גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השטח האפור של כלכלת השיתוף - ולמה אסור לעמוד בדרכה

מאבק נהגי המוניות באובר וחשש הקמעונאים מכניסת אמזון הם רק חלק מהסימנים לכך שהמדיניות הממשלתית לא עומדת בקצב הכלכלה החדשה ■ פרשנות

מונית אובר בלונדון / צילום: רויטרס
מונית אובר בלונדון / צילום: רויטרס

בשנת 1865 נחקק באנגליה חוק הדגל האדום, שלפיו כל כלי תחבורה שמניע את עצמו (כלומר, לא סוס) חייב שיצעד לפניו הולך רגל המנופף בדגל אדום. החוק הזה החזיק מעמד 30 שנה. ב-1896, בארה"ב, ניסה בית המחוקקים להעביר חוק שחייב את אותה עגלה-ללא-סוס, במקרה שהיא פוגשת בעל חיים בדרך, לעצור ולפרק את כלי הרכב לחלקים, ולהסתיר אותם בשיחים עד שבעל החיים יירגע מהמפגש. החוק הזה לא עבר לבסוף, מאחר שהמושל הטיל עליו וטו. היום אנחנו מחייכים למשמע האבסורד, אבל השיח שמתקיים בימים אלה משקף אותו מתח בין ההתפתחות הטכנולוגית להשלכות שלה על העולם המוכר.

בשבוע אחד שמענו על מאבק נהגי המוניות בשירות ההסעות השיתופי אובר ועל חשש הקמעונאים והקניונים מההשלכות הפוטנציאליות של כניסת אמזון לישראל. בשני הדיונים האלה ראינו את המתח בין טובת הצרכנים לטובת העסקים והעובדים. אלה רק מעט מהסימנים לכך שהמדיניות הממשלתית כבר לא מתאימה להיבטים מסוימים של הכלכלה החדשה, ולכך שכלכלת השיתוף מציבה כמה אתגרים לממשלות ולרגולציה של שוק העבודה.

היכולות הטכנולוגיות של התקופה הזאת הולידו פלטפורמות עסקיות שהפכו את החיבור בין מוכר לקונה לפשוט וקל יותר. הן מאפשרות גם לצרוך באמצעותן וגם להרוויח כסף משיתוף אחרים בשטחים, במוצרים, בזמן. על פי מחקר של PWC, ההכנסות של כלכלת השיתוף צפויות לגדול מכ-15 מיליארד דולר ב-2013 ל-335 מיליארד דולר ב-2025.

כלכלת השיתוף

אפשר לזהות כיום שני מודלים עסקיים בכלכלת השיתוף: האחד מבוסס על אנשים ששוכרים דברים זה מזה לתקופה קצרה, לדוגמה אובר ו-Airbnb; והמודל האחר הוא של "מוצר כשירות", שבו הצרכנים יכולים לשכור מוצרים במקום לרכוש אותם. לדוגמה, חברות המשכירות כלי רכב לפי שעה, כמו Zipcar או Car2go, או משרדים שיתופיים כמו אלה של WeWork. אלה מוצרים שבעבר היה עלינו לקנות כדי שנוכל להשתמש בהם, וכעת אפשר לשכור אותם בהתאם לצורך.

המודלים האלה הם אתגר לא רק לעסקים הקיימים אלא גם לממשלות, משום שהם מעלים שאלות לגבי החוקים שיש להחיל בעקבותיהם, כיצד יש להחיל אותם ועל מי.

תחבורה: לעבוד מתי שנוח

שירותי הסעות כמו אובר וליפט מתחרים עם נהגי המוניות בכך שהם מאפשרים לנוסע לחבור לנהג פנוי שיסיע אותם ברכבו הפרטי למקום המבוקש במחיר שנקבע על ידי השירות. היתרון ברור: מדובר באלטרנטיבה זולה למוניות, וגם בייעול של רשת התחבורה העירונית והגברת ניצול כלי הרכב הנוסעים בה. מנגד, נטען שמדובר למעשה במערכת של מוניות פיראטיות שעוקפות רגולציות בתחומי הסעת נוסעים ואפילו בתחומי תעסוקה וחוקי עבודה.

האם נהגי שתי הכלכלות באמת מתחרים אלה באלה? הגרף המובא כאן מראה כיצד נהגי כלכלת השיתוף מנצלים את הגמישות שהיא מאפשרת, את היכולת לעבוד בחלקיות משרה, לעבוד בשעות ובימים שונים על פי צורכי החיים שלהם. איזו רגולציה מודל כזה מחייב? האם חסימת השירות היא הפתרון הנכון לצרכנים? מה יקרה ביום שבו אובר תתחיל להפעיל צי של מכוניות אוטונומיות? האם גם אותו נחסום?

הסעותהסעות

קמעונאות: מתי תחביב נחשב עסק?

יש כיום מגוון שווקים המאפשרים ליצרנים עצמאיים להפיץ מוצרים למגוון רחב של צרכנים בהשקעה מזערית. אתרי שיתוף כמו craiglist, ebay ו-Etsy מאפשרים למוכרים לחבור ישירות לקונים בהיקף שלא היה אפשרי בעבר, במתכונת של מסחר peer to peer (P2P) ויש בכך תחרות לשוק הקמעונאות המסורתי. זאת, נוסף על המתח הקיים ממילא במכירות הרשת. גם עולם כזה מעלה שאלות על הפער בין עסק לתחביב, איך מעסיקים צריכים להתייחס לפעילות כזאת של עובדיהם והיכן רשויות המס.

תיירות: שאלות המיסוי נותרו פתוחות

כבר התרגלנו לוותר על בתי מלון ואפילו על עסקי Bed & Breakfast לטובת חדר פנוי בבתים של אחרים. נכון לסוף 2016, 80 מיליון איש השתמשו ב-4 מיליון בתים ב-Airbnb. אין ספק שבהיקפים כאלה, התעשייה הזאת יוצרת תחרות לתעשיית המלונאות ומציבה אתגר לקובעי המדיניות. בעוד שצרכנים ובעלי בתים מרוצים מהיכולת לחבור זה לזה, השכרות בלתי פורמליות אלה אינן עונות על תקנות הנהוגות במקומות רבים בנושא תעשיית האירוח, כולל נגישות, בטיחות ותשלום מסים. בפלטפורמה הזאת גם יש גורמים המשכירים באופן מסודר נכסים רבים, והם מעלים שאלות לגבי מהות הפעילות - האם היא שיתופית או עסקית. גם כאן נותרות שאלות המיסוי פתוחות.

שירותים ועבודה: מי עצמאי ומי שכיר

יזמים משתמשים בפלטפורמות שיתופיות למכירת שירותים אישיים ואת זמן העבודה שלהם ישירות ללקוחות. פלטפורמות כמו Homejoy ו-Handy מספקות שירותי ניקיון ותיקונים, בעוד שפלטפורמות כמו TaskRabbit ו-Fiverr מרחיבות את המעגל למגוון שירותי עבודה, משליחויות פשוטות ועד כתיבת חומר שיווקי ומחקר.

מבחינת ממשלות, פלטפורמות כאלה מטשטשות את הקווים בין עובדים שכירים לעצמאיים ומעלות שאלות כמו האם ניתן להגדיר את הפעילות בהן כמיקרו-יזמות או שיש כאן ארגונים ולקוחות שמנצלים את החלשים בשוק העבודה ולא משלמים שכר מינימום, זכויות סוציאליות וכדומה. ענן העבודה מעלה שאלות שמערכות חוקי העבודה יצטרכו להתמודד איתן בשנים הקרובות.

פיננסים והלוואות: מערכת מימון חדשה

הכלכלה השיתופית הצליחה לחדור גם לאחד התחומים המפוקחים ביותר: באמצעות פלטפורמות כמו Kickstarter ו-Indiegogo, ובארץ Headstart ו-Jumpstarter, אנשים יכולים לגייס כסף לפרויקטים שלהם, דרך הרבה תרומות קטנות. גם פעילויות שבעבר נסמכו על הלוואות מבנקים או על קרנות השקעה פונות לפלטפורמות P2P. אפילו יש סטארט-אפים המגייסים כנגד מניות בפלטפורמות של גיוס המונים.

פלטפורמות כאלה חדרו גם לתחום ההלוואות והן מחברות בין מי שיש לו כסף להשקיע לבין מי שזקוק לו - בין שמדובר בלקוח עסקי ובין שבלקוח פרטי. הפתרונות האלה יותר גמישים, קצרים וזולים מפתרונות המימון המסורתיים, שלא לדבר על כך שהם מאפשרים מימון למי שאולי התקשה לקבל אותו בצינורות המסורתיים. כל העולם החדש הזה פוגש סביבה חוקית ורגולטורית שתוכננה למערכות המימון הישנות והרגולציה צריכה להתמודד עם השאלה אילו חוקים יש להחיל על המערכת הפיננסית החדשה. ועוד לא דיברנו על המטבע הווירטואלי.

הכלכלה החדשה יצרה אזורים אפורים: בין בתי מלון לבתים, בין מוניות לכלי רכב פרטיים, בין בנקאות להלוואות בין חברים, בין שטח עסקי לפרטי. המאפיינים הייחודיים של הכלכלה הזאת מאתגרים את קובעי המדיניות בעצם זה שהם מקשים לזהות ולהגדיר את השותפים בה. האם דין אדם המשכיר חדר ב-Airbnb כדין אדם המשכיר 20 דירות באותה פלטפורמה? האם דינו של אדם המסיע ברכבו נוסעים עשר שעות בשבוע כדין נהג מונית? הפלטפורמות האלה מאפשרות היקפים שונים של פעילות והגבולות בין האישי למסחרי מיטשטשים. היכן עובר הקו? ואיך מאזנים בין הצרכים שלנו כעובדים לצרכים שלנו כצרכנים?

מאחר שהרגולטורים אינם עומדים בקצב ההתפתחות של הכלכלה החדשה, ברור שבפער שנפער אין משחק הוגן - נהגי מוניות, בתי מלון, חנויות וקניונים נדרשים לעמוד בעלויות ובתקנות מרובות בעוד שלמתחריהם החדשים ב-Uber, Airbnb ואתרי הקניות אין עלויות או תקנות כאלה. עם זאת, לא בטוח שהפתרון הוא לאסור את קיומם של המודלים החדשים או להשית עליהם אותן תקנות. אם נעשה זאת, אנחנו עלולים להידמות לאלה שהלכו עם דגל אדום לפני המכונית (רק שהפעם תהיה זו המכונית האוטונומית) ולגלות שנשארנו מאחור.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים