גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

הקשר הנורבגי: דגים ותפוזים - אאוט; סייבר ומו"פ - אין

"מועצת המחקר" הנורבגית ו"הרשות לחדשנות" הישראלית משלבות ידיים: במקום דגים ותפוזים - סייבר ומו"פ

הדרך האטלנטית- נורבגיה/ קרדיט: שאטרסטוק
הדרך האטלנטית- נורבגיה/ קרדיט: שאטרסטוק

באוגוסט השנה חצתה אישה צעירה ורזה, בתסרוקת נערית קצוצה, את הלובי של המלון הוותיק באוסלו, שבו שהיתי. ידידיי הנורבגים לחשו לי, "זוהי שרת ההגנה של נורבגיה". היא לא לוותה באנשי ביטחון, וליד אחד השולחנות המתינו לה כמה גברים שקמו על רגליהם לכבודה. זוהי אינה אריקסן-סורידה, שלפני כשבועיים עשתה היסטוריה - מונתה לשרת החוץ הראשונה בתולדות נורבגיה.

בנורבגיה מכהנות השיעור הגדול ביותר בעולם של נשים בממשלה ובפרלמנט - כ-50%. שרת החוץ מונתה לתפקידה גם על-ידי אישה, ראשת-הממשלה ארנה סולברג, יו"רית המפלגה השמרנית שזכתה בפעם השנייה ברציפות בבחירות שהתקיימו בספטמבר השנה.

גם בראש משרד האוצר עומדת זו הפעם השנייה אישה, סיב ינסן, מנהיגת מפלגת הקידמה של נורבגיה. מפלגה ימנית לא קיצונית, השואפת להגביל את ההגירה לנורבגיה. ואכן, רבים באוכלוסייה (הקטנה) של ארץ הצפון חוששים משינוי אופייה של מדינתם בשל ההגירה. מפלגת הקידמה, שישבה רוב שנותיה באופוזיציה, דוגלת גם בכלכלת שוק חופשית ובשימוש נרחב יותר בקופת המדינה המלאה מרווחי תעשיית הנפט והגז (נורבגיה היא יצואנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בעולם).

לזכותה של שרת האוצר סיב ינסן ייאמר, כי בכל הזדמנות היא דואגת להבליט ולהדגיש את ידידותה לישראל. ביקורה בארץ, בשדרות, לפני שנים אחדות זכה לסיקור שיא בתקשורת הנורבגית, וינסן הדגישה כי בעת ביקורה, שיגר חמאס רקטות שאילצו אותה ואת מלוויה להסתתר במרחב מוגן. ינסן גם קוראת לחמאס בשמו, "ארגון טרור", ועומדת על זכותה של ישראל להגן על עצמה. הממשלה הנוכחית באוסלו, שהיא דומה מאוד לממשלתה הקודמת של ארנה סולברג, נבחרה ע"י קרוב למחצית מהציבור הנורבגי.

שתי מפלגות קטנות שתמכו בסולברג מחוץ לקואליציה בארבע השנים האחרונות, אמורות לתמוך בממשלתה גם הפעם, אך המו"מ עימן טרם הסתיים. הסוגיה של מו"מ ממושך מוכרת לנו מהארץ, אך קואליציית מיעוט הנשענת על תמיכתן של מפלגות שאינן יושבות בממשלה, ומעניקות לה רוב בהצבעות חיוניות, לא תיתכן במקומותינו.

הפוליטיקה הנורבגית מורכבת משני מחנות ברורים ושווים בגודלם, שמאל-מתון וימין-מרכז, ששניהם תמימי-דעים בכמה נקודות יסוד, כמו מדיניות דמוקרטית-ליברלית, מדינת רווחה, רגולציה קפדנית בעיקר בתחום הפקת הנפט והגז; ובעיקר, שמירה מכל משמר על הקרן הסוברנית של נורבגיה, בניהול הבנק המרכזי. קרן זו, הגדולה מסוגה בעולם, עלתה בחודשים האחרונים לשווי שיא של טריליון דולר. מדובר בהון עתק במדינה שבה מתגוררים רק כ-5 מיליון אזרחים, כש-8% מהם מהגרים.

המשקיעה הרביעית בגודלה בשוק ההון הישראלי

הנקודה הישראלית היא, שלאחר שנים של יובש יחסי - ולמרות מחלוקות מדיניות ממושכות - הלך וגדל חלקו של שוק ההון הישראלי בקרן הנורבגית, ומתחת לרדאר עלה כעת שווי החזקותיה בארץ, לכ-3 מיליארד דולר. בכך הפכה נורבגיה למשקיעה הרביעית בגודלה בניירות-ערך ישראליים. היות שנורבגיה מקפידה מאוד על ערכים של זכויות אדם, בריאות הציבור והגנת הסביבה, הקרן מינתה ועדת אתיקה ייחודית בעולם, העוקבת אחרי קיום ערכים אלה, ומונעת השקעות בחברות - ואף במדינות - המפירות ופוגעות בעקרונות הנורבגיים.

כך, לפני שנים אחדות מכרה הקרן את החזקותיה בכמה חברות ישראליות בשל מעורבותן בפעילות בשטחי יהודה-ושומרון. נדגיש, כי מדיניותה של הקרן כלפי ישראל אינה מותנית בהרכב הממשלה באוסלו, ואינה מושפעת מרמות הידידות או הביקורת כלפי ישראל. הממשלה הנוכחית ידידותית לישראל, ושואפת להרחיב את שיתוף-הפעולה העסקי, ללא קשר לנושאים מדיניים הנמצאים לעיתים במחלוקת בין הממשלות.

הסחר בין ישראל לנורבגיה נשען בחלקו על ענפים מסורתיים: שליש מהיצוא הישראלי הוא תוצרת חקלאית, בעיקר פרי-הדר ותפוחי-אדמה. חלקו של תחום ההיי-טק (תוכנה לתקשורת, בריאות וכו') נמוך מדי - 20 מיליון דולר בשנה בלבד. כך גם היבוא מנורבגיה מבוסס עדיין על דגים, בעיקר דגי סלמון. למעשה, 90% מהיבוא בא מן הים, ורוב דגי הסלמון בישראל מקורם במשלוחים מנורבגיה.

מוצרים מסורתיים נוספים שיובאו בעבר מנורבגיה, כמו נייר ואלומיניום, כמעט שאינם מגיעים יותר, עקב מחירם הגבוה במדינה, שבה השכר החודשי הממוצע הוא יותר מ-3,400 יורו.

לגוון את הסחר ההדדי מעבר לדגים ולתפוזים

כאן מונח האתגר הגדול לפתחם של קשרי העסקים בין ישראל לנורבגיה זה שנים רבות: בעוד שהיבוא הנורבגי השנתי מכל העולם מגיע ל-72 מיליארד דולר; סך היבוא הישראלי הוא כ-60 מיליארד דולר, אך הסחר בין ישראל לנורבגיה מצומצם יחסית מאוד: כ-260 מיליון דולר בשנה בשני הכיוונים. כלומר, כחמישית האחוז(!) מסך סחר החוץ הכללי של שתי המדינות .

הבעיה היא אפוא, הן בסדרי הגודל והן בתמהיל. שתי המדינות יכולות להיעזר זו בזו בתחומי ההתמחות של כל אחת מהן.

נורבגיה הקימה תעשיית אנרגיה ענקית לקידום חברות הנפט והגז, שהמכירות שלהן בעולם מגיעות ל-50 מיליארד דולר בשנה. מנגד, ישראל לא פעלה עדיין להקמתה של תעשייה כזאת, ויכולה בשלב זה להציע למגזר האנרגיה בעולם פריטים מעטים מאוד. ישראל, שמכונה גם בנורבגיה "מדינת הסטארט-אפ", מעוררת עניין רב גם במדינות המפותחות בצפון-מערב אירופה.

נורבגיה צופה ירידה משמעותית בהכנסותיה מאנרגיה בשני העשורים הבאים, והיא מתכוננת/נערכת בקפדנות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הסייבר, רכב אוטונומי והבריאות, אשר יחליפו את ההכנסות מנפט ומגז בעתיד הקרוב. ישראל יכולה להציע רבות בתחומים אלה, ולהקים בשיתוף-פעולה עם נורבגיה ענף תעשייה חדש בארץ, שיספק סחורות ושירותים ליצרני נפט וגז בעולם.

על רקע זה הגיעה לארץ בסוף אוקטובר משלחת של בכירי "מועצת המחקר" הנורבגית, גוף המרכז את מרב המשאבים והפרויקטים בתחום המו"פ. הביקור היה שיאו/ פרי של מאמץ הנמשך כעשר שנים, להביא לשיתוף-פעולה טכנולוגי בדרג של מדינות, ולתעל במשותף השקעות בתחומים עניין של שתי המדינות. .

יצוין, כי הפעילות הישראלית במסגרת משרד המדען הראשי, וכעת "הרשות לחדשנות", מרשימה מאוד את הנורבגים, לרבות ההשקעה הממשלתית הגבוהה במחקר-ופיתוח, גם במונחים נורבגיים.

בינואר השנה נחתם "מזכר הבנות" בין שתי הממשלות: בצד הנורבגי הופקדה על מימושו "מועצת המחקר", ובישראל "הרשות לחדשנות". המועצה מכינה כעת את מסקנותיה מהביקור בארץ, והצעד המעשי ביותר אמור להתבטא ביישומן. המסקנות האלה והאקלים המדיני הנוח שנוצר בנורבגיה כלפי ישראל, עשויים לגוון את קשרי העסקים, ולהגדיל את היקפם הרבה מעבר לדגים ולפרי-הדר המאפיינים אותם זה 70 שנה.

■ הכותב הוא יו"ר לשכת המסחר ישראל-נורבגיה

עוד כתבות

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

מכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של חברת נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מטוסים חדשים והתרחבות לארה"ב: ישראייר רוצה לשחק במגרש של הגדולות

שיתוף-הפעולה החדש עם אמריקן איירליינס יאפשר לישראייר להציע טיסות המשך לצפון אמריקה וחזרה לישראל גם בשבת ● החברה מרחיבה את צי המטוסים, נכנסת לטיסות ארוכות-טווח ומכוונת ל-3 מיליון נוסעים בשנה הבאה ● אלא שלצד השאיפות, ישראייר סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הפסדים של עשרות מיליונים. מה יהיה ברבעון השלישי?

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

ח''כ מתן כהנא שנבחר ליו''ר הכנסת ה-26 (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מילוי מקום הנשיא, אישור הצעות חוק ושליטה במליאה: הכוח מאחורי תפקיד יו"ר הכנסת וסגניו

אישור מינויים של 9 סגנים זמניים מכל קצוות הקשת הפוליטית הצית סערה מחודשת סביב תפקיד שנחשב בעבר לממלכתי ● מהן הסמכויות של בעלי התפקיד, מדוע השליטה בסדר היום שווה זהב פוליטי ואיך מעבירים סגן יו"ר מכהונתו?

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"