משה אשר / צילום: איל יצהר
"יהיה מאוד בעייתי להכניס תנאים נוספים לחוק עידוד השקעות הון כמו שמירת רמת מועסקים" - כך אמר היום (ה') מנהל רשות המסים, משה אשר, בכנס של לשכת רואי החשבון. אשר התייחס בכנס לקריאתו של נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה, שאמר שהלקח מפרשת טבע למדינה הוא שיש להתנות את כל הטבות המס הניתנות לחברות בהתחייבות מצידן לעמוד ביעדים של תעסוקת עובדים. אשר אמר כי "לחברות רב לאומיות כמו טבע, יש אלטרנטיבות בכל העולם הם יכולים להקים ולסגור מפעלים בכל העולם וזה לא כל-כך פשוט לבוא ולהוסיף עוד תנאים בתמורה להטבות מס - ולא בתמורה למענקים. אני בטוח שבאוצר ובמקומות נוספים בממשלה מנסים לעזור לעובדים בטבע ובואו נראה איך הדברים האלה יתגלגלו".
סגן נשיא לשכת רואי החשבון, ג'ק בלנגה, קרא למדינה ליזום הצעת חוק לביטול את הטבות המס של טבע ל-2018 כדי לממן את עלויות דמי האבטלה ושאר הנזקים שיגרום המשבר. "צריך להודיע שכללי המשחק משתנים. צריך להטיל עליהם קנס מסים רטרואקטיבי. אין לי ספק שלא תעבור אף חקיקה שתיתן הטבות כאלה בלי שתהיה מחויבות. ישראל היום היא מרכז עסקים עולמי. נכון שקל להקים מפעלים בכל מיני מדינות אבל חברות ירצו להיות בישראל גם אם הן ישלמו עוד טיפה מס. מה זה ההטבות האלה? זה להעשיר את בעלי השליטה בעוד מיליארדים על חשבון מי שמרוויח שכר מינימום. העובדים האלה, כל העלויות שלהם זה חצי משווי הנדל"ן של החברה. אם חברה יודעת שביום שהיא מפטרת אלף עובדים יש לה קנס של מיליארד שקל - ההחלטה תהיה שונה".
"זה לא מגיע למדינה"
אשר אמר כי יש להבחין בין הטבות כספיות שהמדינה מעניקה - שאותן אפשר להתנות בהתחייבות להימנע מפיטורים - לבין הקלות במס, שתמורתן אין מחויבות כזו. לדבריו "סגירת מפעל בקריית שמונה, בפריפריה הרחוקה שאין בה מקומות תעסוקה חלופיים זמינים - זה מאוד מאוד בעייתי. האמת שזה לא מגיע למדינה. טבע הפסידה בעסקת כושלת עשרות מיליארדים של שקלים ויתר המפעלים בעולם, גם בישראל, משלמים את המחיר. לגבי חוק עידוד השקעות הון, היום כאשר רוצים לקבל הטבות או מענקים צריך לבוא עם תוכנית עסקית ובמסגרתה מתחייבים לתעסוקה והשקעות. ביתר החוקים אין מחויבות כזאת. אנחנו נתנו שיעורי מס נמוכים כדי לאפשר לחברות הישראליות להתחרות בעולם כי יש להן עלויות נוספות וזאת הסיבה שנתנו שיעור מס נמוך יחסית. אז אם קיבלת מענקים אתה מחויב, ואם לא עמדת - אתה צריך להחזיר. טבע קיבלה הטבות מס כמו כל חברה אחרת בחוק עידוד השקעות הון, פשוט היא הייתה גדולה ויש לה יותר רווחים אז ההטבה מתורגמת ליותר כסף".
אשר הזכיר כי בעבר טבע שילמה, במסגרת הסדר שנחתם ב-2011, סכום של כ-2 מיליארד שקל כדי לחלץ את הרווחים הכלואים שלה. "אני רק שואל את עצמי אם היום היה צריך לחלץ את הרווחים האלה אז יכול להיות שלא היה מאיפה לחלץ אותם, אז לפחות את ה-2 מיליארד שקלים האלה כבר חילצנו".
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח יזהר קנה, קרא למדינת ישראל להתערב במשבר טבע. קינה השתתף בכנס לשכת רואי החשבון בירושלים ואמר "המדינה להבנתי חייבת לבוא ולהתערב, כאשר קורה כזה אירוע, המדינה חייבת לבוא ולהציע תוכנית. נכון שלא המדינה אשמה במה שקרה אבל זה התפקיד שלה לטפל באירוע". במבט קדימה אמר קנה כי "מדינת ישראל חייבת לשבת על המדוכה להיכנס עכשיו לכל אותם חוקי עידוד כאלה ואחרים ולהכניס את הנושא הזה של התעסוקה כי אם במועד קבלת הכסף היו מעמידים דרישות כאלה לטבע - היא הייתה מתחייבת להם".
בדברו בפורום עיר דוד של לשכת רואי החשבון אמר קנה כי "המקרה של טבע הוא פיגוע המוני בכלכלה, בכספים של הציבור, בבורסה בכלכלה הישראלית. פיגוע המוני שנולד מכשל ניהולי ברור. חבריי הקרובים יודעים שבזמנו, כאשר נעשתה אותה עסקה שהביאה אותנו למה שהביאה אותנו, אמרתי שאני נדהם מהתעוזה של העסקה. חשבתי שהעסקה הזאת היא לא נכונה. גם אם היא הייתה מצליחה הייתי חושב שהיא לא נכונה. אני חושב שכל אחד צריך לדעת עד כמה אפשר לעוף למעלה לשחקים ולהיזהר מחום השמש".
"צער עצום על העובדים"
קנה הוסיף כי "עכשיו יש צער עצום על העובדים. אין דבר גרוע יותר מהורה שחוזר הביתה לילדיו ולא יכול לקנות להם את הדברים שנדרשים להם אם זה אוכל וביגוד וצרכים כאלה ואחרים. אבל הפגיעה היא לא רק באותם אלפי עובדים. למהלך הזה יש גלי הדף. אם מחר אתה מפטר אלפי עובדים אתה מחזיר מאות מכוניות. חברות הליסינג יפטרו הרבה עובדים, המזנון שנמצא ליד המפעל יפטר עובדים, כל נותני השירותים באותו אזור יפטרו עובדים. קבלני משנה של טבע יפטרו עובדים והגל יכול להגיע לעשרת אלפים עובדים. זה פיגוע ברמה המונית.
"כל אותם קבלני משנה ישנו את אורחות חייהם, יקטינו את המסים שלהם ואת המקדמות שהם משלמים. לא יהיו דמי שכירות, לא יהיה מע"מ ולא תהיה רכישה של דלק".
קנה הוסיף כי "אי-אפשר להתעלם מכך שטבע זכתה לתמיכות מהמדינה לאורך כל השנים. תמיכה זה או כסף שנותנים לגופים או הפחתה במס, ואין ספק שטבע זכתה גם מזה וגם מזה בסכומים מאוד גדולים. אין ספק שבחוכמה בדיעבד אנחנו חייבים לשנות את הדנ"א של המחשבה בדברים האלה בכל החקיקה, בגלל הנושא של העובדים. לא יכול להיות מצב שבו חברה כזאת או אחרת תקבל הרבה הרבה מיליונים מהמדינה כאשר בדבר החשוב, נושא התעסוקה, אין לחברה מחויבות".
לדבריו, "אין לנו ספק שאם טבע הייתה מקבלת את ההטבות ובמסגרת ההסכם היה נאמר 'טבע מעסיקה בישראל כך וכך וכך עובדים והיא מתחייבת לגדול בלפחות 2% לשנה בחמש השנים הקרובות, ואם תהיה ירידה של כך וכך, אז תיפגע ההטבה, ויהיו צריכים להחזיר את הכסף' - אז היום לא היו מפטרים את אותם אלפי עובדים".
הנזק הצפוי למשק - לא מהותי
הנזק הישיר למשק הישראלי, שצפוי כתוצאה מהשבתת פעילות המפעלים של טבע, צפוי להיות מוגבל בהיקפו למרות המחיר אנושי הכבד, כך עולה מניתוח נתוני המאקרו ומשיחות עם כלכלנים. גופי המידע כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפרסמים נתונים ספציפיים על משקלה של טבע בכלכלה הישראלית אולם ניתן ללמוד על-כך בעקיפין מנתוני סקטור ייצור התרופות בישראל, שהנתח של טבע בו עומד לפי ההערכות על כ-75%.
ייצור תרופות הוא אחד מעמודי התווך של הייצוא הישראלי. בשנים האחרונות הגיע היקף ייצוא התרופות מישראל לכ-7 מיליארד דולר בשנה, כאשר הנתונים ל-2017 מראים על תנודתיות רבה בהיקפי הייצוא ועל ירידה חדה בהיקף הייצוא בשלושת החודשים האחרונים. בסך הכול מהווה ייצוא התרופות כ-10% מסך הייצוא הישראלי והוא הענף השלישי בגודלו אחרי יהלומים ומחשבים ודומה בגודלו לענף ייצוא הכימיקלים. תרומת ענף התרופות למשק מוערכת בכאחוז אחד מהתוצר המקומי הגולמי. עם זאת, מעבר לנזק הגדול לייצוא לא צפויים נזקים גדולים לכלכלה הישראלית באופן ישיר כתוצאה מהפגיעה בפעילות טבע.
הנזק המיידי והכבד ביותר מבחינה אנושית של המשבר הוא בפיטוריהם הצפויים של 1,750 עובדים, אלא שמבחינה מקרו כלכלית מצב התעסוקה במשק הוא הטוב ביותר מזה שנים רבות (שיעור האבטלה עומד על 4.3%) והביקוש לעובדים בתעשייה נמצא בשיא של שנים, כך שניתן להעריך כי רבים מהמפוטרים יוכלו בסופו של דבר למצוא עבודה, גם אם בתנאים פחות טובים מאלה שהיו להם בטבע. יחד עם זאת יש לזכור כי הפגיעה הקשה בפעילות של מפעלי טבע, בעיקר באזורי פריפריה דוגמת קריית שמונה ובמידה מסוימת גם ירושלים עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים בשל חולשת התעשייה באותם אזורים.
בנוסף יש להביא בחשבון את רעידות המשנה שייגרמו כתוצאה מרעידת האדמה בטבע: רשת ענפה של ספקים, קבלנים ונותני שירותים שחלק ניכר מהכנסותיהם מבוססות על המפעלים. כפי שהעריך היום נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה (ראו ידיעה נפרדת), היקף האנשים במעגלים שיושפעו מהפיטורים בטבע עשוי להיות גדול פי 3 עד 4 ממספר המפוטרים בטבע עצמה.
מבחינת הכנסות המדינה ממסים נראה כי הפגיעה בטבע אינה משנה הרבה ולו בגלל תרומתה האפסית של החברה להכנסות ממסים עד כה. טבע נהנתה ממס אפקטיבי של 0 אחוז בין השנים 2004 עד 2014 (הטבת המס הזו הייתה שווה לחברה בחישוב תיאורטי כ-20 מיליארד שקל). מאז ביטול הטבת המס, טבע כמעט ולא שילמה לרשות המסים בגלל מחלוקת בנושא דרישתה מהרשות להכיר לה בהפסדים שצברה בחלק מהשנים שבהן נהנתה מההטבה - דרישה שהרשות מתנגדת לה בנימוק שמדובר בכפל הטבה.