חייב בהליך פשיטת רגל שלא יתנהל בתום-לב לא יוכל להמשיך ליהנות מההגנות שמעניק ההליך, ובהן פטור מחובותיו. זאת, גם אם הפקיד בקופת פשיטת הרגל את מלוא סכום הכסף לכיסוי חובותיו - כך קבע אתמול (ב') שופט בית המשפט עודד מאור, אשר ביטל הליך פשיטת רגל של חייב שניצל את ההליך לרעה, ובתוך כך שיגר מסר חד וברור לכל החייבים בהליך פשיטת רגל: המדינה לא תהיה גן עדן לחייבים.
ההחלטה התקבלה בעניינו של חיים מסילתי, סוחר רכב שנקלע לחובות גבוהים. בספטמבר 2014 הגיש חיים מסילתי הגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל. מספר חודשים מאוחר יותר, הגישה גם רעייתו, ליאורה, בקשה להכריז עליה כפושטת רגל עקב חובות בהיקף כ-373 אלך שקל. ליאורה הצהירה על חוב אחד בלבד, לבנק דיסקונט, שהיה חופף לאחד מחובותיו של בעלה, של כ-92 אלף שקל. התיק של בני הזוג אוחד, ובמסגרת הדיונים בו נשמעו טענותיהם על הסתבכותם הכלכלית. בין היתר, טענו כי במסגרת עיסוקו של חיים כמתווך בסחר בכלי רכב, הוא נתבע עלי ידי נושים שונים וניתנו נגדו פסקי דין, והלוואות שניטלו על-ידו לתשלום החובות בעקבות פסקי הדין - לא הוחזרו בשל מצבו הכלכלי.
מנגד, התייצבו גם הנושים של חיים בדיונים וטענו, כי הוא יצר את החובות כלפיהם בחוסר תום-לב. אחד מהם אף פנה למנהל המיוחד שמונה על נכסיו וביקש כי יבחן האם חיים לא מבריח רכוש תוך כדי הליך פשיטת הרגל. לטענתו, תוך כדי הליך חדלות הפירעון המשיך חיים לעסוק בסחר בכלי רכב. העניין לא נבדק לעומק, אך בלי קשר לטענות הללו הוגשו בקשות לא מעטות לביטול הליך פשיטת הרגל בשל ניצולו לרעה.
במסגרת ההליך, הפסיקו חיים וליאורה לשלם את התשלומים החודשיים שנפסקו להם בתיק פישטת הרגל, חדלו מלהגיש דוחות חודשיים ולא תיקנו את המחדלים, גם לאחר בקשות חוזרות ונשנות.
התעלמו מהחובות
בשלב מסוים, המנהל המיוחד אף ביקש להעמיק את החקירה של חיים, כיוון שסבר כי "הוא אינו חיי ברמת מחייה ההולמת חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל", ואינו משתף פעולה עם המנהל המיוחד, אך הנאמן ככל הנראה נטש את הבדיקה לאחר שקיבל כספים מזכויותיו של חיים בירושת אימו המנוחה.
ואולם, חיים וליאורה המשיכו להתעלם מחובותיהם במסגרת ההליך - חיים צבר 25 פיגורים בתשלומים החודשיים שנקבעו לו בתיק, וליאורה שילמה רק תשלום אחד. בפברואר השנה התקיים דיון בעניינם ובמסגרתו לפתע פתאום הפקידו השניים בקופת פשיטת הרגל סכומי כסף לא מבוטלים על חשבון הפיגורים - בסכומים העולים על 10,000 שקלים. אולם, הם עדיין נותרו בחוב. לטענתם, מפאת מצבם הקשה "הזניחו מעט את חובותיהם בהליך" ואין באפשרותם לעמוד בצו התשלומים. מנגד, מהדוחות שהוגשו למנהל המיוחד עלה שהנתונים אינם תומכים בטענות על הקשיים. מהדוחות החלקיים שהגישו בני הזוג עלה כי קיים פער משמעותי לטובת ההכנסות של השניים, ולא רק שאין תמיכה לכך שאינם יכולים לשלם את התשלומים החודשיים, אלא שנראה היה כי התשלום החודשי שהושת עליהם צנוע מאוד. המנהל המיוחד ובית המשפט התקשו להסיק ממצאים עובדתיים מהדוחות ביחס להכנסות והוצאות משק הבית, כיוון שאלה נערכו על-ידי חיים וליאורה "כלאחר יד ובלא פרטים רבים", כלשון בית המשפט.
התיק קיבל תפנית חדה עם מותה של אמו של חיים. אז, עקב פעולות שביצע כונס הנכסים למימוש זכויותיו של חיים בירושה, התקבל לקופת פשיטת הרגל סכום של כ-379.5 אלף שקל. לאור התשלום, טענו ליאורה וחיים כי בסופו של דבר יתקבלו בתיק כספים שיכסו את מלוא חובותיהם, ולכן אין לבטל את ההליכים בעניינם.
בית המשפט לא מיהר לדחות על הסף את הבקשות לביטול ההליך, ובהחלטה מפברואר השנה נתן לחיים וליאורה הזדמנות לשנות את התנהלותם בהליך, לשתף פעולה ולסייע בבחינת התנהלותם הכלכלית. השניים לא ניצלו את ההזדמנות. בדוח שהגיש המנהל המיוחד החודש לבית המשפט, ציין כי הם עדיין לא עומדים בהתחייבויותיהם בתיק, ואולם לאור העובדה כי לקופת פשיטת הרגל התקבלו כספים ממימוש כספי הירושה בסכום הקרוב למלוא החוב בתיק, יש לתן לבני הזוג "הפטר מותנה" (פטור ממלוא חובותיהם) בכפוף להעמדת קופת ההליך לטובת הנושים בשיעור חלוקת דיבידנד בשיעור 100% נטו.
באותה עת עמד סכום תביעות החוב המאושרות נגד חיים בסך כולל של כ-373 אלף שקל, של ליאורה על כ-92 אלף שקל שחופפים את החוב של בעלה - ובקופת פשיטת הרגל כבר הופקד סך של כ-394 אלף שקל, רובו מעיזבון אמו של חיים. בתיק הצטבר חוב נוסף בגין התשלומים החודשיים שלא שילם מסילתי ואולם הכספים בקופת הפירוק כיסו את מרבית החובות.
חרף עמדת הנאמן והעובדה שבקופת הפירוק הופקד כמעט מלוא סכום החוב, החליט השופט עודד מאור לבטל באופן חריג את הליך פשיטת הרגל של מסילתי, בשל ניצולו לרעה וחוסר תום-לב. השופט עודד מאור סבר שגם תשלום החוב לא מצדיק מתן הפטר למי שנוהג בחוסר תום-לב וניצול ההליך לרעה.
מה גרם לשופט מאור לרתוח? פליטת פה של חיים מסילתי במהלך דיון, במענה לשאלה השולית, לכאורה, איך הוא הגיע לדיון. בזמן שליאורה מסילתי הייתה מחוץ לאולם, נשאל בעלה כיצד הוא ורעייתו הגיעו לבית המשפט והוא השיב: "באתי עם אשתי. הבן שלי הביא אותי", ואז הוא ביקש לצאת מהאולם. המנהל המיוחד ליווה אותו החוצה וכשחזר הודיע לבית המשפט שחיים מדבר עם רעייתו ומנחה אותה איך לענות לשאלה שנשאל. כשזו חזרה לאולם עם בעלה, היא נשאלה על חילופי הדברים מחוץ לאולם, והשיבה כי בעלה ביקש ממנה שתאמר שהגיעו יחד במונית, ואז אמרה "זה נכון. שילמתי לנהג במזומן. אני שילמתי". הגרסאות הסותרות סיקרנו את בית המשפט, ששאל שוב את בני הזוג כיצד הגיעו, והפעם חיים השיב: "באתי לבית המשפט עם האוטו של הבן שלי. באתי עם אשתי. האוטו הוא של הבן שלי. אני אמרתי לאשתי להגיד שהגענו במונית".
האירוע השולי לכאורה יצר תרעומת בבית המשפט, לצד מחדליהם הנוספים של השניים (אי הגשת דוחות ואי תשלום התשלומים החודשיים שבהם הם חויבו). המנהל המיוחד התקומם, ואמר כי לאור חוסר תום-הלב הדרך היחידה לסיים את ההליך היא בתשלום דיבידנד מלא בצירוף הוצאות משפט; הכונס הרשמי הצטרף לעמדה זו, אך הנושים חזרו על עמדתם כי יש לבטל את ההליך בשל מחדלי החייבים. מנגד טענו החייבים כי יש לתת להם הפטר מחובותיהם בכפוף לתשלום של 20 אלף שקלים ודמי פיגורים.
השופט מאור בחר בעמדת הנושים וביטל את הליך פשיטת הרגל של מסילתי, תוך שהוא טוען כי יש להחזיר את עקרון תום-הלב של החייבים למקומו הראוי. מאור ניצל את הבמה על-מנת למתוח ביקורת על תכנית הרפורמה של כונס הנכסים הרשמי, שמטרתה לאפשר שיקום של מי שנקלע לחובות והיא מאפשרת ריפוי מחדלים של חייבים, תוך כדי ההליך בהסרתם. לטענת מאור, הרפורמה מצניעה את חובת תום-הלב ושוחקת אותה.
"תום-הלב הוא עמוד האש"
לעמדתו, לא ניתן לרפא את המחדלים של החייבים "בקריצה וחיוך". "נדמה שעם עלייתה של תכלית 'השיקום' והגדלת המשקל הסגולי שניתן להפטר חייב מחובותיו במאזן שבין התכליות המנוגדות, ירדה קרנו המלכותית של תום-הלב, ואם אמרנו שאך ממד הזמן יכול לרפא וממנו ניתן ללמוד אם החייב מבקש לחזור ולנהוג בתום-לב, ברי שלא ניתן לעשות כן על אתר, תוך חיוך וקריצת עין שהמחדלים יוסרו ובמתן הפטר מותנה", קבע.
עוד תוהה השופט, האם קיים בכלל תום-לב אצל חייב המשלם את מלוא סכום חובו בתשלום אחד. "עולה תמיהה כיצד זה נמצאים חייבים שבסמוך למועד מתן ההפטר המותנה, שכולל פריסת תשלומים לאורך חודשים לא מעטים (שעל-פי "הרפורמה" עומדת ככלל על 36 חודשים) שמוצאים את אותו סכום נכבד (שהוא סך של אותם חודשים) ומשלמים אותו בתשלום אחד בלבד", כתב.לטענת מאור, "ההתעלמות, דה פקטו, מחובת תום-הלב ומבחינתו, עושה פלסתר את הוראות החוק, את הלכות בית המשפט העליון, ולבטח אינה משרתת הליך של 'שיקום'".
בעניינם של מסילתי, קבע השופט, "מצב בו החייב יצר חובות בחוסר תום-לב, מתעלם מחובותיו, שאינם רבים, בהליך לאורך חודשים, תוך שהוא מנצל את ההליך לרעה, לא משתף פעולה עם המנהל המיוחד, לא מסיר את מחדליו, על אף שניתנו לו הזדמנויות לעשות זאת, ובסופו של דבר עומד לו בבית המשפט ובלי להסס סותר שוב ושוב את דבריו (ואף מורה לאשתו לומר דברים לא נכונים תוך שהוא רומס את החוק ואת תום-הלב עד דק, משל אין דין אין דיין - מחייב את ביטול ההליך.
"תום-הלב הוא עמוד האש שלפני המחנה; תום-הלב הוא המצפן. תום-הלב הוא המנחה אותנו. נאבד אותו - והארץ תהיה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום", כותב השופט ומסכם: "תום-הלב הוא הלב הפועם של החברה כולה. נעקור אותו, ונאבד את עצמנו. נניח לו, ויכבה האור".
ביטול הליך פשיטת הרגל אינו פוטר את מסילתי מחובותיו, ועדיין יהיה עליו לשלם את מלוא החובות במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
הביקורת על הכנ"ר: "הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל מסבירה את הגידול המשמעותי במספר הפונים להליך בשנים האחרונות"
במסגרת פסק הדין משגר השופט עודד מאור משגר מסר ברור לכונס הרשמי (כיום מכהנת בתפקיד הכנ"רית עו"ד סיגל יעקובי), משרד המשפטים ולמחוקק להחזיר את ההתנהלות הראויה והרצויה בהליך פשיטת הרגל ולא לתת לחייבים פתח לנצל לרעה את ההליך - דבר שיחזק לעמדתו את תכלית השיקום ובסופו של דבר ישרת את מטרת ההליך עצמו.
"בחלוף השנים, וביתר שאת מאז ספטמבר 2013, עת החיל הכונס הרשמי את תכנית ההתייעלות המשרדית על הליכי פשיטת הרגל ("הרפורמה"), סוגיית תום-הלב ביצירת החובות נדחקה לשוליים וכמעט לא נדונה על-ידי בתי המשפט, וגם עניין תום-לב החייב בהתנהלותו תוך כדי ההליך - שככלל, נבחן במשך 18 חודשים בלבד, לא מוצאים להם את זמנם ומקומם, ונבחנים - אם בכלל - שלא לעומקם של דברים, כאשר עמדתו הרווחת של הכונס הרשמי, היא שניתן לרפא את מחדלי החייב תוך כדי הליך (העדר שיתוף הפעולה המתבטא באי הגשת דוחות חודשיים והימנעות מהתשלום החודשי) בהסרתם, הא ותו לא", כתב מאור בפסק הדין. לעמדת השופט, "נדמה, בכבוד הראוי, שלא ניתן לעשות כן. לא ניתן להתעלם מהוראות הדין ביחס לתום-הלב, ויש להחזיר את הדיון בו למרכז הבמה".
עוד כתב השופט כי "יש להימנע מהנוהג - הפסול - להתיר לחייבים 'להסיר המחדלים' תוך הגשת דוחות לקונים שאין בהם כל נתון מאומת".
עוד הוסיף, כי מעבר לכך שתוכנית "הרפורמה", מאפשרת את סיום הליכי פשיטת רגל בזמן קצר, ושחיקת הדיון בסוגיית תום-הלב (בין במכוון ובין שלא) והצגת עמדה כמעט בלתי מתפשרת בהקשר לצורך בבחינתו, יכולה להסביר גם היא את הנתון של הגידול המשמעותי מאד במספר הפונים להליך פשיטת הרגל בשנים האחרונות (מעל 16 אלף בקשות לפשיטת רגל בשנה, לפי דוח של הכנ"ר - א. ל), גם כאלו שיצרו את החובות בסמוך מאוד לכניסתם להליך".
זו אינה הפעם הראשונה בה מותח השופט עודד מאור ביקורת על עמדת כונס הנכסים הרשמי ועמדת משרד המשפטים באשר לשיקום חייבים-פושטי רגל. בפסק הדין שנתן בחודש שעבר ביקר השופט את הקלות הרבה מדי שבה, לגישתו, מקבלים חייבים פושטי רגל הפטר מחובות. "עמדת הכנ"ר שהפכה לרווחת מאוד בשנים האחרונות, ואף מקבלת חיזוק משמעותי בהצעת חוק חדלות פירעון - לפיה יש לתת לחייב הפטר לאלתר ולוותר על הכספים שעליהם התחייב לשלם, תוך שיהיה בכך כדי לסייע לשיקומו הכלכלי של החייב - אינה מספיקה כדי למחול לו על חובותיו", כתב אז השופט מאור.
עוד מתח השופט ביקורת על הצעת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" שמקדים משרד המשפטים והכנ"ר בימים אלה, האמור לחולל מהפכה של ממש בתחום חדלות הפירעון. אחת המטרות המרכזיות של החוק שמקדם משרד המשפטים, היא לאפשר שיקום של מי שנקלע לחובות - כך שכשאדם נקלע לתהליך של פשיטת רגל יידע איך ומתי הוא יוצא ממנו. בין היתר, יאפשר החוק החדש לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) לתת הפטר מחובות לחייבים שלא יוכלו לשלמם, מבלי שהם יצטרכו להגיע לבית המשפט. עוד לפי הצעת החוק, "בתמורה" להפטר מחובות יישלחו החייבים לשיקום ולחינוך כלכלי. השופט מאור מתח ביקורת גם על כך, וכתב בפסק דינו מאוקטובר, כי "נדמה שחינוך כלכלי וניהול תקציב חשוב הוא, אולם אין מקומו במסגרת שעניינה הפטר מחובות, כחלק מהליך המכונה - לעת מצוא - 'שיקום'".
השופט מאור הוא לא השופט הראשון שמותח ביקורת על החוק החדש. לפני כשנה אמר נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב וראש מחלקת הפירוקים, השופט איתן אורנשטיין, כי הצעת החוק מכרסמת בשיקול דעת השופטים, שעד כה קבעו בעצמם מתי חברה מגיעה לחדלות פירעון.
הקלה משמעותית בסוף הליך פשיטת הרגל: הפטר מכל החובות
הליך פשיטת רגל נחשב לאחד ההליכים המביישים והקשים שאדם יכול לעבור; פושט הרגל עומד חשוף בפני הנאמן על נכסיו, הנושים ובית המשפט, כל נכסיו ורכושו פרושים בפניהם ופעם אחר פעם נוברים בסיפור קריסתו על-מנת לוודא שהסתבכותו הכלכלית נעשתה בתום-לב, וכי אין לו מקורות נסתרים לתשלום חובותיו. ואולם, בסוף ההליך ממתינה לפושט הרגל הקלה משמעותית: הוא מקבל הפטר מכל חובותיו, ויכול לפתוח דף כלכלי חדש לגמרי - "בונוס" שאינו זמין עבור מרבית האזרחים שכורעים תחת חובות.
מרבית החייבים הנקלעים להליך תמי-לב, אך מעת לעת מתברר כי ישנם חייבים המנצלים את ההליך לרעה - ואז נשאלת השאלה האם יש לדחות את בקשתם להכריז עליהם פושטי רגל.
לשאלה מתי נוהגים בתי המשפט לבטל הליכי פשיטת רגל אין תשובה ברורה. אין רשימה סגורה של מקרים ואירועים שיצדיקו ביטול. ואולם, אחת הטענות המרכזיות שמעלים נושים המבקשים את ביטול ההליך היא כאשר מתגלה שבעוד החייב מצהיר על חובות עתק, הוא ממשיך לחיוב ברמת מחייה ששמורה לעשירון העליון. בתי המשפט מספקים לעיתים הצצה לחייהם של פושטי הרגל בישראל, שכנגד חלקם נטען לא אחת כי הם מנצלים את המערכת כדי להתחמק מחובות ומקבלים פטור מהחזר הכספים לנושים, אך בפועל מנהלים אורח חיים ראוותני.
גן העדן של החייבים: דירת פאר, רכבי יוקרה ואורח חיים בזבזני
בדצמבר 2015 הוצא צו לכינוס נכסיו של היהלומן גיא כהן. במסגרת הליכי הכרזה עליו כפושט רגל, עקב חובות עתק של עשרות מיליוני שקלים לחברי הבורסה ליהלומים, בנקים ועוד, וחוסר היכולת של כהן להשיבם לכאורה. ואולם, לאחר כשנה הוגשו לבית המשפט מספר בקשות לבטל את הליך שלו לאחר שהתברר ש"פושט הרגל" מנהל אורח חיים בזבזני, המשיך להתגורר בדירת פאר, לנסוע ברכבי יוקרה מדגם פורש ואלפא רומאו, נמנע מלחפש עבודה, וטס 17 פעם לחו"ל בחצי שנה. זאת, בתואנה כי הוא נשלח מטעם עבודתו, אך בדיעבד התברר כי מעולם לא עבד בחברה, שלטענתו שלחה אותו.במסגרת דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ושבמהלכו נטען, כי כהן, בנו של סגן ראש המוסד לשעבר ואחיו של מנהל משרד רה"מ בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון, חייב לנושיו עשרות מיליוני שקלים וחי מקצבת אבטלה וממשכורת של אשתו; התברר כי מנגד מתגורר כהן בדירה יוקרתית בשווי של כ-8 מיליון שקל - שהועברה לאשתו במסגרת הליך פשיטת הרגל תמורת סך של פחות מ-700 אלף שקל - משלם הוצאות חודשיות גבוהות, טס לחו"ל בתדירות גבוהה ומנהל אורח חיים שאינו מתאים לפושט רגל.
מקרה נוסף בו עולה טענה כי בעוד החייב שקוע בחובות עתק, הוא ממשיך לחיות ברמת מחייה גבוהה - הנו של איש העסקים יוסף גרינפלד. המנהל המיוחד על נכסיו של גרינפלד, עו"ד עופר שפירא, טוען זה תקופה כי גרינפלד לא הפנים את מעמדו כבעל חובות-עתק המצוי על סף פשיטת רגל וממשיך לחיות חיי פאר, תוך הגדלת חובותיו.