גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוטל פסק בורר של גורן שאישר לחברות שכר בעשרות מליוני ש'

ההחלטה הדרמטית הפחיתה בעשרות אחוזים את שכר העבודה של לנדקו ומילומור שבשליטת פרדי רובינסון בגין ביצוע עבודות פיתוח ותשתית בתחומי באר יעקב ■ ביהמ"ש קבע כי החברות זכאיות לשכר בסך 7.2 מיליון שקל בלבד - ולא לשכר הנדיב שהעניק להן הבורר אורי גורן

אורי גורן  / צילום: שלומי יוסף
אורי גורן / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט המחוזי מרכז ביטל אתמול (ד') פסק בוררות של השופט בדימוס אורי גורן, שהעניק לחברות לנדקו ומילומור שבשליטת איש העסקים פרדי רובינסון שכר בסך של כ-66 מיליון שקל עבור עבודה שביצעו בהיקף של 84.7 מיליון שקל. בית המשפט קבע: החברות זכאיות לשכר בסך 7.2 מיליון שקל בלבד.

ההחלטה הדרמטית, המבטלת את פסק הבוררות של השופט המחוזי בדימוס אורי גורן ומפחיתה את שכר העבודה בעשרות אחוזים, ניתנה על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בלהה טולקובסקי, במסגרת הכרעתה בסכסוך כספי שנתגלע בין המועצה המקומית באר יעקב לבין חברות לנדקו ומילומור שבשליטת רובינסון.

עניינה של הבוררות במחלוקות שונות שהתעוררו בין המועצה לבין החברות, סביב שאלת התמורה שלה זכאיות החברות של רובינסון מהמועצה, בגין ביצוע עבודות פיתוח ותשתית בתחומי באר יעקב.

בשנת 1995 נחתם הסכם בין המועצה המקומית באר יעקב לבין לור"ם - החברה לפיתוח לוד ורמלה, שהייתה באותה עת חברה ממשלתית, לתכנון ולביצוע של עבודות פיתוח בתחום המועצה. זמן קצר לאחר מכן, לור"ם הופרטה, נמכרה לפרדי רובינסון ושינתה את שמה לחברת "לנדקו". לאחר שהתברר כי היקף עבודות הפיתוח הנדרשות גדול משהצדדים צפו מלכתחילה, נחתם ביוני 2004 הסכם נוסף בין המועצה לבין לור"ם, ובמקביל נחתם הסכם בין לור"ם לבין חברת מילומור. על-פי הסכמים אלה, מילומור קיבלה על עצמה לבצע את ניהול, תכנון וביצוע עבודות הפיתוח על-פי הוראות לנדקו.

שכר של 66 מיליון שקל

במהלך השנים, ועם התמשכות עבודות התכנון והפיתוח, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות שהובילו להליכים משפטיים מסועפים, אשר הסתיימו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. אותו הסכם פשרה כלל סעיף בוררות, וכך התגלגלה המחלוקת אל פתחו של השופט בדימוס אורי גורן, כבורר.

השאלה שסביבה סבב הליך הבוררות הייתה אופן חישוב התמורה המגיעה לחברות בהתאם למערכת ההסכמים שבין הצדדים. במסגרת ההליך, טענה המועצה כי יש לחשב את התמורה המגיעה לחברות, כשכר מוגדר בשיעור 8.5% מעלות עבודות הפיתוח כהגדרתן בהסכמים. מנגד, טענו החברות כי התמורה המגיעה להן היא בשיעור של 92% מהסכום שייגבה על-ידי המועצה כאגרות וכהיטלים בקשר לעבודות הפיתוח.

בנובמבר אשתקד נתן גורן את פסק הבוררות אשר קיבל את עמדת החברות וקבע, כי התמורה המגיעה להן על-פי ההסכמים בין הצדדים היא בשיעור 92% מהאגרות ומההיטלים שגבתה המועצה בגין עבודות הפיתוח. הסכום שבו חויבה המועצה היה כ-66 מיליון שקל. השופט בדימ' גורן דחה את טענת המועצה שלפיה התמורה המגיעה לחברות עומדת על-סך של 8.5% מסכום עלות העבודות, תוך שהוא קובע כי זו אינה מתיישבת עם לשונו הברורה והמפורשת של הסכם 2004.

עוד קבע גורן, בין היתר, כי הסכם הפשרה שנחתם לאחר שבין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שונים, מחזק את המסקנה שיש לקבל את עמדת החברות, כי התמורה המגיעה להן עומדת על 92% מהאגרות ומההיטלים שנגבו או ייגבו על-ידי המועצה בגין עבודות הפיתוח; וכי אם הסכומים שנגבו כהיטלי פיתוח היו אמורים לשמש כ"קופה" שמתוכה ישולם שיעור כלשהו כ"שכר" לחברות, הצדדים היו קובעים זאת במפורש.

על פסק הבוררות האמור הגישה המועצה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, באמצעות עורכי הדין אילן שרקון, יואב קוק ומאיר אלזם ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר & נאמן, קינן. 

אילן שרקון / צילום: איל יצהר

בערעור טענה המועצה, כי הטעות העיקרית בפסק הבוררות היא בפירוש המונח "תמורה" בהסכמים בין הצדדים כ"שכר גלובלי" של החברות. לטענתה, המונח "תמורה" בהסכמים אינו מתייחס ל"שכר" המגיע לחברות, אלא לקופה שתהווה מקור למימון מלוא העלויות הכרוכות בתכנון ובביצוע עבודות הפיתוח, ובכלל זה גם את שכר טרחת החברות הקבוע בהסכם, בשיעור 8.5% מעלות ביצוע העבודות.

