גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשויות המס מסביב לעולם לא יודעות איך לבלוע את הביטקוין

בחיפוש אחר הסדרה חוקית לבלוקצ'יין ולמטבעות הדיגיטליים, יכולות רשויות המס בעולם ללמוד מגיברלטר - שהייתה הראשונה להבין שהמטבעות האלה אינם טרנד חולף

ביטקוין / צילום: רויטרס Benoit Tessier
ביטקוין / צילום: רויטרס Benoit Tessier

העולם של המטבעות הדיגיטליים, הקרויים מטבעות קריפטוגרפיים, הולך ומתפתח בשנים האחרונות. מקורה של התפתחות זו ברצון ליצור טכנולוגיה המאפשרת תשלום שאינו מפוקח על-ידי שום בנק מרכזי, ואינו מחייב אישורים לתשלום, כל זאת בשקיפות מלאה כלפי מחזיקי המטבע. לצורך כך פותחה הטכנולוגיה השיתופית הקרויה בלוקצ'יין, שלה שימושים רבים מעבר לאמצעי תשלום במטבעות וירטואליים.

המטבע הראשון שפותח הוא הביטקוין, והוא גם המרכזי עד היום. בהמשך פותחו טכנולוגיות מורכבות יותר, כמו של ה"אתריום" ומטבעות נוספים.

עולם המטבעות הקריפטוגרפיים המשיך והתפתח גם לתחומים נוספים, ולא רק למטבעות כאמצעי תשלום. חברות החלו לגייס כסף באמצעות הנפקת מטבעות מסוגים שונים (המכונים Tokens), מהלך הקרוי הנפקות ICO (Initial Coin Offering), או TGE (Token Generation Event).

נוסף על כך, הוקמו בורסות למסחר במטבעות האמורים וקרנות להשקעה בסל מטבעות וירטואליים ובפרויקטים של ICO, והתפתחו זירות מסחר בנגזרים על המטבעות. כמו כן הוקמו אתרים שבהם ניתן להמיר את המטבעות הקריפטוניים לכסף מפוקח, המכונה "פיאט", ועוד פיתוחים שונים.

הטכנולוגיה הקדימה את שאר העולמות בזמן רב. העולם הפיננסי, הרגולטורי והמיסויי המסורתי, כבדרך כלל, מפגר אחר הטכנולוגיה, ועודנו מנסה להבין את טכנולוגית הבלוקצ'יין - כדי להתמודד עם ההשלכות הנובעות מהפיתוחים החדשים. המערכת הבנקאית המסורתית החלה רק לאחרונה לקבל כסף שמקורו בהמרות של מטבעות קריפטוגרפיים, וזאת בעקבות הנחיות של בנקים מרכזיים.

יותר ויותר מדינות מתחילות ליישר קו

מדינות מסוימות אסרו על שימוש במטבעות אלה, למרות שניכר גם כי יותר ויותר מדינות מאפשרות זאת, או יאפשרו בעתיד. גם הקמת בורסות מסחר במטבעות נאסרה בתחילה, אולם גם כאן יותר ויותר מדינות מאפשרות מסחר, ובוחרות לפקח עליו באמצעות רגולציה מתאימה, גם אם ראשונית.

המדינה הראשונה שהבינה שעולם הבלוקצ'יין - ובפרט עולם המטבעות הקריפטוגרפיים - כאן כדי להישאר, היא גיברלטר, אשר אפשרה לקיים ICO, קרנות השקעה וכיו"ב, ואף קבעה חובת אישורים רגולטוריים שיאפשרו מחד פיקוח - ומאידך יעשו זאת מבלי לנטרל את התמריצים, ותוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של הפעילות. דבר זה - יחד עם תמריצי מס מובנים בגיברלטר - הובילו חברות רבות העוסקות בתחום לפעול במסגרתה.

גם בעולם המס, רשויות המס בעולם לא יודעות כיצד יש להתמודד עם תופעה זו, וכיצד למסות את הפעילות במסגרתה.

דרך המיסוי קשורה קשר הדוק לשאלה כיצד יוגדרו המטבעות הקריפטוגרפיים: האם כמטבע או כנכס, ואולי חלק כמטבע, למשל הביטקוין, והשאר כנכסים. לכל אחת מהאפשרויות יתרונות וחסרונות מבחינת תשלום המס. כך למשל, בעוד שסיווג המטבעות ואף טוקנים כנכס יכול להוביל לחבות מס משמעותית בישראל - הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת מע"מ - הרי שכאשר מדובר על ניהול הפעילות מחוץ לישראל, עשוי הדבר להוביל דווקא ליתרונות מס משמעותיים. כיום, רוב מדינות העולם שפרסמו את עמדתן בעניין (ואלה אינן רבות), ובכלל זה רשות המסים בישראל, רואות במטבעות הקריפטוגרפיים נכס, בעוד שיפן, לדוגמה, רואה בהם מטבע.

ומה משמעות העניין? אם מדובר במטבע, העברתו ממטבע קריפטוגרפי אחד לשני וכן לפיאט (כסף מפוקח) אינו אירוע מס, שכן מדובר בהמרה שבין מטבעות, ורווח או הפסד שנוצר, מקורו בהפרשי שער - הפטורים בדרך כלל ממס אצל יחיד.

אם מדובר בנכס, הרי שכל מעבר בין מטבעות מהווה אירוע מס שיש לדווח ולשלם מס בגינו, אפילו אם לא התקבל פיאט שבאמצעותו ניתן לשלם את המס. מדובר למעשה בעסקת ברטר, שבה נכסים מחליפים ידיים (בעלות) ללא העברת פיאט. למותר לציין, כי לסיווג האמור השלכות רבות, כגון חובות ניכוי מס במקור, השפעה על הדיווחים הנדרשים וכיו"ב'. כאשר מדינה בוחרת למסות מסחר במטבעות קריפטוגרפיים בדרך זו, עליה לבחון אל כלל השלכות המס הנובעות מכך, שכן כאמור, מבחינת הנישומים ייתכן מאוד שהדבר דווקא יועיל בהפחתת חבות המס שלהם כאשר המסחר או הפעילות מתבצעים מחוץ לישראל.

עד אשר ישכילו מדינות נוספות להסדיר את הפיקוח ואת ההסדר המיסויי החל על העיסוק במטבעות אלה, ימשיכו העוסקים בכך לבחור במדינות שבהן יש הסדרה, ומשטר מס שאינו מגביל את פעילותם, תוך ניצול יתרונות מיסויים הנובעים דווקא מאי-ההסדרה.

יוצא מכך, שדווקא הסדרה הגיונית וסבירה של פעילות, תוך יצירת פלטפורמה מיסויית רגולטורית ובנקאית מתאימה, היא בעלת פוטנציאל למשוך את הפעילות לאותה מדינה.

■ עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות' ונציבת מס הכנסה לשעבר. עו"ד גילעד בן-עמי הוא מומחה למיסוי בינלאומי ושותף במשרד. 

עוד כתבות

שר החוץ ישראל כ"ץ לצד מקבילו הרוסי, שר החוץ סרגי לברוב / צילום: סטאפנו מלוני

שר החוץ ישראל כ"ץ ביקש מעמיתו, שר החוץ הרוסי לברוב: שהנשיא פוטין יתן חנינה לנעמה יששכר

עוד ביקש כ"ץ מלברוב לאפשר יותר ביקורים לבני משפחתה של יששכר ● בתחילת אוקטובר בית המשפט ברוסיה גזר על יששכר עונש של 7.5 שנות מאסר בשל החזקת סמים קלים

רכבת ישראל / צילום: דוברות רכבת ישראל

בקשה לדיון נוסף בפסק-הדין שעורר את "סערת אפרופים"

חברת "ביבי כבישים ועפר" הגישה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין של ביהמ"ש העליון שהכריע לרעתה בסכסוך על עשרות מיליוני שקלים עם רכבת ישראל. לטענתה, מדובר בפסק-דין המהווה "שינוי דרמטי" ● בכתבה שפורסמה ב"גלובס" מוקדם יותר השבוע טענו משפטנים בכירים אחרת

מתוך הסדרה "מראדונה במקסיקו" / צילום: באדיבות פורום פילם

נרקומן של צומי: הסדרה "מראדונה במקסיקו" היא שברון לב

בסדרה "מראדונה במקסיקו", הפער בין דייגו שבתחתית החיים לבין המיתוס שהיה, דוקר בעיניים ומרסק את הלב

אנגלה מרקל צילום: רויטרס, Hannibal Hanschke

לראשונה בכהונתה, קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מבקרת באושוויץ

מרקל צפויה לבקר  באושוויץ, בו תחלוף מתחת לשער הכניסה הנושא את הסיסמא הנאצית "Arbeit macht frei" ולהניח זר ליד "קיר המוות", ששימש להוצאות להורג ● לאחר מכן תקיים גם סיור בבירקנאו הסמוך

מרצדס A180 / צילום: יח"צ

אם כבר לזחול ב-15 קמ"ש, אז לפחות לעשות את זה בסטייל

הגרסה הזולה ביותר של מרצדס בישראל לא מציגה ביצועים מלהיבים אך מחפה על כך עם סביבת מחייה מסוגננת

 

 

מתקן הפקת נפט/  צילום: רויטרס, Axel Schmidt

יצרניות הנפט יצמצמו את תפוקת הנפט ב-500 אלף חביות ליום

שרי האנרגיה מכמה ממעצמות הנפט הגדולות בעולם הודיעו היום כי נתקבלה הסכמה להעמיק את ההפחתה בייצור הנפט ● כתוצאה מכך, מחירי הנפט מזנקים כעת ב-1.3%

מורן שוחט שניר

הקוד הגנטי שלנו, האקזיט ב-50 מיליון דולר שלה: ראיון עם מייסדת קליר ג'נטיקס מורן שוחט שניר

מורן שוחט שניר הבינה שאפשר לפתח טכנולוגיה שתיתן לציבור הרחב תמונת מצב גנטית מיידית ● יחד עם בן זוגה היא הקימה את 'קליר ג'נטיקס', פלטפורמה אינטרנטית שמנגישה למטופלים את המידע האישי ● החודש נמכרה החברה ב-50 מיליון דולר ● ראיון בלעדי לליידי גלובס

צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

"הדתה? אין פה שום הדתה". או שאולי יש? תלוי את מי שואלים

האם ישראל מצויה בעיצומו של תהליך הדתה מפר איזון, שמשתולל במערכת החינוך ובצבא, או אולי בכלל מדובר בהתפתחות חברתית טבעית של מדינה שמספר הדתיים, החרדים והמסורתיים בה מצוי בעלייה מתמדת? ● ובכן: תלוי (מאוד) את מי שואלים

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: דני מולושוק, רויטרס

אמזון תפתח משרדים במערב מנהטן; תעסיק למעלה מ-1,500 עובדים

הדיווח מגיע אחרי שבתחילת השנה אמזון ביטלה את פתיחת HQ2 בקווינס, וזאת בעקבות ביקורת ציבורית על הטבות המס שענקית הקמעונאות קיבלה בתמורה לפתיחת המטה בניו יורק ● עוד דווח כי פייסבוק נמצאת גם היא במגעים לשכור שטחי משרדים גדולים במערב מנהטן

אלשטיין. “ישראלים רוצים לדעת את התוכניות שלך מראש ולעשות שורטים" / צילום: כפיר זיו

אדוארדו אדלשטיין לא כועס על נוחי דנקנר ולא מתחרט שהשקיע מיליארדים בישראל. למרות ההפסדים

"אין שום מקום אחר בעולם שבו יש לך 55% מהמניות ולא מזמינים אותך לישיבת דירקטוריון" ● למרות ההפסדים, החובות, החיכוכים עם הרגולטורים והעזיבות של מקורביו, יו"ר אי.די.בי אדוארדו אלשטיין בטוח שהוא במקום הנכון: "העסקים שקניתי הם כמו יצירת אמנות שמשאירים לדורות הבאים"

עדר פרות בארה"ב/ צילום: רויטרס, Christinne Muschi

חזון החלבונים המתוכנתים: המהפכה שעשויה לחסל את תעשיית הבשר

חברי צוות החשיבה העצמאי RethinkX, שהקימו יזם ומרצה בסטנפורד ומשקיע מלונדון, משרטטים עולם חדש ומופלא של חלבונים מעובדים, אבל בריאים וזולים ● מתכנון מולקולות במחשב ועד יצירת טעמים חדשים בעזרת שפים, כך טכנולוגיות מעולם התרופות עשויות לחולל מהפיכה

הפגנות בבגדאד נגד השלטון / צילום: רויטרס

צרות לטהרן גם ממערב: ההמונים בעיראק סימנו את האחראים לכאוס

הצרות של איראן בימים האחרונים אינן רק בתוך המדינה ● המפגינים בעיראק רואים בטהרן כאחראית עיקרית למצבם הקשה ● שריפת הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף שמדרום לבירה בגדד, סימלה את האשמה הזו

רכב של אובר / צילום: / Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

אובר: כ-6,000 איש ואישה הוטרדו מינית בזמן הנסיעה ו-107 נהרגו בשנים 2018-2017

בחברה הדגישו כי מדובר בשברירי אחוז (0.00002%) מכלל הנסיעות שעמדו בשנים אלה על 2.5 מיליארד נסיעות ברחבי העולם

בניין ימק"א עוטה חג / צילום: יותם יעקבסון

כמעט כמו באירופה: מרי כריסמס, ג’רוזלם

בימק"א ירושלים חוגגים חג מולד כמעט כמו באירופה - עם עץ, סנטה, יין חם וערמונים, אבל בטאץ' מקומי של אוכל מזרחי ומכונת שלג מלאכותי

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

היועמ"ש על מינוי מ"מ לפרקליט המדינה: "איני מעוניין בעימות עם אוחנה, אך לא אתפשר על עקרונות שלטון החוק"

בדברים שנשא בכנס בחיפה, התייחס אביחי מנדלבליט למחלוקת עם שר המשפטים בנוגע לשאלה מי יהיה מ״מ פרקליט המדינה במקום שי ניצן ● "משקלה של עמדת היועץ המשפטי יהיה רב ומשמעותי"

חקלאי בוחן שתילי קַנַבּוֹס, הצמח שממנו מופק קנאביס, לקראת הקציר / צילום: NICK OXFORD, רויטרס

החקלאים בארה”ב התנפלו על הפוטנציאל של גידולי הקנאביס - עכשיו הם נאלצים להתמודד עם היצף והפסדים צפויים

מזה שנים רבות, מחפשים החקלאים באמריקה גידולים רווחיים יותר מתירס ופולי סויה ● הלגליזציה של הקנאביס הלהיבה מגדלים רבים והביאה להתנפלות על הצמח ● אבל לשוק כידוע יש חוקי היצע וביקוש משלו, ועכשיו חלק מהחקלאים עומדים בפני מציאות עגומה

לארי פינק / צילום: דניס בליבוס, רויטרס

הדחה בצמרת בלקרוק עקב רומן במקום העבודה

מארק ווייזמן, שטיפס מניהול כספי פנסיה בקנדה והפך לבן טיפוחיו של מנכ"ל בלקרוק, הודח בשל הפרת מדיניות החברה

שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט / צילום: שלומי יוסף

שקד נגד ההסתדרות ולהיפך: המאמר שממשיך לעורר סערה

שרת המשפטים לשעבר תקפה השבוע בטור מיוחד ל"גלובס" את מה שהיא מכנה הכוח המופרז של העבודה המאורגנת ● יושבי ראש ההסתדרות בעבר ובהווה הגיבו בחריפות והבוקר המשיכה שקד לעסוק בסוגייה

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כך מי שהייתה הימה ה-4 בגודלה בעולם נהפכה למוקד תיירותי, דווקא כשמתייבשת

לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל בקזחסטן הימה הרביעית בגודלה בעולם כולו ● גסיסתה מושכת זן ייחודי של מטיילים: "תיירות סוף העולם" ● ז'אנר תיירותי מתפתח