נשחקה

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי של שפיר בכ-311 מיליון שקל, עלייה של כ-145%, וההכנסות צמחו ב-15% לכ-5 מיליארד שקל ● הכנסות מגזר הנדל"ן קפצו ב-77% והסתכמו בכ-530 מיליון שקל, אלא שהקפיצה בהכנסות לא תורגמה לגידול ברווח

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

חברת התעופה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל