בנקים, אימפריה
מדד ת"א בנקים 5 הוא אחד מכוכבי הבורסה המקומית בשנת 2017, אחרי שרשם עלייה של כ-20% מתחילת השנה בהמשך לעלייה של כ-18% אשתקד. סביבת הריבית האפסית במשק אמנם מהווה פגיעה ממוקדת בהכנסות הריבית של המערכת הבנקאית, שהן הלחם והחמאה של הפעילות הבנקאית, ואולם גידול נאה בתיק האשראי לצד גידול מתון במרווח האשראי, מפצים על מרווח ריבית צנוע בפרספקטיבה היסטורית.
הריבית הנמוכה אמנם פוגעת במרווח הריבית, אך מנגד תורמת לרווחי הון בתיק איגרות החוב של הבנקים ומשפרת את חוסנם של הלווים. יתר על כן, הריבית לא תיוותר לנצח ברמה של 0.1%, גם אם איש אינו רואה כיום העלאת ריבית מעבר לפינה. לפיכך, החזקה במניות בנקים מקטינה את סיכון הריבית העצום הגלום בכל תיק השקעות קונבנציונלי.
פריחת השוק הקונצרני כחלופה למימון בנקאי, והתפתחות מערכי האשראי המוסדיים לצד צמיחת גופי אשראי חוץ בנקאיים, מהוות אף הן איומים פוטנציאליים על רווחיות המערכת. למרבה האבסורד, העובדה ששוק האשראי החוץ בנקאי על גווניו השונים פורח, מקטינה את סיכון תיק האשראי הבנקאי ותורמת לטיובו, וזאת כאשר המשק צומח ומייצר פרנסה טובה לכולם.
התלות הפוחתת באשראי לאילי ההון, כלקח יקר ומתבקש מקריסה של כמה מהבולטים שבהם, והתמקדות במתן אשראי לפרטיים ועסקים קטנים ובינוניים, תורמת תרומה ניכרת לשיפור בפרופיל הסיכוי-סיכון של תיק האשראי במערכת הבנקאות המקומית.
התפוררות גרעיני השליטה במערכת הבנקאית, אם מאילוץ ואם מבחירה, ייצרה היצע עצום של מניות בנקים אשר לכאורה אמור היה לייצר לחץ עצום על מחירי מניות הבנקים. ואולם בפועל, מתן הקלה רגולטורית לגופים המוסדיים בכל האמור בהחזקת מניות בנקאיות, בצוותא עם גידול בתיאבון לסיכון של המשקיעים, ייצרו ביקושים נאים לנוכח ההזדמנות שנקרתה להגדיל חשיפה למערכת הבנקאות המקומית.
מתייעלים וחוזרים לחלק דיבידנדים
מערכת זו ממציאה עצמה מחדש בימים אלה למול עינינו, הן במבנה הבעלות והן בדרך בה היא מבצעת עסקים, והאבולוציה האמורה של המערכת הבנקאית קוסמת למשקיעים, ובצדק. הבנקים הדיגיטליים מצויים אמנם רק בחיתוליהם ואולם המנוף להתייעלות תפעולית שהם מייצרים ברור. ייעוץ ההשקעות הדיגיטלי מצוי אף הוא מעבר לפינה, והוא צפוי להנגיש את ייעוץ ההשקעות ללקוחות קטנים ורבים שמערך הייעוץ הקונבנציונלי מתקשה לשרת.
המשוואה העתידית של "פחות נדל"ן יקר ופחות עובדים, בחסות הטכנולוגיה" ברורה והיא מנוע טורבו של התייעלות וגידול ברווחיות. מדובר בפתרון בהזמנה לעקב האכילס של המערכת הבנקאית המקומית, הסובלת שנים מיחסי יעילות לא מרשימים בהשוואה גלובלית.
התקינה הבנקאית של באזל 3, שחייבה את הבנקים להגדיל את הונם העצמי באופן ניכר בשנים האחרונות, אמנם מקשה על הבנקים לייצר תשואות גבוהות להון, אך היא הגבירה את חוסנה של המערכת הבנקאית, ולפיכך המשקיעים מסתפקים ובצדק בתשואה נמוכה יותר על ההון, ביחס לימי התשואות להון הדו-ספרתיות העליזות ערב משבר 2008, אשר הולידו מפח נפש גדול.
הגעה ליעדי הלימות ההון מאפשרת לבנקים, שאולצו על ידי הפיקוח לחלק דיבידנדים במשורה בשנים האחרונות, להגדיל את הדיבידנד למשקיעים, המשתוקקים לתשואה שוטפת בעולם של ריביות אפסיות בשוק איגרות החוב. חמשת הבנקים הגדולים בישראל חילקו בתשעת החודשים הראשונים השנה כ-1.44 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.07 מיליארד שקל בכל שנת 2016. רק בנק דיסקונט טרם חילק דיבידנד, ואולם בדוחותיו לרבעון השלישי שפורסמו לאחרונה נאמר במפורש כי "בעקבות עמידה במתווה התוכנית האסטרטגית והשיפור בתוצאות הקבוצה, בכוונת הדירקטוריון לבחון במהלך 2017 אימוץ מדיניות דיבידנד".
גם עוד רפורמה לא תשבור אותם
חשוב לציין כי בנקים, מטבע פעילותם, היו ונותרו החבר'ה הפחות אהובים בקרב הציבור הרחב, ולפיכך תמיד קיים הסיכון כי דגל רפורמה חדשה יונף אל על ויפגע ברווחיות הבנקים. עם זאת, הניסיון מלמד כי המערכת הבנקאית גמישה מספיק להתמודד עם רגולציה מאתגרת.
השילוב של העדר אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות בשוק האג"ח המקומי, יחד עם מכפיל רווח חד-ספרתי גבוה, דיבידנד צומח במהירות ומערכת בנקאית מתייעלת הממציאה עצמה מחדש בחסות המהפכה הטכנולוגית, מייצר תנאים נוחים למשקיעים במניות הבנקים גם לקראת שנת 2018.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
