גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדדי אג'יו בחודש נובמבר: מפרש לבן באופק?

תיקי ההשקעות בארץ ובעולם עלו בחודש נובמבר, בציפייה לאישור רפורמת המס של טראמפ ■ האישור המיוחל אכן הגיע מיד לאחר סוף החודש והעניק לשווקים חיזוק חיובי, מה שהוביל להיפוך בגרף התשואה לסיכון - כך שתיקים מסוכנים יותר הניבו תשואה גבוהה יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר
הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

תיקי ההשקעות של ציבור המשקיעים בישראל עלו בחודש נובמבר בשיעורים נאים. בהנחה שאנו צופים כעת בתופעה של "ראלי סוף שנה", אזי מסתמן כי שנת 2017 כולה תהיה שנה נורמלית במונחים של תשואה וסיכון.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, אלטשולר שחם, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

בסיכומו של חודש נובמבר נרשמה תשואה נאה עד מאוד בכל מדדי התיקים, החל מתשואה של 0.43% במדד תיק האג"ח, ועד לתשואה של 1.37% במדד תיק המניות. מדדי התיקים המשלבים מניות ואג"ח בהרכביהם השונים, עלו גם הם כמובן בשיעורים נאים, כגון 0.63% בתיק ה-20:80 ו-0.72% בתיק המכיל 30% מניות ו-70% איגרות חוב.

היפוך בגרף התשואה-סיכון

חודש נובמבר הביא עימו היפוך, וחזרה למבנה נורמלי של עקום היעילות, כך שלראשונה מתחילת 2017, מדדי התיקים המכילים כמות גבוהה יותר של נכסים מסוכנים, בדגש על מניות, הניבו תשואה גבוהה יותר מתיקים שהסתפקו במעט מניות.

ראשית בתיקים הטהורים - תיק המכיל מניות בלבד עלה בשיעור של 5.27% מינואר ועד נובמבר, בעוד שמדד התיק המכיל אג"ח בלבד עלה בשיעור של 4.01% בתקופה זו. תיקי הביניים עלו בשיעורים נאים גם כן. תיק המכיל מניות בשיעור של עד 20% עלה בשיעור של 4.3% ותיק המכיל עד 30% מניות עלה בשיעור של 4.4%.

מדדי תיק האג"ח ממשיכים להפתיע את כל מנהלי ההשקעות בשוק המקומי, עם עלייה נוספת אשר אינה תואמת סביבה של ריבית ותשואה אפסיות, אלא דווקא כזו התואמת מצבי שוק שבהם הריבית גבוהה. באופן מפתיע, מנוע האג"ח בחודש האחרון היה האפיק צמוד המדד, אשר רשם עליות נאות.

מדד תל בונד 60 עלה בשיעור של 1.02%, ואילו הממשלתיות הצמודות סיפקו גם הן קרוב ל-1% לתיקים, זאת בהשפעת מדד מחירים שהיה גבוה במעט מהציפיות המוקדמות. התל בונד השקלי רשם עלייה של 0.26%, אולם הממשלתיות השקליות נותרו כמעט ללא שינוי.

למרות התשואה הנאה בתיקי האג"ח של הציבור, גם החודש היה זה אפיק המניות שהניב את התוצאות ומשך את התיקים. בישראל נרשמה עלייה בשיעור של כ-1.1% בתרומת המניות בישראל, על פי הרכבן במדדי אג'יו, בעוד שמניות התיקים המושקעים בחו"ל תרמו כ-1.9% על פי הרכבן במדדים, זאת למרות ייסוף קל שחל החודש בשקל ביחס למטבעות השונים.

ראוי לציין כי למרות התגמול הראוי שנוצר באפיקי המניות לעומת האג"ח, התנודתיות שנלוותה אליהם השנה הייתה עצומה, דבר המתבטא במדדי שארפ גבוהים משמעותית באפיקי האג"ח, לעומת מדדי השארפ של תיקי המניות. עוד נתעכב על כך בהרחבה בניתוח שיתפרסם בסיכום השנה, בעוד כחודש, אך לפי שעה ההובלה עברה באופן מובהק מאפיקי האג"ח אל אפיקי המניות.

רק המניות יכולות

הדבר נובע כמובן מהתחזקות ברורה של נטיית המשקיעים אל שוקי המניות. נטייה זו מבוססת על המחשבה כי אפיקי המניות ימשיכו לייצר עדיפות, ולעלות כמעט בכל מצב, הן על רקע תוכנית המיסוי של הנשיא טראמפ והן על רקע התקרבותו של המעבר למדיניות מוניטרית מצמצמת, בארה"ב, ואולי גם באירופה. הדעה הרווחת אם כן היא ששוקי המניות הם אפיק יציב מאוד, אשר ימשיך לספק יציבות גם בתקופה הקרובה, יציבות יחד עם תשואה.

לפי הערכת המשקיעים, גם אפיקי האג"ח בשוק המקומי אינם יוצרים איום. הסיבה לכך היא כמובן מדיניות הריבית של בנק ישראל, שלפיה הריבית השקלית לא תעלה בעקבות העלייה הצפויה בריבית בארה"ב, עקב הצורך של בנק ישראל לנסות ליצור מגמה של פיחות בשקל ביחס לדולר.

נראה כי צורך זה עומד להתממש בתקופה הקרובה, לאור שתי מגמות ברורות, אשר מאפשרות לבנק ישראל להיות האחרון להעלות את הריבית: המגמה הראשונה היא התקררות ברורה למדי בשוק הדיור והשנייה היא שיעור אינפלציה נמוך, אשר קיים בכלכלה המקומית למרות ביקושים ערים הקיימים בה. בתנאים אלו המשקיעים מעריכים כי בנק ישראל אכן יוכל להימנע מהעלאת הריבית עוד זמן לא קצר.

בכל זאת, ההערכה הרווחת בקרב מנהלי ההשקעות היא שרמת התשואות הנוכחית מהווה אתגר גדול, וכי מנועי התשואה לשנה הקרובה הם בתחום המניות.

חוסר מודעות או חוסר סיכון?

הגישה הליברלית כלפי שוקי המניות מעלה חששות רבים בקרב מנהלי השקעות, והשאלה הרווחת היא האם השווקים מראים מאפיינים של בועה, או במונחים מעשיים יותר, האם הם נעים לקראת נפילה?

חשוב לציין כי למרות החששות, אין בשווקים אווירה של פחד וגם לא תחושה של משבר מעבר לפינה. ההיפך הוא הנכון; התחושה היא כי "יש מפרש לבן באופק", לאמור - צפי חיובי הנובע מעלייה ברווחיות ומירידה בהוצאות החברות, בעיקר עקב רפורמת המס של טראמפ.

למרות תחושת הביטחון הרווחת בציבור, דווקא מנהלי ההשקעות הם אלו שחוששים מהבאות, מעליית הריבית בארה"ב ומהשפעה שלילית על שוקי המניות, ובכלל, הראלי מתחיל להפחיד אותם. נראה כי חששות אלו אינם מספיקים כדי לעצור את המגמות, וההסבר לכך נעוץ אולי בטכנולוגיית המידע. ציבור רחב של אנשים שאינם מקצועיים בתחום ההשקעות ברחבי העולם מעורב בשוקי המניות בעידן הנוכחי, שבו קיים מידע זמין על השווקים, על המחירים, על שערי המט"ח ועוד.

קיימות מערכות מסחר פתוחות ומידע הפתוח לכולם, ואכן, בכל העולם קיימים משתתפים רבים במשחקי ההשקעות האמיתיים, במסחר ובפעילות בשווקים.

אולם מידע אינו ידע והבנה עמוקים, כמו אלו המצויים בקרב מנהלי השקעות מקצועיים. האחרונים מבינים את השלכות המחירים והמכפילים הגבוהים, את סיכון עליית הריבית המשליך על שוקי המניות, את המשמעות של עליית מחירי הנפט, שיכולה להקשות על רווחיות החברות ועוד, ואת כללי המשחק הכלכליים. אלו פחות משפיעים על אותו ציבור ענק וגדול מתמיד, אשר מעורב בתחומי ההשקעות באמצעות טכנולוגיית המידע, ופשוט אינו חושש. הוא אולי צודק, אך הוא אינו רואה את הסיכונים בצורה בהירה, אלא את הרווחים היציבים ואת העובדה שהמניות "תמיד עולות".

לא ברור כיצד הציבור הרחב הזה ינהג בעת משבר ונפילה במחירים בשווקים, אולם ניסיון עבר ממשברים קודמים מראה כי הוא פועל בפאניקה מוחלטת, המחריפה ירידות שערים בעת התרחשותן.

בעיניים שכאלה, העליות הבלתי פוסקות בשוקי ההון נראות מאוד סבירות והגיוניות, אך ראוי להזכיר את הסיכון ההולך ומתגבר ככל שהעליות נמשכות.

*** הכותב הוא מנכ"ל חברת אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ, העוסקת בניהול עושר משפחתי, ליווי ועדות השקעה ופיקוח על הנכסים הפיננסיים והריאליים של חברות, ארגונים וקיבוצים.ליועץ ו/או לחברה אין עניין אישי ואין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב