גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

הקשר הנורבגי: דגים ותפוזים - אאוט; סייבר ומו"פ - אין

"מועצת המחקר" הנורבגית ו"הרשות לחדשנות" הישראלית משלבות ידיים: במקום דגים ותפוזים - סייבר ומו"פ

הדרך האטלנטית- נורבגיה/ קרדיט: שאטרסטוק
הדרך האטלנטית- נורבגיה/ קרדיט: שאטרסטוק

באוגוסט השנה חצתה אישה צעירה ורזה, בתסרוקת נערית קצוצה, את הלובי של המלון הוותיק באוסלו, שבו שהיתי. ידידיי הנורבגים לחשו לי, "זוהי שרת ההגנה של נורבגיה". היא לא לוותה באנשי ביטחון, וליד אחד השולחנות המתינו לה כמה גברים שקמו על רגליהם לכבודה. זוהי אינה אריקסן-סורידה, שלפני כשבועיים עשתה היסטוריה - מונתה לשרת החוץ הראשונה בתולדות נורבגיה.

בנורבגיה מכהנות השיעור הגדול ביותר בעולם של נשים בממשלה ובפרלמנט - כ-50%. שרת החוץ מונתה לתפקידה גם על-ידי אישה, ראשת-הממשלה ארנה סולברג, יו"רית המפלגה השמרנית שזכתה בפעם השנייה ברציפות בבחירות שהתקיימו בספטמבר השנה.

גם בראש משרד האוצר עומדת זו הפעם השנייה אישה, סיב ינסן, מנהיגת מפלגת הקידמה של נורבגיה. מפלגה ימנית לא קיצונית, השואפת להגביל את ההגירה לנורבגיה. ואכן, רבים באוכלוסייה (הקטנה) של ארץ הצפון חוששים משינוי אופייה של מדינתם בשל ההגירה. מפלגת הקידמה, שישבה רוב שנותיה באופוזיציה, דוגלת גם בכלכלת שוק חופשית ובשימוש נרחב יותר בקופת המדינה המלאה מרווחי תעשיית הנפט והגז (נורבגיה היא יצואנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בעולם).

לזכותה של שרת האוצר סיב ינסן ייאמר, כי בכל הזדמנות היא דואגת להבליט ולהדגיש את ידידותה לישראל. ביקורה בארץ, בשדרות, לפני שנים אחדות זכה לסיקור שיא בתקשורת הנורבגית, וינסן הדגישה כי בעת ביקורה, שיגר חמאס רקטות שאילצו אותה ואת מלוויה להסתתר במרחב מוגן. ינסן גם קוראת לחמאס בשמו, "ארגון טרור", ועומדת על זכותה של ישראל להגן על עצמה. הממשלה הנוכחית באוסלו, שהיא דומה מאוד לממשלתה הקודמת של ארנה סולברג, נבחרה ע"י קרוב למחצית מהציבור הנורבגי.

שתי מפלגות קטנות שתמכו בסולברג מחוץ לקואליציה בארבע השנים האחרונות, אמורות לתמוך בממשלתה גם הפעם, אך המו"מ עימן טרם הסתיים. הסוגיה של מו"מ ממושך מוכרת לנו מהארץ, אך קואליציית מיעוט הנשענת על תמיכתן של מפלגות שאינן יושבות בממשלה, ומעניקות לה רוב בהצבעות חיוניות, לא תיתכן במקומותינו.

הפוליטיקה הנורבגית מורכבת משני מחנות ברורים ושווים בגודלם, שמאל-מתון וימין-מרכז, ששניהם תמימי-דעים בכמה נקודות יסוד, כמו מדיניות דמוקרטית-ליברלית, מדינת רווחה, רגולציה קפדנית בעיקר בתחום הפקת הנפט והגז; ובעיקר, שמירה מכל משמר על הקרן הסוברנית של נורבגיה, בניהול הבנק המרכזי. קרן זו, הגדולה מסוגה בעולם, עלתה בחודשים האחרונים לשווי שיא של טריליון דולר. מדובר בהון עתק במדינה שבה מתגוררים רק כ-5 מיליון אזרחים, כש-8% מהם מהגרים.

המשקיעה הרביעית בגודלה בשוק ההון הישראלי

הנקודה הישראלית היא, שלאחר שנים של יובש יחסי - ולמרות מחלוקות מדיניות ממושכות - הלך וגדל חלקו של שוק ההון הישראלי בקרן הנורבגית, ומתחת לרדאר עלה כעת שווי החזקותיה בארץ, לכ-3 מיליארד דולר. בכך הפכה נורבגיה למשקיעה הרביעית בגודלה בניירות-ערך ישראליים. היות שנורבגיה מקפידה מאוד על ערכים של זכויות אדם, בריאות הציבור והגנת הסביבה, הקרן מינתה ועדת אתיקה ייחודית בעולם, העוקבת אחרי קיום ערכים אלה, ומונעת השקעות בחברות - ואף במדינות - המפירות ופוגעות בעקרונות הנורבגיים.

כך, לפני שנים אחדות מכרה הקרן את החזקותיה בכמה חברות ישראליות בשל מעורבותן בפעילות בשטחי יהודה-ושומרון. נדגיש, כי מדיניותה של הקרן כלפי ישראל אינה מותנית בהרכב הממשלה באוסלו, ואינה מושפעת מרמות הידידות או הביקורת כלפי ישראל. הממשלה הנוכחית ידידותית לישראל, ושואפת להרחיב את שיתוף-הפעולה העסקי, ללא קשר לנושאים מדיניים הנמצאים לעיתים במחלוקת בין הממשלות.

הסחר בין ישראל לנורבגיה נשען בחלקו על ענפים מסורתיים: שליש מהיצוא הישראלי הוא תוצרת חקלאית, בעיקר פרי-הדר ותפוחי-אדמה. חלקו של תחום ההיי-טק (תוכנה לתקשורת, בריאות וכו') נמוך מדי - 20 מיליון דולר בשנה בלבד. כך גם היבוא מנורבגיה מבוסס עדיין על דגים, בעיקר דגי סלמון. למעשה, 90% מהיבוא בא מן הים, ורוב דגי הסלמון בישראל מקורם במשלוחים מנורבגיה.

מוצרים מסורתיים נוספים שיובאו בעבר מנורבגיה, כמו נייר ואלומיניום, כמעט שאינם מגיעים יותר, עקב מחירם הגבוה במדינה, שבה השכר החודשי הממוצע הוא יותר מ-3,400 יורו.

לגוון את הסחר ההדדי מעבר לדגים ולתפוזים

כאן מונח האתגר הגדול לפתחם של קשרי העסקים בין ישראל לנורבגיה זה שנים רבות: בעוד שהיבוא הנורבגי השנתי מכל העולם מגיע ל-72 מיליארד דולר; סך היבוא הישראלי הוא כ-60 מיליארד דולר, אך הסחר בין ישראל לנורבגיה מצומצם יחסית מאוד: כ-260 מיליון דולר בשנה בשני הכיוונים. כלומר, כחמישית האחוז(!) מסך סחר החוץ הכללי של שתי המדינות .

הבעיה היא אפוא, הן בסדרי הגודל והן בתמהיל. שתי המדינות יכולות להיעזר זו בזו בתחומי ההתמחות של כל אחת מהן.

נורבגיה הקימה תעשיית אנרגיה ענקית לקידום חברות הנפט והגז, שהמכירות שלהן בעולם מגיעות ל-50 מיליארד דולר בשנה. מנגד, ישראל לא פעלה עדיין להקמתה של תעשייה כזאת, ויכולה בשלב זה להציע למגזר האנרגיה בעולם פריטים מעטים מאוד. ישראל, שמכונה גם בנורבגיה "מדינת הסטארט-אפ", מעוררת עניין רב גם במדינות המפותחות בצפון-מערב אירופה.

נורבגיה צופה ירידה משמעותית בהכנסותיה מאנרגיה בשני העשורים הבאים, והיא מתכוננת/נערכת בקפדנות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הסייבר, רכב אוטונומי והבריאות, אשר יחליפו את ההכנסות מנפט ומגז בעתיד הקרוב. ישראל יכולה להציע רבות בתחומים אלה, ולהקים בשיתוף-פעולה עם נורבגיה ענף תעשייה חדש בארץ, שיספק סחורות ושירותים ליצרני נפט וגז בעולם.

על רקע זה הגיעה לארץ בסוף אוקטובר משלחת של בכירי "מועצת המחקר" הנורבגית, גוף המרכז את מרב המשאבים והפרויקטים בתחום המו"פ. הביקור היה שיאו/ פרי של מאמץ הנמשך כעשר שנים, להביא לשיתוף-פעולה טכנולוגי בדרג של מדינות, ולתעל במשותף השקעות בתחומים עניין של שתי המדינות. .

יצוין, כי הפעילות הישראלית במסגרת משרד המדען הראשי, וכעת "הרשות לחדשנות", מרשימה מאוד את הנורבגים, לרבות ההשקעה הממשלתית הגבוהה במחקר-ופיתוח, גם במונחים נורבגיים.

בינואר השנה נחתם "מזכר הבנות" בין שתי הממשלות: בצד הנורבגי הופקדה על מימושו "מועצת המחקר", ובישראל "הרשות לחדשנות". המועצה מכינה כעת את מסקנותיה מהביקור בארץ, והצעד המעשי ביותר אמור להתבטא ביישומן. המסקנות האלה והאקלים המדיני הנוח שנוצר בנורבגיה כלפי ישראל, עשויים לגוון את קשרי העסקים, ולהגדיל את היקפם הרבה מעבר לדגים ולפרי-הדר המאפיינים אותם זה 70 שנה.

■ הכותב הוא יו"ר לשכת המסחר ישראל-נורבגיה

עוד כתבות

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר