עד כמה מורכבת וחד-צדדית היא הכניסה לבעלות על קבוצת כדורגל בישראל - כבר ראינו בשנים האחרונות. יותר מ-20 בעלי קבוצות ברחו/עזבו במהלך העשור האחרון אחרי שדיממו מכיסם הפרטי מאות מיליוני שקלים. הידועים מכולם מבחינת היקף ההפסד הכספי היו לוני הרציקוביץ' וארקדי גאידמק.
בעוד שגאידמק והרציקוביץ' שרדו זמן רב יחסית (גאידמק 6 שנים בבית"ר ירושלים, הרציקוביץ' 12 שנים במכבי ת"א), מעניין לבחון דווקא את הפעילות הקצרה והמאסיבית של אמיר גרוס כבירי בהפועל ת"א, שהסתיימה במפח נפש אישי וחור עצום בכיס. בימים אלו מנהל כבירי מאבקים בבית המשפט, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, תוצאה של התקופה הקצרה שבה החזיק בהפועל ת"א - מיולי 2015 ועד התפרקות הקבוצה בדצמבר 2016.
איך נראה חשבון ההוצאות של בעלים שמחזיק קבוצת כדורגל? הנה הצצה נדירה למערכת הנהלת החשבונות של הפועל ת"א ואמיר כבירי שהגיעה לידי "גלובס":
את עונת 2016/17 פתח כבירי עוד לפני הקיץ עם הזרמה של 700,000 שקל ב-19.6.2016. עשרה ימים אחר כך - עוד הזרמה לחשבון של המועדון, הפעם של 425,000 שקל. בחודש יולי, עם פתיחת ההכנות של הקבוצה לעונה, ביצע כבירי שלוש העברות בתוך שבוע בהיקף כולל של 427,150 שקל. ההזרמות התכופות נובעות ממיעוט הכנסות ובלת"מים על גבי בלת"מים שנפלו על הפועל ת"א מתקופות קודמות ולא הוערכו נכונה על ידי כבירי ונעלמו מעיניו בעת שרכש את המועדון. כבירי אמר בזמנו בכמה הזדמנויות: "לא ידעתי לאן אני נכנס".
חודש אחד קדימה. באוגוסט 2016 כבר ביצע כבירי 6 הפקדות שונות לקופת המועדון בהיקף כולל של 764 אלף שקל, וכך זה נמשך ונמשך. בכל חודש נאלץ לממן ולאזן את התזרים של הפועל: בספטמבר 2016 - 4.28 מיליון שקל; באוקטובר 2.23 מיליון שקל; נובמבר היה חודש קשה. הלחץ של נושים ובעלי חוב לקבל את כספם גרר את כבירי לסחרור, כשהמועדון עומד רגע לפני פירוק. באותו חודש, בין 8.11.2016 ל-30.11.2016 (22 ימים), ביצע הבעלים עשר הפקדות שונות מהחשבון שלו ושל מקורבים אליו לחשבון של המועדון בסכום כולל של 5,136,635 שקל.
כדי לאפשר למועדון להיכנס להקפאת הליכים העביר כבירי שבוע לאחר מכן (5.12.2016) עוד 2.8 מיליון שקל. בסך הכל העביר הבעלים עבור חמישה חודשים בעונת 2016/17 סכום של 16.9 מיליון שקל.
זה כמובן היה אקורד הסיום. לעונה הקצרה הזאת כבעלי הפועל ת"א מצטרפת גם עונת 2015/16, גם אז הזרים למועדון סכומי כסף עצומים - בתחילה עבור רכישת המניות, ובהמשך עבור תפעול הקבוצה ובעיקר תשלומים עבור תביעות עבר. בסך הכל, על פי מסמכי בית המשפט וכרטסת החשבונות של המועדון ושל כבירי - הבעלים הזרים מכיסו יותר מ-52 מיליון שקל, ועוד 3 מיליון שקל מחשבונות פרטיים שלו לבעלי החוב השונים. בנוסף, מחזיק כבירי בערבויות אישיות לאחר הפירוק בסכום נוסף של 25 מיליון שקל - אותם הוא משלם בימים אלו בהסדרי פריסת חובות והסדרי חוב.
צ'קים לאבי נמני
בחלק מהמקרים ניתן לראות בכרטסת שכבירי מעביר כספים לא רק מחשבונותיו האישיים, אלא מאמו תמי כבירי, ושורת הפקדות מ"נאמני המוזיאון" - חשבון עמותת נאמני קרן מוזיאון ארמיטאז' בישראל שבה ממלא כבירי תפקיד נשיא.
חלק מהחובות הללו עומדים בבית המשפט ומתנפחים בימים אלו לממדים מבהילים. העיקרי שבהם הוא חוב לחברת המימון קוגיטו - החברה העמידה לכבירי ביום 15.9.2016 הלוואה בסך 7.43 מיליון שקל, והלוואה נוספת מיום 15.11.2016 בסכום של 4.975 מיליון שקל. בקוגיטו לא המתינו יותר מדי לפירעון ההלוואה, והגישו נגד כבירי תביעה בבית המשפט כמה חודשים לאחר מכן בדרישה להחזר חוב בסך 19.62 מיליון שקל, נכון ל-3.2.2017. "קרי, בחישוב אריתמטי פשוט מדובר בהלוואה הנושאת ריבית שנתית של כ-120%", טוען כבירי בבית המשפט נגד הדרישה לתשלום החוב. "מדובר בריבית 'רצחנית' אותה מבקשות המשיבות להשית על החברה תוך ניצול לרעה של מעמדן וניצול בזמן אמת את חולשתו של המבקש".
מהדוחות שהגיעו לידי "גלובס" אפשר ללמוד דבר נוסף, והוא רשימת הצ'קים העתידיים שפוזרו ונותרו כולם חדלי פירעון לאור הליך הפירוק שאליו נכנסה הקבוצה. מדובר במאות צ'קים - ליתר דיוק 703 צ'קים - הנפרסים מדצמבר 2016 ועד מאי 2018. חלקם צ'קים עבור פעילות כמו תשלומים לגן ילדים ששילם המועדון עבור שחקן הרכש הזר ניקוליץ' (צ'קים חודשיים בסך 3,200 שקל), ארבעה צ'קים לחברת נים גרופ שבבעלות סוכן השחקנים אבי נמני - כל אחד בשווי 131,729 שקל, תשלומי צ'קים למאמן רן בן שמעון עבור בוררות היסטורית, כל אחד בשווי 32,869 שקל, ועד תשלומים בעבור ניכיון צ'קים ועשרות תשלומים עבור רכישת שחקנים (הפועל ת"א פרסה לתשלומים את רכישת השחקנים).
"רקדנית בת 14"
בעת אישור תקציב המועדון ברשות לבקרה תקציבית, כבירי אף התבקש להעמיד כביטחונות את אוסף הפסלים שלו (שאותם כינה בטעות יו"ר הבקרה אורליצקי "תמונות"). במכתב מ-14.12.2016 פונה יו"ר הבקרה אורליצקי לכבירי ודורש את מסמכי השעבוד של אחד האוספים היקרים ביותר ללבו של כבירי - "אוסף הפסלים של האמן אדגר דגה". כבירי, שטוען כי כל התחייבויותיו לבקרה מולאו, מסרב. במכתב מ-19.12.2016 כותב כבירי לבקרה באמצעות עו"ד כי "למותר לציין את הנזק העצום שעלול להיגרם למרשי אם תנהגו בניגוד לאמור לעיל ותעבירו את מסמכי השעבוד לבקרה... מופנית תשומת לבכם לעובדה כי הבקרה כלל לא מצאה לנכון לרשום שעבוד על אוסף הפסלים".
על מה בעצם מדובר (ואיפה הכסף הגדול באמת של כבירי): חצי שנה לפני אותה התכתבות ביקש כבירי הערכת שווי לאוסף הפסלים של אדגר דגה מידי מומחה ניו יורקי להערכת שוויים, אלכס רוזנברג. האוסף כולל 74 פסלים ומופרד לשניים - 73 פסלים ועוד פסל אחד שזוכה להערכת שווי נפרדת - "רקדנית בת 14" (La Petite Danseuse de Quatorze Ans).
ב-14 במארס 2016 מפרט רוזנברג את ערכו של האוסף במסמך בן 42 עמודים, שהשורה התחתונה שלו היא זו: "אני מעריך את 73 הפסלים של אדגר דגה במחיר שוק ריאלי של 31,000,000 דולר. את "רקדנית בת 14" אני מעריך ב-24,000,000 דולר, ובסך הכל שווי האוסף נאמד ב-55,000,000 דולר".
