גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: חוק ההמלצות ממילא לא יעמוד במבחן בג"ץ

החוק להשתקת המשטרה - תוקף משפטי ופרשנות: פרופ' מיגל דויטש מנתח את שאלת חוקתיותו של החוק מעורר המחלוקת

לא נשוב ונידרש כאן למשמעויות הציבוריות והחברתיות של התיקון המוצע לחוק סדר הדין הפלילי ("חוק ההמלצות"). הנזק החברתי והציבורי הטמון בחוק ובתהליך חקיקתו הוא כבד ביותר ואינו טעון הרחבה. ברשימה זו אתייחס רק לשאלת החוקתיות של חוק ההמלצות ולפרשנותו, בהנחה כי ההצעה תהפוך לחוק. אף כי הרקע הסובייקטיבי לחקיקה הבהולה הוא שקוף, עדיין ראוי לבחון את ההיבטים המשפטיים במבט אובייקטיבי וענייני, כפי שיש לצפות כי הדבר ייעשה על-ידי בג"ץ.

התיקון לחוק מבחין בין חקירות אשר בהן קיים "פרקליט מלווה" (הכוללות לרוב חקירות בעניין טוהר מידות של אנשי ציבור), לבין המצבים האחרים. המשותף לשתי קבוצות המצבים הוא, שבשני המקרים ייאסר על המשטרה להעביר לפרקליטות את עמדתה בעניין הגשת כתב אישום. דהיינו, את המלצתה בנדון (אולם כאשר אין פרקליט מלווה, המשטרה תוכל להמליץ על סגירת התיק). הנפקות המעשית של האיסור על הגשת המלצות אינה רבה כשלעצמה. אם מועבר לפרקליטות סיכום חקירה, שלפיו קיימת תשתית ראייתית למסקנה בדבר ביצוע עבירה, אין ערך מוסף מיוחד להמלצת המשטרה בנוגע לאינטרס הציבורי להגשת כתב אישום.

סיכום "התשתית הראייתית"

בסוגיה זו טמון עיקר השינוי המוצע בחוק ההמלצות. החוק יאפשר למשטרה הגשת עמדה בכתב בעניין "מכלול התשתית הראייתית" רק בתיקים "רגילים", אך לא כאשר קיים "פרקליט מלווה". הדבר כפוף לסמכות היועמ"ש לבקש העברת הסיכום, גם כאשר קיים פרקליט מלווה, בנוגע לחקירות קיימות.

ההצדקות המוצגות לשינוי המוצע הן קלושות. ראשית, היו שטענו כי "אין צורך" בסיכום הראייתי של המשטרה, לאור קיום הפרקליט המלווה. ברם, כל העוסק בניתוח חומרים עתירי-פריטים יודע כי יש להשקיע מאמצים רבים על מנת לעבד את המידע הגולמי, ולהסיק ממנו מסקנות. כך, אי-מסירת סיכום של חומר הראיות יגרום לעיכובים בעבודת הפרקליטות. קיומו של פרקליט מלווה אינו גורע מהקושי. קיים הבדל גדול בין ליווי תיק, כגורם חיצוני לחקירה, לבין העבודה היום-יומית על החומרים עצמם, תוך התרשמות גם ממהימנות העדים.

שנית, בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי מניעת הגשתו של סיכום ראייתי דרושה על מנת לאפשר בדיקה אובייקטיבית של הפרקליטות. גם טענה זו היא נטולת יסוד. אכן, ככל גוף מינהלי על הפרקליטות להפעיל שיקול-דעת עצמאי, וחזקה עליה כי כך היא נוהגת. אולם הכלל האמור אינו מונע מרשות שלטונית להיעזר בעבודתו של גוף שלטוני אחר, המופקד על-פי דין על חקירת העובדות, תוך בקרה הולמת.

שלישית, אם העברת הסיכום אמנם פוגעת ב"אובייקטיביות" הפרקליטות, מדוע בתיקים אשר בהם אין פרקליט מלווה מתאפשרת העברתו? דווקא בתיקים אלה הפרקליטות פחות מעורה בהתנהלות החקירה, ועלולה אם כן להיות "מושפעת" שלא כהלכה, כביכול.

רביעית, על-פי נוסחו בשעה זו, תמוה שהאיסור מתייחס להעברת עמדה "בכתב" לפרקליטות, על-ידי המשטרה, אך אינו מונע את העברת אותה עמדה עצמה בעל-פה. מהו ההיגיון בכך? ככל שקיימת בנדון כוונת מכוון, הדבר מרמז כי ההצעה מבקשת בעיקר למנוע את הפרסום של סיכום פורמלי מסודר. מכל מקום, קיים בהקשר זה "מסלול פעולה" אשר עשוי למנוע חלק מן הקשיים הטמונים בחוק ההמלצות, אם המשטרה תבחר להעביר סיכומים בעל-פה.

חמישית, בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר באופן תמוה, כי אין בהצעה כדי "למנוע העברת סיכום תיק החקירה, ובכלל זה התייחסות פרטנית לכל ראיה בחומר הראיות". ברם, אין רמז בטקסט של הצעת החוק כאילו מותר יהיה להעביר את "סיכום תיק החקירה". להיפך, נקבע כי לא ניתן יהיה להעביר את העמדה לגבי "מכלול התשתית הראייתית". יש להניח, כי דברי הסבר אלה, בין היתר, ישמשו את בית המשפט לצורך פרשנות מצמצמת למושג "מכלול התשתית הראייתית". כך, למשל, אם קיימים ארבעה יסודות לעבירה נחקרת, המשטרה תהיה רשאית לכאורה למסור גם את ה"שורה האחרונה" של מכלול הראיות ביחס לכל יסוד בנפרד. בדרך זו תצומצם פגיעתו הרעה של החוק.

החוק אינו מסתפק בהסדרת ההיבטים המינהליים בנדון, אלא קובע גם איסור פלילי על פרסום עמדתה המכלולית "בכתב" של המשטרה. האיסור מוטל על כל סוגי התיקים. דברי ההסבר מציינים את הצורך בהגנה על שמו הטוב של הנחקר, ואינם מתייחסים לאיזון הנדרש בין שיקול זה לבין זכות הציבור לדעת. מדובר במעין "צו איסור פרסום" חקיקתי גורף, ללא איזונים כלשהם בהתאם למערך הנסיבתי הקונקרטי.

יצוין, כי האיסור אינו מתייחס לפרסום פריטי המידע עצמם, אשר הצטברו בתהליך החקירה, אלא רק לפרסום עמדת המשטרה לגבי המכלול הראייתי, או לעניין הגשת כתב אישום. לפי הנוסח הנוכחי, גם בהקשר לפרסום, אין מניעה לכאורה, לפרסום עמדתה המכלולית של המשטרה, אם זו תימסר לפרקליטות בעל-פה ולא בכתב.

חוקתיות "חוק ההמלצות"

חוק ההמלצות פוגע ללא הצדקה עניינית בעבודת הפרקליטות והמשטרה, ופוגע באופן גורף בזכות הציבור לדעת. נסיבות החקיקה - בהילותה ותכניה - מעלים חשש ממשי לכך שתכלית החקיקה (האובייקטיבית ו/או הסובייקטיבית) היא פרסונלית. אמנם, איסור הפרסום יחול על כל סוגי החקירות, אך האיסור בחוק ביחס להעברת סיכום המשטרה לפרקליטות מוגבל לקבוצה קטנה של תיקים. חקיקה פרסונלית פוגעת בשלטון החוק.

עם זאת, האפיונים האמורים עדיין אינם מובילים בהכרח לבטלות חוקתית. לא כל פגיעה חקוקה בעקרונות דמוקרטיים, גם אם היא חריפה, מאפשרת לבית המשפט ביטול חוק של הכנסת. דרושה פגיעה בלתי ראויה בזכות יסוד או פגמים עמוקים בהליכי החקיקה עצמם. ייתכן (הדבר מחייב דיון מעמיק ונפרד), כי במצבים קיצוניים במיוחד, של איום על עצם המשטר הדמוקרטי, תהיה לבית המשפט סמכות אינהרנטית לביטול חוק. אסתפק עתה בהערות תמציתיות בלבד ביחס לאפשרות לביטול חוק ההמלצות מחמת פגיעתו בזכויות יסוד.

בהקשר זה עשויה להתעורר טענה בדבר פגיעה בזכות השוויון של הנחקרים ה"רגילים" (כי לגבי חקירות אנשי ציבור וקטגוריות נוספות שבהן יש פרקליט מלווה, המשטרה לא תעביר סיכום בכתב ובכך תיפגע יעילותה של עבודת הפרקליטות). ואמנם, התכלית של הגנה, כביכול, על שיקול-הדעת העצמאי של הפרקליטות "אינה מחזיקה מים" בנדון, והיא אינה ייחודית דווקא למצבים הנוגעים לאנשי ציבור, כך שאין היא מצדיקה פגיעה בזכות לשוויון.

קיום פרקליט מלווה אינו שיקול מספיק בנדון, כאמור. בנוסף, ההסדר בחוק ההמלצות אינו עומד בדרישת המידתיות. עם זאת, שאלה היא אם הזכות לשוויון כוללת מלכתחילה גם זכות לשוויון ביחס לסיפוק אינטרס שלילי באופיו, של גרימת עיכוב ופגיעה ביעילותה של עבודת הפרקליטות. נזכיר, כי בכל הנוגע לפרסום המידע, החוק חל על כלל הנחקרים ובהקשר זה אין הוא פוגע בזכות לשוויון.החוק פוגע בזכות הציבור למידע, הנתפסת כמרכיב בסיסי בזכות החוקתית לחופש הביטוי. התכלית המוצהרת היא הגנה על כבוד האדם ועל השם הטוב. אם כן, עסקינן באיזון "אופקי" בין זכויות יסוד. ברור כי באשר עסקינן באנשי ציבור, זכות הציבור לדעת מצויה ברמת העוצמה הגבוהה ביותר. הסיכום המכלולי של חקירת המשטרה אינו בגדר רסיסי מידע סלקטיביים, אלא ניתוח סדור של מסכת ראיות (בין שהוא ניתוח מוצלח ובין שהוא שגוי). בנסיבות אלה, הפגיעה בחופש הביטוי של הציבור באמצעות איסור הפרסום בחוק, אינה מאוזנת ואינה חוקתית. זאת ועוד: עסקינן באיסור גורף ונטול איזונים נסיבתיים (האיסור מוטל אף על הפרקליטות עצמה); האיסור הוא עונשי ולא רק מינהלי; בנוסף, הוא אינו מבחין בין סוגי עבירות ואינו מתייחס לעיתוי.

אם כן, בכל הנוגע למקרים שבהם המשטרה מסרה לפרקליטות כדין סיכום של התשתית הראייתית (לגבי חקירות קיימות של אנשי ציבור, הדבר אפשרי לפי בקשת היועמ"ש), איסור הפרסום בחוק צפוי להיפסל כבלתי חוקתי.

אדגיש לסיום: על-פי נוסח ההצעה בשעת כתיבת מאמר זה, על החוק בכללותו מרחפת התמיהה הנעוצה בכך שהאיסור על מסירת הסיכום המשטרתי לפרקליטות ועל פרסומו, מתייחס לסיכום אשר נערך על-ידי המשטרה "בכתב" דווקא. אם כן, יתאפשר לכאורה סיכול של חלק מן הקשיים הטמונים בחוק, באמצעות החלטה של המשטרה למסירת סיכומי חקירות בעל-פה.

עם זאת, הקושי עדיין קיים. ראשית, המשטרה אינה חייבת למסור סיכום בעל-פה. שנית, מטבע הדברים, ההשלכות על דעת הקהל ועל רמת האמינות אשר הציבור מייחס לסיכום סדור, מפורט ומנותח בכתב, הן שונות מאשר לסיכום שהועבר בעל-פה ומידת הפירוט שבו מוגבלת.

מניעת יצירתו של מידע חשוב לציבור, במתכונת הולמת (או בכלל), היא בעייתית כשלעצמה מבחינה חוקתית, כאשר האיסור בנדון אינו משרת תכלית ראויה כלשהי, ומטרתו המסתברת היא הכבדה על חופש המידע. שלישית, נוסח החוק עוד עלול להשתנות עד השלמת החקיקה. מכל מקום, אחת מהשתיים: או שהחוק לא יהיה רלבנטי מבחינה מעשית, לאור שימוש בהיתר להגשת סיכום בעל-פה, או שיתבטל מחמת חוסר חוקתיות.

■ הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. 

עוד כתבות

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: אביב חופי

אבי נקש תובע את המנכ"ל אבי חורמרו: "נטל זכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים תוך ניצול האמון"

נאמנות אבי נקש הגישה בקשה לתביעה נגזרת בשם שמונה חברות נגד אבי חורמרו, יו"ר וכמנכ"ל בחברות בקבוצה עשרות שנים, בסכום של "מעל 2.5 מיליון שקל" ● בבקשה נטען ל"התנהלות פסולה ומקוממת של חורמרו" באמצעות חברה בבעלותו ולניצול האמון שניתן בו ● חורמרו בתגובה: "טענות סרק מופרכות"

מנכ''ל ביולוג'יק דזיין, ד''ר ינאי עופרן / צילום: איל יצהר

חברת הביומד הישראלית שחתמה על הסכם עתק עם ענקית התרופות מרק

ביולוג'יק דזיין תקבל ממרק מספר דו־ספרתי של מיליוני אירו בעבור פיתוח אחד הנוגדנים שלה, עם אפשרות לקבל עד 346 מיליון אירו נוספים, בהתאם לעמידה באבני דרך ● החברה משתמשת בבינה מלאכותית ובביולוגיה חישובית כדי לפתח נוגדנים חכמים לתעשיית התרופות

טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

טרמינל 1 נפתח מחדש לטיסות בין־לאומיות: האם מחירי הטיסות יירדו?

טרמינל 1 נפתח מחדש לטיסות בין־לאומיות, לאחר שנסגר עם פרוץ המלחמה ● חברת התעופה ריינאייר חזרה לישראל, לאחר חודשים ארוכים בהם השהתה את פעילותה בארץ ● איזה חברות חדשות מצטרפות לפעילות בטרמינל שנפתח, והאם יש סיכוי לירידת מחירים?

תקיפה אוקראינית על אדמת סוריה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי של Kyiv Post

באוקראינה מדווחים: כוחותינו פועלים נגד רוסיה בגולן הסורי

כוחות אוקראינים תוקפים בסוריה, בשיתוף פעולה עם המורדים בממשל אסד ● המטרה: לפגוע במורל הרוסי, ובכוחות סורים שנשלחים להלחם באוקראינה

עמית גל / צילום: מארק ניימן, לע''מ

אחרי שנה וחצי: עמית גל נבחר לממונה הקבוע על שוק ההון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להעניק לגל את המינוי הקבוע, אחרי שוועדת האיתור העבירה לו שני שמות – גל והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● סמוטריץ רמז לו: "2.5 טריליון שקל שמנוהלים בגופים המוסדיים צריכים למצוא אפיקי השקעה במשק הישראלי"

אורי יהודאי, לשעבר נשיא ומנכ''ל פרוטרום / צילום: שלומי יוסף

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום המיתולוגי: "במשטרה אפילו לא טרחו להגיד טעינו, או סגרנו את התיק מחוסר אשמה"

6 שנים לאחר שהוביל את פרוטרום לאקזיט בשווי כ־7 מיליארד דולר, אורי יהודאי מספר בראיון ראשון ובלעדי על החקירה שנפלה עליו בהפתעה, עד לסגירתה לאחרונה: "אני שלחתי את המידע ל־IFF וצחקתי כמו מטומטם" ● וגם: על העסקים המוצלחים עם בן הדוד ישי דוידי והתסכול מהמצב במדינה: "אם היו קוראים לי להיות שר האוצר, הייתי הולך מחר בבוקר" ● הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע

אוניברסיטת חיפה / צילום: איל יצהר

בית ספר חדש לרפואה בחיפה: מתי הוא יוקם ומי עומד מאחורי התרומה

אוניברסיטת חיפה הודיעה על הנחת אבן הפינה להקמת פקולטה לרפואה ועל תרומה גדולה במיוחד ממשפחת עמיר, מראשי הקהילה היהודית בלוס אנג'לס ● מתי היא תתחיל לפעול, ולמה כולם רוצים פתאום להקים בית ספר לרפואה? גלובס עושה סדר

דוד לוי / צילום: Matty Stern / U.S. Embassy Tel Aviv, ויקיפדיה

השר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86


מפועל בניין לחתן פרס ישראל: דוד לוי, שעלה ממרוקו והתקדם מעבודה בבניין לפוליטיקה המקומית והארצית, הלך לעולמו • הוא הניח אחריו אישה ו-12 ילדים • לוי כיהן במשך למעלה מעשור כסגן ראש הממשלה, ניהל את משרד הבינוי והשיכון ולאחר מכן את משרד החוץ • בשנת 2014 הוזכר לוי כמועמד לנשיאות, ובערוב ימיו קיבל את פרס ישראל למפעל חיים

הנפקת טוקספייס בנאסד''ק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסד''ק

המניה הפסיכולוגית שייסדו ישראלים קפצה בכ-360%. אך יש בעיה אחת בדרכה

בתחילת 2023 עמדו משקיעי טוקספייס בפני שוקת שבורה, כששווי פלטפורמת הטיפול הנפשי הווירטואלי התרסק ביותר מ־90% ● מאז, נסקה המניה, ותוצאותיה השתפרו, אבל יונתן בן ארצי, מהמשקיעים המוקדמים בחברה, סבור כי היא זקוקה למשקיעים מוסדיים

עזה / צילום: Reuters, Anadolu

החמולה מעזה שהייתה אמורה להיות הפתרון ל"יום שאחרי", והסתבכה עם חמאס

חמולת דורמוש מלב עזה עלתה לכותרות השבוע לאחר דיווח כי חמאס חיסל את מנהיגה בעקבות מגעים שקיימה עם ישראל ● בעבר המשפחה, שעוסקת גם בפעילות פשע ענפה, שימשה כ"קבלנית טרור" של חמאס והייתה אחראית בין היתר לחטיפת גלעד שליט

האיים המלדיביים / צילום: Shutterstock

מה עומד מאחורי החלטת המלדיביים לאסור כניסת ישראלים ומהן החלופות

במלדיביים, מדינת איים מוסלמית־סונית, החליטו לאסור כניסה על בעלי דרכונים ישראליים בעקבות המלחמה ● אולם, בענף התיירות לא מתרגשים וכבר מציעים חלופות ליעדים אקזוטיים

המלדיביים / צילום: Shutterstock

בגלל המלחמה: יעד התיירות הפופולרי שאוסר על כניסת ישראלים

החלטת הממשלה המלדיבית כוללת תיקון חוקים שיוביל לאיסור על בעלי דרכונים ישראלים ● בתוך כך, נשיא המלדיביים החליט למנות שליח מיוחד לנושאים פלסטיניים ולהקים קמפיין לגיוס תרומות באמצעות אונר"א

