גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ליאור פרנקל / צילום: איל יצהר

השינויים הטכנולוגיים המואצים מכתיבים לא רק את האופן שבו אנחנו מנהלים את שגרת יומנו, את תרבות הצריכה ואת שעות הפנאי, אלא גם את האופן שבו אנחנו מחפשים עבודה. הזירה הזו משנה את פניה ועוברת יותר ויותר לעולמות הדיגיטליים. חברות רבות כבר נעזרות במערכות חכמות וברובוטים כדי למיין מועמדים. למעשה, ייתכן שאת קורות החיים ששלחתם לאחרונה כלל לא קרא אדם, והם נפסלו עוד לפני שנחו על שולחנה של מנהלת משאבי האנוש.

בשנים האחרונות נפתחו ברשתות החברתיות מספר לא מבוטל של קבוצות לחיפוש עבודה, שמהן מתגבשת תמונה מעניינת של שוק העבודה העתידי. לא עוד משרות שמהן תצאו לפנסיה, כי אם שיטה חדשה לנהל את עצמכם כטאלנטים רבי פעלים, שמסוגלים ללהטט בין כמה תחומי אחריות ולצמוח בתוך משרה למקומות חדשים, וברגע שמוצאים הזדמנות טובה יותר - פשוט לקום וללכת הלאה.

במחקר שערכה השנה הרשת החברתית 'לינקדאין' בקרב כ-16 אלף משתמשים מ-17 מדינות, נמצא כי 70% מהמועסקים נשכרו לעבודה בזכות קשרים שיש להם בחברה שבה הם עובדים. כ-80% אמרו כי הם הפכו את רשת הקשרים שלהם להכרחית למציאת הזדמנויות לקידום הקריירה.

נתון מעניין נוסף יכול להשפיע על האופן שבו תשוחחו בעתיד עם אנשים אקראיים, מכיוון שהם עשויים להוביל אתכם למקום העבודה הבא: 35% מהנשאלים סיפרו כי שיחה אגבית לחלוטין הולידה עבורם הזדמנות עסקית, או הזדמנות משמעותית לקידום קריירה. התובנה הזו, שלפיה הדרך למשרה הבאה לא עוברת דרך חברות השמה ומודעות דרושים, אלא מושגת באמצעות רשת הקשרים שאדם צובר במהלך השנים, הובילה את ליאורה גולומב להקים את 'השדרוגיה - לאנשים שנבחרו בפינצטה'. זוהי קהילה סגורה שמיועדת בעיקר לבני דור ה-Y, "שמרוצים מהעבודה שלהם, אבל מחפשים כל הזמן איך להשתדרג, להתקדם ולעשות משהו אחר. זה דור שהאנשים בו רוצים לדעת כל הזמן מה קורה בחוץ, ביחס למקום העבודה שלהם, ובכלל".

- למה הקמת את הקבוצה?

"חיפשתי עבודה ופניתי לחברות השמה. הצליחו למצוא מעט מאוד משרות שהתאימו למה שרציתי לעשות בחיים ולכישורים שלי, כי לא התאמתי לטייטל מסוים ומדויק שחיפשו. אז הקמתי את ה'שדרוגיה' עבור אנשים כמוני. המודל שלנו יותר רלוונטי לאנשים שהם לא מפתחים ולא מתכנתים, אלא מגיעים ממקצועות שיותר קשה לגייס אליהם, כמו ניהול פרויקטים וניהול קהילות. זו שיטה שמסתכלת על הגדרות התפקיד ולא בהכרח על הטייטל, מתוך הבנה שבעולם של היום אנחנו עושים הרבה יותר מתפקיד אחד, והכישורים שלנו יכולים להכיל מגוון רחב של תפקידים וטייטלים".

- מה שונה באופן שבו אנשי דור ה-Y מחפשים עבודה?

"אנחנו דור שיותר נעזר בסביבה. אנחנו כל הזמן מחפשים, ובאופן אקטיבי. גם אם טוב לנו מאוד במקום העבודה שלנו, אנחנו יודעים שלא נישאר שם יותר משלוש שנים. היום להישאר שש שנים באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד לא נראה חיובי גם למעסיקים פוטנציאלים, שישאלו למה לא התקדמת ולמה לא זזת.

"80% מהאנשים ב'שדרוגיה' לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי, אלא רוצים להכיר את המקצועות החדשים שמתפתחים ואת הכישורים הנדרשים עבורם, כדי להבין איך לבנות את הקריירה שלהם. מקצועות היום משתנים מאוד מהר, וכך גם הכלים שמשתמשים בהם. אנחנו צריכים לפתח יכולות חדשות כל הזמן.

"לדור שלנו יש דבר ייחודי נוסף - היום דרך לינקדאין את יכולה לדעת אם אחד החברים של החברים שלך עובד, למשל, בוויקס, לבקש ממנו לסייע לך להגיע לראיון עבודה שם, ולדעת מראש מי יהיה המראיין שלך. זה משחק חדש לחלוטין".

ואקום בניסיון

במהלך חיפושי העבודה הפרטיים שלה, גולומב גם הבחינה בכך שלא פשוט להשתמש ברשת קשרים מבוזרת ושהחברים לאו דווקא מפרגנים ומפרסמים משרות, והחליטה להקים קבוצה שתייצר ערך ותיצור מחויבות של אנשים זה לזה, גם מחוץ לעולם הדיגיטלי. היום, במקביל לניהול השוטף של ה'שדרוגיה', היא מנהלת קהילה ופרויקטים בסטארט-אפ. "יצרנו מודל חדש, שנותן לאנשים שלא בהכרח חיפשו עבודה את האומץ להתקדם, ולא להישאר באותו תפקיד. אנשים שלא הגיעו מזירת ההייטק גילו, בזכות הקהילה, שיש להם כישורים רלוונטיים לעולם הזה. יש הרבה אנשים שהגיעו מהעולם החברתי, למשל, ומצאו משרות בהייטק, ולהיפך. הקהילה מייצרת הרבה זיגזגים בין עולמות התעסוקה".

ההצטרפות ל'שדרוגיה' נעשית רק באמצעות המלצה של חבר קהילה, שערב לכך שמדובר באדם רציני, "כדי להבטיח את איכות כוח האדם, היות שיש חברות לא מעטות שפונות אלינו עם הצעות לפני שהן מפרסמות אותן במקומות אחרים". תנאי סף נוספים כוללים התחייבות לדיסקרטיות, וסיוע לאחרים באמצעות פרסום משרות לפחות אחת לחודשיים.

בידול משמעותי של הקהילה הוא שמשרות המוצעות נדרשות לעמוד בבכמה תנאי סף: שכר מינימלי של 10,000 שקל לחודש עם תנאים סוציאליים מלאים ("כבר עשינו שיימינג על משרות בגלל שהשכר שהוצע היה נמוך מדי"), משרה מלאה, ורצוי ניהולית, שמכבדת את העובד בה ("לא התמחות או משרה זוטרה"). לדברי גולומב, 60% מההצעות בקבוצה מגיעות מתחום ההייטק, ו-40% מהתחום החברתי-ציבורי. החברים בקבוצה מתחלפים מעת לעת, מפני שגולומב דואגת להוציא מהקהילה חברים שלא תורמים באופן פעיל, או לא עומדים בדרישות הסף.

- מה הקשיים שחוזרים על עצמם אצל אנשים בקבוצה?

"תהליך חיפוש העבודה הוא תהליך חרדתי שיכול לקחת זמן רב. אתה יודע שאם תכתוב בקבוצה פוסט על הקשיים שלך, אנשים יתמכו ולא יבקרו, ויעשו מה שהם יכולים כדי לעזור. קושי אחר הוא שהרבה אנשים רוצים לנהל, אבל יש להם ואקום בניסיון, והם לא יודעים מה בדיוק הם רוצים לעשות בתפקיד עצמו. הם מחפשים טייטלים, אבל לא מסתכלים על הגדרות התפקיד. לפעמים בטייטלים משונים של משרות העולם החדש נמצאים כל הדברים שרציתם לעשות. לכן חשוב לחפש את מה שאתה רוצים לעשות, ולא את הטייטל.

"לפעמים אנשים גם לא יודעים כמה לדרוש, מה מקובל במשרה שהם מעוניינים בה. העצה שלי היא לבקש תמיד 3,000 שקל יותר ממה שאתה חושב שאתה רוצה להרוויח. תמיד יש פחד שאם אבקש יותר מדי יפסלו אותי. 3,000 שקל זה סכום שאפשר לדבר עליו, גם אם הצד השני לא יכול לשלם את מה שביקשת. אם אתה האדם הכי מתאים למשרה הזאת, אתה תקבל אותה".

- מהן הטעויות הנפוצות שאנשים עושים במהלך חיפוש העבודה?

"אנשים לא מתאימים את קורות החיים שלהם למשרה, וזה נטו מעצלנות. אם יש משרה שאתה באמת רוצה, במקום לעשות העתק הדבק, כנס לתיאור משרה ותוודא שהדברים שכתובים שם מופיעים בקורות החיים שלך. אם יש לך יכולות מסוימות שצריך להבליט - כתוב אותן בבירור.

"טעות נוספת היא יהירות. צריך להבין שלפעמים אנשים שמגייסים מאוד עמוסים, אין להם זמן לכל פנייה, ויש אנשים שמטריפים מגייסים. הם רוצים להראות שהם נלהבים ולהגיע מוכנים, וזה בסדר גמור, אבל תרכזו את הפניות במייל אחד ואל תשגעו את המגייסים.

"הטעות השלישית היא שאנשים מתביישים בזה שהם מחפשים עבודה ולא משתפים את הסביבה שלהם, וכך הם לא הראשונים לדעת על משרות.

"אם לא טוב לך במקום העבודה - אתה צריך לחשוב למה. הרבה פעמים כשלאנשים לא טוב, הם לא בודקים האם אפשר לעשות שיחה עם הממונה ולפתור את זה, במקום לחפש עבודה בחוץ. אנחנו דור שלא אוהב להתאמץ, אבל אוהב להתלונן. לפעמים זה פתיר, ויש הזדמנויות מתחת לאף שלנו שאנחנו לא מודעים אליהן".

לבטא את הכישרון שלך

'פוסטר של נער הייטק' זו הגדרה שאפשר היה להדביק בקלות לליאור פרנקל, 38 - שירות צבאי בממר"מ, לימודים בטכניון ומשם לקריירה כמהנדס אלקטרוניקה בסטארט-אפ גדול ומצליח. "בגיל 30 נשבר לי. הבנתי שהחברה גדולה ושמרנית, ושהלקוחות הם אולד פשן. הפכתי להיות לא מאושר, והסתרתי את זה. איך אני יכול להתלונן כשהולך לי טוב בהייטק? אתה גם לא יכול לומר לעצמך, 'רע לי'. יש לך תפקיד מעולה, אתה מרוויח כסף. על מה התלונות? אתה חלומה של כל אם עברייה ושל כל אדם צעיר. זה לא לגיטימי להתלונן. בסוף התפטרתי", מספר פרנקל, מייסד הקבוצה 'אנשי העולם החדש'.

אחרי ההתפטרות ניסה פרנקל את מזלו בהקמת סטארט-אפ עם חברים, וגם שם הרגיש כבוי. "בעברי הייתי 'איש של אנשים', והרגשתי שעכשיו אני בעולם הטכני, לבד. לא עשיתי יותר את הדברים שאהבתי כילד. אז התחלתי לכתוב בלוג, להרצות קצת, לחזור לדברים שעשו לי טוב בעבר, ושם התחלתי לפרוח. כשהכסף בסטארט-אפ אזל, התחלתי לבנות אתרים כפרילנס. לימדתי את עצמי איך לבנות אתרים, ומצאתי צוותים בהודו ובאוקראינה שיעזרו. הבנתי שאני יכול ללמד את עצמי הרבה דברים גם אם אין לי רקע בהם, וברגע אחד כל מה שלמדתי בטכניון הפך להיות לא רלוונטי".

- הפכת לספק שירותים.

"גיליתי שלהיות פרילנס זה לא לדעת רק את הדבר הספציפי שרוצים ממך. ב-70% מהזמן אתה מנהל עסק. אתה צריך לדעת לשווק, לשרת לקוחות, לטפל בחשבונות. הבנתי, למשל, שהעובדה שאני טוב בניהול זמן משחקת לטובתי. המון אנשים מתפתים להיות פרילנסרים - היום יש 18 מיליון פרילנסרים רק בארה"ב - כי מה שצריך זה בסך הכול לפטופ ואינטרנט אלחוטי. הטכנולוגיה והעולם החדש מייצרים תנאים שעליהם צומחים מקצועות חדשים ואפשרויות חדשות. אז יש אוכלוסייה הולכת וגדלה של פרילנסרים, אבל אף אחד לא נותן להם כלים איך לתפעל את זה, ולא מסביר מה צריך לעשות בבוקר ובערב. אתה לבד בחלל כשאתה פרילנסר. כשהבנתי את זה, הקמתי עסק שהמטרה שלו היא לספק כלים ושיעורים לפרילנסרים, כדי שיוכלו להיות אנשי עסקים, ולא רק אנשי מקצוע".

- איך גילית איפה נמצאת התשוקה שלך?

"התשוקה שלי לא מפסיקה לזוז. ההנחה שהיא תהיה באותו המקום בגיל 22 ו-32 או 42 - וכך אדע מה ללמוד או במה להתמקד - הזויה, למרות שרוב העולם עדיין איכשהו מאמין בה. הדבר שהכי עזר לי להבין מה אני רוצה לעשות הוא להתנסות בכל מה שנראה לי שאולי אני רוצה לעשות. ככל שאתה טועם יותר, אתה מבין יותר טוב מה בשבילך, ומה מעיר אותך בבוקר עם חיוך".

קבוצת 'אנשי העולם החדש' שהקים פרנקל כוללת אנשים שממש כמוהו, הרגישו שמקומות עבודה 'מקובעים', שלא נותנים להם לבטא את הכישרון שלהם באופן רחב, לא מתאימים להם. הם הבינו שהעולם עובר את השינוי שהם עצמם עוברים, ושזה הזמן להתעשת ולשרטט תוכנית שתאפשר להם לבנות סולמות בג'ונגל התעסוקה החדש. "אני קורא לאדם החדש 'הומו אדפטוס', האדם המסתגל. עוזבים מקומות עבודה, עוברים מקצועות, משפרים את המיומנויות שלנו. ההומו אדפטוס הם אלה שנמצאים בראש שרשרת המזון. הם מבינים שהם צריכים להסתגל כל הזמן, ללמוד כל הזמן, להבין עד כמה למה שהם עושים כרגע יש ערך בשוק, ועד כמה מה שיש לשוק להציע מתאים למה שהם אוהבים ורוצים לעשות.

"אחד הדברים שהשתנו הוא שבדור שלנו אנשים מתלוננים בקול רם. השיר הכי פופולרי היום הוא 'היום יום חמישי'. אנחנו מרשים לעצמנו לומר 'עבודה זה חרא'. פעם אם מישהו הסכים לתת לך כסף אמרת תודה, ולא העזת להתלונן. היום אנשים לא מסכימים לסבול שליש מהחיים שלהם. הם רוצים לגרום לזה שיהיה להם טוב יותר".

מקצועות העולם החדש

כיום פרנקל הוא שותף בסטארט-אפ ג'ולט, שמנסה לתרגל אצל אנשים את שרירי העולם החדש. "בנינו מערכת לימוד שהיא כמו חדר כושר - יש לך מנוי חודשי, את באה והולכת מתי שאת רוצה, כמה הרצאות וסדנאות שתוכלי לאכול". אולי בגלל זה הוא מאמין כי לתואר ראשון ולמוסדות האוניברסיטאיים כבר אין אותה חשיבות כבעבר.

"האם חובה ללמוד היום? התשובה היא לא אוטומטית 'כן'", אומר פרנקל. "ההסתכלות הרגילה על לימודים, של 'נלמד משהו כי כל הקריירה שלי תהיה תלויה בתואר הזה', הופכת פחות רלוונטית בעולם שבו מחליפים שישה מקצועות במהלך הקריירה. צריך לנסות לחשוב במה אנחנו מתעניינים, מה היינו רוצים לעשות בחיים, למצוא 10 אנשים מבוגרים מאיתנו שעשו מסלול דומה, ולשאול אותם מה הם ממליצים".

- מהם מקצועות העולם החדש?

"מנהלי מוצר זה מקצוע בצמיחה, שקיים בקושי 15 שנה. מרבית הסטארט-אפים לא מגייסים לתפקיד הזה בתחילת הדרך. מיקרו קופירייטינג זה משהו שעבר שינוי. קופירייטר של האינטרנט, למשל, זה מקצוע שמתחיל לחלחל להייטק. מדובר במישהו שמסוגל גם לכתוב מאמרים, גם לעשות מיקרו קופי לכפתורים הקטנים בתוך האפליקציות והמוצרים, וגם ניסוחים של הודעות שגיאה - כל חתיכות הקופי שהן טקסט לא ארוך שפונה ללקוח.

"יש גם מקצועות שמתחדשים עכשיו: HR, למשל. היום יש המון פלטפורמות טכנולוגיות, ואתה צריך להיות מאוד מתוחכם כדי למצוא עובדים. עוד מקצוע חדש - דיגיטל מרקטינג. זה לא איש שיווק של פעם. יש חברות שמעסיקות אנשים במשרה מלאה כדי שיכתבו ניוזלטרים. איך ייראה כל ניוזלטר של משתמש? זה המון עבודה. גם מנהלי קהילה זה מקצוע חדש מאוד שצומח במהירות".

- זה משנה גם את העסקים עצמם.

"העולם החיצוני השתנה בטירוף. את יכולה לפרסם בפייסבוק, ולא צריכה חצי מיליון שקל מהבנק. אפשר גם ללמוד דברים בקלות מהאינטרנט או בכל מיני צורות פשוטות יותר מאוניברסיטה. מצד שני, העולם הפנימי שלנו השתנה. לא בא לנו לסבול כל החיים. אנחנו סקרנים יותר מפעם, ומשתעממים יותר מפעם".

- איך ייראה עולם העבודה בעוד חמש שנים?

"חברות יאפשרו לעובדים שלהן לעבוד מרחוק - מהבית, מהקפה, או ממרחב עבודה משותף. זה יותר כלכלי ובריא לחלק נרחב באוכלוסייה, ורלוונטי ליותר ויותר מקצועות. אנשים יעסקו ביותר מדבר אחד, לעובד הממוצע יהיו הרבה יותר כישורים, והוא יוכל לעזור בתחומים שונים בתוך החברה. הרבה 'עבודות בולשיט' ייעלמו. בזכות הטכנולוגיה, יהיה יותר קשה לקיים אבטלה סמויה בתוך חברה. ככל שיהיה יותר קל למדוד את תפוקת העבודה - עובדים שמביאים ערך אמיתי יטפסו בקלות למעלה, על פני אלו שמדברים הרבה ועושים מעט".

- אילו הזדמנויות נוצרות כשחלק מהמשרות נמצאות בסיכון גבוה לאוטומציה?

"בואי ניקח דוגמה פשוטה - הזדקנות האוכלוסייה. משך החיים מתארך, ובכל העולם נוצרים עכשיו שווקים עצומים של אוכלוסייה אחרי גיל הפנסיה. יש להם המון חסכונות, וגם צרכים מיוחדים. כל מי שיעסוק ברפואה למבוגרים, טיפול במבוגרים, ייצור מוצרי טכנולוגיה למבוגרים או לימודים לגיל השלישי, יהיה בתוך הטרנד הזה".

- מה התכונות שצריך לסגל כדי להצליח בשוק העבודה העתידי?

"גמישות, ללמוד כל הזמן, לדעת להזיז אנשים, למצוא את הייחודיות שלך, יכולת ליפול ולקום בלי לחשוב שהעולם יתמוטט (כי הוא לא), וללמוד להתמודד עם הפחדים. אפשר להבין את כל התיאוריה, אבל אם לא לומדים איך לחיות עם הפחדים - בסוף נשארים תקועים ומתוסכלים עוד יותר ממה שהיינו כשהתחלנו".

תלמדו לבד

שירי גרוסברד הייתה אחראית שיווק בסטארט-אפ, כשחיפשה עובד לתפקיד של שיווק אפליקציות. היא ישבה עם מומחי השמה, והבהירה להם בדיוק מה היא רוצה. מרבית המגייסים גיששו אז באפלת מקצועות 'העולם החדש', וחזרו אליה בידיים ריקות. היא הרגישה שבזבזו את זמנה, התיישבה מול הלינקדאין, והצליחה לאתר בעצמה את העובד.

מתוך המצוקה שלה הבינה שמדובר בבעיה של רבים, והחליטה להקים חברה שתמלא את החלל הזה בתוכן. כך נולדה ב-2010 Join, סוכנות להשמת אנשי דיגיטל, שגרוסברד ייסדה יחד עם שותף, רועי רייבשטיין. "קודם לכן עבדתי 12 שנים במקומות של דיגיטל, ותמיד גייסתי לעצמי את האנשים. אז למרות שלא באתי מ-HR, הבאתי איתי לג'וין את הידע הזה, את ההבנה של איזה סט תכונות וכישורים צריך אדם בכל תפקיד".

- למה צריך סוכנות שמתמחה בדיגיטל?

"הדיגיטל הוא עובדה מוגמרת, הוא כאן והוא משנה את חיינו תדיר, וגם שוק התעסוקה משתנה בהתאם. זה תחום דינמי, ואם לא תתעדכני בטרנדים החדשים, לא תוכלי לגייס. לפני עשור הטיפוסים שגייסנו לעשות SEO (search engine optimization) הם לא אותם האנשים שאנחנו מגייסים היום".

- מה ייחודי בכישורים הנדרשים מעובדי דיגיטל?

"בתעשיות רבות אנשים נבחרים על סמך שני דברים: מה למדת, ומה הניסיון שאתה מביא איתך. בדיגיטל, שני הדברים האלו לא רלוונטיים. למעשה, באופן אירוני אנחנו דווקא נעדיף טאלנט שלמד לבד, לעומת מישהו שלקח קורס. אם ישבת ולמדת את הנושא של ה-SEO לבד, למשל, זה אומר לי שאת יודעת ללמוד לבד ולהפיץ את המידע הלאה, ובעיקר שיש לך את היכולת לספוג מידע חדש ולעבד אותו במהירות.

