גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: חוק ההמלצות ממילא לא יעמוד במבחן בג"ץ

החוק להשתקת המשטרה - תוקף משפטי ופרשנות: פרופ' מיגל דויטש מנתח את שאלת חוקתיותו של החוק מעורר המחלוקת

לא נשוב ונידרש כאן למשמעויות הציבוריות והחברתיות של התיקון המוצע לחוק סדר הדין הפלילי ("חוק ההמלצות"). הנזק החברתי והציבורי הטמון בחוק ובתהליך חקיקתו הוא כבד ביותר ואינו טעון הרחבה. ברשימה זו אתייחס רק לשאלת החוקתיות של חוק ההמלצות ולפרשנותו, בהנחה כי ההצעה תהפוך לחוק. אף כי הרקע הסובייקטיבי לחקיקה הבהולה הוא שקוף, עדיין ראוי לבחון את ההיבטים המשפטיים במבט אובייקטיבי וענייני, כפי שיש לצפות כי הדבר ייעשה על-ידי בג"ץ.

התיקון לחוק מבחין בין חקירות אשר בהן קיים "פרקליט מלווה" (הכוללות לרוב חקירות בעניין טוהר מידות של אנשי ציבור), לבין המצבים האחרים. המשותף לשתי קבוצות המצבים הוא, שבשני המקרים ייאסר על המשטרה להעביר לפרקליטות את עמדתה בעניין הגשת כתב אישום. דהיינו, את המלצתה בנדון (אולם כאשר אין פרקליט מלווה, המשטרה תוכל להמליץ על סגירת התיק). הנפקות המעשית של האיסור על הגשת המלצות אינה רבה כשלעצמה. אם מועבר לפרקליטות סיכום חקירה, שלפיו קיימת תשתית ראייתית למסקנה בדבר ביצוע עבירה, אין ערך מוסף מיוחד להמלצת המשטרה בנוגע לאינטרס הציבורי להגשת כתב אישום.

סיכום "התשתית הראייתית"

בסוגיה זו טמון עיקר השינוי המוצע בחוק ההמלצות. החוק יאפשר למשטרה הגשת עמדה בכתב בעניין "מכלול התשתית הראייתית" רק בתיקים "רגילים", אך לא כאשר קיים "פרקליט מלווה". הדבר כפוף לסמכות היועמ"ש לבקש העברת הסיכום, גם כאשר קיים פרקליט מלווה, בנוגע לחקירות קיימות.

ההצדקות המוצגות לשינוי המוצע הן קלושות. ראשית, היו שטענו כי "אין צורך" בסיכום הראייתי של המשטרה, לאור קיום הפרקליט המלווה. ברם, כל העוסק בניתוח חומרים עתירי-פריטים יודע כי יש להשקיע מאמצים רבים על מנת לעבד את המידע הגולמי, ולהסיק ממנו מסקנות. כך, אי-מסירת סיכום של חומר הראיות יגרום לעיכובים בעבודת הפרקליטות. קיומו של פרקליט מלווה אינו גורע מהקושי. קיים הבדל גדול בין ליווי תיק, כגורם חיצוני לחקירה, לבין העבודה היום-יומית על החומרים עצמם, תוך התרשמות גם ממהימנות העדים.

שנית, בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי מניעת הגשתו של סיכום ראייתי דרושה על מנת לאפשר בדיקה אובייקטיבית של הפרקליטות. גם טענה זו היא נטולת יסוד. אכן, ככל גוף מינהלי על הפרקליטות להפעיל שיקול-דעת עצמאי, וחזקה עליה כי כך היא נוהגת. אולם הכלל האמור אינו מונע מרשות שלטונית להיעזר בעבודתו של גוף שלטוני אחר, המופקד על-פי דין על חקירת העובדות, תוך בקרה הולמת.

שלישית, אם העברת הסיכום אמנם פוגעת ב"אובייקטיביות" הפרקליטות, מדוע בתיקים אשר בהם אין פרקליט מלווה מתאפשרת העברתו? דווקא בתיקים אלה הפרקליטות פחות מעורה בהתנהלות החקירה, ועלולה אם כן להיות "מושפעת" שלא כהלכה, כביכול.