נוסעים ממתינים בתחנת אוטובוס. התעריפים יעלו / צילום: מץ 76

גל ההתייקרויות לא מפסיק: מחירי התחבורה הציבורית צפויים לעלות ב-5%

לגלובס נודע כי התעריפים יעלו בכל אמצעי התחבורה הציבורית, כשמחירו של כרטיס נסיעה בודד יעלה אף יותר ● במקביל, עיריית תל אביב הודיעה על עלייה במחירי החניונים והחניה בכחול לבן

יו''ר ספיר קורפ, אלכס ספיר / צילום: יח''צ

שותף בנדל"ן עם טראמפ ומכר פנטהאוז בקריפטו: הטייקון שמקדם הסדר חוב בת"א

חברת הנדל"ן ספיר קורפ מציעה מתווה הסדר חוב, לנוכח אי יכולתה למכור מלון במנהטן שיממן את התשלום הקרוב בחודש יולי ● הבעלים אלכס ספיר, שנחשב מקורב לנשיא ארה"ב לשעבר, יכניס את היד לכיס ויעמיד לחברה עד 10 מיליון דולר

פעילות כוחות צה''ל ברפיח / צילום: דובר צה''ל

"טקטיקה ששימשה בעיראק ובסוריה": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח

ישראל משתמשת בנגמ"שי M113 ("זלדה") בתור כלים מופעלים מרחוק ● הנגמ"ש נושא מערכות נשק, בהן רקטות מדויקות

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב

תוך פחות מחודש ובאופן חריג, פרסם הכלכלן הראשי שמואל אברמזון שלושה מחקרים על סוגיות שעומדות כעת על שולחן הדיונים באוצר ● נתונים על תעסוקת בוגרי החינוך החרדי, רווחי השיא של יבואני הרכב והיקף הטבות המס במשק, מתכתבים עם שאיפות המשרד לקראת תקציב 2025 ● המהלכים עוד ייבחנו מול מציאות פוליטית מורכבת

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צוללות

הנאסד"ק עולה ב-0.1% ● מדד ניקיי עלה ב-1.3% ● בדרך להנפקה: המיליארדר ביל אקמן מכר כ-10% מקרן הגידור שלו ●  בעל מניות בטסלה תובע את אילון מאסק בגין מסחר על פי מידע פנים ● הבורסה בהודו בשיא כל הזמנים, תוצאות מקדמיות של הבחירות מצביעות על ניצחון של מודי ● האינפלציה בטורקיה עלתה ל-75% ● הבנקים המרכזיים מגמישים את התנאים להורדת הריבית, באירופה ובקנדה צפויות השבוע הורדות ריבית

השאלות החשובות בבדיקה לאחור / צילום: Associated Press, Seth Wenig

כאשר ביצועי העבר לא מנבאים אפילו את ביצועי העבר

וול סטריט אוהבת להתרברב בתשואות שהיא לא באמת הניבה ● יש לשאול על כך כמה שאלות חשובות

מכוניות חונות בכחול לבן בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

הסוף לחניה חינם בכחול לבן בכל העיר: עיריית תל אביב משנה מדיניות ומעלה מחירים. כל הפרטים

עיריית תל אביב הודיעה על עדכון מדיניות החניה בעיר ועל העלאת תעריפים גורפת ● החל בינואר 2025 יידרשו תושבי העיר לשלם עבור חניית רחוב שאינה באזור מגוריהם - בהתאם לנדרש בחוק ההסדרים משנת 2021 ● מספר אזורי החניה בעיר יוכפל ● אלה התעריפים החדשים

בנימין נתניהו וג'ו ביידן / צילום: ap, Alex Brandon

ביידן ונתניהו משתתפים במשחק מסוכן: ניצול הדדי של חולשות פוליטיות

נאומו של נשיא ארה"ב בסוף השבוע היה מחושב, נועז, רב–סיכונים — וערמומי ● הוא מעמיד את ראש ממשלת ישראל בפני בחירה: בין המשך המלחמה, קרע מדיני וזיהוי מלא של ישראל עם הרפובליקאים, לבין המשך התמיכה הדו–מפלגתית הרחבה, פוליסת הביטוח של ישראל באמריקה