אתר סקי / צילום: רויטרס
סימני החורף שבאוויר הם בשורה טובה לחובבי הסקי, לא רק אלה המדשדשים שכאן אלא גם ובעיקר אלה שמגיעים מאירופה, שם נפתחים אתרי הסקי בזה אחר זה, עם ירידת הטמפרטורות וצניחת השלגים. עבור לא מעט אנשים, ההכנות לעונת הסקי הבאה עלינו לטובה צוברות תאוצה ועולות לשלב הבא.
השאלה הגדולה עבור רבים היא אם בכלל צריך להתכונן לסקי, ואם כן, אז איך? ובהיבט הזה יש שתי גישות מנוגדות והפוכות. האחת טוענת שאין סיבה. שגולשים מתחילים מקבלים במהלך חופשת הסקי הדרכה וליווי צמודים מאפס, והמתקדמים שמגיעים עם ידע קדום, מרעננים אותו די מהר, כי השרירים זוכרים את הפעילות (בדיוק כפי שזוכרים איך לרכוב על אופניים) ולכן אין צורך בהכנה מוקדמת.
הגישה השנייה גורסת שאפשר להכין את הגוף - הן מבחינת סיבולת לב-ריאה והן מבחינת טכניקה, דבר שישפר את יכולות הגולש, וכשהוא יגיע לאתר הסקי, הוא ימקסם את יכולותיו ואת ההנאה המופקת מהגלישה, וזאת כשלעצמה סיבה מספיק טובה להכנה כלשהי. גם עניין ההכנה נע על הסקאלה שבין הכנה גופנית בסיסית לבין פעילות אינטנסיבית שמדמה סקי - דהיינו, סקימולטור.
כדי למנוע אי הבנות, אניח כאן את העובדה שאני לא עושה סקי. אף שגדלתי למרגלות החרמון, עם אחות שהלכה לחוג סקי והפכה בהמשך למדריכת סקי, הקור היה בעוכריי. אני לא סובלת קור, וכל החוויות שלי מהחרמון היו כרוכות בזיכרון של קור מקפיא עצמות ואצבעות שכמעט נשרו ממקומן. אולי בעקבות כך, החלטתי להתמקד בסוגי ספורט אקסטרימי אחרים, ובחרתי במודע שלא להתחיל עם סקי, כנראה גם בשל המורכבות שהוא דורש. לכן, המשימה להתנסות בסקימולטור הייתה מאתגרת, ואם להודות, לוותה בחשש-מה.
הירכיים עובדות שעות נוספות
בשטח נראה שהחששות היו מוגזמים. קיבלתי נעליים על-פי מידה, וכדי להגיע למשטח הגלישה, צעדתי במעין הליכה אסטרונאוטית ירחית ומתוך תחושה מצחיקה שכל רגל נושאת עליה משקל של עולם ומלואו. על המסלול המשופע התחברתי למגלשיים שהותאמו לי ואחזתי במוט הקבוע בתחתית המסלול בלי להרפות, כמקדם היסטריה.
שלא כמו גולש מהשורה זכיתי להדרכה של מנכ"ל הרשת, עצמון מלצר, שהפיג קצת מהמתח. מלצר התגלה כמורה וכמדריך מצוין, וכשהבין שזו התנסות נחשונית, זרם איתי יד ביד, והתקדמנו בקצב שלי, עקב בצד אגודל.
התחלנו בעמידה הבסיסית, למדתי מה להרפות ומה להדגיש, איך לעצור, איך לפנות ואיך לגלוש במתינות. המסלול עצמו משופע והבסיס הוא פרוות ניילון רטובה, שמדמה לא רע משטח של שלג. כשהמסלול נכנס לפעולה, הוא "נוסע" כלפי מעלה, ולכן אפשר לגלוש "מטה". המהירות נשלטת בידי המדריך, וזה חיוני, כי בנקודה מסוימת הרגשתי למשל שאני עפה, ומלצר פשוט עצר את התנועה ומנע התרסקות מביכה.
בנוסף, יש אפשרות לשנות את השיפוע לזווית שנעה בין 13 ל-24 מעלות ובכך לדמות מדרון תלול יותר או פחות. די מהר (הכול יחסי) הצלחתי להיפרד ממוט האחיזה, צוברת עוד ועוד ביטחון. בהתחלה נאחזת ביד של המדריך, ואחר כך בחבל.
האימון אורך שעה, והוא נחלק ליחידות של 10 דקות עבודה ו-10 דקות מנוחה, ולכן על כל מסלול (ויש שניים) מתאמנים שני זוגות - לסירוגין. למה צריך הפוגות? כי אין ברירה. כשלומדים תנועות מוטוריות חדשות, מפעילים שרירים חדשים לא מוכרים. לעיתים כאבו לי הברכיים, ובשלב של לימוד העצירה, הירכיים שלי עבדו שעות נוספות, כך שההפסקות הן הכרחיות.
יש כאלה שמתנגדים לשיטה הזו, בעיקר מטעמים צרכניים. ע', שהגיע למקום עם ילדו בן השש ולפני שנים אחדות ליווה כאן גם את הבן הבכור, טוען שההפסקות האלה אכן חשובות מאוד בשיעור הראשון, אבל כבר מהפעם השנייה הגוף התרגל, והילדים לא היו זקוקים להן עוד, אבל השיעור נפסק בכל זאת לטובת המתאמן השני, שאיתו חולקים את המסלול ואת המדריך.
"אתה משלם כל-כך הרבה כסף, וזה מוצג כשיעור פרטי של שעה, אבל בפועל זה רק חצי שעה", הוא מתלונן, "מה גם שמדיניות הביטולים קשוחה מאוד, ואם תנסה לבטל שיעור בהתראה של פחות מ-36 שעות מראש, תשלם גם אם לא הגעת".
בתגובה אומר מלצר: "הגלישה בסקימולטור יותר אינטנסיבית מאשר בשלג, ומתאמנים בעיקר על סיבובים ופניות. עושים 400-700 פניות באימון, שזה מה שעושים בשטח ביום סקי מלא, לכן גולשים בכל הרמות חייבים מנוחה. בנוסף, גם בשלג לא גולשים יותר מ-10-15 דקות רצוף, כי אחרי שגולשים למטה עולים שוב, וזו ההפסקה.
"לגבי מדיניות הביטולים - כל לקוח מקבל את המידע בכתב וחותם עליו. במקרים חריגים שבהם לקוח נאלץ לבטל פחות מ-36 שעות לפני שיעור, אנחנו מנסים 'להציל' את השיעור ויש לנו רשימת המתנה, אז ננסה להכניס מתאמן אחר. אם גם זה לא מצליח ובהנחה שלא מדובר בהתנהלות 'כרונית' אז אנחנו מאפשרים השלמה על בסיס מקום פנוי ואין אדם שניסה להשלים שיעור ולא הצליח.
עם זאת, מדגיש ע' שהביקורת היא ברמה הצרכנית בלבד, לא מבחינה מקצועית. "לקחתי את הילד לסימולטור לפני חופשת הסקי, משום שלא היה לו ניסיון בגלישה וידעתי שהקואורדינציה שלו לא כל-כך טובה. חששתי שיתקשה באתר הסקי בחו"ל. אבל בשטח לילד לא היה שום קושי, והוא השתלב ונהנה. אני מאמין שהתרגול המוקדם תרם לזה".
ליצור זיכרון שרירי
מלצר גורס שכדי לתרגל את הבסיס, צריך לחזור על התנועות 5,000-15,000 פעם, ורק אז יוצרים זיכרון שרירי כשהשאיפה היא שהגוף יפנים את התנועות ויעבוד על אוטומט. גם למי שיודע לא יזיק לתרגל. "זו שפה מוטורית, ולכן לא שוכחים את התנועות, אבל צריך לתחזק את השרירים ולפתוח מחדש את הקשר הבין-שרירי".
רמת הלמידה תלויה מן הסתם בגיל, בקואורדינציה, ביכולת השרירית, בניסיון ואפילו בפציעות, אם היו כאלה. בכל שיעור שכזה גומאים חמישה עד שבעה קילומטרים של גלישה - נתון מפתיע כשלעצמו - ומתרגלים 700-500 פניות.
קורס היסודות מקביל לשבוע הסקי הראשון שבו מתחילים מאפס, והיתרון הוא שיש מעין תנאי מעבדה מבוקרים והתייחסות אישית לכל גולש. מי שכבר גלש ומכיר את המאטריה, מוזמן להתנסות בקורס מתקדמים ולשפר טכניקה.
לשאלה אם ההכנה הזו באמת נדרשת, עונה מלצר: "כשמתאמנים ומכינים את הגוף, מורידים סיכון לפציעות, אבל גם מתקדמים ברמת הטכניקה. ככל שרמת המיומנות עולה, יכולים לגלוש מרחקים ארוכים יותר בפחות מאמץ". סקימולטור הוא כמובן לא הדרך היחידה (ראו להלן "הכן גופך לסקי"), והעיקר לבצע הכנה כלשהי, ומומלץ לא להשאיר אותה לשבוע האחרון.
גם ליריב אטיאש, מנהל ההדרכה באתר החרמון, יש עצות בנושא, אף שהוא דוגל יותר בגרסת ההכנה ה"רזה". גם הוא מסכים שסקי הוא ספורט שהשליטה בו מפעילה שרירים לא מוכרים מצד אחד, ומנגד גם מפעילה את כל חלקי הגוף, כמו בשחייה. הכנה בסיסית מסייעת לדבריו למנוע שרירים תפוסים, בעיקר לכאלה שלא עוסקים בספורט משנה לשנה, ואז משקיעים בבת אחת מאמץ גדול. כשהגוף לא עושה את התנועות באופן טבעי, השרירים מתאמצים יותר ונתפסים.
"בסקי, בניגוד להליכה, יש הרבה תנועות מצד לצד, לכן השרירים החיצוניים עובדים חזק יותר וגם בישבן יש מה לעשות (ראו "הכן גופך לסקי"). גולשים מנוסים שמכירים את התנועות משקיעים פחות כוח בפעולה עצמה, למתחילים זה יותר קשה והם משקיעים יותר כוח. אז חשוב להגיע מוכנים מבחינת כושר ולתרגל גמישות".
רשת סקימולטור מונה שלושה סניפים, ובהם גם חיפה ועמק חפר, והיא מציעה שיעורים פרטיים ושיעורים בזוגות. המחיר נע בין 142 שקל בקיץ ל-245 בשיא העונה. ניתן להתחיל מגיל 3. בכל סניף יש גם חנות ציוד. לפרטים: www.skimulator.co.il
אירועים
תחרות קפוץ וקפא. מדי שנה מקיימת חברת המשקאות רדבול תחרות קפיצה למי קרח בשם Jump & Freeze. התחרות מתקיימת ברחבי העולם, מניו זילנד ואסטוניה ועד לגיאורגיה ולבנון, לקראת סוף עונת הסקי, כשחלק מהשלגים מתחילים כבר להפשיר. כ-25 צוותים מתחרים בגלישה וקפיצה אל מי הפשרת השלגים, כשהם לבושים בשלל תחפושות מגוחכות ומצחיקות. רעיונות יצירתיים ויוצאי דופן מקבלים נקודות בונוס. המטרה היא לחגוג את סיום העונה, ולהזכיר לאנשים לא לקחת את הסקי יותר מדי ברצינות.
מירוץ חגי האורות. מירוץ מיוחד לציון חגי האורות, חנוכה וחג המולד, הנערך זו השנה השלישית בכפר הנוצרי הגלילי מעיליא, תוך שילוב בין פעילויות ספורט למטרות חברתיות ותרבותיות. המירוץ מהווה הזדמנות לחבר אנשים מכל המגזרים בפאזל האנושי החי בגליל המערבי - נוצרים, מוסלמים, דרוזים ויהודים, מכל הגילאים ומכל המינים - לריצה משותפת לציון החגים ולמען שכנות טובה וקירוב לבבות. 22.12, טל' 077-9975414 www.ozrothagalil.org.il