מיזמים חברתיים וסביבתיים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מה המשותף למנכ"ל SAP, ליזמת חברתית מלבנון, למנכ"לית חברת טכנולוגיה ממוסקבה, ולמנכ"ל ישראלי? ובכן, כולם הגיעו החודש לשבוע של היכרות עם עולם ה-IMPACT , יזמות עסקית-חברתית, שנערך בפונטנבלו, צרפת, בבית-הספר הבינלאומי למנהל עסקים INSEAD (אינסאד).
כמי שעוסק שנים רבות באחריות תאגידית, הוזמנתי להשתתף בשבוע ה-impact, ב"תוכנית ליזמים עסקיים-חברתיים מכל העולם". תוכנית אשר נועדה לנסות ולהבין טוב יותר את הממשקים בין העסקי לחברתי, ובשפה המקצועית "תעשיית ה-impact". מגמות משלימות הביאו להדגשת הממד החברתי (impact) דווקא בתוך בית-הספר היוקרתי למנהל עסקים INSEAD, אחד מהטובים בעולם.
ככלל, מיזם אימפקט = social enterprise. הוא שם למיזמים עם מטרה כפולה גם להרוויח כסף וגם לסייע לקידום מטרות חברתיות וסביבתיות.
קיים היום עמעום מסוים של הגבולות המסורתיים בין המגזר העסקי לחברתי. תאגידים רבים מחפשים ומוצאים היום חזון ומשימה חברתית או סביבתית לפעילותם; וגם מלכ"רים עושים שימוש בטכניקות עסקיות ואף מייצרים רווחים בפעילותם. כמו כן, קיים גידול מואץ בתעשיית ההשקעות החברתיות והסביבתיות ויצירת תעשייה שלמה של פתרונות אשראי, מימון והשקעות בנושאים אלו.
מיזמים עסקיים-חברתיים מוגדרים ככאלה שנותנים מענה ל"בעיות יתום", שהשוק החופשי לא נותן להן מענה ספונטני, בגלל השכיחות הנמוכה של הבעיה או בגלל חוסר היכולת של הסגמנט הרלבנטי לרכוש את השירותים והמוצרים המדוברים. זאת, בלי לוותר על הצורך להשיא תשואה על ההון.
מבחינת האקוסיסטם של האימפקט, בעולם נוצרה כיום תעשייה שלמה, בשווי של כ-100 מיליארד דולר, של כלים, פלטפורמות, ארגונים, קרנות מימון ועוד, המאפשרים למיזמים עסקיים-חברתיים לגדול ולהתפתח בקצב מהיר. נוסף ליזמי האימפקט נוצרת שכבה של אינטרה-פרנרס (יזמים מבפנים) המנביטים יזמות חברתית בתוך התאגידים ע"י ניצול הפלטפורמות והמינופים הקיימים במרחב העסקי.
בין המיזמים הרבים שהוצגו בהשתלמות היו חברת נעליים בריטית שמייצבת רעידות של חולי פרקינסון; חברה שמשלבת פיתוחים ננוטכנולוגיים בטקסטיל כדי להקטין את הצורך בכביסה ובגיהוץ ובכך לחסוך במשאבים; מיזם פורטוגלי בשם viarco, שמסייע לעיוורי צבעים, כ-5% מהאוכלוסייה, להבדיל בין צבעים - https://www.viarco.pt/produtos-coloradd.
בעולם של היום, שבו הגבולות בין המגזרים מתעמעמים, חלק מהיזמות החברתית מונבטת ומתפתחת בתוך חברות עסקיות רגילות אשר נותנות ערך מוסף ללקוחותיהן ולציבור בכלל, כמו לדוגמה חברת ציוד הטיולים פטגוניה אשר ממחזרת מוצרים ישנים, או חברת נעלי toms אשר מעניקה זוג נעליים חינם לאנשים בעולם המתפתח על כל קנייה של זוג במדינות המפותחות, ובכך גם פותרת בעיית מצוקה, וגם מעניקה חוויית משתמש ללקוחותיה - www.toms.com. דוגמה נוספת היא של חברת המלט cemex אשר מנגישה שירותי בנייה לעניים ע"י פריסה חודשית של חנויות קטנות של מלט וחומרי בנייה אחרים למשפחות מעוטות יכולת, אשר בונות לבדן את הבתים, ובכך מרחיבה מאוד את בסיס לקוחותיה.
מיזם נוסף שצמח מתוך תאגיד, הוא northstar, להקטנת תחלואת האיידס של נהגי המשאיות באפריקה. המיזם הוקם ע"י חברת השילוח TNT, בשיתוף תוכנית המזון של האו"ם WFP, כדי להגן על אלפי נהגי המשאיות שלה, שסבלו מתחלואה גבוהה ופגעו בעסקים.
קרנות אימפקט: כחלק מהבניית האקוסיסטם של עסקים-חברתיים, הוקמו גם קרנות השקעות אשר מחפשות לצד התשואה הכספית גם ערך מוסף חברתי או סביבתי. ביניהן, קרנות פרטיות כגון acumen fund, שהקימה ז'קלין נובוסגז, בנקאית מוול-סטריט לפני 15 שנה. זוהי קרן אימפקט, שהעניקה כבר 100 מיליון דולר כאשראי למיזמים חברתיים וסביבתיים. עוד קרנות אימפקט הוקמו בבנקים כמו credit Suisse ו-BNP Paribas המעניקים כמיליארד יורו בשנה למיזמים חברתיים-עסקיים, דרך הסניפים שלהם ברחבי העולם.
הדבר המעניין הוא, ששיעור החזר ההלוואות עומד על שיעור דומה לערוצי האשראי האחרים. גם קרנות פנסיה והשקעות רבות פיתחו שורה של מכשירי השקעה באימפקט, כדי לקלוע לצרכים של המשקיעים והחוסכים שלהם.
מאפיין נוסף לעולם העסקים החברתיים מכונה "בסיס הפירמידה" (basis of the pyramid bop). אחד הטרנדים החזקים כיום, עם כניסתן של הודו, סין ואפריקה לשוקי הצריכה, הוא הנגשת מוצרים ושירותים לאנשים ששכרם פחות מ-100 דולר לחודש, וליצור בכך גלי ביקוש נוספים לצד מתן תנאי מחיה הולמים. הפתרונות לאנשים אלה ניתנים ע"י מימון מיוחד או ע"י מתן שירותים ומוצרים בסיסיים במחירים נמוכים במיוחד.
ומה קורה בישראל
גם בארץ הולכת ומתפתחת קהילה של מיזמי אימפקט, בעיקר במגזר הטכנולוגי, כיאה לסטארט-אפ ניישן. האימפקט מכונה כאן tech for good. מדובר במיזמים שעושים שימוש בטכנולוגיות וברשתות, כדי לקדם נושאים חברתיים וסביבתיים.
כמו כן, בשנים האחרונות התפתח בארץ "המגזר הרביעי" לעסקים חברתיים (רווחים בצד תועלת לחברה). זאת, בדרך של העסקת אנשים עם מוגבלות. כיום ישנם כבר כ-200 מיזמים כאלו בתחום המימון. אבל אנו עדיין רחוקים ממה שקורה בעולם המערבי (פחות מפרומיל), מבחינת היקפי ההשקעה, ויש רק מספר מועט של מכשירי מימון, כגון קרנות מתמחות, בהן דואליס ו ivn, וכן קרן האג"ח החברתית social finance שהקים איל-ההון הבריטי רונלד כהן עפ"י המודל הבריטי.
לסיכום, הגבולות מתעמעמים, היצירתיות חוברת לערכים, ונראה שעולם העסקים יהיה שונה הרבה יותר מהיום בעוד עשר שנים.
■ הכותב הוא מנכ"ל good vision מקבוצת פאהן קנה