דודי אפל / צלם: רוני שיצר
רעייתו ובתו של איש-העסקים פושט-הרגל, דוד (דודי) אפל, נדרשות לכסות חוב שיצר אפל, בהיקף של כ-700 אלף שקל, תוך ימים ספורים. זאת, לאחר שהן חתמו בשנת 2012 על ערבות לכיסוי החוב, על-מנת למנוע עיקול של ריהוט ורכוש על-ידי נציגי הוצאה-לפועל (הוצל"פ) שהתדפקו על דלת ביתן. כעת, בנובמבר 2017, הן עומדות מול הדרישה למילוי התחייבויותיהן. אם לא ישלמו - יהיו חשופות להליך הכרזה על פשיטת-רגל אישית כנגדן.
כך עולה מהחלטה שנתן בית-משפט השלום בת"א בשבוע שעבר, שדחה את התנגדותן של פרידה אפל ובתה שיר אינגבר למימוש שטר בגין חוב של דודי אפל, שלו הן היו ערבות. ההחלטה ניתנה במסגרת הליכי הוצאה-לפועל המתנהלים נגד הרעיה והבת, פרידה ושיר, על-ידי חברת גלובלינקס-גרופ, העוסקת ביזמויות נדל"ן ובהתחדשות עירונית.
דוד אפל היה אחד מאנשי-העסקים הבולטים במשק בראשית שנות האלפיים. בשנים שחלפו ירד אפל מנכסיו, הוגשו נגדו תביעות חוב בסכום אסטרונומי של כ-106 מיליון שקל. במסגרת תיק פשיטת-הרגל, מונה כונס נכסים על נכסיו, ובמקביל הוא גם הורשע בשלושה מקרי שוחד ונדון למאסר בפועל (שאותו ריצה עד שנוכה שליש ממאסרו בשל התנהגות טובה).
בראשית הדרך נפתח תיק ההוצאה-לפועל שבו הסתבכו גם רעייתו ובתו של אפל, בשנת 2012, כבקשה לביצוע שטר נגד דוד אפל עצמו, בגין צ'קעל-סך של 600 אלף שקל, שחולל ולא נפרע. החוב הוא תולדה של כספים שניתנו לאפל על-ידי החברה לצורך השקעה בפרויקט "מגדל הזוהר" בגבעת-שמואל. הצ'ק שאפל מסר להם לפדיון הכסף חזר בנובמבר 2011, ומכאן החוב.
הבת: לחץ פסול ולא ראוי
ביולי 2012 נחתם הסכם פשרה בין גלובלינקס-גרופ לבין אפל, שלפיו אפל ישלם את החוב הנתבע בתיק ההוצאה-לפועל בתשלומים כמפורט באותו הסכם.
הבת שיר - יחד עם אמה ואדם נוסף - חתמה על ההסכם כערבה לפירעון החוב בתיק ההוצאה-לפועל, אם אפל לא יעמוד בתשלומים שנקבעו בהסכם הפשרה, ואף הסכימה כי תצורף כחייבת לתיק ההוצאה-לפועל כחייבת עיקרית, תוך רישום מועד מסירת האזהרה כמועד החתימה על הסכם הפשרה.
הסכם הפשרה הוגש לאישורו של רשם ההוצאה-לפועל, וקיבל תוקף של החלטה. בהתאם צורפה שיר, יחד עם שני הערבים האחרים, לתיק ההוצאה-לפועל כחייבת, ונמסרה לה האזהרה (התראת פשיטת-רגל) שנשלחה אליה על-ידי לשכת ההוצאה-לפועל כבר באוקטובר 2012.
אולם השנה, בספטמבר 2017, הגישה שיר התנגדות לביצוע השטר בתיק ההוצאה, יחד עם בקשה להארכת מועד להגשתה. בבקשה להארכת המועד טענה שיר, כי לא ידעה על צירופה כחייבת בתיק ההוצאה-לפועל, וכאשר חויבה בהתייחסות לאישור המסירה של האזהרה וההתמודדות עם האמור בו - טענה כי אינה זוכרת שקיבלה את האזהרה.
לגופה של ההתנגדות טענה הבת, כי מעולם לא הסבירו לה את השלכותיו ומשמעויותיו של הסכם הפשרה, וכי חתימתה עליו הושגה בעקבות לחץ פסול ולא ראוי מצד המשיבה ובא-כוחה.
לטענת שיר, לא הוסבר לה שמדובר במסמך מהותי העשוי לחייב אותה במאות-אלפי שקלים, ואף לא הוצגו לה המסמכים ככאלו אשר דורשים קריאה ועיון על-ידי גלובלינקס-גרופ. לטענתה, כל שנאמר לה הוא, כי בעקבות חתימתה על המסמכים בחורים גברתניים צפויים להיעלם מדירת הוריה, בלא שייטלו לידיהם ציוד ורהיטים, כפי שאיימו לעשות בעת שהגיעו לדירת הוריה יחד עם נציג גלובלינקס-גרופ ובא-כוחה.
ההתנגדות נדחית על הסף
מנגד, הגישה חברת גלובלינקס-גרופ, באמצעות עו"ד אלון פלס ממשרד עוה"ד פרגן-פלס, בקשה לסילוק ההתנגדות לביצוע השטר, על הסף. לטענת עו"ד פלס, אין הבקשה להארכת מועד מגלה עילה להיעתר לה, וכך אף ההתנגדות עצמה, שכן מדובר בטענות חוזיות שמקומן בתביעה לביטול הסכם. בא-כוחה של שיר אינגבר, עו"ד ציון רם בהלול, לא הכחיש את היעדרו של טעם מיוחד להארכת מועד, אך ציין כי ההתנגדות במקומה הנכון, וכי גם אם ניתן היה להגיש תביעה לביטול ההסכם, הרי שניתן לבררה גם במסגרת הדיון בהתנגדות, ובכך לחסוך בזמן שיפוטי.
הרשמת הבכירה ורדה שוורץ, מבית-משפט השלום בת"א, דחתה את התנגדותה של שיר אינגבר לביצוע השטר, וכן את בקשתה להארכת מועד. השופטת ציינה, ש"אכן אין מחלוקת, כי המבקשת (שיר אינגבר, א' ל"ו) איחרה בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר במספר שנים, ואין בפיה כל טעם מיוחד או בכלל המסביר מדוע לא הגישה ההתנגדות לביצוע השטר במועד".
השופטת שוורץ הוסיפה, כי טענת ההגנה העיקרית של שיר היא - כי לא ידעה ולא התכוונה להסכים לצירופה כחייבת בתיק ההוצאה-לפועל, כפי שמורה הוראה בהסכם הפשרה, כך שדווקא מסירת האזהרה המודיעה לה על צירוף כאמור - נותרה ללא תגובה במשך כחמש שנים.
ואולם, לדברי השופטת, שיר לא הכחישה את חתימתה על אישור המסירה של האזהרה, וטענה רק כי אינה זוכרת את האירוע - "הסבר שאינו מועיל לה", כלשון החלטת השופטת. לפיכך קבעה, כי דין ההתנגדות לביצוע השטר להידחות על הסף בשל האיחור בהגשתה.
עוד התייחסה השופטת לטענת הבת, כי חתמה על הסכם הפשרה כדי למנוע ביצוע הליך עיקול מיטלטלין בביתו של אביה, הוא החייב העיקרי. שוורץ ציינה, כי שיר אפל חתמה על הסכם מפורט המסביר היטב את תוצאות חתימתה על ההסכם והשלכותיה, ואף הסכימה להוסיף אותה כחייבת בתיק ההוצאה-לפועל. היות שכל טענותיה של שיר אינגבר מתרכזות בפגמים שנפלו לטענתה בכריתתו של ההסכם, נקבע, "דרך המלך והדרך היחידה" לטעון את סוג הטענות שהעלתה נגד החוזה, הוא בהליך תביעה לסעד הצהרתי לביטולו של הסכם הפשרה, בשל פגמים שנפלו בכריתתו, כטענתה.
לכן, קבעה הרשמת, יש לדחות על הסף את הבקשה להארכת מועד וכן את ההתנגדות לביצוע השטר.
בעקבות דחיית ההתנגדות לביצוע השטר, הגישה חברת גלובלינקס-גרופ, בקשה להמצאת התראת פשיטת-רגל לרעייתו של דוד אפל - פרידה, ולבתו - שיר. בהתראה צוין, כי נכון למועד הגשת הבקשה, יתרת חובן של השתיים בתיק ההוצאה-לפועל היא בסך של כ-703 אלף שקל.
דוד (דודי) אפל
גיל: 67
רקע: צמח בחוגי הליכוד החל משנות ה-70, כאשר בד-בבד עם טיפוח קשריו הפוליטיים ביסס את עסקיו
הרשעה: ב-2010 הורשע אפל ב-3 פרשות שוחד בקשר עם פרויקטים של נדל"ן שקידם במסגרת עסקיו, ונשלח למאסר בפועל ממנו השתחרר באוקטובר 2014
פשיטת הרגל: במהלך השנים נקלע להליך פשיטת רגל, מונה כונס נכסים על נכסיו וחברת מגדל הזוהר שהייתה בבעלותו נכנסה להליכי פירוק, ונמכרה