"אנחנו באלטשולר שחם גם בשביל עוד 20 שנה, ואף מעבר לכך. אי-אפשר לומר זאת על כל הגופים בשוק, ואפילו על רובם אי-אפשר לומר זאת, מאחר וחלק גדול מהם נמצאים על המדף", אומר רן שחם, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם, בראיון מיוחד ל"גלובס". "יש חוסר ודאות בנוגע לבעלות בגופים בענף, ואנחנו פה כדי להישאר. וזה אומר שחשוב לנו מאוד שוק הון בריא".
ב-1990 הקימו גילעד אלטשולר וקלמן שחם את בית ההשקעות הנושא את שמם, אלטשולר שחם. ברבות השנים הם השכילו להפוך את בית ההשקעות לגורם בעל אמירה ברורה ועצמאית, הזוכה למוניטין טוב בניהול השקעות. עם השנים זז קלמן שחם הצדה, ומי שתפס את מקומו כמנכ"ל משותף, לצד אלטשולר, הוא בנו רן.
בבית ההשקעות הקפידו לאורך השנים, וגם כיום, "להרים דגלים" בנושאים מגוונים. אחד הדגלים שמרימים באלטשולר שחם כיום הוא האקטיביזם המוסדי, שנועד, לדבריהם, "לשמור על שוק הון ראוי".
"אנחנו בנויים למיזוגים"
"התפקיד שלנו הוא להשיא תשואה ללקוחות, וזה אומר גם שמה שאנו מחפשים בחברה זה גם ניהול טוב", אומר רן שחם. "אנו מרגישים שברוב החברות הציבוריות, הדח"צים הם לא באמת נציגי הציבור. זה יוצר חלל, שהמוסדיים צריכים להיכנס אליו כדי לשמור על שוק הון שבו גם חלק המיעוט - ההחזקות של הציבור - מיוצג היטב בדירקטוריון. לדעתנו, האקטיביזם המוסדי יסייע לניהול נכון וישיא את התשואה לאורך זמן - כך שממש אין ניגוד בין אקטיביזם לבין תשואה, בטח לא בטווח הארוך".
- האם מוצדק להפסיד לעמית תשואה בשביל עיקרון של הגוף המנהל, למשל, בשל ויתור על השקעה טובה בגלל טעויות עבר?
"יכולות להיות תקלות בניהול חברה, כמו למשל, הסדר חוב, וזה לא פוסל חברה לנצח. אבל, אנחנו כן דורשים ניהול נכון, שדואג לצרכים של המיעוט, ולא רק של בעלי הבית. אנו בוחנים כל מקרה לגופו של עניין".
- אתם לבד תתקשו לשנות את השוק. לשם כך צריך את כל המוסדיים הגדולים, או את רובם, בשביל השפעה ממשית.
"קיבלנו היתר מרשות הגבלים עסקיים, שלפיו אנו כמוסדיים רשאים לאחד כוחות דרך איגוד בתי ההשקעות בעניין זה. אני מקווה שהאיגוד ירים את הכפפה. אבל אם לא, אנחנו באלטשולר שחם נרים אותה לבד, כי זה נושא מספיק חשוב".
- מצבם של בעלי מניות המיעוט בישראל בעייתי יותר ממה שנהוג בשווקים מערביים?
"אני יודע לומר שהמצב בארץ לא טוב, ויכול להיות יותר טוב. כיום, רוב הדח"צים הם מינויים של בעלי הבית. אני לא אומר שכולם לא בסדר, אלא שמרגע שבעל הבית מינה את הדירקטור, האחרון יותר מחויב לבעל הבית ופחות מחויב לציבור. אני רוצה שדח"צ ידע שאף שהחברה אישרה את מינויו, מי ששלח אותו לשם הוא הציבור.
"יש דוגמאות רבות למקרים שבהם הציבור ממש נפגע מהמצב הזה - למשל, מה שקרה בבזק. זאת דוגמה טובה לעסקאות שדח"צ העביר בלי לשאול שאלות קשות, שאותן הוא היה נדרש לשאול".
- מעבר לסוגיית זכויות המיעוט, שוק ההון והבורסה המקומיים בריאים?
"מחזורי הפעילות פה מאוד לא נאותים. היצע החברות והמחזורים בבורסה נמוכים מדי. אני מאוד מעריך את מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, כמי שיידע לקחת את הדברים ולשפר אותם, כך שחברות ינפיקו פה ושמחזורי המסחר יעלו. זה נחוץ מאוד לשוק הון בריא".
- היו השנה 15 הנפקות ראשוניות בבורסה המקומית. זה לא מלמד שהבורסה יצאה לדרך חדשה?
"עדיין מוקדם להגיד שיצאנו לדרך חדשה. אנו צריכים פה עוד חברות גדולות ואיכותיות. זאת הדרך להבריא את שוק ההון. פחות להביא חברות זרות, שבאות לפה בגלל הזדמנות תמחור נקודתית, ויותר לכוון לחברות אמיתיות, שהן כאן לטווח הארוך".
- אז מבחינתך, זה בסדר שמיילן עוזבת את הבורסה?
"מיילן היא מקרה יוצא דופן בבורסה. היא לא חברה ישראלית, והיא באה לכאן בגלל פריגו, ויצאה. אני רוצה חברות שהן כאן כדי להישאר, ולא כאלה שבאות בגלל הזדמנות מסוימת ועוזבות. זה ההפך מהרצוי, זה מחליש".
- אתם מבקרים את הנפקות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות.
"יש חברות, שבאו לפה להנפיק לשוק קרנות הנאמנות בלבד, וזאת תקלה מטורפת. זה אומר שלקרנות הנאמנות חסר במה להשקיע, ולכן כל הנפקה כזו זוכה לביקושים ענקיים. זה מעיד על לקונה בשוק".
"ההנהלה החדשה של טבע צריכה להוכיח את עצמה"
- מה דעתך על הנפילה של טבע?
"כואב הלב עם מה שקורה שם. גילעד אלטשולר היה הראשון לזהות שעושים שם עסקאות מתוך לחץ, ולא מתוך אסטרטגיה. זה לא שהד"חצים כשלו כאן, אלא שההנהלה היתה בלחץ לעשות עסקאות, שלא מתוך ראייה ארוכת-טווח לטובת החברה.
"מה יקרה שם? כנראה הנפקת אקוויטי גדולה, ויש מצב שטבע גם תהווה יעד להשתלטות מצד קרנות כאלה ואחרות. ההנהלה החדשה צריכה להוכיח את עצמה".
- אמרת שאתם באלטשולר שחם לעוד 20 שנה לפחות, וגם שאתה רוצה חברות מקומיות ואמיתיות שיצטרפו לבורסה. מדוע אתם לא חברה ציבורית?
"כבר הנפקנו חוב. כרגע, אנחנו לא רואים צורך בלהיות ציבוריים, אבל בעתיד הרחוק, אנו לא פוסלים זאת. למעשה, כבר כיום אנו חשופים למדי ומתנהלים כגוף ציבורי".
- אתם ובתי השקעות רבים אחרים קוראים להחייאת הבורסה, אבל אתם לא נמצאים בה. זה מעיד שהבורסה לא אטרקטיבית.
"הבורסה אכן לא אטרקטיבית, ובמקביל להנפקות האחרונות, יש חברות שנמחקות ממנה. יש מחיר להיותה של חברה ציבורית, בטח באווירה כיום, שאינה אווירה עסקית חיובית".
- לאן צועד בית ההשקעות שלכם?
"אנחנו ממשיכים לפתח את החברה בכל מיני זוויות. הקמנו קרן גידור שגדלה, פתחנו פעילויות קטנות, כמו קרנות הסמארט-בטא, ואנחנו חושבים שהפנסיה שלנו הולכת לצמוח משמעותית בשנים הקרובות - זה מנוע צמיחה מרכזי שלנו לשנים הקרובות. אנחנו רצים קדימה ובצמיחה מסיבית, בעיקר בגמל ובהשתלמות, וממשיכים לשים את הפוקוס על ניהול כסף איכותי. לא משנה באיזה מכשיר ובאיזה אפיק, זה מה שמאפיין אותנו".
- תרכשו פעילויות מתחרות ובתי השקעות אחרים?
"קשה לי להאמין שנקנה גופים. רוב הגופים בשוק נוקבים במכפיל גבוה. אבל אנחנו כל הזמן בוחנים אפשרויות, ואם תהיה הזדמנות, אנו בנויים לרכישות ומיזוגים. לאורך השנים קנינו את קופת הגמל נתיבות, התמזגנו עם פרפקט, קנינו גם את התיקים והקרנות של רמקו, ובאחרונה מיזגנו את קרנות מנורה מבטחים. אז ניסיון במיזוגים יש לנו, וזה טוב. עם זאת, כל הרכישות יחד לא הסתכמו ביותר מ-5 מיליארד שקל, כך שרוב הצמיחה שלנו היא אורגנית, וזה המרכז שלנו".
רווח חצי-שנתי של 30 מיליון שקל
בשנה שעברה בוצעה עסקת מניות בבית ההשקעות. גילעד אלטשולר וקלמן שחם רכשו אז את המניות של משפחת דותן, שהוחזקו באמצעות שירז דש השקעות, תמורת 210 מיליון שקל, ששיקפו לאלטשולר שחם שווי של 840 מיליון שקל.
- מה הוביל לעסקה?
"המשקיע שנכנס ב-2009, עשה תשואה פנומנלית מבחינתו, והחלטנו ביחד שזאת הזדמנות טובה לצאת. אנחנו מאוד מאמינים במשק ושנצמח הרבה. אותו משקיע עשה תשואה טובה מאוד מבחינתו, וכך יצא שכולם שמחים".
המשקיעים בבורסה נותנים מדי יום שווי לכמה בתי השקעות, ובהם ילין לפידות, ששווה כיום כ-1.45 מיליארד שקל על פי השווי של אטראו (שמחזיקה ב-50% ממניות בית ההשקעות), ומיטב דש, שנסחר לפי שווי של כ-911 מיליון שקל.
מעסקת אלטשולר שחם לא ניתן לגזור תשובה חד-משמעית לגבי השווי של בית ההשקעות, כי זאת היתה עסקה בין שותפים קיימים בגוף פרטי. עם זאת, מתוצאותיו העסקיות, שנחשפו באחרונה ב"גלובס", עולה כי רווחיות בית ההשקעות ממקמת אותו בשורה הראשונה, עם רווח נקי של כמעט 30 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017 .
את שנת 2016 כולה סיים אלטשולר שחם ברווח נקי של 54 מיליון שקל, בהמשך לרווח של 90 מיליון שקל ב-2015, 60 מיליון שקל ב-2014 ו-71 מיליון שקל ב-2013. בשנים קודמות חולקו כל הרווחים, בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים, כדיבידנדים לבעלי הבית.
הרווח הנקי האמור של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שנמנה עם צמרת בתי ההשקעות בישראל, ממצב אותו במקום השלישי-רביעי בענף שבו הוא פועל.
- מה דעתך על השווי של בתי ההשקעות הגדולים במשק?
"אנו מאוד אופטימיים בנוגע לכל המשק הישראלי לאורך זמן, מאחר ונכנס לפה הרבה כסף. לכן, אנו מאמינים שגופים שמנהלים כסף, יצמחו. כמובן שיש יתרון גדול למי שמתמקד בניהול כסף ובהשאת תשואה לאורך זמן, שייהנה יותר מצמיחה לאורך שנים".
- היו הרבה תהפוכות בשוק בתי ההשקעות בעשור האחרון ובשנים שלפניו, כשכמה מענקי השוק בעבר אף קרסו ונעלמו, וכמה מהגופים הקטנים הפכו לענקיים, כמוכם. לא אחת נראה כי כשבעלים או מנהל דומיננטי הולך, אובד גם 'הקסם'. מי יהיו בתי ההשקעות המובילים בעוד עשור?
"יש יתרון ענקי בזה שבעלי הבית מנהלים את העסק. רואים זאת בילין לפידות, גם במור וכמובן שאצלנו. זה יתרון שבעל הבית מנהל וגם יכול לחשוב חמש שנים קדימה. למשל, אנו שמים דגש גדול על חדשנות בכל האספקטים בבית ההשקעות: בהשקעות, בשירות ובתפעול.
"מי יוביל בעוד עשר שנים? מי שיחשוב כיום שנים קדימה, וישכיל לזהות ולאמץ שינויים שייקרו בשוק ולזרום אתם - ובזה יש חיסרון גדול למי שחושב רק שנה קדימה, כי מי יודע אם הוא יהיה באותו מקום אפילו בעוד שנה".
"יש גם עניין של דור המשך. קלמן, אבא שלי, מבוגר, גילעד אחריו ואני צעיר ממנו. יש לנו שרשרת ניהול צעירה יחסית, שיכולה לרוץ עוד הרבה שנים. אנחנו גם מטפחים צוות שרץ אתנו שנים רבות. זה יתרון שלא כל הזמן מחליפים אנשים והנהלות".
"המותג שלנו כיום בשיאו"
לאלטשולר שחם מוניטין טוב מאוד בשוק החיסכון לטווח ארוך, והוא מככב בשוק הגמל. ב"גמל לחיסכון", ב"קופות לכל ילד" ובהשתלמות, אלטשולר שחם מוביל את השוק. "זה מעיד על האמון של הציבור באלטשולר שחם. המותג שלנו כיום בשיא שלו", טוען שחם.
מנגד, בשוק קרנות הנאמנות מדובר בגוף שפודה הרבה כסף כבר תקופה ארוכה. זה קורה גם כשבבית ההשקעות שמים דגש בתחום. הם רכשו את רוב קרנות מנורה מבטחים, ואחרי כן, בספטמבר, הודיעו שחתמו על הסכם שיתוף פעולה עם ענקית ההשקעות בלקרוק לשיווק מוצריה בישראל, בעיקר במותג הניהול הפסיבי שלה (ETF). כמו כן, יש להם פעילות של קרנות שמחקות מדדים "חכמים" - הסמארט-בטא.
"תעשיית קרנות הנאמנות שונה ובעייתית ומוטת שיווק", אומר שחם. "זאת תעשייה עם מספר אדיר של 1,400 קרנות, וזה מספר לא פרופורציונלי בכל קנה מידה. אנו דוגלים בקרן אחת בכל קטגוריה, שבה אנו שמים את כל הכוח שלנו, וזאת בניגוד לבתי השקעות אחרים, שיש להם הרבה קרנות בכל קטגוריה. כבר רואים שרשות ני"ע וגם בנק הפועלים מודעים לבעיה ומתוכננים לטפל בה".
בהקשר זה הוא מציין כי "קרנות הנאמנות הן המכשיר הכי טוב להשקעה בשוק ההון, אבל התעשייה בעייתית מאוד, וסובלת מכך שמרוב עצים לא רואים את היער".
- אתם פודים שם הרבה מאוד כסף.
"כבר היינו בעבר ב'סרט' של פדיונות בקרנות הנאמנות, אבל מי שהתמיד אתנו לאורך שנים, נהנה מכך בגדול בתשואות, וגם חזרנו לגייס בגדול.
"לגבי קרנות הסמארט-בטא, זה תחום פסיבי מתקדם וחדשני, שעושה תוצאות מפתיעות לטובה. לגבי בלקרוק, זה שהם בחרו באלטשולר שחם, אחרי בדיקת נאותות של שנתיים ורבע, ושהם יכלו לפתוח נציגות לבד או לחבור לכל גוף בישראל, זה תעודת הכבוד הכי גדולה שיש".
- לכם אין תעודות סל. מה עמדתך לגבי ניהול פסיבי, שעוקב אחר מדדים, אל מול ניהול אקטיבי, שמנסה להכות את המדדים?
"חרתנו על דגלנו ניהול אקטיבי של השקעות. חוץ מזה, המדדים בארץ הם תקלה, וזה ברור לכולם. הם מעוותים. לכן, בעוד שבחו"ל אנו בעד השקעה במדדים, ואף עושים זאת, לדעתנו, מי שמשקיע במדדים בארץ, מחמיץ תשואה עודפת, שאפשר וצריך למצוא באמצעות ניהול אקטיבי. לחו"ל היציאה הקלה, ולרוב גם הנכונה, היא דרך מדדים. בישראל, לעומת זאת, זה לא כך, בשום פנים ואופן".
- אתם מאוד תלויים בערוצי ההפצה - יועצי ההשקעות בבנקים בנאמנות, וסוכני הביטוח בחיסכון לטווח ארוך. גורמי ההפצה פועלים כראוי?
"היועצים בבנקים עובדים לפי מערכת הדירוג שלהם, ולא רוצים להסתבך עם הסברים שיצטרכו לתת לרשות ולבנק אם יעשו אחרת. לכן, הם עובדים כפי שהבנק הנחה אותם. צריכים לחשוב על מודלי הדירוג בשוק קרנות הנאמנות, והיוזמה של בנק הפועלים (דירוג איכותי, ולא רק על פי איכות; ר"ש) היא בהחלט צעד בכיוון הנכון.
"לגבי סוכני הביטוח, התחילו לשנות את המודל שלהם, וזה בדרך להסתדר. בסך הכל, סוכני הביטוח עושים עבודה טובה, ועובדה שבשנים האחרונות רוב הכסף הלך להיכן שהיתה התשואה הגבוהה, ולא לאיפה ששולמה יותר עמלה. היצירות היו בגופים המצטיינים - למשל, אצלנו או בילין לפידות - אף שהיו גופים אחרים, שניסו לפתות אותם. כלומר, בשורה התחתונה, רוב הכסף הגיע להיכן שנצברה תשואה גבוהה יותר, וזה מעיד שבסך הכל הסוכנים עושים עבודה טובה וחשובה".
- בפנסיה הסוכנים לא באים אליכם בהמוניהם.
"בפנסיה זה סיפור אחר. ראשית, אין עמלות שמנות בשוק הזה. נוסף על כך, יש קמפיין של רשות שוק ההון והאוצר לדבר בפנסיה אך ורק במונחי דמי ניהול - כלומר, על המחיר בלבד, ולא על השירות ועל איכות המוצר (כולל התשואות). בעיני, זאת תקלה. כמו כן, בעולם הפנסיה יש גורם הפצה מרכזי - סוכנויות ניהול ההסדרים הפנסיוניים - שרובן המכריע נמצאות בבעלות חברות הביטוח הגדולות. צריך להפריד אותן מחברות הביטוח".
- רבים מהשוק המוסדי, בעיקר קבוצות הביטוח, מבקרים את הרגולציה הרבה שמושתת על השוק.
"עד היום, הרגולציה היטיבה עם אלטשולר שחם ובתי ההשקעות. אני חושב שמי שרוצה לעשות טוב, הרגולציה לא חוסמת אותו, ואף תומכת בו. בסופו של יום, מה שטוב למשקיע, יהיה טוב גם לתעשייה".
- ולסיום, לאיפה השווקים הולכים? יש בועות?
"אין בועה, וזה משום שהריביות נמוכות, ולא נראה שהן הולכות לשום מקום, ומשום שהחברות ממשיכות לצמוח. השווקים מתומחרים בצורה בינונית ומעלה. כלומר, אין הזדמנות חגיגית או 'כסף על הרצפה', אבל גם לא בועה שתתפוצץ ותחריב תשואות שהתקבלו במשך שנים".
רן שחם
תפקיד: מנכ"ל משותף באלטשולר שחם מאז 2008
מצב משפחתי וגיל: נשוי+2, בן 47
השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול מהאקדמית ת"א-יפו, תואר שני מ-City University ניו יורק
תפקידים קודמים: אנליסט ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם
תחביבים: אוהד ספורט וחובב טיולים