גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסערה המשפטית בכור בדימונה: עתירה לבג"ץ נגד משרד רה"מ

מי מוסמך, אם בכלל, לקבוע אילו עורכי דין ייצגו עובדים שלו, שחלו במחלה ממארת? והאם מידע רפואי תמים על עובד הכור יכול לסכן את הכור אם יועבר לעורכי דין שמחוץ לרשימה שנקבעה מראש? ■ הוועדה לאנרגיה אטומית: "התשובה תינתן לבג"ץ ע"י הגורמים הרלוונטיים"

הכור בדימונה / צילום: רויטרס
הכור בדימונה / צילום: רויטרס

הכור הגרעיני בדימונה סוער: מי מוסמך, אם בכלל, לקבוע אילו עורכי דין ייצגו עובדים שלו, שחלו במחלה ממארת? והאם מידע רפואי תמים על עובד הכור יכול לסכן את הכור אם יועבר לעורכי דין שמחוץ לרשימה שנקבעה מראש? שאלות אלו עומדות בבסיס עתירה חדשה שהוגשה לבג"ץ נגד משרד ראש הממשלה, ונגד הוועדה שמפצה עובדים שנחשפו בכור לקרינה שגרמה להם לחלות (וועדת זוהר).

לשני עורכי הדין מגישי הבג"ץ, אלי דסה ואריאל פרייברג, התברר כי רק עורכי דין עם הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר - לפי רשימה שמצויה אצל ועדת זוהר - רשאים לייצג עובדים שעבדו בכור, על אף שהייצוג אינו נוגע לתוכן עבודתם אלא למחלות שונות כתוצאה מתנאי וסביבת עבודתם.

העתירה לבג"ץ, שתוקפת את עצם החלטת הוועדה, מנסה להרחיב אמנם את גבולות העיסוק במקצוע בקרב עורכי הדין שכבר מוסמכים, אך עשויה להיות לה השלכה רחבה יותר דווקא על עשרות העובדים שתבעו בשלושת העשורים האחרונים פיצויים בגין מחלותיהם: אם תאפשר להם מבחר גדול יותר של עורכי דין שיוכלו לייצג אותם בפני הוועדה, שקובעת את זכאותם לפיצויים ואת גובה הסכום - נראה שתנאי השוק יעשו את שלהם והם עשויים למצוא ייצוג שזול בעשרת מונים מזה הקיים. טיעון נוסף, אותו מעלה העתירה עצמה, מזכיר את ההלכה הפסוקה בדבר הזכות לייצוג הכוללת בחירה בעורך דין "שרכש את אמונו של הלקוח על בסיס יחסים אינטימיים עד מאד".

עורכי הדין טוענים כי קביעת ועדת זוהר, לפיה רק עורכי דין אשר עברו סיווג ביטחוני מתאים יוכלו לייצג את העובדים בפניה, ניתנה בחוסר סמכות ובטלה מעיקרה - ובכלל, כי הצורך בסיווג ביטחוני כדי לייצג בוועדה פוגע בחופש העיסוק ובזכות לייצוג.

25 שנים של התדיינות משפטית

על פי הנטען בעתירה, בשלושת העשורים האחרונים, עוד טרם הקמת הוועדה, הוגשו לבתי המשפט השונים עשרות תביעות של עובדים אשר עבדו בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני בדימונה) ובממ"ג (המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק) וחלו במחלות שונות כתוצאה מתנאי וסביבת עבודתם.

ההליכים המשפטיים בתביעות העובדים נמשך זמן רב (כעשרים וחמש שנים), ע"י עו"ד שונים אשר לא היה להם סיווג בטחוני וחרף זאת, ועל אף טענות המדינה (מעסיקת העובדים) בעניין ניתנו החלטות קונקרטיות באותם הליכים.

בניסיון לסייע לעובדים ולהביא פתרון ללא צורך בניהול הליך משפטי, הקימה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, וועדה בראשותו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין. תפקיד הוועדה היה להציע הסדר שיוויוני ויעיל לפיצוי עובדי המרכזים למחקר גרעיני אשר חלו במחלה ממארת עקב חשיפה לקרינה מייננת ו/או לחומרים מסוכנים.

ב-2015 וועדת ריבלין הגישה למדינה את הדו"ח על עבודתה וזו אישרה אותו במרץ 2016 וקבעה כי ד"ר יובל שטייניץ יטפל מטעמה ביישום המלצות וועדת ריבלין. היישום הזה כלל את הקמת ועדת זוהר, שפרסמה באתר האינטרנט הנחיות להגשת תביעה.

למרות שוועדת ריבלין לא דנה בעניין סיווג ביטחוני לעורכי דין מייצגים, נכתב בעתירה, והנושא גם לא עלה בהחלטת הממשלה אשר אישרה את מסקנות וועדת ריבלין - בהנחיות הביטחון של וועדת זוהר נרשם כי "תובע המעוניין להיות מיוצג ע"י עו"ד יפנה למרכזת הוועדה לקבלת רשימת עורכי הדין מאושרים ביטחונית".

את ההחלטה הזו תוקפת העתירה לבג"ץ בטענה ש"אינה סבירה, ניתנה בחוסר סמכות, בחוסר תום לב תוך שקילת שיקולים זרים ו/או לא ענייניים, בהעדר מידתיות תוך פגיעה בזכויות יסוד ועל כן בטלה היא מעיקרה".

