גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

בוטל פסק בורר של גורן שאישר לחברות שכר בעשרות מליוני ש'

ההחלטה הדרמטית הפחיתה בעשרות אחוזים את שכר העבודה של לנדקו ומילומור שבשליטת פרדי רובינסון בגין ביצוע עבודות פיתוח ותשתית בתחומי באר יעקב ■ ביהמ"ש קבע כי החברות זכאיות לשכר בסך 7.2 מיליון שקל בלבד - ולא לשכר הנדיב שהעניק להן הבורר אורי גורן

אורי גורן  / צילום: שלומי יוסף
אורי גורן / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט המחוזי מרכז ביטל אתמול (ד') פסק בוררות של השופט בדימוס אורי גורן, שהעניק לחברות לנדקו ומילומור שבשליטת איש העסקים פרדי רובינסון שכר בסך של כ-66 מיליון שקל עבור עבודה שביצעו בהיקף של 84.7 מיליון שקל. בית המשפט קבע: החברות זכאיות לשכר בסך 7.2 מיליון שקל בלבד.

ההחלטה הדרמטית, המבטלת את פסק הבוררות של השופט המחוזי בדימוס אורי גורן ומפחיתה את שכר העבודה בעשרות אחוזים, ניתנה על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בלהה טולקובסקי, במסגרת הכרעתה בסכסוך כספי שנתגלע בין המועצה המקומית באר יעקב לבין חברות לנדקו ומילומור שבשליטת רובינסון.

עניינה של הבוררות במחלוקות שונות שהתעוררו בין המועצה לבין החברות, סביב שאלת התמורה שלה זכאיות החברות של רובינסון מהמועצה, בגין ביצוע עבודות פיתוח ותשתית בתחומי באר יעקב.

בשנת 1995 נחתם הסכם בין המועצה המקומית באר יעקב לבין לור"ם - החברה לפיתוח לוד ורמלה, שהייתה באותה עת חברה ממשלתית, לתכנון ולביצוע של עבודות פיתוח בתחום המועצה. זמן קצר לאחר מכן, לור"ם הופרטה, נמכרה לפרדי רובינסון ושינתה את שמה לחברת "לנדקו". לאחר שהתברר כי היקף עבודות הפיתוח הנדרשות גדול משהצדדים צפו מלכתחילה, נחתם ביוני 2004 הסכם נוסף בין המועצה לבין לור"ם, ובמקביל נחתם הסכם בין לור"ם לבין חברת מילומור. על-פי הסכמים אלה, מילומור קיבלה על עצמה לבצע את ניהול, תכנון וביצוע עבודות הפיתוח על-פי הוראות לנדקו.

שכר של 66 מיליון שקל

במהלך השנים, ועם התמשכות עבודות התכנון והפיתוח, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות שהובילו להליכים משפטיים מסועפים, אשר הסתיימו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. אותו הסכם פשרה כלל סעיף בוררות, וכך התגלגלה המחלוקת אל פתחו של השופט בדימוס אורי גורן, כבורר.

השאלה שסביבה סבב הליך הבוררות הייתה אופן חישוב התמורה המגיעה לחברות בהתאם למערכת ההסכמים שבין הצדדים. במסגרת ההליך, טענה המועצה כי יש לחשב את התמורה המגיעה לחברות, כשכר מוגדר בשיעור 8.5% מעלות עבודות הפיתוח כהגדרתן בהסכמים. מנגד, טענו החברות כי התמורה המגיעה להן היא בשיעור של 92% מהסכום שייגבה על-ידי המועצה כאגרות וכהיטלים בקשר לעבודות הפיתוח.

בנובמבר אשתקד נתן גורן את פסק הבוררות אשר קיבל את עמדת החברות וקבע, כי התמורה המגיעה להן על-פי ההסכמים בין הצדדים היא בשיעור 92% מהאגרות ומההיטלים שגבתה המועצה בגין עבודות הפיתוח. הסכום שבו חויבה המועצה היה כ-66 מיליון שקל. השופט בדימ' גורן דחה את טענת המועצה שלפיה התמורה המגיעה לחברות עומדת על-סך של 8.5% מסכום עלות העבודות, תוך שהוא קובע כי זו אינה מתיישבת עם לשונו הברורה והמפורשת של הסכם 2004.

עוד קבע גורן, בין היתר, כי הסכם הפשרה שנחתם לאחר שבין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שונים, מחזק את המסקנה שיש לקבל את עמדת החברות, כי התמורה המגיעה להן עומדת על 92% מהאגרות ומההיטלים שנגבו או ייגבו על-ידי המועצה בגין עבודות הפיתוח; וכי אם הסכומים שנגבו כהיטלי פיתוח היו אמורים לשמש כ"קופה" שמתוכה ישולם שיעור כלשהו כ"שכר" לחברות, הצדדים היו קובעים זאת במפורש.

על פסק הבוררות האמור הגישה המועצה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, באמצעות עורכי הדין אילן שרקון, יואב קוק ומאיר אלזם ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר & נאמן, קינן. 

אילן שרקון / צילום: איל יצהר

בערעור טענה המועצה, כי הטעות העיקרית בפסק הבוררות היא בפירוש המונח "תמורה" בהסכמים בין הצדדים כ"שכר גלובלי" של החברות. לטענתה, המונח "תמורה" בהסכמים אינו מתייחס ל"שכר" המגיע לחברות, אלא לקופה שתהווה מקור למימון מלוא העלויות הכרוכות בתכנון ובביצוע עבודות הפיתוח, ובכלל זה גם את שכר טרחת החברות הקבוע בהסכם, בשיעור 8.5% מעלות ביצוע העבודות.

עוד הוסיפה המועצה וטענה, כי הפסלות ואי-החוקיות הטמונות בפרשנות שניתנה למונח "תמורה" מודגמת בכך שהחברות מבקשות לקבל שכר בסך של כ-66 מיליון שקל, עבור עבודה בהיקף של 84.7 מיליון שקל, בעוד שלפי מערכת ההסכמים בין הצדדים, הן זכאיות לקבל לכל היותר 7.2 מיליון שקל, המהווים כ-8.5% מהיקף העבודות הנטען.

לטענתה, פרשנות זו תוביל לכך שכספים המיועדים על-פי דין לביצוע עבודות פיתוח נוספות עבור התושבים, במסגרת התב"עות, יגיעו על-פי פסק הבוררות, לכיסן של החברות, כך שהן צפויות להותיר בכיסן בגין שלוש התב"עות נשוא המערכת ההסכמית בין הצדדים, יותר מ-200 מיליון שקל.

החברות טענו מנגד, באמצעות עו"ד שולי גולדבלט, כי המועצה מבקשת להתנער מהתחייבויותיה בטענות שאינן מסייעות לאינטרס ציבורי כלשהו, אלא מזיקות לו. לטענתן, האינטרס הציבורי מחייב את המועצה לקיים הסכמים על מנת להשלים את ביצוע עבודות הפיתוח בעבור התושבים.

ניגוד עניינים מובנה

השופטת טולקובסקי קיבלה את עמדת המועצה, וביטלה את פסק הבורר, תוך שהיא קובעת כי "הקביעה שלפיה החברות זכאיות לתמורה גלובלית בשיעור של 92% מסכום היטלי הפיתוח שייגבו בגין המקרקעין, ללא קשר לעלות ביצוע העבודות בפועל, אינה עולה מפרשנות מערכת ההסכמים בין הצדדים על-פי לשונם ותכליתם, ואינה מתיישבת עם עקרונות של מינהל תקין בהתקשרויות מסוג זה".

השופטת ציינה, כי פרשנות ההסכם על-פי לשונו מחייבת מתן תוקף ומשמעות להגדרה המפורשת של "שכר טרחת החברה" בשיעור של 8.5% מעלות ביצוע העבודות, מה שאינו מתיישב עם קביעה שלפיה החברות זכאיות לתמורה כוללת בשיעור של 92% מסכום היטלי הפיתוח, כך ששכרן מתבטא למעשה בהפרש שייוותר ב"קופה" של 92% מסכום היטלי הפיתוח לאחר ביצוע העבודות, תהא עלותן אשר תהא.

עוד הוסיפה טולקובסקי, כי נראה שלגבי פרשנות 'הסכם 2004' על-פי התכלית הסובייקטיבית - כוונתם המשותפת של הצדדים, כפי שהיא משתקפת מלשון ההסכם ומהנסיבות החיצוניות - מתיישבת עם עמדת המועצה.

עוד נקבע בפסק הדין, כי קבלת עמדת החברות שהן זכאיות לתמורה גלובלית בשיעור של 92% מסכום היטלי הפיתוח, וזאת ללא קשר לעלות עבודות הפיתוח בפועל, תכניס את ההסכם לגדר "אי-חוקיות". השופטת כתבה על כך, כי "אמנם לא מדובר בהסכם המקנה לחברות את הזכות לגבות היטלי פיתוח ואין בו משום ויתור של המועצה על זכותה וסמכותה לגבות היטלי פיתוח. עם זאת, טענת החברות כי הן זכאיות לקבל 92% מסכום היטלי הפיתוח שנגבו על-ידי המועצה, מובילה לכרסום ביכולתה ובחובתה החוקית של המועצה לבצע את עבודות הפיתוח (גם אם באמצעות קבלן שעמו היא התקשרה), ולפקח על קופת התב"ע והשימוש שנעשה בכספים המצויים בה, למטרה שלה הם יועדו.

"זאת ועוד, פרשנות שלפיה החברות זכאיות לקבל 92% מסכום היטלי הפיתוח, יוצרת ניגוד עניינים מובנה של החברות המופקדות מחד גיסא על ביצוע עבודות הפיתוח, ומאידך גיסא, לשיטתן, שכרן נגזר למעשה מהיתרה שתיוותר בקופת התב"ע לאחר ביצוע העבודות, כך שיש להן אינטרס ברור להפחית את עלות העבודות, כדי להותיר בקופת התב"ע סכום גבוה ככל האפשר".

אורי גורן

גיל: 78

מגורים: נולד וגדל בגבעתיים; מתגורר כיום בתל-אביב

תפקיד: אחד הבוררים המבוקשים והיקרים בארץ. "שעת עבודת בורר" מתומחרת במחירים שנעים בין 1,600 שקל לשעה ל-2,500 שקל לשעה

תפקיד קודם: נשיא המחוזי בתל-אביב

תיקים שבהן דן כשופט: פרשת מניות סלקום של יגאל ארנון-שלמה פיוטרקובסקי; מעצרה המינהלי של פעילת השמאל הקיצוני, טלי פחימה

עוד כתבות

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר