ירושלים, ישראל/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים אישרה תוכנית כוללת לתוספת זכויות במבני ציבור ברחבי העיר. כך לדוגמא, התוכנית עשויה לאפשר בנייה מעל מעונות ישנים, מעל גני ילדים, מעל מתנ"סים ועוד. תוכנית זו, התוכנית מתייחסת לכלל מבני הציבור בעיר ועתידה לאפשר הוצאת היתרי בנייה. היא צריכה עוד לקבל אישור מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ואחריו תאפשר לעירייה להגדיל את מוסדות הציבור בעיר ללא צורך בקרקע פנויה, ולקצר את הליך האישור במקרים הללו משלוש שנים בממוצע, לכחצי שנה בלבד.
"ירושלים מאופיינת באוכלוסייה מגוונת של יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים. לאור גידול מתמיד באוכלוסייה, ישנה חשיבות בייעול השימוש בקרקע ציבורית. צורך זה מתחדד אף יותר על רקע שונות בדפוסי צריכה של שירותים ציבוריים", כך בדברי ההסבר לתוכנית. "עיבוי וציפוף השכונות הוותיקות ופעולות ההתחדשות העירונית מעמיסים יותר ויותר על התשתיות הוותיקות... עיבוי, ציפוף וחידוש עירוני באזורי מגורים מחייב ציפוף גם של שטחים המיועדים למבנים ולמוסדות ציבור, והדבר יוצר דרישה לתוספת זכויות בנייה ועירוב שימושים כפתרון למחסור בקרקע ציבורית".
תוכנית דומה לזו שבתל אביב
התוכנית חלה על כל שטחי העיר ועל פיה, תוספת הבנייה תוכל להגיע במקרים מסוימים עד 8 קומות, כולל הבינוי הקיים. התוכנית מאפשרת הגדלת אחוזי הבנייה במגרשים המיועדים למבנים ולמוסדות ציבור עד 320% מעל מפלס הכניסה.
מעיריית ירושלים נמסר כי: "התוכנית הכוללת למבני ציבור תחול על כל המגרשים המיועדים למבני ציבור בתוכניות מאושרות, לשטחים במגוון ייעודי קרקע הכוללים שימושים למבני ציבור בתוך מבנים, ותאפשר תוספת שימושים ציבוריים חדשים במבנים שאינם מיועדים למבני ציבור, כחלק מתוספת זכויות בנייה ויחידות דיור לשטחים הסחירים. לגבי דיור בר השגה או מעונות סטודנטים, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, מקדם תוכניות למעונות סטודנטים ודיור בר השגה בעיר. הנושא עלה כשאלה על ידי אחד מחברי הוועדה המקומית והובהר בדיון כי תוכניות אלו יקודמו במסגרת תוכניות מפורטות נקודתיות. במקביל, מקומות שבהם העירייה תזהה פוטנציאל מגורים לשכירות, או מעונות סטודנטים תקודם תכנית מיוחדת לעניין זה. בנוסף החליטה הוועדה המקומית שבמגרשים ציבוריים שבהם חלה תוכנית שלא קובעת שימושים ספציפיים, ניתן יהיה לבחון בהם גם דיור להשכרה או מעונות סטודנטים".
יו"ר תנועת התעוררות, חבר מועצת העיר עופר ברקוביץ, אמר לאחר אישור התוכנית כי: "היוזמה לתכנית כוללת למבני ציבור, כזו שמזרזת בנייה מעל מבני ציבור קיימים בעיר ותאפשר מקסום ומיטוב של נכסי עירייה היא מצוינת, מבורכת ותעשה טוב לעיר ולמצוקת הדיור בה. בניית מעונות סטודנטים ודיור בר השגה וכן חיוב בשיתוף הליך התנגדויות, הם דברים קריטיים שהופכים את התכנית לכזו שמחד תסייע לצעירים בעיר עם סוגיית הדיור ומאידך תמנע קומבינות ואפשרויות של עקיפת הליך מסודר ומאושר".
ראוי לציין כי התוכנית שאושרה בוועדה המקומית בירושלים איננה התוכנית הראשונה שמטרתה הגדלת היצע שטחי הציבור הקיימים בהליך מקוצר. בסוף השנה שעברה נחשף ב"גלובס" כי תוכנית דומה אושרה גם בעיריית תל אביב כבר ביולי 2016. על פי התוכנית, שאושרה גם בוועדה המחוזית, עיריית ת"א תהיה רשאית להוסיף זכויות בנייה בכל המגרשים המיועדים למבני ציבור. כך, על פי התוכנית יכולה העירייה להוסיף זכויות בהיקף משמעותי של כ-3 מיליון מ"ר בשטחי הציבור ברחבי העיר (מ-7 מיליון מ"ר ל-10 מיליון). בנוסף, התוכנית גם מאפשרת תוספת בנייה לצרכי מסחר, גם היא בהיקף לא מבוטל של כ-320 אלף מ"ר.