ראיון עבודה / צילום: thinkstock
מחפשי עבודה רבים סקרנים לדעת אם התקבלו לעבודה או לא, ואם לא - אז מדוע לא. הם נתלים בחקיקה על מחויבות החברה לספק תשובה מהירה, אולם זה לא תמיד כל כך פשוט.
השלילה שבשתיקה
מועמדים נוטים להסיק שהעיכוב בתשובה לגבי קבלתם או אי קבלתם לעבודה משמעו קבלת החלטה לגביהם, אך זו רק אחת מהסיבות האפשריות לעיכוב. תהליכי מיון מתנהלים באופן שונה בחברות ובשווקים שונים, ואצל מנהלים שונים, ויש שלל סיבות לעיכובים. בגלל הארגון (למשל, בשל חופשת מנהל, ימי פגרה או הקפאת הגיוס בנסיבות שונות); בגלל גופים אחרים (כחברה חיצונית המבצעת תהליכי הערכה ומיון או מבדקי אמינוּת לעובדים); בגלל המועמדים האחרים (למשל, כשזה שנמצא המתאים ביותר מתעכב בהחלטתו).
רק לעתים העיכוב קשור למועמד עצמו (למשל, אם סיפק המלצות גרועות, אפילו אחרי ריאיון טוב - מה שעורר בלב המגייס ספק, והוא עוסק באיתור מידע נוסף לגביו). ולעתים המועמד פשוט לא התקבל, והמעסיקים לא הואילו לבשר לו את זה. אלה, מטבעם, מעולם לא מיהרו לשגר הודעה למועמדים שלא עברו, ומועמדים רבים נאלצו פעמים רבות להמתין עד שהבינו בעצמם שלא התקבלו.
ההכרח ליידע
אולם לפני שנתיים נקבע תיקון לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, שלפיו מחויבים המעסיקים להודיע למועמדים על כך שלא התקבלו, ולפזר את הערפל שהם שוהים בתוכו. התיקון לחוק מסביר כך:
"ברבות השנים נוצרה זילות במעמדו של המועמד לעבודה תוך התעלמות מוחלטת מחובות מוסריות בסיסיות של המעסיק כלפי המרואיין בנוגע לסיום ראיון העבודה או הליך המיון לעבודה . מועמדים מוצאים עצמם ממתינים עד בוש לקבלת תשובה שלילית או חיובית בנוגע לקבלתם לעבודה ולחילופין ממתינים ליצירת קשר כלשהו מצד המעסיק הפוטנציאלי . לעתים, מועמדים לעבודה אף מפסיקים תהליכים של חיפוש עבודה אחרת, כדי לא להחמיץ את ההזדמנות להשיג את המשרה שבה חשקו, דבר שעלול להוביל לכך שהם יחמיצו משרות פוטנציאליות אחרות . .. מתן ההודעה בדבר הקבלה או אי הקבלה תאפשר למועמד לעבודה מהלך חיים תקין בזמן חיפוש המשרה המתאימה לו ולכישוריו ותמנע מפח נפש והחמצת משרות אחרות שאליהן יוכל להגיש מועמדותו בזמן זה".
האם כל המעסיקים פועלים על פי החוק הזה? לא בטוח. לא כולם מודעים לו, ובין אלה שכן יש מעסיקים שמנצלים את העובדה שגם המועמדים לא בהכרח מודעים לחוק, או שמודעים אך לא סביר שיפעלו כדי לחייב בו את המעסיקים (למשל בתביעה).
קחו אחריות לפולו-אפ
לכן, למועמדים סקרנים, או לכאלה שחשוב להם לדעת אם התקבלו או לא מהר ככל האפשר (למשל, משום שיש לכך השפעה על קבלת החלטתם בנוגע לעבודה אחרת), אני בדרך כלל ממליצה לא לסמוך על אחריות המעסיק, וליטול אותה לידיהם מלכתחילה.
וזה אומר - לעשות את הפולו-אפ שאחרי הריאיון בעצמם: כיומיים-שלושה לאחר הריאיון אפשר לשלוח למראיין מייל תודה. אין צורך בהודעה זו לשאול ישירות מתי תתקבל תשובה - עצם שליחתה היא תזכורת כשלעצמה לכך שהמועמד ממתין לתשובה. אפשר, במקום זאת, פשוט להתנסח באופן שמפגין עניין רב במשרה, ולצייר את ההודעה כמעין "סיכום פגישה": "נהניתי להכיר את משרדי החברה ולפגוש אותך... שמחתי לשמוע על התפקיד ולגלות שאתם מחפשים אדם בעל ניסיון ספציפי באוטומציה". אפשר אף להזכיר בכמה מילים את נקודות החוזק המסוימות של המועמד, כפי שעונות בדיוק על צרכי המעסיק (אלו שצוינו קודם לכן), ומצפה לכך".
לאחר כמה ימים, אם עדיין לא התקבלה תשובה, אפשר להתקדם צעד קדימה ולהתקשר אל המראיין. לא כדי "לנדנד", אלא כדי לעלות שוב בזיכרונו של המראיין. יש לזכור שהמראיין פוגש מרואיינים רבים לתפקידים רבים, ותזכורת מכבדת יכולה להציף אפשרות שיתכן שהמראיין כבר ויתר עליה. לבסוף, אם חלף זמן משמעותי מהזמן שבו צוין כי ימסרו תשובות, אפשר להניח לגבי תשובה שלילית, אך ליתר ביטחון רצוי לברר זאת, והפעם דרך המייל, בנימה חיובית: "חלף זמן רב, ואשמח לדעת היכן הדברים עומדים מבחינתכם, כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר מבחינתי". בצורה כזו המועמד אינו נשמע מאיים מצד אחד, אך דבריו משתמעים לכך שהמשיך הלאה בתהליך, ואולי אף התקבל למשרה אחרת וברצונו להחליט לגביה תוף התחשבות במידע שיקבל מהמראיין. דברים אלה עשויים לעורר מראיין ש"נרדם בשמירה".
תשובה שלילית? בקשו פידבק
סכמו בטוב: שלחו מייל, ובו התנסחו כאילו המראיין הוא כלי עזר מבחינתכם, ולא אויב. הודו למראיין על הפגישה, ספרו כי שמחתם לפגוש אותו, ובקשו פידבק. זכרו שסיום חיובי עשוי להשאיר אתכם בתמונה מבחינתו, במקרה שיזדקק שוב לאדם כמוכם.
היו ספציפיים: נסחו את רצונכם בפידבק בצורה ממוקדת - "אעריך מאוד אם תואיל להשקיע רגע מזמנך ולומר לי מהם, להתרשמותך, שלושת הדברים העיקריים שעליי לשנות כדי לשפר את מיומנות הריאיון שלי".
השתפרו: קחו זאת באמת כהזדמנות ללמוד על עצמכם ולשפר את "שריר המועמדות" שלכם, בהתאם לפידבק שניתן לכם.
■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.