דן טלמן, מנכ"ל אטוקס ביו / צילום: אמיר מאירי
חברת אטוקס ביו, שפיתחה תרופה למלחמה בזיהומים חריפים ומסכני חיים, הודיעה היום על השלמת גיוס של 30 מיליון דולר, בהובלת חברת ההשקעות הבריטית הציבורית Arix Bioscience, קרן Adam Street partners וחברת Ashai היפנית, דרך חטיבת הפארמה שלה שהיא אחת מחברות הפארמה הבולטות ביפן, המתמחה בתחום הטיפול הנמרץ.
אטוקס גייסה עד היום כ-50 מיליון דולר בהון ומענקים, כאשר בין משקיעיה: אורבימד ישראל, קרן SR1 של חברת המכשור הרפואי גלקסו סמית'קליין, קרן ההשקעות של חברת התרופות לונדבק וקרן אינטגרה המשקיעה בחברות המבוססות על טכנולוגיה שמקורה באוניברסיטה העברית.
הסכום שגוייס יאפשר לאטוקס להרחיב את פעילותה, מתחום הטיפול בחיידק טורף לטיפול בזיהומים חריפים נוספים, אשר ניתן לתקוף אותם באותו המנגנון. כיום אטוקס נמצאת בניסוי קליני שלב III בטיפול בחיידק טורף, אשר תוצאותיו צפויות ב-2019. החברה מערכיה כי במידה והניסוי יצליח, היא תוכל כבר לרשום את המוצר לשיווק. זאת, בזכות העובדה שמדובר במחלה נדירה שהיא גם נטולת כל מרפא היום, ולכן זכה המוצר להטבות orphan Drug וגם Fast Track מה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית.
במקביל, היא עומדת להיכנס לניסוי גם בטיפול בכשל כלייתי שנוצר כתוצאה מזיהומים בחלל הבטן, כגון התפוצצות התוספתן (אפנדיציט), פצעי ירי, סיבוכים של ניתוחי מעי ועוד.
מערכת החיסון היא הבעיה
מנכ"ל אטוקס ביו דן טלמן, מסביר כי: "המשותף לכל ההתוויות שאליהן פונה המוצר של אטוקס, הוא שהן מאופיינות בתגובה מוגזמת של מערכת החיסון לזיהום חריף. לפעמים בעת פעולה נגד זיהום חמור, מערכת החיסון יוצאת משליטה. כך למשל, במקרה שמכונה "חיידק טורף", מדובר במשפחה של חיידקים אשר המשותף ביניהם הוא שהם מפרישים רעלן שמעכל את הרקמה. אולם, רוב הנזק לרקמה אשר מאפיין את מקרי ה'חייק הטורף' הקשים, נגרם דווקא על ידי הדלקת שיוצרת מערכת החיסון ברקמה, כדי לנסות לעצור את החיידק. התגובה היא לרוב מעל ומעבר למה שצריך, כך שמערכת החיסון מזיקה לרקמה יותר מאשר החיידק עצמו.
"כמו כן, בגלל הפעילות המוגזמת של מערכת החיסון בגוף כולו (גם אם הרעלן הופרש במקום מוגבל), יכולה להיווצר קריסת מערכות המאופיינת בכשל כלייתי, כשל לבבי, כשל של הריאות או כולם ביחד, ומזה בסופו של דבר החולים מתים. אי אפשר לדעת אצל מי מאלה שלקו בזיהום, מערכת החיסון תצא משליטה ואצל מי היא תתנהג באופן מווסת - זה פשוט מזל רע".
- כיצד מטפלים היום בחיידק טורף?
"בעיקר באמצעות ניתוחים בהם חותכים את הרקמה כדי למנוע את התפשטות החיידק ולהפחית את העומס החיידקי הכולל על הגוף. במקביל נותנים אנטיביוטיקות חזקות, אך אלה משפיעות במלוא עוצמתן רק כמה ימים אחרי תחילת המתן, ועד אז גם החיידק כבר עשה נזק רב וגם מערכת החיסון לפעמים נכנסה לפעולת-יתר שממנה היא מתקשה להתאושש.
"לכן נוצר הצורך לווסת את פעילות מערכת החיסון, אך לא לחסום אותה לגמרי, כי אז היא לא תוכל להילחם בחיידק".
כיום קיימות בעולם מספר רב של תרופות אשר נועדו לדכא את פעילות מערכת החיסון, בין אם ללוחמה במחלות חיסוניות-עצמוניות (אוטואימוניות) שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, ובין אם כדי למנוע דחיית השתלות. טלמן מסביר את ההבדל בינם לבין הטיפול של אטוקס: "כאשר מערכת החיסון מזהה פולש, התגובה הראשונה של תאי ה-T, שהם התאים הקטלניים מאוד אך הלא-ספציפיים של מערכת החיסון, מופעלת על ידי קולטן בשם CD28, וזה הקולטן עליו אנחנו פועלים. מרגע שהקולטן הזה משופעל, מערכת החיסון מפרישה כל מיני חומרים בשם ציטוקינים, שכל אחד מהם שונה. תרופות אחרות מונעות לחלוטין את הפעילות של ציטוקין אחד. ניתן לדמות זאת למפל המתפצל למפלים קטנים - התרופות האחרות חוסמות לגמרי את אחד המפלים הקטנים הרלוונטי ביותר למחלה המסויימת, וכך מווסתות את פעילות מערכת החיסון, אך אם התגובה מאוד חריפה, חסימה של תת-מפל לא תעזור, אך חסימה מוחלטת של המפל כולו תהיה מוגזמת. אנחנו מפחיתים את הזרם בראש המפל, אבל לא חוסמים אותו לחלוטין".
- אילו תוצאות השגתם בתחום של הטיפול בחיידק טורף עד כה?
"גייסנו כבר כמחצית מן החולים בניסוי. בינתיים בחנה ועדה חיצונית לניסוי (ועדת DBSM) את התוצאות פעמיים כדי לוודא את הבטיחות ופעם אחת כדי לוודא שתוצאות היעילות הן מספקות כדי להצדיק את המשך הניסוי. בשני הקריטריונים עמדנו. בניסוי שלב II, קטן יותר, הראינו כי אנחנו משיגים שיפור לעומת הטיפול הקיים, במדד משולב של התאוששות מקריסת מערכות והפחתת מספר הניתוחים".
בשנת 2018 מתכננת החברה כאמור להתחיל בשלב II של ניסוי בהתוויה של טיפול בכשל כלייתי בעקבות זיהום חריף במעי. טלמן: "פגיעה בכליה יכולה להיות פגיעה בלתי הפיכה המובילה לצורך בדיאלזיה לכל החיים ומקצרת את תוחלת החיים. ראינו שהתרופה שלנו עוזרת במיוחד למניעת כשל כלייתי שנגרם על ידי פעילות יתר של מערכת החיסון במצב של זיהום. בניסוי הנוכחי יהיו לנו שני משתנים עיקריים: האחד הוא ההתאוששות הכללית מהכשל המערכתי בעקבות הזיהום והשני הוא ההתאוששות הספציפית של הכליה".
- האם אתם כבר מחפשים שיתוף-פעולה לשיווק התרופה נגד חיידק טורף?
"הגיוס נותן לנו זמן עד 2020, ואחרי תוצאות הניסוי נוכל להחליט אם נלך לבד או עם שותף".
- החברה כבר קיימת לא מעט זמן. עברתם שינוי מיקוד בדרך?
"החברה הוקמה ב-2003 אבל עד סוף 2009 היא בעיקר התנהלה בתוך האוניברסיטה והתמקדה בפרוייקט משותף עם BARDA (הארגון האמריקאי הממונה על חדשנות רפואית הקשורה להגנה מפני התקפות צבאיות, מגיפות או אסונות טבע), שעסק בהגנה מפני רעלן מסויים שהיה ידוע שנאסף בכמויות גדולות על ידי סדאם חוסיין. סדאם אמנם נתפס ב-2003, אך עדיין לא היה ברור מה יעלה בגורל הרעלן, ו-BARDA גם מימנה את החברה בכ-12 מיליון דולר.
ב-2009-2010 כשהצטרפתי לחברה, אחרי שהקמתי וניהלתי את חברת Pain Reform, ניהלתי את הפיתוחה עסקי בפארמוס ולפני כן עבדתי בצוות השיווק של התרופה האנטי-דלקתית אנברל באמג'ן, הבנו שהמוצר רלוונטי לזיהומים אזרחיים. העדפנו ללכת לכיוון הזה שכן מוצרים אזרחיים הרבה יותר קל למסחר. התמקדנו תחילה בחיידק טורף משום שאין לו היום תרופה. ב-2010 כבר התחלנו ניסויים".
אטוקס - ת.ז.
שנת הקמה: 2003
תחום פעילות: טיפול בזיהומים חריפים
מנכ"ל: דן טלמן
מייסדים: פרופ' ריימונד קמפפר וד"ר גילה ערד
משקיעים עיקריים: Arix , Adams , Asahi , SR1 (של GSK ), אורבימד, לונדבק וונצ'רס, אינטגרה
גיוסים עד היום: מעל 50 מיליון דולר (כ-20 מיליון דולר במענקים) לפני הסבב הנוכחי
מס' עובדים: כ-20 בנס ציונה ובנורת' קרולינה