גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

טור אורח: הבנקים סוגרים צינור החמצן לעסקים קטנים

בעקבות הביקורת הציבורית על הבנקים שנתנו הלוואות עתק עם מעט ביטחונות לטייקונים שקרסו

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בשנה האחרונה קיימת ביקורת ציבורית נוקבת על הבנקים בישראל, בנוגע להענקת אשראי לא-אחראי לטייקונים שונים, שלימים התברר כי עסקיהם או הם עצמם נקלעו לחדלות-פירעון. הדבר אף הגיע לכדי הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, בראשותו של ח"כ איתן כבל, בעקבות קריסת איש-העסקים, אליעזר פישמן, שחובותיו לבנקים נאמדים בכמה מיליארדי שקלים.

הקריסה של פישמן הייתה, כנראה, הקש ששבר את גב הגמל. הציבור הרחב, ובעיקר מעמד הביניים שנושא על גבו את עיקר נטל המס בעבודה יומיומית קשה, לא יכול היה לסבול יותר הפקרות שבה דווקא לטייקונים שנוטלים ומקבלים הלוואות ענק מהבנקים עם מעט מאוד ביטחונות, הבנקים מוחלים להם על חובם, בין היתר, על-ידי "תספורות" כאלו ואחרות, כאשר הם אינם יכולים לפרוע את חובם.

הציבור לא יכול להשלים עם הסיטואציה שבה אם הגברת כהן מחדרה חייבת לבנק כלשהו 50,000 שקל, היא תהיה יותר מפוחדת מאשר טייקון פלוני שנקלע לחובות של מיליארדי שקלים, אך דאג מבעוד מועד להתארגן ליום סגריר, בין היתר, על-ידי העברת חלק מרכושו הפרטי לקרובי משפחתו.

מבחינה משפטית, כבר נקבע לא אחת על-ידי בתי-המשפט בישראל, לרבות בית-המשפט העליון, שבנק משמש כנאמן על כספי ציבור והוא מופקד על יציבות המערכת הבנקאית ועל שמירת חוסנה הכלכלי. הנגזרת של אמירה זו היא, שמחובתם של הבנקים לבחון בקפידה את השקעותיהם ולהימנע ממתן אשראי לעסק שקיים חשש ממשי, שהוא לא יוכל לפרוע את חובותיו.

ברוח הביקורת הציבורית וקריסתם של טייקונים שונים, כאשר הבנקים שהלוו להם כספים נותרו בפני שוקת שבורה, נדמה כי בתי-המשפט מדגישים גם הם את חשיבות ההתנהלות האחראית של בנקים בעת העמדת אשראי. יתרה מכך, בתי-המשפט נותנים "רוח גבית" לבנקים אשר סירבו להמשיך להעמיד אשראי לעסקים שנראה כי עתידם (הכושל) נחרץ. זאת, גם אם משמעות הדבר הייתה הפרת הסכם העמדת האשראי לכאורה בין הבנק לבין אותו עסק, שהבנק סגר לו, באופן חד-צדדי, את "צינור החמצן", הלוא הוא קו האשראי.

"רוח גבית" כזו נמצאת בפסק-דין עקרוני ומקיף שניתן באחרונה על-ידי השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מביהמ"ש המחוזי תל-אביב (ת"א 2684-0-12). במקרה זה, קבוצת משקיעים הכוללת אנשי-עסקים מוכרים, התאחדה במטרה לנסות להבריא חברה כושלת לשיווק מוצרי אופנה. כחלק מהתוכנית העסקית שהגו המשקיעים, הוסכם בינם לבין שני בנקים שהחברה הייתה חייבת להם כספים, כי הבנקים יעניקו לחברה אשראי בנקאי נוסף, כדי לסייע בהליך הבראתה. זאת, בנוסף להזרמת כסף אישי שלהם.

המשקיעים הזרימו לחברה 20 מיליון שקל בהלוואה קצרת טווח, ובכך קיימו, לטענתם, את חלקם בהסכם שעליו דובר עם הבנקים. כחלוף זמן התברר למשקיעים, כי הבנקים מסרבים להעניק לחברה את האשראי המובטח, בתואנה שנודע להם כי המשקיעים מכרו את כל נכסי החברה, ובכך סיכלו את סיכוייה להשתקם.

כלל שיקול-הדעת העסקי - גם בבנקים

בתביעת ענק שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נדרשו הבנקים לפצות את החברה ואת המשקיעים, בסך 25 מיליון שקל, בטענה כי הבנקים ביצעו תרגיל "עוקץ בנקאי", כאשר סירבו במפתיע להעניק לחברה את האשראי המובטח, על אף שהמשקיעים קיימו את חלקם בהסכם והשקיעו בחברה סכום עתק.

מפסק-הדין עולה, כי הבנקים אכן סירבו ליתן את האשראי לחברה, אך לטענתם אין להטיל דופי בהחלטתם, שהתקבלה משיקולים כלכליים נכונים, ונועדה למנוע מ"כסף טוב" ללכת אחר "כסף רע", בחברה שרוקנה מנכסיה והגיעה למצב של חדלות-פירעון, לאחר כניסת המשקיעים לתמונה.

השופטת אבניאלי קיבלה את כל טענות הבנקים, וקבעה קביעות עקרוניות וחשובות, שלטעמי יחלחלו היטב בוועדות האשראי בבנקים השונים, וייתנו לבנקים "רוח גבית" בסיטואציות שבהן הבנק, חרף מחויבות חוזית שלו להעמיד אשראי לחברות, מגיע למסקנה כי הוא הולך לתת "כסף טוב" שיהפוך ל"כסף רע".

כך, קובע בית-המשפט כי קבלת אשראי מהבנק אינה זכות מוקנית ללקוח, וכי לבנק מוקנה שיקול-דעת עסקי לגיטימי, המתבסס על נסיבות העניין ופרמטרים שונים (בהם מצבו הכלכלי של הלקוח, מטרות המימון וסיכויי ההשבה), אם להעניק אשראי אם לאו ובאיזה היקף. עד כאן מדובר בקביעה משפטית שאינה מחדשת דבר.

אולם, וכאן קיים חידוש משפטי בפסק-הדין, בית-המשפט מחיל על החלטות הבנק את "כלל שיקול-הדעת העסקי", כלל שהוא חלק בלתי נפרד מדיני החברות, ומשמש כטענת הגנה מרכזית לדירקטורים בתביעות שבהן תוקפים החלטות שבהן הם היו מעורבים. בית-המשפט קבע, כי אף שכלל שיקול-הדעת העסקי הוא מתחום דיני החברות הרי שהוא ישים, בהשאלה, גם לסוגיית שיקול-הדעת הבנקאי של בנקים.

כך, קובע בית-המשפט כי בנק, ככל תאגיד אחר, מוסמך לקבל החלטות עסקיות והחלטותיו חסינות מפני ביקורת שיפוטית בהתמלא התנאים הרלבנטיים הבאים: האחד, ההחלטה התקבלה בתום-לב; השני, ההחלטה התקבלה לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלבנטיים; ותנאי שלישי, ההחלטה התקבלה מתוך רצון להגן על אינטרס לגיטימי של הבנק ושל ציבור החוסכים, שהפקידו את כספם בחזקתו.

בהתאם לדרך הילוכו של בית-המשפט בהפעלת "כלל שיקול-הדעת העסקי" על נושאי משרה בחברות ינהגו גם בבנקים. נזכיר, שהכלל הוא כי נושא משרה שקיבל החלטה תוך עמידה בשלושת התנאים הנ"ל, ייהנה מ"חזקת תקינות", ובית-המשפט ימשוך ידיו מבחינת הפעולה העסקית לגופה. בהשאלה, קובעת השופטת אבניאלי, ניתן לומר שנושאי משרה בבנק, שקיבלו החלטה תוך עמידה בשלושת התנאים הללו, ייהנו מ"חזקת תקינות", ובית-המשפט ימשוך ידיו מבחינת הפעולה העסקית לגופה.

בהתאם לכך, בית-המשפט מגיע למסקנה ומסכם את פסק-הדין, כי בסירובם של הבנקים להעמיד את האשראי, פעלו הבנקים לפי מיטב שיקול-הדעת העסקי, המוקנה להם כתאגיד מסחרי. כל התנהלות אחרת הייתה שקולה להתאבדות כלכלית, ולהמטת שואה עצמית על הבנקים ועל ציבור החוסכים, שהפקידו את כספם בחזקתם.

ונחזור לדעתי בעניין - לא בכדי ציינתי בפתח מאמרי, כי בית-המשפט נותן "רוח גבית" לבנקים בעת סירובם להענקת אשראי בשל הביקורת הציבורית עליהם. זאת, מכיוון שבסיום פסק-הדין, בית-המשפט מעיר, כי בימים אלה, שבהם נחשפים מקרים של בנקים שפעלו בחוסר שיקול-דעת עסקי נאות, או העניקו אשראי לגורמים חסרי יכולת פירעון, בימים שבהם היקף הכישלון הבנקאי הוביל להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת הענקת אשראי חסר תקדים ללקוח חסר יכולת פירעון, משיקולים בלתי ברורים - יש לברך על החלטתם של שני בנקים (הנתבעים בתביעה), שסירבו ללכת בעיניים עצומות אחרי קבוצת משקיעים, ולהעניק לחברה חסרת יכולת החזר וריקה מתוכן, אשראי של עשרות-מיליוני שקלים.

אני משער שפסק-הדין הזה יילמד היטב על-ידי היועצים-המשפטיים בבנקים, ובעיקר על-ידי מקבלי ההחלטות בוועדות האשראי בבנקים, כאשר הם יצטרכו לקבל החלטה (קשה, יש לומר) אם "לסגור את קו החמצן" לחברה מסוימת, שנראה כי אין יותר תוחלת להמשך קיומה. כנראה, מקבלי ההחלטות הבכירים בבנקים יעדיפו להימנע מנטילת סיכונים, אשר לימים יובילו הן לאובדן של כספי הציבור, הן לביקורת ציבורית נוקבת, ולעיתים אף לתביעות אישיות נגד מקבלי ההחלטות בבנקים מטעם בעלי מניות, באמצעות תביעות נגזרות שונות.

* הכותב הוא ראש מחלקת ליטיגציה במשרד עוה"ד זיסמן אהרוני גייר (ZAG S&W)

עוד כתבות

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

רמי דרור, מנכ''ל Value השקעות מתקדמות / צילום: דרור סיתכל

מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, צופה שבתקופה הקרובה במקום עליות רוחביות נראה ראלי בסקטורים ספציפיים ● וההזדמנות שהוא רואה בחברות הנפט: "לפני עשר שנים משקלן ב-S&P 500 היה 20%, היום הוא כ-2%. הן בתמחור חסר" ● ולמה הוא מזהיר מענף הנדל"ן?

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

"נקבל עשרות מיליוני דולרים": הבשורה שחשף מנכ"ל אלביט

החברה הביטחונית הציגה עלייה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי, וצבר ההזמנות טיפס לשיא של 33 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס חשף כי נחתם הסכם מול משרד הביטחון לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים בגין עיכוב תשלומים מתחילת המלחמה ● "מגדילים את קיבולת הייצור ומטמיעים שימוש בבינה מלאכותית בכל רחבי הארגון כדי לקדם פרודוקטיביות"

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

ב-200 מיליון שקל: פרויקט פריסת הסיבים של בזק ונתיבי ישראל יוצא לדרך

במסגרת השקעה של כ-200 מיליון שקל, בזק ונתיבי ישראל מחברות 48 יישובים ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן לשדרת הסיבים האופטיים הארצית ● המטרה: לשפר את יציבות הגלישה, לצמצם פערי תשתיות ולחזק גם את מערכי התחבורה והביטחון באזור

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה