מה שקרה לטבע הוא אירוע טראומטי לעובדי החברה, לבעלי מניותיה ולמשק הישראלי. כפי שניתן היה לצפות, מחפשים אשמים למה שאירע ולא קשה להאשים את הנהלת החברה ואת הדירקטוריון במשגים שנעשו. העובדה שבשעה שנעשתה העסקה האומללה של רכישת אקטביס היא זכתה לתשואות רוב האנליסטים שהביאו את מחיר המניה לשיא אינה פוטרת את הדירקטוריון מאחריות לטעות שנעשתה. אולם יש בכך כדי להצדיק התייחסות זהירה להצעותיהם של אותם מומחים בדבר הדרך שבה יש לטפל במשבר מכאן ואילך.
ההצעות המועלות בכנסת ובאמצעי התקשורת להעניש את החברה בדרכים שונות הן אולי תגובה מובנת למחדלים שנחשפו אבל אסור שתפגענה בסיכויי החברה להשתקם. הצורך לפטר מספר ניכר של עובדים ולקצץ בפעילות שאינה רווחית הוא בלתי נמנע כדי שטבע תוכל למנוע את החשש מפני חדלות פירעון. גם אחרי הפיטורים ההכרחיים תישאר טבע מעסיקה של אלפי עובדים בישראל. אם חלילה תיכשל תכנית ההבראה יאבדו את מקום עבודתם אלפים רבים של עובדים.
אחת הטענות של התובעים להעניש את טבע היא שהחברה קבלה מן המדינה הטבות רבות ולא נתנה דבר בתמורה. זוהי טענה מרושעת. טבע תרמה לכלכלת ישראל במשך עשרות שנים כיצואנית מובילה ומעסיקה גדולה. הטבת המס, שניתנה מכוח חוק נועדה לעודד את טבע להשקיע בישראל, כפי שעשתה, כאשר הוצעו לה תנאים מפתים במדינות אחרות.
מה שמעורר כעס מוצדק על טבע הוא רמת שכר מנהליה בשנים האחרונות. אני סברתי שהיא מוגזמת גם בימים הטובים של רווחיות גבוהה. היא בלתי סבירה לחלוטין בשנים רזות. יכול להיות שצריך לתבוע ממקבלי ההטבות הללו להחזיר לחברה את מה שקיבלו בשנתיים האחרונות. בקורת קשה נמתחה גם על חבילת ההטבות שהובטחה למנכ"ל החדש. על המבקרים להבין ששוק המנהלים בענף הפרמצבטיקה שיש להם כישורים וניסיון לניהול חברה דוגמת טבע במצבה היום, הוא מצומצם ובינלאומי. מנהל שעוזב משרת ניהול טובה כדי לקבל על עצמו את משימת חילוצה של טבע מצפה, בצדק, לתגמול הולם על פי המקובל בשוק הבינלאומי.
היו שאמרו שלנוכח המשבר הניהולי של טבע, מוטב למכור את החברה לתאגיד ענק בינלאומי ולהיפטר מהנטל של הניהול הישראלי הכושל. טבע היא חברה ציבורית שרוב מניותיה מוחזק בידי משקיעים מוסדיים זרים. אין כל בטחון שהשתלטות תאגיד זר לא תחסל את פעילותה של טבע בישראל. אם השיקול היחיד של מי שישלוט בחברה הוא עלות הייצור נשקפת סכנה שאתרי החברה בישראל יפגעו.
גם אחרי מכירות המניות המסיביות, לאחר פרסום הדוחות המאכזבים, ממשיכים להחזיק במניות טבע גופים מוסדיים מכובדים וגדולים. הם מצפים שהחברה תעשה מאמץ לחזור לפעילות רווחית, ממנה ייהנו לא רק בעלי המניות אלא גם עובדי החברה. שיקומה של טבע הוא אינטרס של המשק הישראלי. יש לקוות שישראל לא תשים מכשולים בדרכו.
* מאיר חת הוא בעל מניות טבע והיה בעבר יו"ר דירקטוריון החברה.