הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שנפטר הבוקר בגיל 104, היה המנהיג הדגול הגדול ביותר שהיה לעולם החרדי במאות השנים האחרונות. הוא שימש כרב במשך עשרות שנים, אולם רק בגיל מאוחר יחסית החל לקבל החלטות במישור הפוליטי, שהשפיעו על הציבור החרדי כולו.
הוא החל בכך בשלהי תקופתו של הרב ש"ך ולאחר מכן בתקופת ממשיכו של הרב ש"ך בהנהגה, הרב אלישיב. לאט-לאט מנהיגותו הגדולה תפסה עוד ועוד מקום ביהדות החרדית, עד שממרום גילו בהיותו 95 יצא למסעות חובקי עולם, לעתים יחד עם האדמו"ר מגור (חידוש עצום) ובהמשך לבד. הוא המנהיג הליטאי היחיד שביקר בדרום אמריקה והמנהיג היחיד שעזב את הארץ על מנת לחזק את המוסדות החרדיים, גם במדינות חבר העמים כמו אוקראינה ובלארוס.
מסעות אלה התקיימו כשכל-כולו צלול ומכיר את נבכי הפוליטיקה של כל מקום, ומגלה יכולת נדירה לדלג על כל בור ויצירת אווירה משותפת ששמירת התורה והמצוות בדרך המסורת מבית אבא - רק היא חשובה.
בביקורים אלה, בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו הגיע לבתי חב"ד פעילים. נפגש עמם, עודדם וחיזקם, דבר שאין לו אח ורע בתולדות ההנהגה הליטאית בשנים האחרונות. גם אנוכי, בקהילתנו במולדובה, ראיתי איך הביקורים והפגישות הקצרות יצרו קירוב לבבות. זה דבר שנראה הזוי שיקרה לפני עשרים שנה, אך אלו חלק מהמהפכות הגדולות שביצע הרב שטיינמן. כך רב בן 95 חולל שינויים רבים בחברה החרדית.
אם בעבר יציאה לעבודה הייתה בבחינת מוקצה מחמת מיאוס, כיום אלו שיוצאים לעבוד לפרנסתם משום שלא התאימו ללימוד תורה, ושלחו את ילדיהם למוסדות חרדיים, כבר לא מרגישים זרים יותר בחברה החרדית בגלל שהרב שטיינמן דאג ליצירת מסגרות פנימיות עבורם. בעשרות ערים בארץ התחיל לקום לראשונה ציבור חרדי עובד עם ראש מורם.
מהפכה שקטה נוספת בהנהגתו הייתה בתחום יציאת נשים לעבודה. אם עד לפני כ-15 שנים עיקר עבודתן היה כגננות לילדים, מורות ומעט זבניות בחנויות, היום אלפי נשים במגזר החרדי, בעיקר הליטאי, עוסקות בתכנות, בחשבונאות ובאדריכלות. בלי גוזמה אפשר לומר כי אילולא הכוונתו ועידודו את הנשים החרדיות, וכן הדאגה שלא יפגעו בבן ישיבה שיוצא לעבוד לפרנסתו, הצילו מחרפת רעב אלפי ילדים בישראל.
למרבה האירוניה, אולי הכלכלנים של תנובה, בנק הפועלים וגופים גדולים במשק שמחים על בידול הצריכה של החברה החרדית ומודים לקופירייטרים שלהם. אבל האמת היא שברחוב חזון איש בבני-ברק, רב זקן שלא ביטל דקה אחת מלימודו וישן בקושי שעתיים ביממה, הוא זה שגרם לצמיחה הגדולה במשק בחברה החרדית בשנים האחרונות.
נושא נוסף שאי אפשר לדלג עליו - גיוס חרדים. הרב שטיינמן קבע כי בן ישיבה שלא יושב ולומד לא יכול להתחבא תחת אצטלה של לימוד תורה. את המהפכה הזאת הוא חידד ביתר שאת, ללא מורא, למרות שכתוצאה מכך הייתה מחלוקת פנימית חזקה בינו לבין ידידיו הרבנים בהנהגה ואפילו ריחוק של אלפי משפחות, וכן מהפך בהנהגת העיתון החרדי הנפוץ ביותר, "יתד נאמן", שכלל את החלפת כל העורכים והכותבים. זה קרה כשהיה בן 99, תוך שהוא צולל לפרטים ומגלה הבנה של כל האתגרים הפוליטיים על כל המשתמע מכך, בניגוד גמור לחלק מהפוליטיקאים בדגל התורה.
הוא שמע כל אחד ומעולם לא סגר את דלת ביתו אחרי תפילת שחרית, על מנת שיקבל כל דעה אפשרית כדי שחס וחלילה לא ייראה כאילו מטעים אותו. עד יומו האחרון ביתו היה פתוח לכל.
מחזה מרהיב היה לראותו יושב ולומד תורה כאשר שאלות הרות גורל יושבות לפתחו, במישור הפוליטי, הכלכלי או המשפחתי. כולם שיחרו למוצא פיו.
גדלותו הייתה בכך שהוא היחיד שהיה אהוד על הרוב המוחלט של הציבור הליטאי, כך גם בציבור החסידי ובציבור הספרדי. אפילו הצד השפוי בציבור הקנאי היה סר לדבריו כמעט בכל המקרים.
מי ייתן ותזכה ההנהגה החרדית שדרכו המוצלחת וזרעי האחדות שהוא זרע וטיפח בכל שכבות האוכלוסייה ימשיכו לנבוט ולהעמיד תוצאות מבורכות. תנצב"ה.
הכותב משמש כהרב הראשי של מולדובה