רביעית, על-פי נוסחו בשעה זו, תמוה שהאיסור מתייחס להעברת עמדה "בכתב" לפרקליטות, על-ידי המשטרה, אך אינו מונע את העברת אותה עמדה עצמה בעל-פה. מהו ההיגיון בכך? ככל שקיימת בנדון כוונת מכוון, הדבר מרמז כי ההצעה מבקשת בעיקר למנוע את הפרסום של סיכום פורמלי מסודר. מכל מקום, קיים בהקשר זה "מסלול פעולה" אשר עשוי למנוע חלק מן הקשיים הטמונים בחוק ההמלצות, אם המשטרה תבחר להעביר סיכומים בעל-פה.

חמישית, בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר באופן תמוה, כי אין בהצעה כדי "למנוע העברת סיכום תיק החקירה, ובכלל זה התייחסות פרטנית לכל ראיה בחומר הראיות". ברם, אין רמז בטקסט של הצעת החוק כאילו מותר יהיה להעביר את "סיכום תיק החקירה". להיפך, נקבע כי לא ניתן יהיה להעביר את העמדה לגבי "מכלול התשתית הראייתית". יש להניח, כי דברי הסבר אלה, בין היתר, ישמשו את בית המשפט לצורך פרשנות מצמצמת למושג "מכלול התשתית הראייתית". כך, למשל, אם קיימים ארבעה יסודות לעבירה נחקרת, המשטרה תהיה רשאית לכאורה למסור גם את ה"שורה האחרונה" של מכלול הראיות ביחס לכל יסוד בנפרד. בדרך זו תצומצם פגיעתו הרעה של החוק.

החוק אינו מסתפק בהסדרת ההיבטים המינהליים בנדון, אלא קובע גם איסור פלילי על פרסום עמדתה המכלולית "בכתב" של המשטרה. האיסור מוטל על כל סוגי התיקים. דברי ההסבר מציינים את הצורך בהגנה על שמו הטוב של הנחקר, ואינם מתייחסים לאיזון הנדרש בין שיקול זה לבין זכות הציבור לדעת. מדובר במעין "צו איסור פרסום" חקיקתי גורף, ללא איזונים כלשהם בהתאם למערך הנסיבתי הקונקרטי.

יצוין, כי האיסור אינו מתייחס לפרסום פריטי המידע עצמם, אשר הצטברו בתהליך החקירה, אלא רק לפרסום עמדת המשטרה לגבי המכלול הראייתי, או לעניין הגשת כתב אישום. לפי הנוסח הנוכחי, גם בהקשר לפרסום, אין מניעה לכאורה, לפרסום עמדתה המכלולית של המשטרה, אם זו תימסר לפרקליטות בעל-פה ולא בכתב.

חוקתיות "חוק ההמלצות"

חוק ההמלצות פוגע ללא הצדקה עניינית בעבודת הפרקליטות והמשטרה, ופוגע באופן גורף בזכות הציבור לדעת. נסיבות החקיקה - בהילותה ותכניה - מעלים חשש ממשי לכך שתכלית החקיקה (האובייקטיבית ו/או הסובייקטיבית) היא פרסונלית. אמנם, איסור הפרסום יחול על כל סוגי החקירות, אך האיסור בחוק ביחס להעברת סיכום המשטרה לפרקליטות מוגבל לקבוצה קטנה של תיקים. חקיקה פרסונלית פוגעת בשלטון החוק.

עם זאת, האפיונים האמורים עדיין אינם מובילים בהכרח לבטלות חוקתית. לא כל פגיעה חקוקה בעקרונות דמוקרטיים, גם אם היא חריפה, מאפשרת לבית המשפט ביטול חוק של הכנסת. דרושה פגיעה בלתי ראויה בזכות יסוד או פגמים עמוקים בהליכי החקיקה עצמם. ייתכן (הדבר מחייב דיון מעמיק ונפרד), כי במצבים קיצוניים במיוחד, של איום על עצם המשטר הדמוקרטי, תהיה לבית המשפט סמכות אינהרנטית לביטול חוק. אסתפק עתה בהערות תמציתיות בלבד ביחס לאפשרות לביטול חוק ההמלצות מחמת פגיעתו בזכויות יסוד.

בהקשר זה עשויה להתעורר טענה בדבר פגיעה בזכות השוויון של הנחקרים ה"רגילים" (כי לגבי חקירות אנשי ציבור וקטגוריות נוספות שבהן יש פרקליט מלווה, המשטרה לא תעביר סיכום בכתב ובכך תיפגע יעילותה של עבודת הפרקליטות). ואמנם, התכלית של הגנה, כביכול, על שיקול-הדעת העצמאי של הפרקליטות "אינה מחזיקה מים" בנדון, והיא אינה ייחודית דווקא למצבים הנוגעים לאנשי ציבור, כך שאין היא מצדיקה פגיעה בזכות לשוויון.

קיום פרקליט מלווה אינו שיקול מספיק בנדון, כאמור. בנוסף, ההסדר בחוק ההמלצות אינו עומד בדרישת המידתיות. עם זאת, שאלה היא אם הזכות לשוויון כוללת מלכתחילה גם זכות לשוויון ביחס לסיפוק אינטרס שלילי באופיו, של גרימת עיכוב ופגיעה ביעילותה של עבודת הפרקליטות. נזכיר, כי בכל הנוגע לפרסום המידע, החוק חל על כלל הנחקרים ובהקשר זה אין הוא פוגע בזכות לשוויון.החוק פוגע בזכות הציבור למידע, הנתפסת כמרכיב בסיסי בזכות החוקתית לחופש הביטוי. התכלית המוצהרת היא הגנה על כבוד האדם ועל השם הטוב. אם כן, עסקינן באיזון "אופקי" בין זכויות יסוד. ברור כי באשר עסקינן באנשי ציבור, זכות הציבור לדעת מצויה ברמת העוצמה הגבוהה ביותר. הסיכום המכלולי של חקירת המשטרה אינו בגדר רסיסי מידע סלקטיביים, אלא ניתוח סדור של מסכת ראיות (בין שהוא ניתוח מוצלח ובין שהוא שגוי). בנסיבות אלה, הפגיעה בחופש הביטוי של הציבור באמצעות איסור הפרסום בחוק, אינה מאוזנת ואינה חוקתית. זאת ועוד: עסקינן באיסור גורף ונטול איזונים נסיבתיים (האיסור מוטל אף על הפרקליטות עצמה); האיסור הוא עונשי ולא רק מינהלי; בנוסף, הוא אינו מבחין בין סוגי עבירות ואינו מתייחס לעיתוי.

אם כן, בכל הנוגע למקרים שבהם המשטרה מסרה לפרקליטות כדין סיכום של התשתית הראייתית (לגבי חקירות קיימות של אנשי ציבור, הדבר אפשרי לפי בקשת היועמ"ש), איסור הפרסום בחוק צפוי להיפסל כבלתי חוקתי.

אדגיש לסיום: על-פי נוסח ההצעה בשעת כתיבת מאמר זה, על החוק בכללותו מרחפת התמיהה הנעוצה בכך שהאיסור על מסירת הסיכום המשטרתי לפרקליטות ועל פרסומו, מתייחס לסיכום אשר נערך על-ידי המשטרה "בכתב" דווקא. אם כן, יתאפשר לכאורה סיכול של חלק מן הקשיים הטמונים בחוק, באמצעות החלטה של המשטרה למסירת סיכומי חקירות בעל-פה.

עם זאת, הקושי עדיין קיים. ראשית, המשטרה אינה חייבת למסור סיכום בעל-פה. שנית, מטבע הדברים, ההשלכות על דעת הקהל ועל רמת האמינות אשר הציבור מייחס לסיכום סדור, מפורט ומנותח בכתב, הן שונות מאשר לסיכום שהועבר בעל-פה ומידת הפירוט שבו מוגבלת.

מניעת יצירתו של מידע חשוב לציבור, במתכונת הולמת (או בכלל), היא בעייתית כשלעצמה מבחינה חוקתית, כאשר האיסור בנדון אינו משרת תכלית ראויה כלשהי, ומטרתו המסתברת היא הכבדה על חופש המידע. שלישית, נוסח החוק עוד עלול להשתנות עד השלמת החקיקה. מכל מקום, אחת מהשתיים: או שהחוק לא יהיה רלבנטי מבחינה מעשית, לאור שימוש בהיתר להגשת סיכום בעל-פה, או שיתבטל מחמת חוסר חוקתיות.

■ הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. 

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה