יוסף גרינפלד / צלם: איל יצהר
איש העסקים, יוסף גרינפלד, המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל, בהודעה דרמטית לבית המשפט: מוותר על דירת המגורים היוקרתית במגדלי אקירוב שבה הוא מתגורר עם רעייתו ג'ורג'ט, לטובת סיום הליכי פשיטת הרגל נגדו בהסדר נושים וללא הכרזה עליו כפושט רגל.
בסוף השבוע הגיש גרינפלד - באמצעות עורכי הדין עמית פינס ואביחי ורדי - הצעה ל"הסדר פשרה משופר", המציג שורת תיקונים להסדר הנושים הקודם שהציג גרינפלד, ושלשיטתו אמור למנוע את הכרזתו כפושט רגל ולהביא לסיום ההליך נגדו - זאת, באם יאושר ההסדר באסיפת נושים.
ההסדר מציע פתרון לאחת הבעיות המרכזיות שהעלה עד כה הנאמן והמנהל המיוחד של נכסיו של גרינפלד - דירת המגורים היוקרתית של הזוג גרינפלד. במשך תקופה ארוכה טען הנאמן, עו"ד עופר שפירא, כי לא ייתכן שגרינפלד יישמר רמת מחייה של העשירון העליון ויתגורר במגדלי יוקרה, תוך תשלום הוצאות מגורים גבוהות, וזאת על חשבון קופת פשיטת הרגל והנושים. כעת מסיר גרינפלד לכאורה את המכשול האמור, כאשר במסגרת הסדר הנושים הוא מודיע כי יפנה את הדירה כדי שזו תימכר לטובת כיסוי חובותיו.
דירת יוקרה במחלוקת
עד לשנים האחרונות היה גרינפלד אחד האנשים העשירים בישראל. שווי מניותיו בקבוצת קרדן שהייתה בבעלותו עמד בתקופת השיא על מעל 2 מיליארד שקל. אולם הצניחה החופשית בערך המניות, בין היתר, על רקע השקעות שכשלו בנדל"ן בחו"ל, הביאה לכך שחובותיו לבנקים עולים על שווי הבטוחות - עיקרן המניות, והוא נקלע להליך של פשיטת רגל.
לפני למעלה משנה אמור היה גרינפלד להפוך רשמית לפושט רגל, לאחר שכבר ניתן צו כינוס לנכסיו על רקע חובות של מעל 300 מיליון שקל ועל רקע חוסר יכולתו המובהק לשלם את הסכום. אולם ברגע האחרון הצליח איש העסקים לקבל ארכה מבית המשפט לטובת ניהול הליך גישור; ובהמשך אף הציע הסדר הכולל מחיקת חובות בסך מאות מיליוני שקלים - שבו תמך גם המנהל המיוחד על נכסיו, עו"ד שפירא.
אולם, מאז הוגש ההסדר לבית המשפט, התערערו משמעותית היחסים בין גרינפלד למנהל המיוחד, ונתגלעה בין השניים מחלוקת חריפה. בספטמבר נחשף ב"גלובס" כי המו"מ להגעה להסדר נושים התפוצץ, ועו"ד שפירא וגרינפלד נקלעו למאבק חריף טעון האשמות הדדיות.
בדיון האחרון שהתקיים בבית המשפט בתיק גרינפלד, הציג המנהל המיוחד מספר בעיות עם הצעת ההסדר הקודמת של איש העסקים, ובהן אופן מימוש מניות חברת קרדן שהייתה בבעלותו; אולם, אחת המחלוקות החריפות שנתגלעו בין גרינפלד למנהל המיוחד עסקה בבית המגורים של גרינפלד ורעייתו במגדלי אקירוב בתל-אביב.
דירת המגורים של בני הזוג גרינפלד, המורכבת משלוש דירות יוקרה רשומות שחוברו להן, היוותה את סלע המחלוקת בין המנהל המיוחד לבין גרינפלד ואחד מנושיו - בנק איגוד. שתיים מהדירות נמכרו במסגרת ההליך, אך מכירת הדירה השלישית - היוקרתית ביותר - עוכבה. בשעה שעו"ד שפירא ביקש לממש את הדירה עוד בראשית ההליכים לפני כשנתיים וחצי, ולהכניס את הכספים לקופת הכינוס (עו"ד שפירא טען בהקשר זה כי "היה ניתן לצפות מחייב הנקלע להליכי חדלות פירעון להעתיק את מקום מגוריו למגורים צנועים יותר"); בנק אגוד, שהוא בעל שיעבוד על הדירה וגם נושה בסכום משמעותי של רעייתו של גרינפלד, טען כי יש להמתין עם מימוש הנכס, ואף הסכים עם בני- הזוג על הסדר שלפיו החייב ואשתו יוכלו להמשיך ולהתגורר בדירה.
הדירה במגדלים היוקרתיים בצפון תל-אביב נרכשה לפני שנים באמצעות הלוואות שבני הזוג גרינפלד נטלו ושלא פרעו מעולם. במסגרת תיק פשיטת הרגל קיימת מחלוקת בנוגע להיקף השיעבוד הרשום על הדירה לטובת בנק אגוד. במסגרת הסדר הנושים הקודם שהציע, הסכים גרינפלד "לפדות" את הזכויות בדירות תמורת 4.25 מיליון שקל. לפני כחודש, בשעה שעו"ד שפירא ממתין לתשובות מצד גרינפלד בנוגע להסדר החוב, הגיש בנק אגוד בקשה למימוש דירת המגורים של בני הזוג גרינפלד, אך עדיין, לפי הצעת ההסדר של גרינפלד, הדירה הייתה נותרת בבעלותו ובבעלות רעייתו.
פדיון הזכויות בדירת המגורים
בהקשר של דירת היוקרה, הודיע גרינפלד לבית המשפט במסגרת הצעת הפשרה המשופרת, כי לאחר מו"מ מורכב וממושך מול בנק אגוד, הושג הסדר שבמסגרתו מוותר גרינפלד על הבית.ההסכמה שהושגה בהסדר המקורי התבססה על "פדיון" זכויותיהם של גרינפלד ורעייתו בדירת המגורים, על-ידי גרינפלד תמורת סכום של 4 מיליון שקל (ובמקרה ולא יעמוד במועדי פירעון התשלומים - הסכום יהיה 4.25 מיליון שקל), שישולם על-פני ארבע שנים, כאשר מרכז הכובד של התשלום הוא בתום התקופה (3 מיליון של מתוך 4 מיליון שקל).
לפי ההסדר המוצע, הבטוחה היחידה העומדת לזכות קופת ההסדר, להבטחת התשלומים, היא 1.75 מיליון מניות קרדן יזמות (כאשר שווי השוק שלהן נע סביב 1.5 שקל למניה - ובסה"כ שווי הבטוחה: כ-2.6 מיליון שקל). אולם, ההסדר המשופר כולל, ראשית, ויתור של גרינפלד ורעייתו על זכויותיהם בדירת המגורים, תוך הסכמתם מראש למתן פסק דין של מימוש ופינוי, שייכנס לתוקפו בתום 42 חודש מיום אישור ההסדר (או במועד מוקדם יותר - במקרה שגרינפלד לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפי בנק איגוד מכוח הסכם שביניהם).
גרינפלד מציין כי השינוי שהוא מציע בהסדר הנושים בכל הנוגע לדירת היוקרה הוא "שיפור מהותי לטובת קופת ההסדר", בשלושה מובנים: ראשית, בוויתור המשמעותי שלו ושל רעייתו על זכויותיהם בדירת המגורים; שנית, בקיצור תקופת הזמן שבה תקבל קופת ההסדר את התשלום בגין חלקה בדירת המגורים (וכפועל יוצא - קיצור תקופת ההסדר הכוללת); שלישית, בהסדר המשופר כלול מנגנון המעניק בטוחה קשיחה (אשר לכל דבר ועניין שקולה לשעבוד מדרגה ראשונה) לטובת קופת ההסדר, במובן זה שמכל מימוש של הנכס שיניב לפחות 8 מיליון שקל, תהנה קופת ההסדר מתקבול של 4 מיליון שקל. לדברי גרינפלד, מנגנון זה מבטיח, למעשה (במיוחד בהתחשב ששווי דירת המגורים הוערך על-ידי שמאי מטעם בנק אגוד בכ-14.5 מיליון שקל), כי קופת ההסדר תקבל בכל מקרה - 4 מיליון שקל ממימוש הדירה, במועד מימושה.
"פתרון זה מביא לידי ביטוי את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים (קופת ההסדר, החייב, רעייתו ובנק אגוד), מגדר את הסיכונים והסיכויים המשפטיים בהליכים אשר ננקטו ו/או אשר עתידים להינקט ביחס לזכויות בדירת המגורים, ומאזן בין הדרישות השונות שהעלו הגורמים השונים לגבי דירת המגורים באופן מיטבי", טוען גרינפלד.
בנוסף לפתרון בנוגע לדירת המגורים, מציג גרינפלד במסגרת ההסדר המשופר שיפור ביחס להסדר המקורי בשורה של נושאים, בהם היחס לאופן מימוש מניות חברת "קרדן N.V" על-ידי בנק הפועלים ובנק לאומי.
גרינפלד והמנהל המיוחד: כרוניקה של האשמות הדדיות
בספטמבר האחרון נחשף ב"גלובס" כי המו"מ להגעה להסדר נושים בין יוסף גרינפלד לבין המנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד עופר שפירא, התפוצץ, והשניים נקלעו למאבק חריף טעון האשמות הדדיות.
בין היתר, תקף עו"ד שפירא את התנהלותו של גרינפלד לאורך הליכי פשיטת הרגל, כאשר לטענתו איש העסקים ניסה להעביר סכומי-עתק לאחד מנושיו - בנק אגוד - על-מנת שלא יפנה אותו מדירת היוקרה במגדלי אקירוב. במקביל, הגיש המנהל המיוחד בקשה לקבוע מועד לדיון בבקשה להכרזה על גרינפלד כפושט רגל, וכן מספר בקשות לאסור את גרינפלד בגין ביזיון בית המשפט. זאת, בטענה כי הוא אינו משלם את התשלומים החודשיים שנפסקו בתיק פשיטת הרגל.
מנגד, הגיש גרינפלד לבית המשפט בקשה למנות ועדת ביקורת לפיקוח וביקורת על פעולותיו של עו"ד שפירא כמנהל המיוחד. בבקשה נטען, כי התברר לו "מעבר לכל ספק כי המנהל המיוחד אינו מסוגל או אינו מעוניין, מטעמים השמורים עמו, להשלים את המו"מ לגבי הסדר הנושים (עליו חתם ולו נתן את ברכתו)". גרינפלד טען כי יש למנות מפקחים על פעולותיו של עו"ד שפירא, מאחר שהוא "אינו מסוגל לראות את טובת הנושים, אינו מסוגל להתעלות מעבר למחלוקות קטנוניות על זוטי דברים, אינו מסוגל לעמוד בסיכומים והסכמות שאליהן הגיע, אינו מסוגל לעמוד בדיבורו ואינו מסוגל להתעלות מעל רצונו להתעמר בגרינפלד, להציק לו, לנהוג בו בשרירות לב, ולקנות לעצמו פרסום ויחסי ציבור על-חשבון גרינפלד".