"התעשייה הזו צריכה אנשים שהם אוטודידקטים, אי אפשר לשלוח אנשים לקורסים על כל דבר. תני לי שני חבר'ה - אחד עשה קורס, והשני קידם את חנות הפרחים של אבא שלו בעצמו, אני אעדיף את מי שעשה את זה לבד. אנחנו צריכים את אלה שטכנולוגיה מדליקה אותם, ולא צריך לגרום להם ללמוד. הם עושים זאת ממקום של תשוקה פנימית וסקרנות".

- כלומר, המקצועיות במובן הישן שלה מיטשטשת.

"מצאנו קשר בין אנשים שעבדו בתחום העגלות בחו"ל, לתפקיד של קניין מדיה, למשל. חיפשנו תכונת אופי של נחישות עמוקה, ואלו האנשים שענו על כך.

"אני ממליצה לבחור תחום, וללמוד אותו לבד. יש היום מיליוני מורים לכל תחום, תבחרו את המורים שלכם, גם זו בחירה מעניינת כשלעצמה. כשאת יושבת בכיתה, את לא בוחרת את המורה שלך. כאן יש לך הזדמנות לבחור. למשל, גוגלAdwords זה משהו שאת יכולה ללמוד לבד, ולקבל תעודה (מבחן אונליין בגוגל). השורה הזאת מקפיצה מאוד את קורות החיים בתחום שלנו".

היברידיות? תכונה נחשקת

- אילו תכונות אופי צריך לסגל כדי להצליח בעידן החדש?

"אוטודידקטיות במקום הראשון, ללא ספק. להבין את המטריה מהר, להגיב מהר. סקרנות היא יסוד הכרחי, אבל היא צריכה להיות משולבת עם היכולת להוציא לפועל. אלה שרואים בעיה ומבינים שהם יכולים ליצור ממנה משהו, הם הטאלנטים של היום.

"אנחנו נראה בעתיד הקרוב גם הרבה היברידיות. מישהי מבוגרת שעסקה בייצור נרות יכולה לקחת את מה שעשתה, ולהמציא אותו מחדש באינטרנט, למשל להוביל סדנאות לייצור נרות באמצעות Funzing".

- מה ההבדל בין בני דור ה-Y לבין הדורות הקודמים?

"הם מביאים סט של ערכים שאנחנו בכלל לא קישרנו לעולם העבודה. למשל, שיתופיות גבוהה מאוד. זה דור שמדבר על הכול. הם שואלים מה השכר שהם צריכים לבקש, הם אומרים מה השכר שלהם. זה דור שמבין מה זה הצלחות משותפות. הם מבינים שאין מישהו אחד שבזכותו מצליחים, אלא שצריך ליצור שיתופי פעולה מעניינים ולומר 'עשינו את זה', ופחות 'מה שלי בכל חלק'. השלם גדול מסך חלקיו בדור הזה. אלו אנשים שגם מאוד מפרגנים אחד לשני.

"הרבה אנשים תופסים את הדור הזה כחוצפנים. אני חושבת שזה נהדר שהם לא חוששים להביע את דעתם. אולי צריך לכוון אותם קצת באיך להגיד את הדברים, אבל כמעסיקה? חשוב לי שהעובדים יגידו לי איך הם רואים את הדברים. אני אוהבת את זה.

"יגיד מנכ"ל של חברה גדולה, 'איך הוא מעז לדבר אליי ככה?!'. התשובה היא שהוא גדל במקום שבו הוא יכול להשיג את המייל שלך בדקה או לשלוח לך הודעה בפייס או בווטסאפ, ורצוי להקשיב לו וללמוד ממנו מה שאפשר. מעסיק שקשה לו לקבל את זה, צריך לעשות תהליך עם עצמו".

- יזמות היא מסגרת מתאימה יותר בעולם שבו מעסיקים מעדיפים להעסיק צעירים.

"אני פוגשת נשים בנות 40 פלוס עם ידע וניסיון, שהשוק מפנה להן כתף קרה לטובת כוח אדם צעיר, כי רוצים את אלה ש'גדלו עם הסמארטפון ביד'. מדהים אותי לראות איך נשים ממציאות את עצמן מחדש, ויש גורם אחד שמשותף לכולן - תחושה של סיפוק, של עשייה ממקום פנימי-אישי. הדיגיטל מאפשר באמת לכל אחד לקחת חלק. היום לא צריך בונה אתרים כדי לבנות אתר לעסק - יש את WIX, ויש פלטפורמות חינמיות וקלות לשימוש. מי שרוצה, יכולה לברוא את עצמה מחדש מבחינה תעסוקתית, וזה משהו שילך ויגבר.

"אחת הדוגמאות לזה היא שתי נשים שהרימו אפליקציה שמדרגת את השירותים הציבוריים במנהטן, כשהמדד היה עד 5 גלילי נייר טואלט במקום כוכבים. זה שירות שהן הקימו בשביל עצמן ובשביל החברות שלהן, והוא נגע בנקודה חשובה לנשים רבות בעיר. האפליקציה נרכשה על ידי חברת נייר טואלט קנדית גדולה, וזה סיפור שמראה שמהמקומות הכי קטנים וטריוויאליים אפשר לעשות מיני מהפכה".

מה הבידול שלך

"השבוע שלחתי קורות חיים לארבע משרות, אפילו לא צפו בהם. משיחות עם אנשים כל הזמן עולה הנושא של 'לא תמצאי בלי קשרים'". את השורה הקצרה הזו כתבה מנהלת נמרצת בקבוצת הפייסבוק 'פורום נשים בתעשייה - משרות לנשים מנהלות'. היא זכתה מיד לעשרות תגובות אוהדות ומחזקות מנשים שביקשו לסייע לה - תמיכה מצד נשים שמבינות את הקושי, כיוון שהן חלק מאותה קהילה.

"היעדר נטוורקינג עסקי נשי אפקטיבי מהווה את אחד החסמים שתורמים לסטטיסטיקה המרה", אומרת יפעת צ'רפק, מקימת הקבוצה. "16% ממנהלות החברות בארץ הן נשים, ואחוז זהה של נשים מכהן בדירקטוריונים. רק ב-4% מהדירקטוריונים מכהנת אישה כיו"ר. בקנדה, בצרפת וכמובן במדינות סקנדינביה, כבר רואים שינוי, אבל בישראל המספרים עדיין אינם תואמים את העובדה שנשים מהוות מחצית מכוח העבודה במשק".

מה המטרה, לייצר נטוורקינג דיגיטלי?

"הקבוצה מונה כיום כ-30 אלף נשים מנהלות, וגדלה באופן מתמיד. היא מאפשרת לחברות בה להעלות את החסמים האישיים שלהן, באופן ישיר או אנונימי, לבחירתן, ולקבל מענה בהתנדבות מיועצות קריירה, סמנכ"ליות משאבי אנוש, עמיתות למקצוע, חברות השמה והד האנטריות, ובאותה הזדמנות גם לקבל הצעות למשרות ניהול בכירות.

"אנחנו מעודדות נשים בתפקידי ניהול בכיר להעניק מנטורינג בהתנדבות, והפידבקים מעוררי השתאות. מבין מאות פונות לכל מנטורית, היא בוחרת את המשתתפת שהיא רוצה לעזור לה. לרוב עזרה כזאת נקנית בהרבה כסף".

מהן המגמות שאת מזהה בשטח, שמשנות את שוק העבודה?

"כל כללי התעסוקה, חיפוש המשרות והתנהלות תהליך הגיוס, הוגדרו מחדש על ידי השוק. פעם היית רואה מודעה, וניגשת. היום את צריכה לדאוג לבידול האישי שלך.

"השלב הראשון הוא בדיקה עצמית, סוג של swot - חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים. השלב השני הוא למצוא היכן טמון הערך המיוחד שאת מביאה איתך, מהן החוזקות הייחודיות לך ואיך תגשרי על החולשות, כמו ניהול ללא כפיפים או ניהול בכיר במטה, אם יצאת מאזור נוחות. השלב השלישי הוא טיוב קורות החיים עד שישקפו את המצוינות והבידול הייחודי לך. אם הם לא משקפים - תחזרי לשולחן העבודה.

"כדאי גם לסגל פרקטיקות של הפקת לקחים מהדרך שעשית - מכל תשובה שלילית להפיק 'מתנה' לדרך שלך. מה למדת על עצמך, וכיצד תעשי בכך שימוש בתחנה הבאה. לדייק את עצמך זה הדבר שיקדם אותך למקום שאליו את אמורה להגיע".

לברוא את התפקיד הבא שלך

"אם החיפוש אחר עבודה חדשה הוא לא דיסקרטי מבחינתכם, כתבו פוסט בפייסבוק עם הדברים שאתם רוצים לעשות, לאו דווקא עם הטייטל", מציעה ליאורה גולומב, מייסדת ה'שדרוגיה'. "אם זה דיסקרטי - כתבו חמישה דברים שאתם רוצים לעשות בתפקיד הבא שלכם ושלחו ל-30 חברים בווטסאפ. תשמעו מה יש להם להציע, ודברו איתם על עבודה.

"עשו רשימה של המקומות שבהם הייתם רוצים לעבוד. תרשמו לפחות 30 חברות. העשר הראשונות יהיו כנראה החברות שכולם כותבים, ה-20 האחרות כבר יהיו לפי תחומי העניין שלכם. גשו לאתרים של החברות הללו, ועברו על רשימת המשרות הפתוחות. מי שמתייחס להליך חיפוש עבודה כאל סיוט ולא כהזדמנות, יסבול בתהליך וגם ייקח לו זמן רב יותר למצוא. צריך לזכור שהחיפוש מוביל אותך לנקודה הבאה שהיא הרבה יותר טובה בשבילך. זה לא סבל, זה לחפש את המקום שיהיה לך טוב לקום אליו בבוקר".

ברוכים הבאים לעידן התעסוקה הגמישה

האם אתם פתוחים לשינוי במבנה ההעסקה שלכם? סקר חדש שבוצע על ידי קבוצת מנפאואר בנושא תעסוקה בעידן החדש מגלה, כי 87% מהעובדים פתוחים לסגנון עבודה חדש, הכולל מודלים שונים של תעסוקה המאפשרים גמישות, כגון משרה חלקית, פרילנס, עבודה זמנית, עבודה מקוונת מהבית ועוד. 81% מקרב הנשאלים המתנסים בצורת ההעסקה הזאת אומרים כי מדובר בעניין של בחירה ולא של חוסר ברירה, ושהיא מקנה ביטחון לקראת עתיד בלתי צפוי. רק 19% מציינים כי הם מועסקים באופן הזה מפני שלא הצליחו למצוא עבודה קבועה או חלופה אחרת לשביעות רצונם.

הסקר, שבוצע בקרב 9,500 עובדים בגילאי 18-65 ב-12 מדינות שונות, מגלה כי כסף, שליטה על לוח הזמנים ופיתוח מיומנויות חדשות הם השיקולים העומדים בראש סדר העדיפויות של העובדים הבוחרים בצורת העסקה גמישה. 40% מקרב הנשאלים, בשיעור זהה לגברים ונשים, מחפשים גמישות תעסוקתית כדי לבלות זמן עם המשפחה. עבור עובדים רבים, היכולת לאזן בין הדרישות המשפחתיות לקריירה, יכריעו אם יבחרו בעבודה מסוימת או ידחו הצעת העסקה.

בני דור ה-Y שהשתתפו בסקר, מציבים בראש סדר העדיפויות את רמת השכר בעבודה שיבחרו, אפשרויות הלמידה והקידום בקריירה. מעל 60% מבני דורם עוברים, עד סוף שנות ה-20 שלהם, אותו מספר של מקומות עבודה שעברו הוריהם בכל שנות עבודתם. לעומתם, כשבני דור הבייבי-בום בוחרים בקריירה שנייה, הפוקוס שלהם הוא דווקא בעבודות שמספקות משמעות ואיזון. גובה השכר הוא בעדיפות נמוכה יותר עבורם, אך הצורך בהערכה מצד המעסיק גבוה.

בסקר אחר שביצעה החברה נמצא כי 40% מהמעסיקים אינם מצליחים לגייס עובדים בעלי מיומנויות הנדרשות לתפקידים שונים, וכי 65% מהמשרות שבני דור ה-Y יעסקו בהן עדיין לא קיימות, מה שמחדד את הצורך ברכישת מיומנויות חדשות ולמידה מתמדת, בכדי לשמור על מסוגלות תעסוקתית לאורך זמן.

ומה קורה בעולם? אחוז המשרות החלקיות והמועסקים במודלים גמישים הולך ועולה. ברחבי האיחוד האירופי היקף העבודה הזמנית כמעט הוכפל בין השנים 1984 ל-2016, מ-8% ל-14%. בארה"ב חל גידול חד של 56% בהיקף התעסוקה בעבודה הזמנית בין השנים 2005 ל-2015. כבר היום מעל 40% מהעובדים שם עובדים בעבודה נוספת כמו פרילנסר, עבודה קבלנית, עובדים יומיים, זמניים, או במשרות חלקיות, והגידול נמשך.

העובדה שאחוז הפרילנסרים מקרב המועסקים עולה בחדות בשנים האחרונות, מעלה שאלות לא פשוטות שצריך להידרש אליהן בעניין זכויות סוציאליות ורשת ביטחון תעסוקתית. בישראל כיום, פרילנסרים אינם זכאים לזכויות סוציאליות כמו ימי חופשה ומחלה או דמי אבטלה, הם אינם מוכרים מכוח החוק בישראל, ולא קיימת מדיניות ברורה בנוגע לאופן העסקתם.