מעבר לטענת חוסר הסמכות של הוועדה להחליט על הייצוג - כיון שאין בכתב המינוי שלה התיחסות לכך - טוענים העותרים כי הייצוג כלל אינו מצריך סיווג ביטחוני - כל שנדרש הוא התיק האישי והתיק הרפואי של העובד מהקמ"ג והממ"ג. "תיק אישי יכלול קורסים והשתלמויות שעבר העובד כולל דרגות שקיבל, היעדרויות מהעבודה וסיבת ההיעדרות וכדומה. כלומר, אין במסמכים אלו דבר סודי. התיק הרפואי, כולל את הבדיקות אותן עבר העובד במהלך עבודתו (בדיקות טוקסיקולגיות, בדיקות רדיוטוקסיקולוגיות ובדיקות דם ( , את החומרים אליהם נחשף וכדומה", מפרטים העותרים. הם מסבירים כי אמנם יתכן שבתיק הרפואי כלול גם מידע מסווג - אך כפי שנוהגת המדינה במקרים אחרים, מערכת הביטחון תוכל להשחיר את המידע החסוי מבלי להימנע המעברת המסמך כולו.

הטענה המרכזית בעתירה נוגעת לפגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין: "הקביעה בנוגע לסיווג הביטחוני יוצרת מעין מונופול של עורכי דין שעברו את הסיווג הביטחוני הדרוש", ממשיכים וטוענים העותרים. "רק הם לפי שיטת הוועדה יוכלו לייצג עובדים בפני הוועדה. [אך] לא ברור האם בכלל קיימת רשימה, מי עורכי הדין שנמנים ברשימה והאם מתמחים הם בדיני הנזיקין וייצוג עובדים שנפגעו עקב תנאי עבודתם? מכל מקום, מדובר ברשימה מצומצמת וסגורה וככל שקיימת אינה חפה מתהיות ושאלות רבות".

ומה באשר לאפשרות שעורכי דין חדשים יקבלו סיווג ביטחוני? "הליך ממושך לקבלת הסיווג גם הוא יפגע בעותרים, שכן בכל תקופת ההליך הם אינם יוכלו לקבל עובדים חדשים כלקוחות ובסופו של דבר לא בטוח האם בכלל יקבלו את הסיווג", מפרטים עורכי הדין העותרים. "בפועל, בימים אלה פונים עובדים נוספים לעותרים ובשלב זה נאלצים העותרים להסביר להם שאינם יכולים לייצגם בפני הוועדה בשל סוגיית הסיווג הביטחוני".

טיעון נוסף של העותרים נגע לסוגיית תום הלב האופף את החלטת הייצוג, תום לב שהוא חובה מוגברת במקרה של רשות השלטונית: "מעיון בהנחיות להגשת התביעה לוועדת זוהר עולה התמונה לפיה ישנו רצון להרחיק את ציבור העובדים שחלו מייעוץ משפטי. את טופס התביעה ממלא נציג מטעם הוועדה במשרדי הוועדה, המידע יתקבל וידון במשרדי הוועדה בלבד, והעובדים לא יחשפו לנתונים על בסיסם תחושב הסתברות הקשר הסיבתי, שהינה הבסיס לחישוב הפיצוי. במצב זה, אין כל יכולת לבקר את החלטות הוועדה והמצב אינו מאפשר הליך הוגן" ולפיכך נדרש ייצוג משפטי.

העותרים טוענים עוד כי "וועדת זוהר הוקמה בניסיון לחסוך בדיון משפטי ארוך ומתוך ניסיון לסייע לעובדים. לכאורה, העובדים יבררו את תביעתם בצורה מהירה. אך מדוע מצפה הוועדה כי העובדים שהיו עדים להליך המשפטי הארוך והקשיים הרבים בהם נתקלו התובעים (האחרים, מ' ר'), יתנו את מבטחם בידי וועדה שטרם החלה בעבודתה ומבלי לקבל ייעוץ בסיסי ככל שהוא? מדוע צריכה הוועדה להפלות את התובעים הפונים לוועדת זוהר לעומת העובדים אשר פונים בתביעה למוסד לביטוח לאומי?"

קבלת עתירה מעין זו עשויה להשפיע אף על הליכים נוספים בהם נדרש סיווג בטחוני לייצוג, על אף שהעותרים טענו כי בהליכים הללו ההגבלה "ראויה": מדובר, בין השאר, בייצוג אסירים בטחוניים, עצורים וחיילים.

מגבלות על זכות הייצוג, מטעמי בטחון המדינה:

■ בבתי דין צבאיים: הסנגורים עוברים אישור ועדה

■ הוועדה מוסמכת לסייג את האישור כך שלא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה

■ בהתייצבויות בפני ועדת חקירה של מי שקיבל ממנה חומר ראיות נוכח הסיכוי שייפגע מהחקירה, יכול לייצג רק מי שאושר לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים באישור בלתי מסוייג

■ בייצוג מחבלים ("לוחמים בלתי חוקיים") מוסמך שר המשפטים להגביל את הייצוג למי שאושר לשמש סניגור באופן זה

■ במעצרים מכוח הכרזה על שעת חירום מוסמך שר המשפטים להגביל את הייצוג באותו האופן

מהוועדה לאנרגיה אטומית נמסר בתגובה: "התשובה תינתן לבג"ץ ע"י הגורמים הרלוונטיים".

עו"ד אלי דסה, אחד משני עורכי הדין שהגישו את התביעה, מסר כי: "לאחר שנים של מאבק משפטי קמה וועדת זוהר בניסיון לסייע לעובדי הכור הגרעיני שחלו בסרטן. אלא שבמקום לסייע נראה כי יש ניסיון להרחיק את העובדים מייצוג משפטי שידאג לממש את זכויותיהם בצורה הטובה ביותר. כולי תקווה שבית המשפט העליון יעתר לבקשה לבטל את הדרישה לסיווג ביטחוני ממני כדי שאמשיך לדאוג לעובדים".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; מדד הקלינטק נופל ב-3.5%, הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

נגע בשיא, ואז ירד: האתר הישראלי שמנסה לחזות מתי תהיה התקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים