גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: רפורמת המס של טראמפ - את מי בדיוק היא משרתת?

"1984" זה עכשיו: טראמפ יפסיד הון מרפורמת המס? ברצינות? ■ המטרה של "קיצוצי המס" היא לגמד את הממשלה בעתיד הלא רחוק, כשהגרעון יגיע לממדים מפלצתיים – והוא יגיע ■ פרשנות

דונלד טראמפ, בחירות  / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ, בחירות / צילום: רויטרס

"מלחמה היא שלום; חירות היא עבדות; בורות היא עוצמה" - פניני שיחדש (newspeak) ב-"1984" מאת ג'ורג' אורוול.

"זה יעלה לי הון, תאמינו לי, תאמינו לי... זה לא טוב בשבילי... אני חושב שרואי-החשבון שלי משתגעים עכשיו" - דונלד טראמפ על הצעת החוק לרפורמה במערכת המס האמריקאית בנאום בסיינט-צ'רלס, מיזורי, ב-29 בנובמבר.

הסנט אישר אמש (ו') את גרסתו להצעת החוק ועתה תשב ועדה משותפת של סנטורים וצירי בית הנבחרים ותנסה ליישב את ההבדלים בין גרסאות שני הבתים. הכוונה היא להניח גרסה סופית על שולחן הנשיא לפני חג המולד. אבל הפשרות שילובנו בוועדה המשותפת - משמעותיות ככל שיהיו - לא יצליחו לשייף עובדה מחוספסת אחת: מסמך החקיקה הסופי שתוציא הוועדה יהיה טוב מאוד לדונלד טראמפ ולעמיתיו במאיון העליון, ורע, אולי רע מאוד לבני מעמד הביניים.

טקטיקת המכירה של המיזם הזה הושתתה על מאמץ לשטוף את מוחות האזרחים בדקלומים חוזרים ונשנים של מחוקקים, שלפיהם מדובר בהצעת חוק לקיצוצי מס לכ-ו-ל-ם. אז נכון שבשנים הראשונות יוקטנו שיעורי המס גם למשפחות ויחידים. משפחות רבות ממעמד הביניים אכן ייהנו מתוספת של מאות דולר בשנה להכנסה הפנויה שלהן. אך הנקודה היא שההטבות לבני מעמד הביניים הן זמניות; מדרגות המס הנוכחיות לבעלי הכנסות ברמת הביניים יוחזרו לתוקפן אחרי 10 שנים. הטבות המס שמיועדות לבעלי ההכנסות הגבוהות הן קבועות.

וכך, אם נחזור רגע לטראמפ, הוא לא יפסיד "הון" בגלל החוק החדש. להפך. הוא אמנם לא פרסם מעולם את רוב דיווחיו למס הכנסה, אך דיווח שנתי אחד, מ-2005, דלף איכשהו לתקשורת. על פי חישוב של "ניו-יורק טיימס", טראמפ היה חוסך 42 מיליון דולר על הדוח שלו מ-2005 לו גרסת הסנט לחוק רפורמת המס הייתה אז בתוקף, ו-35.1 מיליון דולר, לו גרסת בית הנבחרים הייתה תקפה. אם יבוטל מס הירושה, ב-2025, כפי שמציעה גרסת בית הנבחרים, יחסכו יורשי הנשיא 1.1 מיליארד דולר בבוא העת. זה תקף כמובן לכל המיליארדרים והמיליונרים בארה"ב. אזרחים אחרים יוכלו לגמול למחוקקים שהרו את התינוק המכוער הזה בקלפיות ב-2018.

"הונאת המס הגדולה בהיסטוריה", זעק פול קרוגמן, הכלכלן וחתן פרס נובל בטור שלו ב"טיימס", שבו קבל על העוול שעושה חוק רפורמת המס לרוב אזרחי ארה"ב. ובכל זאת, למרות מגרעותיו הברורות - ומיד נדון בהן בהרחבה - יש בחוק המוצע סעיפים עם פוטנציאל להאיץ את הצמיחה הכלכלית בארה"ב, לפחות תיאורטית, ובראשם קיצוץ מס החברות מ-35% ל-20%, החל ב-2019. קיצוץ זה אמור להגדיל את התחרותיות של המשק האמריקאי מול שווקים זרים, ולמשוך חברות זרות להשקיע בו. (עם זאת, ייתכן שבגרסה הסופית של החוק יועמד מס החברות על רף של 22%, כפי שאמר טראמפ עצמו אמש).

הרפובליקאים חוזרים על משנתם הוותיקה וטוענים, שהגידול בהכנסות של המאיונים העליונים, שינבע מקיצוצי המס (הקבועים, כאמור) למיליונרים ומיליארדרים, יטפטף למטה, לבעלי ההכנסות הנמוכות, ויתן תנופה למשק כולו. (בעת גאות הים, עולות כל הסירות, אוהבים הרפובליקאים לומר). הדמוקרטים גורסים, כי תיאוריה זו לא הוכחה מעולם. יש גבול ליכולת הצריכה האנושית, הם אומרים. רוב הכספים העודפים של בני הצמרת הפיננסית ימצאו דרכם לקרנות משפחתיות להבטחת עתידם של בני הדור הבא, לא לספקי שירותים.

ואפשר גם לשאול - והדמוקרטים אכן שואלים - האם הגדלת רווחי החברות בעקבות הקיצוץ המסיבי בנטל המס עליהן, אכן תחלחל למשק באמצעות השקעות באמצעי ייצור ושכירת עובדים חדשים, כפי שטוענים הרפובליקאים. בסקר שערכה אוניברסיטת שיקאגו בקרב 42 כלכלנים, מכל קצות הקשת הפוליטית, בנובמבר, סבר רק אחד שהצעת החוק אכן תאיץ את המשק. ובכנס של מנכ"לי חברות, שבו השתתפו עשרות אנשים, שאל המנחה כמה מהנוכחים מתכננים להשקיע לפחות חלק מהתקציב המוגדל, שיעמוד לרשותם בעקבות הקלת נטל המיסוי, בשכירת עובדים חדשים. רק חמש ידיים הורמו.

אין כמעט ספק, שבני מעמד הביניים ואפילו העניים ישאו על גבם את נטל מיזם המיסוי החדש. בדיקה של הוועדה המשותפת למיסוי - גוף כלכלנים בלתי מפלגתי (עצמאי) של הקונגרס - העלתה שרק 44% ממשלמי המיסים יהנו מהקלת נטל המיסים בסכום שעולה על 500 דולר ב-2019. וב-2027, כאשר מדרגות המס למעמד הביניים יוחזרו לרמתן הנוכחית, יוגדל נטל המיסים על משקי בית עם הכנסה שנתית של פחות מ-75 אלף דולר.

נוסף לכך, גרסת הסנט של הצעת החוק מבטלת את החובה לרכוש ביטוח רפואי, אחד מעמודי התווך של אובמה-קר. ביטול חובה זו צפוי לייקר במידה משמעותית את הביטוח הרפואי למיליוני משפחות מפני שרוב אלה שיימנעו מרכישת ביטוח הם צעירים ובריאים, שהפרמיות שלהם מממנות קשישים וחולים.

מעבר לזה, גרסת הסנט להצעת החוק שמה קץ לסדרת ניכויים פופולריים שמשמשים משענת אמינה למשפחות ממעמד הביניים במשך דורות. מדובר, בראש ובראשונה, על ניכוי מיסים מקומיים - למדינות למחוזות ולערים - מתשלומי המס הפדרלי. בעקיפין, תפגע הגזרה הזו ביכולתן של רשויות מקומיות לקיים את הרמה הנוכחית של שירותים לאזרחים.

מכל זווית שהיא, חוק רפורמת המסים הוא, אם כן, מיזם מסיבי להעברת כספים ממעמד הביניים ואפילו מעניים לבעלי ההון ולתאגידים. ונשאלת השאלה: מדוע? האם מדובר בשנאה עניים? לא ממש (אם כי רפובליקאים רבים אוהבים לטעון, כי עוני הוא עונש שאדם מביא על עצמו). לרפובליקאים יש מטרה אידיאולוגית ארוכת טווח, ששאובה מכתבי אין ראנד: לנוון בהדרגה את רשת הביטחון החברתי (ביטוח לאומי, מדיקייר) ובשלב הבא לגמד את הממשלה. איך אמר פעם רונלד רייגן? ממשלה אינה הפיתרון; ממשלה היא הבעיה.

הדרך לעשות זאת היא לנצל את הגרעון שיצמח עם מימוש מיזם המיסים החדש. הגיבנת הגדולה ביותר של הצעת החוק (בגרסאות הסנט ובית הנבחרים) אינה בהכרח הגדלת אי-השוויוניות בארה"ב - בעיה כבירה בפני עצמה - אלא ניפוח מסיבי של הגרעון, עובדה שהופכת את מיזם החקיקה לבלתי אחראי מבחינה פיסקלית. המחוקקים הרפובליקאים מודים, כי קיצוצי המס וההטבות האחרות יוסיפו כ-1.5 טריליון דולר לגרעון ב-10 השנים הבאות.

בשלב זה מנסים הרפובליקאים להקל בחומרת הבעה. הם טוענים כי אחרי 2027, הגרעון יפסיק לתפוח. מדוע? בשנה זו יפקעו קיצוצי המס לבני מעמד הביניים (אך, להזכירכם, לא למפלס הפיננסי העליון). יתר על כן, הם אומרים, שקיצוצי המיסים ישלמו בעד עצמם. מדוע? מפני שהם יתנו תנופה לפעילות הכלכלית, יאיצו מיזמים במשק וממילא יתרמו לגביית מסים מוגברת שתגלח את הגרעון. בכל אופן, ההאצה הכלכלית המקווה - אם אכן תתרחש - צפויה לתרום עד 400 מיליאר דולר לאורך 10 שנים, לפי חישובי אנליסטים עצמאיים של הקונגרס. איך יומס קרחון טריליון הדולר הנותרים? האם מדפיס השטרות הממלכתי בדאון-טאון וושינגטון יחל לעבוד שעות נוספות?

לא, התוכנית הרפובליקאית היא להתחיל להשמיע זעקות שבר על גודל הגרעון בשנים הקרובות. מיוני תקציב הם ייהפכו בהדרגה לניצי תקציב. הם יטענו שהקופה הציבורית אינה יכולה לקיים את תוכנית הביטוח הלאומי ברמתה הנוכחית. אולי הגיע להפריטו? (חלום של ג'ורג' בוש הבן, שהתנפץ על סלעי התנגדות דמוקרטית). הם ינסו לכרסם במדיקייר, תוכנית הביטוח הרפואי לגימלאים, במאמץ להפריטה. וטראמפ כבר הפליט רמז על כך. בישיבת ממשלה בבית הלבן הוא אמר: "אנו בוחנים ברצינות תוכנית לרפורמה במערכת הסעד". המממ....

בשלב מאוחר יותר, כשהגרעון יגיע לממדים מפלצתיים - והוא יגיע - יתחילו הרפובליקאים (אם הבית הלבן ו/או הקונגרס יהיו בשליטתם) לסתום את הצינורות שמזינים את הממשלה. ממשלה קטנה היא ממשלה טובה. זו כל התורה הרפובליקאית על רגל אחת. 

עוד כתבות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם