מחזיקי אגרות החוב של חברת אפריקה ישראל התכנסו שלשום (ד') אחר הצהריים לאסיפה נוספת בת"א, לצורך דיון מחדש בהסדר החוב של החברה עם קבוצת סיידוף, וכן בהצעות ההסדר החדשות שהגישו בשבוע האחרון מוטי בן משה וקרן די.קי פרטנרס. לאפריקה ישראל חוב של כ-3 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח משלוש הסדרות (כ"ו-כ"ח).
הסדר החוב שגיבשה קבוצת סיידוף עם נציגות מחזיקי האג"ח כבר היה אמור השבוע להגיע לאישור סופי של המחזיקים. לדעת פירמת בייקר טילי, שמייעצת לנציגות המחזיקים, הסדר זה משקף ערך כלכלי של כ-2.12 מיליארד שקל, תספורת של כ-29% על החוב.
אלא שחוסר הסכמות בין סדרות האג"ח השונות באשר לאופן חלוקת התמורות ביניהן, הביא לעיכוב התהליך ואיפשר לקרן די.קיי ובהמשך גם לבן משה, להגיש הצעות מטעמם. לפי בייקר טילי, השווי הכלכלי של הצעת בן משה עומד על כ-2.16 מיליארד שקל, כלומר תספורת של כ-28% על החוב.בעקבות הגשת הצעות אלו, החליטו נאמני האג"ח לעצור את הליך אישור ההסדר ולהביא לדיון נוסף את ההצעה הקיימת אל מול אלו החדשות, כשהצבעות בנושא יתקיימו כנראה בימים הקרובים.
"בהצעתנו הוודאות גבוהה בהרבה"
קבוצת סיידוף היא קבוצת נדל"ן אמריקאית שייסד הישראלי נתי סיידוף שחי בלוס אנג'לס ב-40 השנים האחרונות. הוא עצמו הגיע בחודש שעבר לאסיפה שכינסו מחזיקי האג"ח, אולם בימים אלו הוא נמצא בארה"ב ולכן לאסיפה היום יגיעו רק נציגיו.
לקראת כינוס האסיפה ערך סיידוף שיחת ועידה עם כתבים מביתו בלוס אנג'לס. סיידוף פתח את השיחה ואמר כי "לפי דעתנו ההצעה שלנו היא הטובה יותר כמובן, מהבחינה הזאת שרמת הוודאות בה היא הרבה יותר גבוהה, כי אין בה שום תלות של גיוס בשוק ההון או במקום אחר. נאמני האג"ח בדקו אותנו מכל הכיוונים וקיבלו את כל האישורים".
הוא הוסיף כי "לכאורה, לצד השני יש תמורה עודפת של בין עשרה לעשרים מיליון שקל, אבל זה לא רלוונטי בגלל חוסר הוודאות בהצעה שלהם. הנושים עברו תקופה קשה והם צריכים לדעתי למזער נזקים, כי כל יום שחולף עולה להם כסף וביוקר".
"הזמן דוחק. צריך לדעת לחתוך"
סיידוף גם הדגיש כי "לדעתי הנושים צריכים להגדיל את הוודאות ואני חושב שאנחנו נותנים להם את התשובה ההולמת מבחינת הוודאות. בנוסף לזה, אנחנו אומרים שאפריקה ישראל תחת ההנהלה שלנו תהיה חברה מדווחת, שהמטרה הראשונה שלה תהיה החזר חובות לנושים. ונחזיר לא רק בזמן אלא אפילו לפני הזמן, כי יש לנו טראק רקורד של עשרות שנים בארה"ב ותמיד אנחנו עומדים בהתחייבויות. מעולם לא איחרנו בתשלום ומעולם לא קרה שלא עמדנו בהתחייבות, ונעשה את אותו הדבר גם בישראל.
"בנוסף לכך, אני לא פוסל מכירה של נכסים מהותיים של אפריקה ישראל לבן משה או לכל גורם אחר שיציע תמורה הולמת. להיפך, אנחנו כנראה נפעל בנחישות למקסום התמורה בגין הנכסים של אפריקה ישראל ונגדיל את הנזילות לטובת ההסדר של חוב האג"ח. למרות שלפי דעתי לא נצטרך למכור הרבה נכסים, אם בכלל.
"אני חושב שהזמן דוחק וצריך לדעת מתי לחתוך, וכרגע אנחנו מבזבזים זמן יקר שבו האונייה שטה בטלטלות ובסערה, וללא קברניט. אנחנו רוצים לקבל את ההגה לידיים ולהביא את אפריקה ישראל לחוף מבטחים. אני בטוח כי מקבלי ההחלטה, כמו גם נציגי הרשויות - רגולטורים וחברי כנסת, יקבלו את ההחלטה הנכונה שתתאים לבעלי החוב ולשוק. ואני בטוח ששוק ההון יבחר באופציה השקולה והוודאית, במקום להיכנס שוב לאיזשהן הרפתקאות. זה האני מאמין שלי וזה מה שיש לי להגיד".
"הלוואי והיה שופט מההתחלה"
במבט לאחור, היית עושה משהו אחרת בהתנהלות מול מחזיקי האג"ח או מול אפריקה ישראל? היית מחכה לפניה לביהמ"ש או לתהליך אחר שייקצר את הזמן של כל הסיפור הזה?
"אם היה שופט מעורב כבר מהיום הראשון, היינו סוגרים את הדיל הזה לפני 10-12 חודשים. הלוואי והיה שופט מההתחלה. אני מרגיש מאוד נוח עם ביהמ"ש ואנחנו שמחים שיש היום מומחה אחראי שיודע להבחין בין מה שטפל לבין מה שריאלי".
- יש בעולם כל כך הרבה נכסים לרכישה על המדף. למה אתה מתעקש דווקא על אפריקה ישראל?
"גדלתי בארץ ואפריקה ישראל היא חברה שעוד בילדותי הייתה ידועה, כך שמן הסתם זה מבחינתי חזרה לישראל וסגירת מעגל. בחיים שמחוץ לעולם העסקים, אנחנו משקיעים לפחות מחצית מזמננו ב-BDS ובלחץ שלהם על משקיעים בעולם להוציא את ההשקעות שלהם מישראל. זאת תנועה מאוד מסוכנת ומאיימת על מדינת ישראל, והמענה שלנו הוא כן לשים כסף בישראל.
"יש סכנות ביטחוניות ואנחנו ערים להן, אבל אני חושב שעד היום מדינת ישראל הוכיחה את עצמה. אז למרות שהיא מאוד קשה מבחינה בירוקרטית וכדומה, לישראל יש כלכלה מאוד משגשגת ואנחנו רוצים להצטרף לזה".
- וברמה הכלכלית, הרכישה של אפריקה ישראל היא עדיין השקעה רציונלית?
"אני מקווה, אני כבר לא בטוח. אם היינו יודעים שייקח לנו יותר מ-14 חודשים לקנות חברה שנמצאת במצוקה כלכלית, כמובן שלא היינו נכנסים לזה, אבל אנחנו כבר נמצאים בסיפור הזה. לדעתי צריך לשנות את התהליך ולקצר אותו, כי זה לא תהליך בריא".
- ומה אתה אומר למחזיקי האג"ח שמעדיפים את הצעת המזומן של בן משה על הצעת האג"ח שלכם?
"מחזיקי האג"ח רוצים ודאות וזה מה שאנחנו מציעים להם, ולכן אני מאמין שהם יילכו איתנו. ההצעה של בן משה אינה גבוהה לפי דעתנו, וכבר אמרתי שאני לא פוסל למכור לבן משה נכסים בגלל שהוא התחרה בנו על העסקה הזאת.
"במהלך הדרך פנו אלינו מתחרים בהצעה להתאחד, אבל כשיש התחרות, אני לא חושב שזה לטובת השוק שנתאחד עם המתחרים שלנו, כי זה יגרום למחיר העסקה לרדת. אפשר לעשות עסקים לאחר שהתהליך נגמר, אבל אין לי שום רצון להתאחד עם מי שהתחרינו בו".
- ובכל זאת, מדוע הצעתכם טובה משל בן משה?
"לקחנו על עצמנו רשת ביטחון של מח"מ ל-5 שנים ואני צופה שנוריד את ה-LTV (שיעור המינוף) ל-50% ואז האג"ח שלנו יהפוך לאג"ח בטון. ובמובן הזה נעדיף לא לשלם ריבית של 4% שהיא מאוד גבוהה, אלא לשלם את החוב בזמן מאוד קצר".
- ולמה זה עדיף על מזומן?
"הצענו כבר בהתחלה מזומן, אבל אז מחזיקי האג"ח אמרו שהם מעדיפים לקחת אג"ח כי יש להם בעיה של היכן להשקיע את כספם. וכשהצענו אג"חים, הם אמרו שהם רוצים מזומן, אבל זה חלק מהתהליך המבלבל הזה שאנחנו מתמודדים איתו".
- מזומן בהיקף הזה?
"נתנו כבר לפני שנה הצעה במזומן במחיר קצת יותר נמוך. אבל יש כאן השוואה של תפוחים לתפוזים, כי מה יקרה אם גיוס האג"ח של הצד השני לא יצליח? אנחנו הבאנו יכולת לכל הסכום, מה שהצד השני לא הצליח להביא. המילה מזומן היא רק סיסמה. אנחנו לא נותנים הצעה מותנית. כל מה שאנחנו מציעים, אפשר לוודא מיד".