עוד הוסיפה המועצה וטענה, כי הפסלות ואי-החוקיות הטמונות בפרשנות שניתנה למונח "תמורה" מודגמת בכך שהחברות מבקשות לקבל שכר בסך של כ-66 מיליון שקל, עבור עבודה בהיקף של 84.7 מיליון שקל, בעוד שלפי מערכת ההסכמים בין הצדדים, הן זכאיות לקבל לכל היותר 7.2 מיליון שקל, המהווים כ-8.5% מהיקף העבודות הנטען.

לטענתה, פרשנות זו תוביל לכך שכספים המיועדים על-פי דין לביצוע עבודות פיתוח נוספות עבור התושבים, במסגרת התב"עות, יגיעו על-פי פסק הבוררות, לכיסן של החברות, כך שהן צפויות להותיר בכיסן בגין שלוש התב"עות נשוא המערכת ההסכמית בין הצדדים, יותר מ-200 מיליון שקל.

החברות טענו מנגד, באמצעות עו"ד שולי גולדבלט, כי המועצה מבקשת להתנער מהתחייבויותיה בטענות שאינן מסייעות לאינטרס ציבורי כלשהו, אלא מזיקות לו. לטענתן, האינטרס הציבורי מחייב את המועצה לקיים הסכמים על מנת להשלים את ביצוע עבודות הפיתוח בעבור התושבים.

ניגוד עניינים מובנה

השופטת טולקובסקי קיבלה את עמדת המועצה, וביטלה את פסק הבורר, תוך שהיא קובעת כי "הקביעה שלפיה החברות זכאיות לתמורה גלובלית בשיעור של 92% מסכום היטלי הפיתוח שייגבו בגין המקרקעין, ללא קשר לעלות ביצוע העבודות בפועל, אינה עולה מפרשנות מערכת ההסכמים בין הצדדים על-פי לשונם ותכליתם, ואינה מתיישבת עם עקרונות של מינהל תקין בהתקשרויות מסוג זה".

השופטת ציינה, כי פרשנות ההסכם על-פי לשונו מחייבת מתן תוקף ומשמעות להגדרה המפורשת של "שכר טרחת החברה" בשיעור של 8.5% מעלות ביצוע העבודות, מה שאינו מתיישב עם קביעה שלפיה החברות זכאיות לתמורה כוללת בשיעור של 92% מסכום היטלי הפיתוח, כך ששכרן מתבטא למעשה בהפרש שייוותר ב"קופה" של 92% מסכום היטלי הפיתוח לאחר ביצוע העבודות, תהא עלותן אשר תהא.

עוד הוסיפה טולקובסקי, כי נראה שלגבי פרשנות 'הסכם 2004' על-פי התכלית הסובייקטיבית - כוונתם המשותפת של הצדדים, כפי שהיא משתקפת מלשון ההסכם ומהנסיבות החיצוניות - מתיישבת עם עמדת המועצה.

עוד נקבע בפסק הדין, כי קבלת עמדת החברות שהן זכאיות לתמורה גלובלית בשיעור של 92% מסכום היטלי הפיתוח, וזאת ללא קשר לעלות עבודות הפיתוח בפועל, תכניס את ההסכם לגדר "אי-חוקיות". השופטת כתבה על כך, כי "אמנם לא מדובר בהסכם המקנה לחברות את הזכות לגבות היטלי פיתוח ואין בו משום ויתור של המועצה על זכותה וסמכותה לגבות היטלי פיתוח. עם זאת, טענת החברות כי הן זכאיות לקבל 92% מסכום היטלי הפיתוח שנגבו על-ידי המועצה, מובילה לכרסום ביכולתה ובחובתה החוקית של המועצה לבצע את עבודות הפיתוח (גם אם באמצעות קבלן שעמו היא התקשרה), ולפקח על קופת התב"ע והשימוש שנעשה בכספים המצויים בה, למטרה שלה הם יועדו.

"זאת ועוד, פרשנות שלפיה החברות זכאיות לקבל 92% מסכום היטלי הפיתוח, יוצרת ניגוד עניינים מובנה של החברות המופקדות מחד גיסא על ביצוע עבודות הפיתוח, ומאידך גיסא, לשיטתן, שכרן נגזר למעשה מהיתרה שתיוותר בקופת התב"ע לאחר ביצוע העבודות, כך שיש להן אינטרס ברור להפחית את עלות העבודות, כדי להותיר בקופת התב"ע סכום גבוה ככל האפשר".

אורי גורן

גיל: 78

מגורים: נולד וגדל בגבעתיים; מתגורר כיום בתל-אביב

תפקיד: אחד הבוררים המבוקשים והיקרים בארץ. "שעת עבודת בורר" מתומחרת במחירים שנעים בין 1,600 שקל לשעה ל-2,500 שקל לשעה

תפקיד קודם: נשיא המחוזי בתל-אביב

תיקים שבהן דן כשופט: פרשת מניות סלקום של יגאל ארנון-שלמה פיוטרקובסקי; מעצרה המינהלי של פעילת השמאל הקיצוני, טלי פחימה

עוד כתבות

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים