אתר סקי / צילום: רויטרס
כדור הארץ מתחמם, וזאת עובדה. מדענים מעריכים כי במאה השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ ב-0.6 עד 1 מעלות צלזיוס, ועד 2100 היא עתידה לעלות בעוד 1.4 עד 5.8 מעלות. להתחממות הגלובלית ולשינויים באקלים יש השפעה לא פשוטה על תעשיית תיירות הסקי והשלג. תוצאות ההתחממות כבר מורגשות, בין השאר, בעונות חורף מרובות שבהן כיום רק כ-%15 מאתרי הסקי במדינה מוגדרים "לא אמינים לסקי".
שווייץ, המשופעת באתרי סקי, היא אחת הנפגעות העיקריות מהמגמה הזאת. בעתיד יעמוד שיעור האתרים הלא אמינים במדינה על 37% עד 56%. אתר סקי "אמין" הוא כזה שהשלג בו מובטח בשבע מתוך כל עשר שנים, ובמשך מאה ימים לפחות גובה השלג מגיע ל-30 עד 50 סנטימטר. מתברר שדווקא הרי האלפים מתחממים בקצב כפול מהממוצע בעולם. לפי נתונים שפרסם המשרד השווייצרי להגנת הסביבה, הקרחונים הקטנים והבינוניים ייעלמו מאירופה עד 2050.
באוסטריה, שמדרונות השלג באתרי הסקי שלה נמוכים יותר, וגובהם הממוצע פחות מאלף מטר, צפוי קו השלג לעלות בכ-200 עד 300 מטר, דבר העלול לפגוע קשות בפרנסת כפרים המספקים שירותים הקשורים לספורט החורף. גם באיטליה, שבה מחצית מהכפרים התלויים בענף הסקי שוכנים בגובה של פחות מ-1,300 מטרים, צפויים בעתיד רק מעט חורפים שיאפשרו תנאים מתאימים לקיום הפעילות. באזור הסקי סורנברג (Sorenberg) שבמרכז שווייץ הכשירו אתר חדש עם מעליות סקי המעלות את הגולשים למורדות גבוהים יותר, שבהם מדרך הטבע יש יותר שלג.
שימור השלג דאשתקד
באזור הרי האלפים מתגוררים כ-14 מיליון בני אדם בשבע מדינות - סלובניה, איטליה, אוסטריה, גרמניה, ליכטשנשטין, שווייץ וצרפת. ענף התיירות בכלל והסקי בפרט משמשים עוגן חשוב בכלכלת האזור. באלפים מבקרים מעל 60 מיליון תיירים בשנה, המספקים כ-10%-12% מהתעסוקה באזור.
המחסור בשלג גורם להתקצרות עונת הגלישה ולסערות קשות ולמפולות שלגים בלתי צפויות מצד שני, כמו גם לעלייה בהוצאות התפעול. כדי למזער ככל האפשר את הנזקים ולנהל נכון את המשבר, אתרים מובילים באירופה וגם בארצות הברית ובקנדה נזקקים למידה לא מבוטלת של יצירתיות, החל מהשימוש השגור בתותחי שלג ועד שימור של שלג דאשתקד, וזאת לא בדיחה. באתרי סקי רבים משתמשים בשיטה חדשנית המאפשרת שימוש בשלג מהעונה הקודמת שנשמר בקירור כל הקיץ.
כדאי לאתרים להשקיע בשלג מלאכותי, שכן בגלל צמצום כמות השלג הטבעי, עונת הסקי הולכת ומתקצרת. תוספת השלג המלאכותית עשויה להקדים את פתיחת המסלולים ולהאריך את העונה ובכך גם להגדיל את רווחי האתרים. תהליך הפקת שלג מלאכותי הפך לעסק משתלם. שוק מכונות השלג העולמי מוערך בכמיליארד דולר בשנה, ויותר חברות נכנסות לתחום, בהן אפילו חברה ישראלית, איי.די.אי. טכנולוגיות, המתמחה באופן אירוני במתקני התפלה דווקא.
החברה הצליחה להמיר טכנולוגיית קירור מכרות לצורכי ייצור שלג. המתקנים מבוססים על טכנולוגיית ייצור קרח בוואקום הידועה בישראל גם בשם "תהליך זרחין" - טכנולוגיה שפותחה בישראל בשנות ה-60 לצורכי התפלת מי ים והותקנה לראשונה באילת. היתרון בשיטה הוא שהיא מאפשרת הפקת כמויות גדולות של שלג גם בתחילת העונה, שבה הטמפרטורה גבוהה מדי לייצור שלג בטכנולוגיות אחרות, שכן בניגוד לתותחי השלג, היא לא תלויה בטמפרטורה, בלחות וברוח. גם צריכת האנרגיה שלה נמוכה מזו הדרושה בשיטות אחרות, ולכן זולה יותר.
סקי באתרים סגורים
עוד שינוי המסתמן בתיירות הוא בנייה והפעלה של אתרי סקי במתחמים סגורים, שאינם תלויים במצב השלג. המפורסם שבהם הוא זה שהוקם ב-2005 בדובאי המדברית, אך הוא בהחלט אינו היחיד. התוספת הטרייה ביותר היא האתר הסיני צ'אנגשה (ראו מסגרת), אך גם בארזים נפלה שלהבת: גם באתר הסקי הצרפתי טיניה (Tignes) שאיבד בשנים האחרונות שליש משטחו, מוקם אתר סקי מקורה וממוזג - שיאפשר שליטה בטמפרטורות ובכמות השלג.
גם מיקומם של אתרי סקי מתחיל להשתנות. האתרים החדשים נבנים דווקא בגבהים נמוכים יותר, מה שנראה במבט ראשון כסתירה, שהרי שם יש פחות שלג. אבל כשהר לבן הופך לירוק עוד לפני סיום העונה עקב הפשרת השלגים בטרם עת, צריך לשווק אותו אחרת.
"אתרי הסקי הופכים בלית ברירה לאתרי שעשועים ונופש, כך באירופה וכך גם בארצות הברית ובקנדה", אומר ד"ר אלון גלבמן, ראש החוג לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "כך למשל, אתרי סקי במדינת ורמונט שבארצות הברית החלו להציע בקיץ האחרון אטרקציות אקסטרים כמו רכבות הרים, מסלולי אופניים דאונהיל, אומגות, גשרי חבלים בגובה, גלישת מצוקים (סנפלינג), טיפוס צוקים, ועד טרקים מודרכים ובאנג'י. ורמונט היא רק דוגמה למגמה המתרחבת של המאמצים להפיכת הבעיה למקור פרנסה ולניהול נכון של משבר תיירות השלג בעולם".
בשנות ה-50 נטו למקם אתרי סקי גבוה ככל האפשר, כדי שהשלג יחזיק מעמד כמה שיותר, והעונה תהיה ארוכה ככל האפשר. הבעיה היא שאם האתרים גבוהים, בסביבות האלפיים מטר, אולי יש שלג בחורף, אבל הנוף והסביבה משעממים בקיץ. בגלל שינויי האקלים, הנטייה כיום היא להקים אתרים נמוכים, בגובה 1,400 מטר, ולשלב טיולים ביערות ושחייה באגם בפעילויות הקיץ.
באופן אבסורדי, מחירי הטיסות ההולכים ונעשים זולים, יוצרים דווקא עבור האירופאים וגולשים מסורתיים מארצות השלג נגישות אל ארצות החום ברמה שבעבר יכלו רק לחלום עליה. "אירופאים רבים יכולים לעלות היום לטיסה ולהגיע בתוך כמה שעות למקום של קיץ, ליעדים שבהם עלויות הנופש במונחים אירופיים זולות יחסית, מטורקיה ויוון ועד האיים המלדיביים", אומר גלבמן. "כך, בהפוך על הפוך, אתרי הסקי מפסידים אולי קהל גולשים מקומי שנוסע אל השמש, ומרוויחים קהל כמונו - הצמא לשלג ולאירופה המסורתית מהסיפורים".
גולשים הצידה (2)
סקי Indoor. שלושה ניחושים באיזה אתר סקי צולמו הפינגווינים החמודים האלה: אלסקה? אנטארקטיקה? דרום אפריקה? לא ולא. הפינגווינים חיים באתר הסקי דובאי, שנחשב עד לאחרונה לאתר הסקי המקורה הגדול בעולם. האתר משתרע על שטח של 22,500 מטר רבוע ומכיל 600 טונות שלג, והוא נמצא בקניון האמירויות בעיר. באתר הר בגובה 85 מטר, חמישה מסלולים ברמות קושי שונות, מעלית סקי, פארק קרח של 3,000 מטר רבוע, הכולל מקום משחקים למזחלות ומגלשות ואפילו מערת קרח מלאכותית. בימים אלה שוקדים בנסיכות על הקמתו של אתר סקי גדול עוד יותר.
גולשים הצידה (3)
סקי בעירום. אחד הטרנדים החדשים באתרי סקי, בעיקר לקראת סוף העונה, כשמתחמם קצת, תרתי משמע, הוא גלישה בעירום או בחצי-עירום, כלומר בביקיני או בחוטיני. באתר הסקי האוסטרי Steinach am Brenner מתקיימת תחרות Naked Slalom Skirace (בתמונה), ובספר השיאים של גיניס אף נרשם מספר האנשים הגדול ביותר שגלשו בבגדי ים בו זמנית (כאלפיים, ברוסיה. השיא הקודם עמד על כאלף). אף שהנפילה בשלג בלי הגנה של חליפת סקי הוא עניין מכאיב למדי, הסכנה הגדולה יותר היא דווקא כוויות שמש, שכן השלג הבוהק מחזיר אור ומכפיל את עוצמת הקרינה. מומלץ להתמרח בתכשיר בעל מקדם ההגנה הגבוה ביותר שניתן להשיג.