גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: חוק ההמלצות ממילא לא יעמוד במבחן בג"ץ

החוק להשתקת המשטרה - תוקף משפטי ופרשנות: פרופ' מיגל דויטש מנתח את שאלת חוקתיותו של החוק מעורר המחלוקת

לא נשוב ונידרש כאן למשמעויות הציבוריות והחברתיות של התיקון המוצע לחוק סדר הדין הפלילי ("חוק ההמלצות"). הנזק החברתי והציבורי הטמון בחוק ובתהליך חקיקתו הוא כבד ביותר ואינו טעון הרחבה. ברשימה זו אתייחס רק לשאלת החוקתיות של חוק ההמלצות ולפרשנותו, בהנחה כי ההצעה תהפוך לחוק. אף כי הרקע הסובייקטיבי לחקיקה הבהולה הוא שקוף, עדיין ראוי לבחון את ההיבטים המשפטיים במבט אובייקטיבי וענייני, כפי שיש לצפות כי הדבר ייעשה על-ידי בג"ץ.

התיקון לחוק מבחין בין חקירות אשר בהן קיים "פרקליט מלווה" (הכוללות לרוב חקירות בעניין טוהר מידות של אנשי ציבור), לבין המצבים האחרים. המשותף לשתי קבוצות המצבים הוא, שבשני המקרים ייאסר על המשטרה להעביר לפרקליטות את עמדתה בעניין הגשת כתב אישום. דהיינו, את המלצתה בנדון (אולם כאשר אין פרקליט מלווה, המשטרה תוכל להמליץ על סגירת התיק). הנפקות המעשית של האיסור על הגשת המלצות אינה רבה כשלעצמה. אם מועבר לפרקליטות סיכום חקירה, שלפיו קיימת תשתית ראייתית למסקנה בדבר ביצוע עבירה, אין ערך מוסף מיוחד להמלצת המשטרה בנוגע לאינטרס הציבורי להגשת כתב אישום.

סיכום "התשתית הראייתית"

בסוגיה זו טמון עיקר השינוי המוצע בחוק ההמלצות. החוק יאפשר למשטרה הגשת עמדה בכתב בעניין "מכלול התשתית הראייתית" רק בתיקים "רגילים", אך לא כאשר קיים "פרקליט מלווה". הדבר כפוף לסמכות היועמ"ש לבקש העברת הסיכום, גם כאשר קיים פרקליט מלווה, בנוגע לחקירות קיימות.

ההצדקות המוצגות לשינוי המוצע הן קלושות. ראשית, היו שטענו כי "אין צורך" בסיכום הראייתי של המשטרה, לאור קיום הפרקליט המלווה. ברם, כל העוסק בניתוח חומרים עתירי-פריטים יודע כי יש להשקיע מאמצים רבים על מנת לעבד את המידע הגולמי, ולהסיק ממנו מסקנות. כך, אי-מסירת סיכום של חומר הראיות יגרום לעיכובים בעבודת הפרקליטות. קיומו של פרקליט מלווה אינו גורע מהקושי. קיים הבדל גדול בין ליווי תיק, כגורם חיצוני לחקירה, לבין העבודה היום-יומית על החומרים עצמם, תוך התרשמות גם ממהימנות העדים.

שנית, בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי מניעת הגשתו של סיכום ראייתי דרושה על מנת לאפשר בדיקה אובייקטיבית של הפרקליטות. גם טענה זו היא נטולת יסוד. אכן, ככל גוף מינהלי על הפרקליטות להפעיל שיקול-דעת עצמאי, וחזקה עליה כי כך היא נוהגת. אולם הכלל האמור אינו מונע מרשות שלטונית להיעזר בעבודתו של גוף שלטוני אחר, המופקד על-פי דין על חקירת העובדות, תוך בקרה הולמת.

שלישית, אם העברת הסיכום אמנם פוגעת ב"אובייקטיביות" הפרקליטות, מדוע בתיקים אשר בהם אין פרקליט מלווה מתאפשרת העברתו? דווקא בתיקים אלה הפרקליטות פחות מעורה בהתנהלות החקירה, ועלולה אם כן להיות "מושפעת" שלא כהלכה, כביכול.

רביעית, על-פי נוסחו בשעה זו, תמוה שהאיסור מתייחס להעברת עמדה "בכתב" לפרקליטות, על-ידי המשטרה, אך אינו מונע את העברת אותה עמדה עצמה בעל-פה. מהו ההיגיון בכך? ככל שקיימת בנדון כוונת מכוון, הדבר מרמז כי ההצעה מבקשת בעיקר למנוע את הפרסום של סיכום פורמלי מסודר. מכל מקום, קיים בהקשר זה "מסלול פעולה" אשר עשוי למנוע חלק מן הקשיים הטמונים בחוק ההמלצות, אם המשטרה תבחר להעביר סיכומים בעל-פה.

חמישית, בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר באופן תמוה, כי אין בהצעה כדי "למנוע העברת סיכום תיק החקירה, ובכלל זה התייחסות פרטנית לכל ראיה בחומר הראיות". ברם, אין רמז בטקסט של הצעת החוק כאילו מותר יהיה להעביר את "סיכום תיק החקירה". להיפך, נקבע כי לא ניתן יהיה להעביר את העמדה לגבי "מכלול התשתית הראייתית". יש להניח, כי דברי הסבר אלה, בין היתר, ישמשו את בית המשפט לצורך פרשנות מצמצמת למושג "מכלול התשתית הראייתית". כך, למשל, אם קיימים ארבעה יסודות לעבירה נחקרת, המשטרה תהיה רשאית לכאורה למסור גם את ה"שורה האחרונה" של מכלול הראיות ביחס לכל יסוד בנפרד. בדרך זו תצומצם פגיעתו הרעה של החוק.

החוק אינו מסתפק בהסדרת ההיבטים המינהליים בנדון, אלא קובע גם איסור פלילי על פרסום עמדתה המכלולית "בכתב" של המשטרה. האיסור מוטל על כל סוגי התיקים. דברי ההסבר מציינים את הצורך בהגנה על שמו הטוב של הנחקר, ואינם מתייחסים לאיזון הנדרש בין שיקול זה לבין זכות הציבור לדעת. מדובר במעין "צו איסור פרסום" חקיקתי גורף, ללא איזונים כלשהם בהתאם למערך הנסיבתי הקונקרטי.

יצוין, כי האיסור אינו מתייחס לפרסום פריטי המידע עצמם, אשר הצטברו בתהליך החקירה, אלא רק לפרסום עמדת המשטרה לגבי המכלול הראייתי, או לעניין הגשת כתב אישום. לפי הנוסח הנוכחי, גם בהקשר לפרסום, אין מניעה לכאורה, לפרסום עמדתה המכלולית של המשטרה, אם זו תימסר לפרקליטות בעל-פה ולא בכתב.

חוקתיות "חוק ההמלצות"

חוק ההמלצות פוגע ללא הצדקה עניינית בעבודת הפרקליטות והמשטרה, ופוגע באופן גורף בזכות הציבור לדעת. נסיבות החקיקה - בהילותה ותכניה - מעלים חשש ממשי לכך שתכלית החקיקה (האובייקטיבית ו/או הסובייקטיבית) היא פרסונלית. אמנם, איסור הפרסום יחול על כל סוגי החקירות, אך האיסור בחוק ביחס להעברת סיכום המשטרה לפרקליטות מוגבל לקבוצה קטנה של תיקים. חקיקה פרסונלית פוגעת בשלטון החוק.

עם זאת, האפיונים האמורים עדיין אינם מובילים בהכרח לבטלות חוקתית. לא כל פגיעה חקוקה בעקרונות דמוקרטיים, גם אם היא חריפה, מאפשרת לבית המשפט ביטול חוק של הכנסת. דרושה פגיעה בלתי ראויה בזכות יסוד או פגמים עמוקים בהליכי החקיקה עצמם. ייתכן (הדבר מחייב דיון מעמיק ונפרד), כי במצבים קיצוניים במיוחד, של איום על עצם המשטר הדמוקרטי, תהיה לבית המשפט סמכות אינהרנטית לביטול חוק. אסתפק עתה בהערות תמציתיות בלבד ביחס לאפשרות לביטול חוק ההמלצות מחמת פגיעתו בזכויות יסוד.

בהקשר זה עשויה להתעורר טענה בדבר פגיעה בזכות השוויון של הנחקרים ה"רגילים" (כי לגבי חקירות אנשי ציבור וקטגוריות נוספות שבהן יש פרקליט מלווה, המשטרה לא תעביר סיכום בכתב ובכך תיפגע יעילותה של עבודת הפרקליטות). ואמנם, התכלית של הגנה, כביכול, על שיקול-הדעת העצמאי של הפרקליטות "אינה מחזיקה מים" בנדון, והיא אינה ייחודית דווקא למצבים הנוגעים לאנשי ציבור, כך שאין היא מצדיקה פגיעה בזכות לשוויון.

קיום פרקליט מלווה אינו שיקול מספיק בנדון, כאמור. בנוסף, ההסדר בחוק ההמלצות אינו עומד בדרישת המידתיות. עם זאת, שאלה היא אם הזכות לשוויון כוללת מלכתחילה גם זכות לשוויון ביחס לסיפוק אינטרס שלילי באופיו, של גרימת עיכוב ופגיעה ביעילותה של עבודת הפרקליטות. נזכיר, כי בכל הנוגע לפרסום המידע, החוק חל על כלל הנחקרים ובהקשר זה אין הוא פוגע בזכות לשוויון.החוק פוגע בזכות הציבור למידע, הנתפסת כמרכיב בסיסי בזכות החוקתית לחופש הביטוי. התכלית המוצהרת היא הגנה על כבוד האדם ועל השם הטוב. אם כן, עסקינן באיזון "אופקי" בין זכויות יסוד. ברור כי באשר עסקינן באנשי ציבור, זכות הציבור לדעת מצויה ברמת העוצמה הגבוהה ביותר. הסיכום המכלולי של חקירת המשטרה אינו בגדר רסיסי מידע סלקטיביים, אלא ניתוח סדור של מסכת ראיות (בין שהוא ניתוח מוצלח ובין שהוא שגוי). בנסיבות אלה, הפגיעה בחופש הביטוי של הציבור באמצעות איסור הפרסום בחוק, אינה מאוזנת ואינה חוקתית. זאת ועוד: עסקינן באיסור גורף ונטול איזונים נסיבתיים (האיסור מוטל אף על הפרקליטות עצמה); האיסור הוא עונשי ולא רק מינהלי; בנוסף, הוא אינו מבחין בין סוגי עבירות ואינו מתייחס לעיתוי.

אם כן, בכל הנוגע למקרים שבהם המשטרה מסרה לפרקליטות כדין סיכום של התשתית הראייתית (לגבי חקירות קיימות של אנשי ציבור, הדבר אפשרי לפי בקשת היועמ"ש), איסור הפרסום בחוק צפוי להיפסל כבלתי חוקתי.

אדגיש לסיום: על-פי נוסח ההצעה בשעת כתיבת מאמר זה, על החוק בכללותו מרחפת התמיהה הנעוצה בכך שהאיסור על מסירת הסיכום המשטרתי לפרקליטות ועל פרסומו, מתייחס לסיכום אשר נערך על-ידי המשטרה "בכתב" דווקא. אם כן, יתאפשר לכאורה סיכול של חלק מן הקשיים הטמונים בחוק, באמצעות החלטה של המשטרה למסירת סיכומי חקירות בעל-פה.

עם זאת, הקושי עדיין קיים. ראשית, המשטרה אינה חייבת למסור סיכום בעל-פה. שנית, מטבע הדברים, ההשלכות על דעת הקהל ועל רמת האמינות אשר הציבור מייחס לסיכום סדור, מפורט ומנותח בכתב, הן שונות מאשר לסיכום שהועבר בעל-פה ומידת הפירוט שבו מוגבלת.

מניעת יצירתו של מידע חשוב לציבור, במתכונת הולמת (או בכלל), היא בעייתית כשלעצמה מבחינה חוקתית, כאשר האיסור בנדון אינו משרת תכלית ראויה כלשהי, ומטרתו המסתברת היא הכבדה על חופש המידע. שלישית, נוסח החוק עוד עלול להשתנות עד השלמת החקיקה. מכל מקום, אחת מהשתיים: או שהחוק לא יהיה רלבנטי מבחינה מעשית, לאור שימוש בהיתר להגשת סיכום בעל-פה, או שיתבטל מחמת חוסר חוקתיות.

■ הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. 

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור