עו"ד דוד מנע / צלם: יונתן בלום
"נציג של חברת תדיראן סירב למכור לנו מכונת כביסה ביריד עודפים שהתקיים בגני התערוכה רק בשל היותנו ערבים ולאחר שראה כי התובעת נכנסת למקום עם כיסוי ראש - חיג'אב" - כך טוענים סעדו אבו-רמזי ואחותו, אייאת קטה, שני ערבים ישראלים המתגוררים בתל-אביב בתביעה בסך 150 אלף שקל שהגישו לאחרונה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד תדיראן, מרכז הירידים והקונגרסים שבגני התערוכה ו"גרופ תערוכות וירידים", שארגנה את יריד העודפים שבמהלכו התרחש האירוע, לטענת התובעים.
באמצעות עורכי הדיו דוד מנע וחיה מנע, טוענים שני התובעים כי האירוע גרם להם להשפלה במקום ציבורי, קבל עם ועדה, על רקע אמונתם ודתם וללא כל הצדקה. עורכי הדין מציינים כי "אפליה מחמת דת ו/או אמונה הפכה לרעה חולה במחוזותינו, ולפיכך הם מבקשים מבית המשפט להתייחס לקלות הבלתי נסבלת של המקרה". לטענת התובעים, תדיראן שהיא חברה ציבורית גדולה ומוכרת, התרשלה בכך שלא וידאה שהמכירה בביתן בו נמכרו מוצרי החשמל שלה נעשית באופן ראוי, שוויוני והוגן, ו"הפלתה את התובעים ואת בני משפחתם שהיו עמם אך ורק בשל היותם ערבים - התנהגות שנובעת ממניעים גזעניים פסולים".
סילוק מהביתן
לפי התביעה, המקרה התרחש ב-13 בדצמבר 2015, כשבשעות הערב הגיעו שני התובעים ליריד עודפים שהתקיים בגני התערוכה כדי לקנות מוצרי חשמל לבתיהם. לפי הנטען, התובע ביקש לרכוש מכונת כביסה ונכנס לביתן של תדיראן על-מנת לבחון את מכונות הכביסה מתוצרת החברה. לדבריו, המוכר לא האיץ בו ולא התריע בפניו כי יום המכירות עומד להסתיים. "בשלב זה הצטרפה ונכנסה גם התובעת לתוך הביתן כשהיא עוטה חיג'אב על ראשה", נטען בתביעה. "ברגע שהמוכר ראה את התובעת והבין שמדובר בערבים מוסלמים, הוא מיהר להודיע לתובע שיום המכירות הסתיים וכי עליהם לצאת מהביתן". לפי התביעה, "התובעים הנדהמים ניסו לומר למוכר שלפי הפרסומים היריד אמור להיות פתוח עד 23:00 בלילה ושעה זו טרם הגיעה, אך דבריהם נפלו על אוזניים ערלות והם נאלצו לצאת מהביתן".
התובעים הוסיפו וכתבו כי לאחר צאתם מהביתן, לבקשת המוכר, הם נדהמו לראות כי בניגוד גמור למה שהוא אמר להם, המשיכו להיכנס למקום קונים שקיבלו מהמוכר שירות. "מה רבה הייתה הפתעתם של התובעים כשצפו מרחוק שהמוכר ממשיך למכור מוצרי חשמל לקונים שנכנסו לביתן אחרי שהם, התובעים סולקו ממנו". התובעים אף צירפו לתביעתם תמונות שמוכיחות לכאורה את טענותיהם, ובהן נראים קונים שנכנסו לביתן אחרי שהתובעים יצאו ממנו.
לפי הנטען, "חרף ההשפלה הקשה לנוכח התנהגותו התמוהה והפוגענית של המוכר כלפיהם - חזר התובע לביתן כדי לברר את פשר סירובו למכור להם מכונת כביסה". לדבריהם, כאשר התובע שאל את המוכר מדוע הוא סילק אותם מהביתן ומדוע סירב למכור להם, "המוכר החל לגמגם, לתרץ, והמציא סיבות חסרות שחר ונטולות היגיון למעשיו. למשל, המוכר טען שהוא חסר סמכות לסכם עם התובע מחיר, אינו יכול להבטיח הובלה וטענות סרק כיוצ"ב. התובע ענה שהוא מוכן לקחת את מכונת הכביסה מבלי שיזדקק להובלה, אך המוכר המשיך לעמוד בסירובו למכור לו".
מתדיראן נמסר: "אנו תמהים על הפניה שהינה שקר וכזב. לחברה לא ידוע על כל סירוב למכור מוצרים לתובע, בוודאי שלא על רקע מוצאו, ובכל מקרה נדגיש כי האדם אליו מיוחס הסירוב אינו עובד תדיראן. בידינו אף תיעוד ברור של האדם מעיד בעצמו כי אינו עובד תדיראן. מעבר לכך, תדיראן דוחה מכל וכל את האשמות כלפיה, ציבור לקוחותיה של תדיראן כולל את כל המגזרים והחברה נוהגת בשוויון כלפי כלל לקוחותיה ואינה מפלה על בסיס דת, גזע או מין".